דילוג לתוכן

שיר של יום - תפילת האדם

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

חלופות לדיון ושיח קבוצתי וכיתתי בשילוב הפעלות קבוצתיות

שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת:

הפיוט מעורר את השאלה באילו מצבים בני האדם פונים בבקשה לעזרה, ולמי פונים בזמן מצוקה?

 

שיח במליאה או בקבוצות

לתלמידים צעירים

1. מי זקוק לעזרה?

חלקו לתלמידים פתקים ריקים והנחו אותם לחשוב בלב... בשקט על אנשים שהם מכירים (קרובים, רחוקים, חברים, מכרים, מחוג המשפחה או השכונה.) שאלו:

  • כמה מהאנשים או הילדים עליהם חשבתם זקוקים לדעתכם לעזרה ממישהו אחר? (למורה: הנחו את התלמידים לספור את התלמידים בלב, מבלי להזכיר שמות או לפנות לחברים... ציינו כי באפשרותם לספור גם אותך, המורה, אם הם חושבים שאני זקוקה לעזרה)
  • כתבו את המספר אליו הגעתם על הפתק שלפניכם. הרימו את הפתק כלפי הכיתה כדי שחבריכם יראו מה כתבתם. מי רוצה לשתף במספר שאליו הגיע? (למורה: כתבו על הלוח חלק מהמספרים כדי להדגים טווח וציינו: לפי הפתקים שכתבנו, יכול להיות שחלק מאתנו מכיר 10 אנשים שזקוקים לעזרה ואולי רק 2...) 
  • כעת כתבו ציינו על צדו האחר של הפתק דבר מה, או מספר דברים, בהם אתם זקוקים לעזרה. חתמו את שמכם ודעו שרק אני, המורה, אקרא את הפתקים.

עתה אספו את הפתקים המקופלים והוסיפו פתק משלכם לעיני הכתה. כמה פתקים יש בקופסא?  כמה ילדים בכיתה זקוקים כעת לעזרה במשהו? כולם ועוד מורה אחת... (למורה: לתלמידים שלא מצאו במה הם זקוקים לעזרה תנו לגיטימציה לבקשת עזרה ממבוגר משמעותי שנח להם אתו) 

  • שאלו: 
    • , מה המשמעות לדעתכם, אודות הזדקקות לעזרה? 
    • מתי אנחנו זקוקים  שיעזרו לנו? 
    • מה גורם לנו להרגיש או לחשוב שאנחנו זקוקים לעזרה? 
    • האם יש מישהו בעולם שאף פעם לא זקוק לעזרה? 
    • איך אתם מרגישים כשאתם מבינים שאתם זקוקים לעזרה, בכיתה, בבית או עם החברים?
    • לפעמים קשה לנו לבקש עזרה, מדוע?
    • מתי קל לנו לבקש עזרה? 
    • ממי קל לנו בדרך כלל לבקש עזרה?
    • למי פונים לעזרה?

 

2. מבקשים עזרה

בקשו מהתלמידים לצייר ציור או לכתוב סיפור/ קומיקס על ילד/ה, שבשיעור, בהפסקה או אחרי שעות הלימודים היה זקוק לעזרה וקצת התבייש לבקשה... 

  • מה קרה לו בסופו של דבר? האם הצליח לבקש עזרה? איך עשה זאת? 
  • אם לא הצליח? למה? איך הסתדר? 

 

3. איך פונים?

 סייעו לתלמידים ללמוד אופני פנייה שונים:

  • הכינו מספר תחנות בכתה: תחנת בקשה לסיוע בלימודים, תחנת סיוע באיתור כתובת, תחנת סיוע במציאת חפץ, תחנה בסיוע פתרון קונפליקט בכתה וכו'. כל כתה תכלול טלפון למענה לפניות טלפוניות ותיבת מכתבים למענה על פניות בכתב. 
  • בכל פינה ישבו ילדים למפגש פנים אל פנים עם הפונים לסיוע. 
  • התלמידים יתרגלו פנייה לגורמי סיוע בתחנות השונות. (בעת הפנייה רצוי לשים לב לנקודות הבאו: דרך הצגת הפונה את עצמו. מידת המיקוד של ניסוח הקושי או של הבעיה, שהיא סיבת הפנייה. עיתוי הפנייה. דרך התמודדות של הפונה עם אי-יכולתו של הנמען להיענות מיד.)
  • מומלץ "להקפיא" (פריז) מדי פעם את הפעילות כדי לקבל משוב בו יציגו הילדים בפני המליאה את אופן פנייתם. 
  • ניתן לקיים דיון לאחר כל 'הקפאה'.

