זרקור על תרבות יהודית-ישראלית
חלופות לפעילויות על פי קבוצות ושיח כיתתי
בתרבות היהודית-ישראלית התקיים תהליך מתמשך של יצירה, המשולה ללידת שיר. התנ"ך, המשנה והתלמוד, ספרות המדרש והפרשנות לספרות הקודש , ספרות עיונית ומיסטית, פיוטים, השירה והאומנות בזמננו – יצירתם של כל אלה הייתה כרוכה בקשיים מצד אחד, ובשמחת היצירה מהצד האחר. התרבות היהודית-ישראלית לדורותיה כוללת יוצרים מתחומים רבים המייצגים השקפות עולם שונות, ויצירותיהם משפיעות גם בימינו על המשך היצירה ועל חיי התרבות. יצירות מסוימות הפכו במרוצת השנים ל'עצמאיות', בעלות ערך משל עצמן, מעבר לזמנן ולזהות מחבריהן. לפנינו שיר שנולד בישראל לפני כמה עשורים, ומאז הוא "הולך לבד", ופוגש גם אותנו בדרכו. האם גם אנחנו יכולים להוסיף שיר או יצירה משלנו ליצירה היהודית-ישראלית הגדולה, וכולם ישמחו בהם?
מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל
כיתות א׳-ב׳
איך שיר נולד? ולמי הכוונה ב"כולם"?
הורו לתלמידים להתמקד בבית הראשון בשיר.
אוריינות:
1. מהי השאלה החוזרת בשיר שוב ושוב?
2. מדוע לדעתכם בוחר הדובר לחזור על שורות אלו שלוש פעמים?
3. השאלה 'איך שיר נולד?' חוזרת שלוש פעמים בשיר. כמה תשובות נותן המשורר לשאלה זו בבית הראשון?
4. המשורר משתמש בדמיון שלו ואומר שהשיר נולד כמו משהו אחר: כמו הצחוק וגם כמו תינוק. לְמה הוא מתכוון? השתמשו גם אתם בדמיון שלכם, כדי לענות על שאלות הקשורות בשיר, לדוגמה: איך ציור נולד? כמו... / איך סיפור נולד? כמו... / איך מנגינה נולדת? כמו..../ איך תינוק נולד? כמו.../ איך מדינה נולדת? כמו...
5. 'וכולם שמחים' - מי הם 'כולם' בשיר? עודדו את הילדים להציע תשובות אפשריות רבות, המקשרות בין "כולם" לבין קבוצות שונות בחברה ובסביבתם הקרובה. מיינו את ההצעות לקבוצות שבהן "כולם מכירים את כולם" לבין קבוצות שבהן כולם מרגישים שייכים, גם אם אינם מכירים את כולם.
ערך במבחן:
1. שוחחו עם התלמידים על הכוח שיש לשיר להוליד קבוצה, לחבר בין "כולם" ולתת להם הרגשה שהם ביחד:
- בקשו מתלמיד זה או אחר לציין שיר עברי כלשהו שהוא מכיר (למשל, שירי חגים, להיט עכשווי או שיר ילדות) ובדקו: האם "כולם" בכיתה מכירים שיר זה? האם "כולם" בכיתה שמחים בו? האם חשוב שכולם יכירו בעל-פה את שירי החגים, למשל, וישמחו בהם? מדוע כן? מדוע לא? נסו לכתוב המנון כיתתי, שכל חברי הכיתה יכירו בעל-פה ויגידו: "איזה יופי, הוא הולך לבד!"
כיתות ג׳-ד׳
הפליאה הגדולה אל מול יצירה חדשה
הורו לתלמידים להתמקד בכותרת השיר ובשני הבתים האחרונים.
אוריינות:
1. הכותרת של השיר היא היגד דו-משמעי: שאלה המחכה לתשובה (?) וגם פליאה גדולה על עצם היווצרותו של שיר חדש בעולם (!) תנו דוגמה להיגד אחר, שאפשר להציב אחריו סימן שאלה או סימן קריאה, ובעזרתם לשדר בכל פעם משמעות אחרת (למשל: איך גדלת).
2. מדוע מעניין לשאול איך שיר נולד? על מה יש להתפלא כשנולד שיר?
3. בחרו ביטויים שונים מתוך שני הבתים האחרונים. האם הם מבטאים שאלה או פליאה לדעתכם? הסבירו מהי השאלה או מהי הפליאה.
