הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה
שיר זה מזמן שיח אודות הגשרים עליהם אנו עוברים במהלך חיינו ועל ההתמודדות עם הפחד בצעידה על גשרים אלה
עיון בשיר
1. "כל העולם כולו גשר צר מאד"
- הסבירו לילדים מהי מטאפורה.
- אלו מחשבות ורגשות עולים בכם נוכח המושג "גשר"?
- הביאו דוגמאות לגשרים מטאפוריים עליהם עברתם במהלך חייכם (כגון: גשרים חברתיים, גשרים לימודיים, גשרים לאנשים לא מוכרים או מקומות חדשים, גשרים לתחומי עניין או תחומי עיסוק מעניינים וכד...). תארו אותם.
- מה הייתה התחושה לפני ההתמודדות ולאחריה (בצדו האחד של הגשר ומה בצדו השני)?
- בזכות מה הצלחתם לעבור מעל גשרים אלה?
- האם יש גשרים אשר מעליהם לא עברתם? מהם?
- האם ניסיתם לעבור מעליהם?
- מה מנע מכם לעשות זאת?
- אלו מחשבות, תחושות ורגשות עולים בכם כאשר אתם נזכרים בגשרים אותם חציתם, ובאלו שלא...?
2. "והעיקר לא לפחד כלל"
- מה הקשר בין הגשר לפחד?
- כיצד משפיעה העובדה שאנחנו מפחדים, או שלא, על המעבר על גשרי החיים?
3. "לא לפחד כלל"
- פחד הוא רגש אנושי וטבעי המצוי אצל כל אדם. הייתכן לא לפחד כלל?
- אם כן, מה לדעתכם הכוונה במשפט זה?
4. הקריאו לתלמידים את המשפטים משיריהם של נאווה סמל ואביתר בנאי:
קראו את הדברים הבאים:
"תן לשינוי לצמוח, אל תפחד מהפחד
זה רגע לפני, בין לילה ליום
הפחד הוא שער" (אביתר בנאי)
"ואמא שלי אומרת צריך הרבה אומץ כדי לפחד" (נאוה סמל)
- באלו מובנים הפחד הוא חיובי?
- אלו שערים הוא עשוי לפתוח בפנינו?
- מדוע לדעתכם צריך הרבה אומץ כדי לפחד?
- האם מוכרים לכם מצבים בהם חשתם שהפחד מסייע לכם? תארו חוויות אלה.
עבודה אישית וקבוצתית
"ספר לי קצת על רגעי הפחד,
קל הרבה יותר לפחד ביחד" (רמי קליינשטיין)
1. ובכל זאת, (למרות צדדיו החיוביים של הפחד) כל אחד מאתנו דואג ומפחד מפעם לפעם. לעיתים הדאגה והפחד מטרידים ומציקים ואנחנו מנסים להתגבר עליהם בדרכים שונות, גם באמצעות שיתוף.
הנחו את התלמידים:
- כתבו 3 דאגות/פחדים שמטרידים אתכם בימים אלה (ציירו על הלוח "ציר פחד" בסולם 1-10 ובקשו מהתלמידים לבחור דאגה/פחד בדרגה 4-5, זאת כדי שלא תהיה הצפה של פחדים מורכבים וקשים).
- שבו בזוגות וספרו זה לזה אודות, דאגה או פחד, אחד שלכם, ומה עשיתם, או מה אתם יכולים או מתכוונים לעשות בכדי להתגבר.
2. כנסו את התלמידים לקבוצות (6 תלמידים בקבוצה) ובקשו מהתלמידים לרשום לפניהם את השיטות השונות להתמודדות עם דאגות ופחדים (אסטרטגיות שעשויות לעלות: האזנה לשירים, קריאת ספר, קבלת תפקידים חברתיים, דמיון פתרונות חלופיים, נגינה, הומור, איסוף מידע, תפילה, אמירות מחזקות, חיבוק מאבא או מאמא פעילות גופנית, בילוי עם חבר קרוב שיתוף ההורים, התייעצות עם מדריכים/ מורים וכד'..).
- לאחר ששמעתם את דברי חבריכם שתפו זה את זה בדרכי ההתמודדות הנוספות שאתם יכולים לאמץ לעצמכם.
פעילות יצירתית בקבוצות
כיתות א'-ב':
הכנת בובות דאגה
(ניתן להיעזר בספרו של אנטוני בראון 'לאן הולכות הדאגות בלילות').
בובת דאגה היא בובה קטנה וצבעונית המקובלת בגואטמלה. לפי המסורת ילד שמתקשה להירדם בלילה בשל דאגותיו, יכול לספר לבובה על דאגות אלה ולהניח אותה מתחת לכרית. כך יעסיקו הדאגות את הבובה במקומו, שנתו לא תופרע ובבוקר לא תטריד עוד הבעיה את הילד (ויקיפדיה).
הכינו קיסמים מעץ, צמר גפן סינטטי, גרבי ניילון, חתיכות בד וחוטים. ספרו לילדים על בובות דאגה וצרו עמם בובות כאלה. שוחחו עם התלמידים על צורת התמודדות זו.
כיתות ג'-ו':
הכנת חוברת 'ליקוטי עצות' בעבודה קבוצתית (באותן קבוצות בהן עבדו קודם לכן)
הנחו את התלמידים:
- הכינו חוברת 'ליקוטי עצות'- עצות יעילות להתמודדות עם דאגות ופחדים.
(ספר "ליקוטי עצות" המקורי הוא ספר שנכתב על ידי תלמידו של רבי נחמן מברסלב ובו עצות מעשיות מתוך ספרו של רבי נחמן מברסלב "ליקוטי מוהר"ן. לכן תהיה מעין "סגירת מעגל" לסיים את העיון בשירו של רבי נחמן עם חוברת הנושאת שם זה).
- כתבו בחוברת את העצות שעלו בשיח הקבוצתי:
- ניתן לחלק אותן לקטגוריות שונות על פי בחירתכם (כגון: עצות הקשורות להתמודדות דרך הגוף, עצות הקשורות להתמודדות רגשית, עצות המדברות על התמודדות חברתית וכד')
- מומלץ להביע את העצות גם בציור או בקישוט כך שתמשוכנה את העין.