דילוג לתוכן

שיר של יום - תפילת האדם

חזרה

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

השיר מזמן שיח על תקווה ועל הבעת רצונותיו ומשאלותיו של היחיד עבור עצמו ועבור הכלל והקבוצה

 

שיח במליאה או בקבוצות

בשיר 4 בתים. קראו יחד את השיר, וענו יחד על השאלות האלה המתייחסות לכל בית:

1. בית ראשון

  • האם גם אתם קיוויתם פעם לכך שירד גשם? 
  • מה אתם אוהבים לעשות ביום גשום? 
  • כיצד אתם מרגישים ביום גשום? כיצד אתם מרגישים ביום שמשי? 
  • מהו "מזג האוויר" שלכם היום? (למורים: כדאי לבקש מהתלמידים לומר אילו מושגי מזג אוויר הם מכירים, ולקיים שיח על מזג אוויר חיצוני לעומת "מזג אוויר פנימי". מזג אוויר חיצוני קשור בשינויי עונות וטמפרטורה, ולעומתו "מזג אוויר פנימי" יכול לסמל מהי תחושתי היום באמצעות מושגי מזג אוויר, כגון מעונן, אביבי, חם, קר, סוער, גשום וכו').
  • "שתזרח השמש בקרוב עלינו ועל אוהלינו" – מהו אוהל? מה מיוחד באוהל, ובמה הוא שונה מבית? ספרו על מקרה שבו הקמתם אוהל או ישנתם בו. תארו את החוויה. במה היא הייתה שונה מלינה בבית?
  • מה היא לדעתכם ההרגשה כאשר אנו יודעים שהשמש תזרח עלינו ועל אוהלינו? מדוע לדעתכם יש בשיר תקווה שהשמש תזרח גם עלינו וגם על האוהלים שלנו? 

 

2. בית שני: 

  • "מקומות יש בעולם" – מהו המקום האהוב עליכם? מדוע דווקא מקום זה? 
    מה אתם מרגישים כאשר אתם נמצאים בו? מה יש במקום זה שגורם לכם להרגיש כך? 
    ("הולכים כדי לנדוד ולא כדי להגיע" – מהי הכוונה לדעתכם במשפט זה? האם גם אתם אוהבים לטייל וליהנות מהדרך, ולא רק להגיע לנקודת הסיום של הטיול? שתפו בטיול שבו נהניתם במיוחד מהדרך, מהנוף או ממה שקרה בדרך.

 

3. בית שלישי:

  • היזכרו ביום גשום אשר בו חזיתם בתופעת הקשת בענן, ושתפו בקבוצה:  
    אילו תחושות או מחשבות עלו בכם כאשר ראיתם את הקשת?  
  • מהו הצבע האהוב עליכם בקשת הצבעים? מדוע דווקא צבע זה? 
    חשבו, אילו הייתם צבע, איזה צבע הייתם היום או מהו הצבע שמייצג את הרגשתכם היום? האם תרצו להרגיש אחרת היום? מה עליכם לעשות כדי שצבע הרגשתכם ישתנה?
  • האם קרה גם לכם שרציתם שיגיע הלילה, כדי שתוכלו ללכת לישון ולסיים יום שבו הרגשתם לא טוב? 
    מה עוד יכול לעזור לילדים בגילכם לשפר את הרגשתם בימים שבהם הם מרגישים עצב, כעס או פחד?

 

4. בית רביעי:

  • אילו יכולתם, מה הייתם מבקשים עבור עצמכם מכוכב נופל? מה הייתם מבקשים עבור כולם?
  • מדוע, לדעתכם, מובעת בשיר המשאלה מהכוכב הנופל ש"נרגיש אהבה"? מה יש לדעתכם ברגש האהבה, שהוא טוב, נעים וחשוב? 
  • כיצד מרגיש מי שאוהב? כיצד מרגיש מי שאהוב? 
  • מתי אתם מרגישים או יודעים שאוהבים אתכם? 
  • הציעו הצעות – כיצד אפשר לגרום לחבר/ה או בן/ת משפחה להרגיש אהוב/ה?

 

פעילות מסכמת בקבוצה ובמליאה

הבית החמישי בשיר

כתבו רשימת משאלות קבוצתית שתכלול עשרה משפטים אשר יתחילו במילה "הלוואי". המשאלות יכולות להיות קשורות לכיתה או לבית הספר, ועליהן להיות מקדמות ומנוסחות באופן חיובי.

