דילוג לתוכן

שיר של יום - בדרכי החיים

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

שיר זה מזמן שיח אודות התבוננות עמוקה ומשמעותית בטבע המקיף אותנו ועל היכולת להפיק מהטבע והיחסים עמו חכמה ודרך חיים

עבודת הכנה לשיר

1. ספרו לתלמידים שהם עומדים לעסוק בשיר הנקרא "ברוש".

הנחו את התלמידים לכתוב לעצמם:

  • מה המחשבה שעולה בראשי כשאני חושב על ברוש?
  • מה מייחד את הברוש מעצים אחרים?
  • האם מראהו של הברוש יכול ללמד משהו על אופיו ומהותו?
  • לו ניתן היה לדבר עם הברוש, מה הייתי אומר לו/שואל אותו/מספר לו?

2. חלקו לתלמידים פלסטלינה ושמיניות בריסטול והנחו אותם ליצור מהפלסטלינה את הברוש אותו הם רואים בדמיונם.

 

עיון בשיר

1. "ואני ראיתי ברוש"

קראו את השיר ושאלו את התלמידים:

  • מה רואה המשורר כשהוא מתבונן בברוש?
  • על איזו חוויה הוא מספר לנו? 
  • העתיקו ללוח את רשימת התכונות הבאות, המתאימות לתיאור הברוש המופיע בשירנו (אומץ, התמודדות, שמירת זהות, גמישות, חוזק, בדידות, רוחניות, עמידה במצבים קשים, יציבות, יושר, עקשנות, חוסן, נחישות, יצירתיות, זקיפות קומה, שאפתנות, עוצמה, חכמה) ובקשו מהתלמידים:
    • בחרו תכונה של הברוש עימה אתם מזדהים ומזהים אותה בעצמכם.
    • בחרו תכונה של הברוש אותה הייתם רוצים שתהייה לכם.
    • לבחון את עץ הברוש שייצרתם ולכתוב סביבו את כל התכונות המתאימות לכם.

 

2. "לו רק ניתן ואלמד
    מדרכו של עץ אחד"

שאלו את התלמידים:

  • מה, לדעתכם, הופך את הברוש לדוגמא אישית עבור המשורר יותר מכל?
  • האם אתם מזדהים עם תחושות המשורר?
  • מתי אתם חשים דומים לברוש? מתי אתם חשים שונים ממנו? 
  • אלו תכונות של הברוש תרצו לאמץ?

 

3. "על צידו נטה הברוש 
    לא נשבר, את צמרתו הרכין עד עשב
    והנה מול הים
    קם הברוש ירוק ורם"

  • מה מסמלים השמש, החמסין, הקרה והסערה? (האם יש משמעות לניגודים: שמש - קרה, חמסין - סערה?).
  • כיצד מתמודד הברוש בזמנים קשים? מה דעתכם על דרך התמודדות זו?
  • כיצד אתם מתמודדים בזמנים קשים? תנו דוגמאות.

 

4. "ואני..."

ההתבוננות של המשורר על הברוש מאפשרת לו להתבונן מחדש על עצמו. 

  • אלו תחושות עולות בכם כשאתם קוראים בית זה?
  • בית זה הוא הבית האחרון בשיר, אך האם הוא האחרון במסעו של המשורר אל עצמו?  מה לדעתכם הוא ייעשה עכשיו?
  • דמיינו את המשך המסע של המשורר.
  • מה הייתם רוצים לומר למשורר לאחר שלמדתם את השיר שכתב?

(מה למדתם ממנו? מה למדתם מהברוש? מה אתם לוקחים עמכם משיר זה? וכד').

 

פעילויות מסכמות לבחירה

1. "לו רק ניתן ואלמד..." (בחרו אחת מההצעות הבאות)

נלמד מדרכו של אהוד מנור :

הנחו את התלמידים לצאת לטבע ולשאוב השראה מעצים/פרחים/צמחים אשר נקרים בדרכם.