 

לתלמידים בוגרים

1. מי מפחד לבקש עזרה?

  • בקשו מהתלמידים להיזכר ברגע קרוב או רחוק בו היו זקוקים עד מאוד לעזרה ולא הצליחו לבקשה. עודדו את המעוניינים לשתף: מה מנע ממנו לבקש עזרה ואיך הסתיים האירוע?
  • שאלו: כיצד הייתם ממקמים את עצמכם על הרצף שבין – 'שונא לבקש עזרה' לבין 'חש בנוח לבקש עזרה'? ממה מושפעת עמדתכם...?
    • באילו נושאים קל לכם יותר לפנות לעזרה ובאילו נושאים פחות?
    • אם האירוע היה נשנה היום, האם הייתם משנים ופונים לעזרה?
    • מה גרם לשינוי?

 

2. עמדות בנושא פניה לעזרה

בקשו מהתלמידים לעמוד ליד הכיסא ולצעוד קדימה כאשר הוא מסכים עם ההיגד שתקריאו: 

  • אני אוהב להגיע לבית הספר
  • אני מכין לעצמי את הכריך
  • אני רוצה להמשיך לישון בבוקר
  • השבוע מישהו צעיר ממשפחתי בקש ממני עזרה 
  • אני מאמין שאנשים רוצים לעזור לאנשים 
  • אני לא אוהב שעוזרים לי 
  • ביקשתי היום עזרה מחבר 
  • הזדקקתי היום לעזרה מחבר 
  • פניתי השבוע בבקשת עזרה מהמורה 
  • השבוע מבוגר ממשפחתי בקש ממני עזרה 
  • השבוע נגשתי לחבר ושאלתי אם הוא זקוק לעזרה 
  • שהשבוע אמרתי לחברים בכתה שאני פנוי לעזור 
  • אני מרגיש שאני יודע לבקש עזרה 
  • אני מרגיש שקשה לי לבקש עזרה 
  • בקשו - מי שרוצה לעזור לי ולתת עוד רעיון לשאלה האחרונה?

 

סכמו:

  • איזו תחושה או תובנה שאלות אלו מחדדות בכם?
  • מדוע אנשים נמנעים מלפנות לעזרה?
  • כיצד ניתן לשנות תחושות טרם פניה לקבלת עזרה?
  • מה יכול לסייע לך?
חזרה

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלות

אנא בכח היא תפילה שבה העם מבקש מכל הלב את עזרת האל. העם נמצא מפוזר בין עמים אחרים ולא בארץ ישראל. זמן של מצוקה וקושי. האם יש מקום לתפילה כזאת גם בחיינו?

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א'-ב'

בקשת עזרה בזמן של קושי

אוריינות:

  • השמיעו את הפיוט ותנו הסבר למשמעותו.
  • בקשו מהילדים לבחור מילה מהפיוט, לכתוב אותה בדף ולקשטה. ניתן להציע לתלמידים חומרים שונים לעבודה. בסיום הפעילות אפשר לתלות את עבודות הילדים על פי הסדר של הפיוט.

ערך במבחן:

1. שאלו את הילדים אם פעם היו לבדם במקום שאינם מכירים. 

  • בקשו מהם לתאר את המצב ואת התחושות.
  • שאלו אם ביקשו עזרה, ואם כן - ממי (הורים, מורים, חבר, מבוגרת וכו')

2. הסבירו שבשיר זה יש בקשה לעזרה (לפי המסורת היהודית מבקשים עזרה מהאל, למשל לחזור לארץ ישראל מהגולה, ולהיות חזק וחפשי.)