4. הבהירו לתלמידים את ההבדל בין דימוי למטאפורה ובקשו מהם להציג דוגמה לכל אחת מהטכניקות הללו בשני הבתים האחרונים.
5. בשיר נאמר "בהתחלה זה כואב, אחר כך יוצא החוצה". מה לדעתכם רצה המשורר לתאר במטאפורה הזאת? מה הקשר בין כאב לבין לידת שיר?
6. צחוק או תינוק או בישול עם תבלינים וחומרים משונים – איזו משלוש האפשרויות הללו קולעת לדעתכם במיוחד לתיאור תהליך של יצירת שיר? נמקו תשובתכם.
7. הציעו לתלמידים לחשוב על דימוי או מטאפורה למשהו שהם יצרו, ולכתוב בעזרתם שיר קצר. הציגו דוגמאות נבחרות של השירים בפני הכיתה ואפשרו לתלמידים לשאול את כותבי השיר שאלה או להביע פליאה אל מול יצירתם.
ערך במבחן:
1. דונו עם התלמידים על "קצת פלפל, קצת מלח..." בעולם הטקסטים העשיר של התרבות היהודית-ישראלית: אילו תבלינים הכרחי לדעתם להוסיף לטקסט עברי, כדי שיוכל "ללכת לבד" ולהשפיע על דורות רבים אחריו? אילו תבלינים או חומרי-בישול אינם הכרחיים? אפשר להיעזר במחסן מילים (למשל: חרוזים, פזמון חוזר, רעיון, קשר עם המקורות בתרבות היהודית, מסר, כתיבה בלי שגיאות כתיב, חידוש, התבססות על חוויה מוכרת, אופטימיות, רגשות, שמחה, עצב ועוד).
כיתות ה׳-ו׳
שיחה יהודית-ישראלית על יצירה מתוך תהליך ומתוך השראה
הורו לתלמידים להתמקד בפזמון (בתים ראשון ושלישי).
אוריינות:
1. אילו ביטויים בפזמון מרמזים על כך שקושי הוא אחד השלבים המובילים ליצירה? מה לדעתכם קשה בתהליך של כתיבת שיר? הציעו דרכים להתמודד עם קשיים בתהליך היצירה (התייעצות ושיחה, התבוננות ביצירות אחרות, טיוטות ותיקונן, חריצות, לוח זמנים, כנות, אומץ... מה עוד?)
2. אילו ביטויים בפזמון מרמזים על כך שיצירה היא תהליך, ויש בו כמה וכמה שלבים? תנו דוגמאות ליצירות שונות בסביבתכם הקרובה ובתרבות שלנו, שנוצרו מתוך רצף של שלבים בתהליך מתמשך.
3. הסבירו למה מתכוון הדובר בביטוי "הולך לבד"? אילו ביטויים אחרים בעברית יכולים לשדר משמעות דומה? איזה טקסט שלמדתם באחרונה ב"תרבות יהודית -ישראלית" כבר "הולך לבד"?
ערך במבחן:
1. קיימו דיון בדילמה: מה יותר חשוב לאומן? התהליך שמוליד את היצירה או שמא רק היצירה עצמה, התוצר הסופי?
2. יש שני פירושים למילה "יְצִירָה":
על פי לשון חז"ל - פעולה שמביאה לעולם דבר־מה חדש, מוחשי או מופשט, שלא היה בו קודם לכן.
על פי העברית החדשה - פרי עבודתו האיכותית והמוערכת של האומן.
מהם ההבדלים בין שתי ההגדרות? כיצד הן משלימות זו את זו? אילו יצירות הייתם רוצים שיילמדו בבתי הספר ויהיו חלק מהתרבות היהודית-ישראלית העוברת מדור לדור – יצירות על-פי הגדרת חז"ל או על-פי ההשקפה בת זמננו?
לסיכום:
- עמדנו על יכולתו של שיר מוכר ואהוב ליצור אצלנו רגש שייכות לקבוצה.
- ביררנו את רגש הפליאה המתעורר אל מול יצירה חדשה.
- למדנו על תהליכי היצירה המורכבים המאפיינים את השירה והאומנות, כמו גם את היצירה הרב-דורית של התרבות היהודית-ישראלית.
- היכרנו את המושגים: "השראה" ו"יצירה" ודנו במקומם בתהליך שעובר האומן ובתהליך שאנו עצמנו עוברים כשאנו לומדים או יוצרים.