  • בחרו עץ/פרח/שיח שמדבר אל ליבכם ואשר אתם אוהבים במיוחד ואותו אתם פוגשים בדרך, בגינת הבית, בחצר בית הספר וכד'... ואשר על פי התרשמותכם עשוי להשאיר בכם חותם משמעותי.
  • מה אתם רואים בצמח שבחרתם (מראה, אפיונים, תכונות, כוחות וכד')? כתבו בצורה מפורטת. ובאלו מובנים אתם יכולים ללמוד ממנו ולשאוב ממנו השראה.
  • שתפו את חבריכם לכיתה בבחירתכם ובדברים שכתבתם.

 

2. משחק מדבקות:

הכינו: מדבקות וטושים צבעוניים עבים. 

  • בקשו מכל תלמיד לכתוב על מדבקה תכונה/אפיון/מידה טובה שהכי משמעותית לו, אשר אותה הוא לוקח מהברוש/מהמשורר/מהשיר כולו. את המדבקה הוא ידביק לחולצתו.

(לדוגמא: מהברוש- נחישות, מהמשורר-כנות, מהשיר-אופטימיות).

  • בקשו מהתלמידים להסתובב בכיתה לצלילי השיר. בהפסקת המנגינה יבחר כל תלמיד בן-זוג ויקיים עמו שיחה על התכונה שבחר ושמצוינת במדבקה (מדוע בחר בתכונה זו? מתי תכונה זו חסרה לו? מה יתאפשר כאשר יאמץ את התכונה זו?).
  • לסיכום - קיימו דיון בכיתה על חכמת הלמידה מהטבע הסובב אותנו.
חזרה

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלות

מצורף: נספח 1

ספרו לילדים בעזרת המאמר על הרצל, חוזה המדינה, אשר ביקר בארץ ישראל פעם אחת בלבד, ובחר לנטוע עץ ברוש במושבה סמוכה לירושלים. מדוע דווקא ברוש? מה הוא סימל באותה תקופה? (חזרו לדון בשאלה זו לאחר ההיכרות עם השיר).

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א׳-ב׳

יציבות בעונות משתנות

הורו לתלמידים להתמקד בשורות: ואני ראיתי ברוש / שניצב בתוך שדה מול פני השמש / בחמסין, בקרה / אל מול פני הסערה.

אוריינות:

1. מהן ארבע המילים שמתארות את מזג-האוויר בשדה בו צומח הברוש? (שמש, חמסין, קרה, סערה). 

2. מיינו את ארבע המילים לשתי קבוצות שונות (למשל: מתחרזות ולא מתחרזות; חמות וקרות; בנות שלוש אותיות ויותר).

  • בחרו אחת מהמילים המתארות את מזג האוויר. איך הברוש בשיר מתנהג במצב זה? (לדוגמא: 'ניצב' ופירושיה); ואיך אתם מתנהגים כשיש בחוץ שמש, חמסין או קרה או סערה? 

ערך במבחן:

חדדו עם התלמידים את התובנה כי בחיי היומיום לפעמים קר לנו ולפעמים חם. אנחנו מתאימים את עצמנו לתנאי מזג-האוויר. גם בתרבות שלנו יש חגים קרים וחגים חמים וסוערים. שוחחו: 

1. האם החגים מתאימים את עצמם למזג האוויר? (מיינו את החגים לפי עונות השנה תוך שימוש במושגים: חמסין, קרה, שדה, שמש לפי ההקשר. בדקו איתם האם חג מסוים מתאים לעונה).

2. מה צריך לעשות לדעתכם אם בט"ו בשבט או בפורים (או כל דוגמה אחרת) יורד גשם? האם לדחות את החג ליום אחר? למה כן, למה לא? האם חשוב שהחג 'ניצב' תמיד במקומו הקבוע בלוח השנה, כבר המון שנים, ללא שינוי? מה טוב בזה? מה לפעמים מכביד בזה? 

 

כיתות ג׳-ד׳

תנועה. ממשבר להתחדשות

הורו לתלמידים להתמקד בשורות: על צידו נטה הברוש / לא נשבר, את צמרתו הרכין עד עשב / והנה, מול הים / קם הברוש ירוק ורם.