בתום כתיבת רשימת המשאלות בחרו במסגרת הקבוצה שלוש משאלות שתרצו להציע עבורן דרכים למימושן בכיתה.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלות

מצורף נספח 1

בשיר יש מעין תפילה שהדובר מבקש בלשון רבים, "עלינו ועל אוהלינו".

אוהל הוא מבנה מגורים ארעי העשוי מיריעות בד. בנדודים במדבר בני ישראל התגוררו במבנים ארעיים, וליווה אותם "אוהל מועד" – בית לאל ששמר בתוכו את לוחות הברית, בסיס חוקי קבוע לעם.

מה היא כוונת המשורר במילה "אוהלינו" בשיר? 

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א׳-ב׳

מה טובו אוהליך יעקב

אוריינות:

1. השמיעו את השיר. הורו לתלמידים לשים לב לבקשות של כותב השיר. מקדו אותם בכל המשפטים שמתחילים ב-"ש...", ובקשו לסמן את הדברים שהוא מבקש (שמות עצם: שמש, דרך, מים, גשם, וכו').

  • כתבו את המילים על הלוח. שאלו את התלמידים מה משותף למילים? (למשל: דברים מהטבע, לא בשליטתנו...) ומה מבדיל אותן זו מזו? 
  • בחברותות: הורו לתלמידים למיין אותן לפחות לשתי קבוצות של מילים (למשל: גרמי השמיים, רגשות, מילים רטובות, מילים נודדות). 
  • במליאה: שאלו איך עברה עליהם המטלה ליצור את הקבוצות? האם הייתה מחלוקת? בקשו מכמה קבוצות לשתף.
  • חוזרים לחברותות: בקשו מהתלמידים לאחד את קבוצות המילים בציור אחד על גבי בריסטול המשקף את מילות השיר.
  • הציגו את הציורים בתערוכה בכיתה.

ערך במבחן:

1. בשיר בקשות רבות שהמושא שלהם הם "עלינו" ועל "אוהלינו". שאלו את התלמידים: 

  • איזה אוהלים הם מכירים?
  • מה לדעתם המשמעות של "אוהלינו" בשיר – לאילו אוהלים מתכוון הכותב? 

2. ספרו לתלמידים שבמסורת היהודית קיימים אוהלים רבים. שאלו אותם האם הם מכירים או זוכרים אוהלים מסיפורי המקרא (למשל: אוהל אברהם, שאליו הוא הזמין את אורחיו. דוגמה אחרת היא האוהלים הרבים שבהם התגוררו בני ישראל בנדודים במדבר, וגם המשכן, המכונה "אוהל מועד").

3. ספרו לתלמידים שכאשר עם ישראל יצא ממצרים, הוא נדד 40 שנה במדבר. פעם, במהלך הנדודים, נביא מעם אחר ושמו בלעם בירך אותם ברכה מיוחדת, שעד היום אומרים אותה בבתי הכנסת. וכך מספרת התורה: "וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים. וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר… מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (במדבר פרק כד, פסוקים ב, ה). הסבירו שמשכן הוא בית קבוע, שיעקב וישראל הם שני שמותיה של דמות אחת – אחד מאבות האומה, אך כאן משמשים ככינוי לעם ישראל.

  • שאלו: מה לדעתכם ראה בלעם שגרם לו לברך את העם הנודד? (למשל: אוהלים מסודרים לפי משפחות, מרחב גדול ויפה של אוהלים).
  • למה בלעם התכוון כשאמר 'אוהליך'? (מילה שמסמלת משפחה, שבט)
  • לאחר שהתלמידים הבינו את הפסוקים, שאלו שוב מה לדעתם המשמעות של "אוהלינו" בשיר?

 

כיתות ג׳-ד׳ 

"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" (מסיפור של דוקטור סוס)

אוריינות:

1. השמיעו את השיר והורו לתלמידים לסמן את הפעלים שמתחילים ב-ש...

