דילוג לתוכן

שיר של יום - תפילת האדם

זרקור מוזיקלי

עוזי חיטמן כתב והלחין את השיר "נולדתי לשלום" והוא מאחד בו את תחושותיו בנוגע לשני אירועים, לאומי ואישי, שאירעו בשנת 1979: חתימת הסכם השלום עם מצרים, והולדת בנו. לחן השיר, המאופיין בעלייה הדרגתית ועיבוד דרמטי – חובר למילים ומייצר תחושה של ציפייה הולכת וגוברת לבוא השלום. 

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל 

כיתות א׳-ב׳

1. בקשו מהתלמידים להציע תנועות להבעת המילה "שלום".

2. האזינו לשיר עם התלמידים ובקשו מהם להגיב בתנועה בכל פעם שתישמע המילה "שלום".

3. שירו את בתי השיר בקולכם ובקשו מהתלמידים לבדוק כמה פעמים הופיעה המילה "שלום" בכל בית, והיכן - בהתחלה, באמצע או בסוף?

4. נגנו לאט את מנגינת הפזמון ובקשו מהתלמידים ללכת במרחב כאשר המנגינה "מתקדמת" (עולה או יורדת), ולקפוץ במקום כאשר המנגינה "עומדת" (חוזרת על אותו צליל).

5. חלקו את התלמידים לשלישיות ובקשו מכל שלישייה לעמוד במעגל. האזינו עימם לשיר, בקשו מכל שלישייה לעבוד בסבב, כאשר בבתים כל תלמיד יביע בתנועה את המילה "שלום", והשניים האחרים יחקו את תנועתו. בפזמון בקשו מהתלמידים ללכת כאשר המנגינה "מתקדמת" ולקפוץ במקום כאשר המנגינה "עומדת". 

6. לימדו עם התלמידים את הריקוד "נולדתי לשלום".

 

כיתות ג׳-ד׳

1. הציגו לתלמידים את השאלות האלה, ובקשו מהם לחפש את התשובות בשעת ההאזנה:

  • לכבוד איזה מאורע נכתב השיר?
  • מתי נכתב השיר? (למורה: מטרת השאלה היא להתעכב על המילים "אחרי שלושים שנה" שהן מפתח להבנת השיר).
  • כיצד מרגיש כותב השיר? הוכיחו מתוך המילים והמנגינה.

2. ציינו את האירוע הלאומי והאירוע האישי שהיו ברקע כתיבת השיר. 

3. האזינו שוב ובקשו מהתלמידים לזהות את מנגינת המעבר בין הבית לפזמון. שירו אותה ביחד. בקשו מהתלמידים להביע את המנגינה בציור, ולהשלים את המשפט:

מנגינת המעבר בין הבית לפזמון עולה/ יורדת והיא מביעה ציפייה/ מתח/ תפילה/ תקוה/ התרגשות/ שמחה/ חגיגיות/  (למורה: המנגינה עולה, והיא מביעה מגוון של רגשות. כל תלמיד יכול לבחור רגש שונה ועליו לנמק את בחירתו).

4. "אני נולדתי אל המנגינות ואל השירים של כל המדינות"- שאלו:

  • מדוע בחר עוזי חיטמן לפתוח במילים אלה את שירו? 
  • האם אתם מכירים שירים בשפות שונות? צרו פסטיבל שירי מדינות בכיתה, וספרו מהיכן אתם מכירים כל שיר. 
  • מוזיקה היא שפה משותפת וגורם מאחד בין תרבויות, האם אתם מכירים עוד שפות משותפות לתרבויות ולמדינות שונות? חשבו והשלימו את המשפט במילים משלכם:
     "אני נולדתי אל ה_________ ואל ה__________ של כל המדינות"

5. העשרה: בקשו מהתלמידים לחפש  עוד שירים  שנכתבו לכבוד אירועים חשובים בחיי הפרט או הכלל.
דוגמא: השיר "ארץ צבי" נכתב לאחר מבצע אנטבה, קראו עם התלמידים את מילות השיר, האזינו ובדקו כיצד הלחן והעיבוד המוזיקלי מתארים את רגשות העם בנוגע לאירוע זה. 

 

כיתות ה׳-ו׳

1. השמיעו את פתיחת השיר בלבד ושאלו:

  • אילו רגשות עולים בכם בעקבות הפתיחה? 
  • מהו נושא השיר לדעתכם? 

2. האזינו לשיר עם התלמידים. ערכו סבב ובקשו מכל תלמיד לתאר במילה אחת את הרגשתו בעקבות ההאזנה. ספרו לתלמידים את הרקע לכתיבת השיר. 

3. נגנו רכיבים מוזיקליים מתוך השיר: קפיצה באוקטבה, עליה כרומטית, חזרה עיקשת על צליל, משפט יורד ומסתיים בטוניקה. 

  • בקשו מהתלמידים לתאר כל אחד מן הרכיבים הללו במילים ובתנועה. 
    • נגנו את השיר ועקבו אחר התווים, בקשו מהתלמידים לזהות כל אחד מן הרכיבים ולמספר את סדר הופעתם. 
    • שאלו: כיצד תורמים הרכיבים המוזיקליים לתחושת הציפייה ההולכת וגוברת לשלום?

4. משימה בקבוצות: הלחינו שיר לכבוד אירוע חגיגי, ציינו:

  • מהו האירוע (יום העצמאות, יום הולדת, פתיחת האולימפיאדה וכדומה).
  • מהם הרגשות שתרצו להביע בשיר זה? 
  • הציעו מספר מילים חשובות שתשבצו בשירכם.
  • הציעו מאפיינים מוזיקליים שתשלבו בשיר במטרה להדגיש את חשיבות המאורע (למורה: אפשר להתייחס גם לתזמור, מנעד, סולם ועוד).

5. העשרה: האזינו לקטע הבא ונסו לזהות בו שבעה שירי שלום.

 

מה למדנו?

  • זיהוי כיוונים מלודיים: מנגינה "מתקדמת" לעומת מנגינה "עומדת".
  • זיהוי חלקי השיר: בתים ופזמון.
  • הבחנה ברכיבים המוזיקליים המשפיעים על היווצרות אנרגיה בשיר.
  • קשר הבעתי בין תוכן השיר, הלחן והביצוע. 
  • התנסות בהלחנת שיר.
חזרה

נולדתי לשלום - תווים

נוֹלַדְתִּי לַשָּׁלוֹם

נוֹלַדְתִּי לַשָּׁלוֹם

נוֹלַדְתִּי לַשָּׁלוֹם

סימנייה