דילוג לתוכן

שיר של יום - תפילת האדם

חזרה

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

השיר מזמן שיח על תקווה, על אופטימיות ועל הכמיהה לשלום ולשקט

1. בטרם תקראו את השיר, חשבו וענו: מה מעורר בכם צמד המילים "תפילה לשלום"? כתבו שתי מחשבות ושתי מילות רגש העולות בכם. (למורה: זוהי הזדמנות לחדד עם התלמידים את ההבחנה בין מחשבה לרגש.)

2. המילה "שלום" פירושה היעדר סכסוך, אי לוחמה, הסכמה בין אנשים או קבוצות. האם המילה "שלום" יכולה, לדעתכם, להתייחס גם לתחומים נוספים, שאינם דווקא בין אנשים? האם שלום יכול להיות גם פנימי, ביני ובין עצמי? מדוע ומתי כדאי לו לאדם לעשות בתוכו שלום? 

(למורה: זוהי הזדמנות לקיים שיח על ההבדל בין הכישורים התוך-אישיים לבין הכישורים הבין-אישיים.)

 

שיח בזוגות

קראו את השיר ובקשו מהתלמידים להתייחס לשאלות הבאות:

1. "בלב נרגש, בנפש הומייה 
    תפילת הילדים אל המחר 
    מכאן נמשיך למרות מה שהיה 
    לעשות שלום לא מאוחר
".

  • בלב נרגש ובנפש הומייה (תחושה פנימית של רצון עז בדבר מה) מתפללים הילדים ורוצים בשלום. מהי נפש הומייה, לדעתכם? האם קרה לכם שחשתם כך? תנו דוגמה.
  • מדוע לדעתכם תפילת הילדים (ולא תפילת כולם או תפילת המבוגרים) מוזכרת בשיר?  
  • שתפו באירוע לא נעים מעברכם, אשר התמודדתם עימו ובחרתם להמשיך הלאה בדרככם. אפשר לבחור באירוע דומה שקרה לאחרים ולשתף בהתמודדות שלהם עימו.
  • האם לדעתכם ישנם מצבים, שבהם כבר מאוחר וחסר סיכוי להשלים ולהתפייס? תנו דוגמה.

 

2. "מי שמאמין דרכו עוד תנצח 
    מי שיש בו אהבה 
    אל יום חדש, הארץ הטובה 
    במעלה הדרך יש תקווה
".

  • בית זה של השיר מוצג פעמיים. מה אנו מרגישים כאשר חוזרים על אותן המילים פעמיים? האם יש לכך משמעות רגשית עבורנו? 
  • סמנו מילה או משפט בבית זה המוצאים חן בעיניכם במיוחד והסבירו מדוע.
  • מהי דעתכם על המשפט "מי שמאמין דרכו עוד תנצח"? שתפו במקרה שקרה לכם, מהתנסויותיכם האישיות, שממחיש את הגישה הזו ומחזק אותה. 

 

3. "בסוף המלחמות 
    מבעד לדמעות 
    היד מושטת, מבקשת 
    יד אחרת שתאמר שלום"

  • כיצד מרגישים "בסוף המלחמות"? (למורה: עייפים, מותשים, עצובים, מלאי תקווה, סלחניים, כועסים)
  • האם קרה לכם שרבתם עם חבר וביקשתם את ידו לפיוס? כיצד עשיתם זאת? מה הייתה התחושה האישית?
  • האם קרה שביקשתם להתפייס ולהשלים ולא הצלחתם? מדוע לדעתכם זה קרה?
  • כיצד הייתם מציירים בית זה? באילו צבעים הייתם משתמשים? השתמשו בצורה ובצבע והביעו בית זה ביצירה.

 

4. "יש בלב של כל אחד חלום על שקט 
    החלום על השלום 
    לא מלחמות, לא צער, לא דמעות". 
    פעילות לבבות
: "יש בלב של כל אחד חלום".

למורה: יש להכין מראש לבבות נייר גזורים בגודל המתאים לכתיבת טקסט אישי בתוכם, כמספר תלמידי הכיתה.

  • בקשו מהתלמידים לכתוב בלב הנייר אשר לפניהם את החלום אשר על ליבם.
  • הציגו את התוצרים על גבי הלוח הכיתתי.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלות

מצורף נספח

זהו שיר תפילה. מה מבקשת התפילה? מי אומר אותה? מה הם מקורות ההשראה של תפילת הילדים לשלום?

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א׳-ב׳

שולם שולם לעולם

אוריינות:

1. הציגו לילדים את נסיבות כתיבת השיר: השיר נכתב בזמן קשה, לאחר מלחמה  שהביאה איתה הרס ושכול.

2. קראו את השיר והזמינו את הילדים לסמן בשיר מילים שמתחברות באופן אסוציאטיבי לזמן "שלום" (למשל: אהבה, יום חדש, מאמין, שקט). שוחחו עם הילדים על משמעות המילים. 

3. חלקו את הכיתה לזוגות ובקשו מהתלמידים לצייר את השלום כפי שעולה מהשיר ומהמילים שסימנו בו.

ערך במבחן:

1. השמיעו את השיר, הציגו את מילותיו ובקשו מהתלמידים למצוא בו ביטויים לרצון להתפייס (למשל: "מי שיש בו אהבה", "היד מושטת מבקשת", "לא יישא גוי אל גוי חרב").  