2. כל שני פעלים בשיר יוצרים רעיון אחד. (לדוגמה: שתזרח-שתאיר / שירד-שיוריק)

  • הורו לתלמידים לבדוק בחברותא כיצד הפעלים עובדים יחד:
    • מה הם יוצרים ביחד?
    • האם אפשר לשנות את הסדר בתוך צמד הפעלים?
  • במליאה שוחחו על המשמעות של צמד הפעלים.
  • בחברותות בקשו מהילדים לבחור בשני זוגות פעלים וליצור איתם ברכה משלהם. 
  • במליאה בקשו מהילדים לקרוא את ברכותיהם (כל ילד קורא ברכה אחת בסבב).

ערך במבחן:

1. קראו את פזמון השיר, התמקדו במילים "הולכים כדי לנדוד / ולא כדי להגיע", ושאלו את התלמידים:

  • כיצד אתם מבינים את המשפט?
  • בקשו מהתלמידים דוגמאות מהחיים שלהם של יציאה לדרך למטרות שונות.

2. במסורת היהודית יש סיפורים על אנשים וקבוצות שיוצאים לדרך. שאלו אם הם זוכרים דוגמאות (אברהם, יעקב שברח מעשיו אחיו, יציאת מצרים). אחת הדמויות החשובות שיצאה לדרך וכך מתחילה חיים חדשים, ואף אומה חדשה, היא אברהם אבינו: 

  • שוחחו עם התלמידים על הצו "לך לך". (מיהו אברהם, מאין יצא, מה המשמעות של יציאה זו?)
  • נלמד מדרש על יציאתו של אברהם לדרך. (נספח 1, חלק ראשון). הורו להם ללמוד את המדרש ולענות על השאלות בחברותות. 
  • חזרו למליאה. שאלו: האם יש חברותות שבהן הייתה מחלוקת? תנו לכמה חברותות לשתף.

3. סכמו.

 

כיתות ה׳-ו׳

יוצאים למסע

אוריינות:

1. לאחר שמיעת השיר שוחחו עם התלמידים על תוכנו.

2. התמקדו בפזמון וקראו אותו לתלמידים. שאלו: לכמה חלקים מחולק הפזמון מבחינת תוכנו? בקשו מהם לשתף ולנמק. 

3. בחברותות הורו לבחור באחד החלקים ולהתמקד בו:

  • תנו כותרת לקטע. 
  • חברו שתי שאלות על כל קטע:
    • שאלה אחת שתשובתה בטקסט (למשל: מה ההבדל במרחק בין ישראל ובין הרקיע, ובין צרפת ובין הרקיע? מה חשוב על פי השיר, לצאת כדי להגיע או לצאת כדי לנדוד?)
    • שאלה אחת שעולה מהטקסט, אך תשובתה אינה במילותיו (למשל: מה המשמעות של המרחק השווה מכל מקום לרקיע בחיינו? יצאתם פעם למסע?)

4. לאחר כמה דקות חזרו למליאה ובקשו מהתלמידים לשתף בחוויה: איך היה להם לחבר שאלות ולתת כותרת, בקשו דוגמאות

ערך במבחן: 

1. בקשו מהתלמידים לחשוב על פעם שיצאו לדרך, ושאלו: 

  • מה התחושות? 
  • מה החששות? 
  • מה הציפיות?

תנו לתלמידים לענות ולהסביר את הרגשות.

ספרו לתלמידים כי בשיר הנלמד יש התייחסות גם למי שיוצא לדרך, ובמילותיו מעין "תפילה". בתרבות היהודית קיימת תפילה שנאמרת ביציאה לדרך, היא "תפילת הדרך" (אפשר להשמיע את הלחן של שלמה גרוניך).

2. קראו את תפילת הדרך (בנספח 1, חלק שני) והסבירו. שאלו את התלמידים אילו תחושות לדעתם מרגיש היוצא לדרך?

3. בחברותות הורו לתלמידים לערוך השוואה בין השיר לתפילה (קריטריונים להשוואה בנספח).

4. במליאה שאלו: 

  • מה המשותף בין הטקסטים? תנו לתלמידים להסביר את הדמיון.
  • מה המיוחד בכל אחד מהטקסטים?

5. סכמו.

 

לסיכום: 

  • הבנו בצורות שונות ומשלימות מילים חשובות בשיר. 
  • למדנו מקורות מתקופות שונות.
  • שאלנו שאלות ברמות שונות.
  • דנו במשמעות של יציאה לדרך.

סימנייה

Whoops, looks like something went wrong.