 

כיתות ג'-ד' 

הרכות שבעוצמה, העוצמה שברכות

אוריינות:

1. קראו את הפיוט עם התלמידים, ציינו שזאת פנייה לאל שישחרר את העם מהגלות. שמו של הפיוט נלקח מהמילים הראשונות בו: "אנא בכוח".

2. הסבירו שבפיוט כינויים לאל ולעם, כינויים אלה מתארים אותם, ואפשר ללמוד מהם על יחסי הגומלין בין העם לאל. 

3. חלקו את הכיתה לחברותות ותנו לתלמידים את דף העבודה שבנספח 1. בקשו מהתלמידים למיין את הכינויים.

4. בדקו את העבודה במליאה ושוחחו עם התלמידים על משמעות הכינויים. 

למורה:
האל נקרא בפיוט: נורא, גיבור, חסין, קדוש, יחיד, גאה, יודע תעלומות. מובלטת בכינויים גדולתו של האל בעולם.
העם נקרא בפיוט: עמך, דורשי ייחודך, עדתך, זוכרי קדושתך. כינויים אלה באים להדגיש את היחס לאל, האמונה והשייכות.

ערך במבחן:

שתי המילים הראשונות בפיוט, 'אנא בכוח', מציינות ניגוד בין חסד (אנא) לבין עוצמה (בכוח). שוחחו עם התלמידים על משמעות שני הכוחות:

אנא: חסד, רכות, פתיחות

כח: עצמה, החלטיות.

1. הורו לתלמידים לדון בחברותא במצבים שבהם נדרשים כוחות מנוגדים להתמודדות ובקשו מהם לחשוב על דוגמאות.

2. במליאה הזמינו את החברותות לשתף בדוגמאות שהעלו בדיון.

3. סכמו: בתפילה זו העם מתחנן אל האל להתייחסות רכה אבל עוצמתית, שתעזור לו להתמודד עם מצבם הקשה בגלות (הביאו גם את דבר התלמידים.)

 

כיתות ה'-ו'

תפילת האדם

אוריינות:

אנא בכוח היא תפילה הפונה אל האל בבקשה. 

1. קראו עם התלמידים את הפיוט  והורו לתלמידים לסמן את הפעלים המציינים בקשות.

2. רשמו את הפעלים על הלוח (תתיר, קבל, שגבנו, טהרנו, שמרם, גמלם, פנה, שמע)

3. חזרו לפיוט ובדקו מה הבקשה שמאחורי כל פועל.

4. בקשו מהתלמידים לבחור בזוגות פעלים ולנסח איתם בקשה משלהם.

ערך במבחן: 

הסבירו שמייחסים את השיר לרבי נחוניא בן הקנה. במשנה מופיעות אמירות שונות של חכם זה, ביניהן תפילה שנהוג לומר בזמן כניסה ויציאה מהמקום בו הוא למד תורה יחד עם החכמים, בית המדרש.

1. הורו לתלמידים להתחלק לחברותות וללמוד את הקטע לפי ההנחיות שבדף הלימוד בנספח 2 

2. חזרו למליאה 

  • שאלו: מדוע לדעתכם יש צורך בתפילות של רבי נחוניא בן הקנה?
    בקשו מהתלמידים פירוט והתייחסות לדיון בחברותות.
  • לאחר הדיון סכמו את הדיון והתייחסו לבקשה בכניסה לבית המדרש ולבקשה ביציאה ממנו.
  • שאלו את התלמידים - האם לדעתם קיים קשר בין התפילה בבית המדרש לבין התפילה אנא בכח. בקשו מהתלמידים לנמק את אמירותיהם. (קריטריונים להשוואה: מילים, צורה, סוג של פנייה, זמן של התפילה)
  • סכמו

 

לסיכום: 

  • למדנו תפילה עתיקה
  • הכרנו מילים מיוחדות
  • שוחחנו על משמעות התפילה

סימנייה

Whoops, looks like something went wrong.