2. שאלו אותם איך המילים שבחרו תורמות לרצון להתגבר על סכסוכים. 

  • מתוך התשובות שהציעו התלמידים, מה אפשר ליישם בחיינו (למשל, 'להושיט יד': לעזור לחבר, לסלוח. 'לא ישא גוי אל גוי חרב': למצוא דרכים של שלום לפתור את הבעיות)?

3. סכמו.

 

כיתות ג׳-ד׳ 

אוהב שלום ורודף שלום

אוריינות:

בשיר מדברים על חלום, לכל אחד יש חלום על השלום.

1. הקריאו את השיר ובקשו מהתלמידים לסמן תמונות או ביטויים הקשורים לשלום (למשל: "מכאן נמשיך... לעשות שלום", "היד מושטת מבקשת יד אחרת", "יום חדש", "הארץ הטובה"). 

2. במליאה בקשו מהתלמידים לשתף בבחירתם ולהרחיב על חלום השלום. 

3. בחברותות, בקשו מהם לבחור מתוך השיר תמונה אחת של שלום, ולכתוב חיבור קצר, לצייר או לצלם תמונה שמרחיבה את החלום שבשיר.

ערך במבחן:

החלום המרכזי שבשיר הוא החזון של הנביא ישעיהו, המצוטט מישעיהו ב', ד' (קישור לטקסט באתר תרבותי).

1. קראו עם התלמידים את הפסוקים. הסבירו את המילים וערכו השוואה בינן לבין הציטוט מהשיר:

  • מה דומה?
  • מה שונה? (למשל, שימו לב שהחלק הראשון בפסוק לא מופיע, ושיש שינוי בסדר הופעת הקטעים בפסוק. בשיר כל קטע נאמר פעמיים.)
  • שאלו את התלמידים איזו תמונת שלום עולה מהפסוק? האם מהשיר עולה אותה תמונה? בקשו נימוקים.

2. בפסוק ובשיר הופכים כלי נשק לכלי עבודה. בזמן התנ"ך חרבות וחניתות היו כלי הנשק המוכרים, ואתים ומזמרות היו כלי עבודה נפוצים. 

  • שאלו את התלמידים מה התוצאות של שימוש בכלי נשק? (מוות, הרס, חורבן, ייאוש, עצב...) ומה התוצאות של שימוש בכלי עבודה? (בנייה, שגשוג, תקווה, יופי, טוב).
  • הזמינו את הילדים לחשוב (בזוגות) על חייהם. אילו "כלי נשק" – דברים שמביאים להרס וכאב (גם מילים או התנהגות פוגענית) – קיימים, וכיצד הם יכולים להפוך ל"כלי עבודה", כלומר לפיוס, לאחווה, לטוב.  
  • בקשו מהם ליצור סמל או כרזה לפרסום המסר של "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות" בחיי בית הספר, ולהציע הצעות מעשיות שאפשר ליישמן (למשל: להפוך מילה פוגעת למילה בונה, להפוך יד סגורה באגרוף ליד פתוחה לקשר).

 

כיתות ה׳-ו׳

תפילת האדם

אוריינות:

התפילה היא תופעה אנושית אוניברסלית שמילאה מאז ומעולם תפקיד בדת ובתרבות. שורש המילה תפילה בעברית הוא פל"ל, והיא מכוונת בעיקר אל ציפייה דרוכה ותקווה לעתיד.

  • הורו לתלמידים לקרוא את השיר ולסמן בו מילים וביטויים שמצדיקים את שמו –   "תפילה לשלום" (השמיעו ברקע את השיר).
  • בחברותות, בקשו מהתלמידים לבחור שני ביטויים שמייצגים לדעתם את התפילה.
  • ברביעיות בקשו מהתלמידים להגיע לביטוי אחד.
  • במליאה שאלו אילו קבוצות לא הגיעו להסכמה על ביטוי אחד. בקשו מהתלמידים להסביר מדוע לדעתם זה קרה, ולאחר מכן בקשו משאר הקבוצות לשתף. 

ערך במבחן: 

בשנת 1948, לאחר הקמת מדינת ישראל, נוספה לסידור התפילה לשלום המדינה. 

קראו עם התלמידים את הבית הראשון של התפילה והסבירו במידת הצורך.

  • בחברותות בקשו מהתלמידים לערוך השוואה בין השיר לבין התפילה לשלום המדינה. 
    קריטריונים להשוואה: הנמען, סוג הפנייה, כינויים לארץ ישראל,  מי ייהנה מהגשמת התפילה, המוען, ביטויי רגש.
    אפשרו לילדים להוסיף עוד קריטריונים (טבלה לדוגמה בנספח).
  • חזרו למליאה ומלאו טבלה מסכמת מאמירות הילדים. תנו דגש מיוחד למשמעות ההבדלים בין התפילות.

 

לסיכום: 

  • העמקנו בהבנת ערך השלום. 
  • למדנו טקסטים קלסיים עם טקסט עכשווי.
  • השווינו בין טקסטים קלסיים וטקסט חדש.
  • הכרנו ביטויים חדשים ואת משמעותם.

סימנייה

Whoops, looks like something went wrong.