אוריינות: 

  1. מהם ארבעת הביטויים המתארים את תנועתו של הברוש? (נטה על צדו, לא נשבר, הרכין, קם). האם גוף האדם יכול גם הוא להתנועע בהתאם לביטויים אלו?
  2. שאלו: מה אתם מסיקים מכך לגבי הדמיון בין עץ לבין אדם ובין עץ לבין קהילה או עם? מהו הכוח המשותף לשניהם? (גמישות, לפעמים שבר, יכולת להבריא, להתחזק, להתחדש, להשתנות, להתגבר). 

ערך במבחן:

הברוש בשיר הוא גם יציב (שורות 4-1) וגם בתנועה ובשינוי (שורות 8-5). שוחחו עם התלמידים במליאה או עבדו בחברותא:

1. התרבות וההיסטוריה היהודית-ישראלית מאופיינות ביציבות מצד אחד ובשינוי מתמיד מצד שני. דונו עם התלמידים בדוגמאות שונות: שבת, חגים, חיי קהילה, פירושים לתנך, התיישבות-גלות-גאולה, הלכה וגם חוק אזרחי, ועוד. חתרו לתובנה, כי כל אלה מתפתחים ומתעצבים על ציר הזמן.

2. איזה ערך עדיף בעיניכם: יציבות או שינוי? מסורת או חידוש? גם וגם? נמקו. 

 

כיתות ה׳-ו׳

שיחה יהודית-ישראלית. ללמוד מתוך מפגש

הורו לתלמידים להתמקד בשורות 15-9, ובעיקר: ברוש לבדו, איתן / לו רק ניתן ואלמד / את דרכו של עץ אחד.

אוריינות: 

הזמינו את התלמידים להתבונן בצירוף: "לבדו, איתן". הציגו שלושה צירופים: איתני הטבע; נחל איתן; שב לאיתנו.

1. מהי המשמעות השונה של המילה "איתן" בכל אחד מהצירופים (כוחות עצומים; התמדה וחיוניות; התחדשות). 

2. איזה איתני טבע נזכרים בשיר? מה המסר העולה מן הבחירה של המשורר לתאר את הברוש דווקא במילה "איתן"? 

ערך במבחן

קיימו דיון באחת או יותר מן הדילמות המוצגות ועודדו מגוון דעות:

1. "לבדו, איתן": מה לדעתכם יוצר מצב של איתנות, של חוזק, שלהצלחה – לבד או ביחד? (עודדו הבאת דוגמאות מעולמות שונים כדי לתמוך בעמדה המוצגת. למשל: מורים, תלמידים, משפחה, קהילה, עם, צבא, מחקר משותף, ולהבדיל: משורר, סופר, אמן).

2. "ברוש לבדו איתן": מהי הדרך האיתנה יותר עבורך ללמוד טקסט, לבד או בחברותא? (הסבירו לתלמידים כי במקצוע "תרבות יהודית-ישראלית" מתבוננים בטקסט, ולומדים אותו בדרכים שונות, במטרה להכיר אותו ואת עמדתנו כלפיו).

3. "דרכו של עץ אחד": הדובר בשיר רוצה ללמוד דווקא את הדרך הייחודית של הברוש. האם אתם מתרשמים שיש רק דרך אחת נכונה ללמוד או לפרש טקסט? האם דרכים אחרות הן שגויות או פחות מוצלחות או אסורות? האם גם לכם יש דרך ייחודית להבין את המסר שבטקסט? 

4. מפגש עם טקסט אחר: הציגו לתלמידים אחת משלוש החלופות שבנספח. חקרו עמם את הטקסט, השוו לשיר 'ברוש' וקיימו פעילויות נוספות. 

 

לסיכום:

  • למדנו על מזג האוויר כמטאפורה לאתגר אנושי ועל הקשר בין מזג האוויר לבין החגים שבלוח השנה העברי.
  • היכרנו היבטים שונים למושג, "איתן", אורייניים ורעיוניים.
  • עמדנו על הערך של יציבות מול ערך של שינוי והתחדשות בחיי עץ, אדם, עם וקהילה.  
  • ביררנו את הדרך הייחודית לכל אחד ואחת לפגוש טקסט, ללמוד אותו, לשוחח אתו ולקבל ממנו השראה לחיים.

סימנייה