שיר של יום - תפילת האדם

זרקור מוזיקלי

מצורף נספח 1

השיר הושר לראשונה ב 1975 על-ידי דורית ראובני, דודו זכאי ולהקת הגבעטרון הוותיקה מקיבוץ גבע. במסגרת "ניחוחי חציר" - סדרת מופעי זמר טלוויזיוניים בשנות ה-70, שהייתה מבוססת על יוצרים ומבצעים מההתיישבות העובדת. לחנו פשוט וקליט, וממחיש באופן מלודי את חילוף מצבי הרוח שבטקסט – מתחושת הדכדוך (בכיווניות מלודית יורדת) להתרוממות הרוח, השמחה וההודיה (בעליה מלודית ובמקצב תרועתי). ברבות השנים חודש השיר על-ידי להקות קצב צעירות – "הגרובטרון" (להקה שיוצרת גרסאות כיסוי לשירי ארץ ישראל ישנים בסגנון דיסקו-פאנק שנות ה-70'), ו"השיבולים" (להקת רוק של בני קבוץ גבע, שהקדישה את אלבום הבכורה שלה לחידוש שירי הגבעטרון בסגנון רוק. שם הלהקה לקוח מהשיר "ים השיבולים" המזוהה עם הגבעטרון וסגנונה).

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל 

כיתות א'-ב'

1. השמיעו את השיר בביצוע דורית ראובני, דודו זכאי והגבעטרון. בקשו מהתלמידים לעקוב אחר השירה ולמלא את הטבלה בנספח (פעילות 1):

• איזה תהליך מתרחש במהלך השיר: הפחתה הדרגתית / העצמה הדרגתית / שינוי וחזרה לסירוגין?
• מי שר/ים את הקול הראשי? מהו תפקיד המקהלה בשירה?

2. הקישו בתוף את משפטי המקצב שבנספח (פעילות 2) לפי מבנה הבית של השיר (ארוך-ארוך-קצר-קצר-ארוך)

• בקשו מהתלמידים לצעוד בקצב הפעמה ולעצור כשהפעמה מופרת על-ידי סינקופה. 
• האם אורכי המשפטים זהה? מהו סדר המשפטים? 
• שירו את מילות הבית תוך כדי צעידה ובקשו מהתלמידים למלא את עצירתם במחיאת כף עדינה של הסינקופה. 
• בפזמון - התאימו תיפוף גוף או תנועה למוטיב החוזר בהתאם לסקוונצות העולות: 

3. ספרו לתלמידים על להקת הגבעטרון, וצפו בסרטון ההיסטורי משנת 1973. בחנו את הרכב הלהקה, ההרכב התזמורתי המלווה, סגנון ואופן השירה. השוו זאת עם קליפ הביצוע המחודש של להקת "השיבולים", בני הדור הצעיר של קיבוץ גבע, שצולם בחדר-האוכל של הקיבוץ. כיצד מגיב הקהל בסרטון לביצוע המחודש? איזה מבין הביצועים מוצא חן בעיניכם יותר?

 

כיתות ג'-ד'

1. שירו בקולכם את הבית הראשון והפזמון:

• בקשו מהתלמידים לספור כמה פעמים מופיעה המילה "הללויה" ומה מיקומה המדויק בבית ובפזמון. 
• האם היא חוזרת באותו לחן? האם חוזרת באותו מקצב? איזה צליל בולט בה במיוחד? (למורה- צליל הטוניקה).
• איזו מתבניות התווי הגראפי שבנספח מתאימה לכל אחד מלחני המילה "הללויה"? מספרו אותן לפי סדר הופעתן בשיר.

2. רשמו על הלוח את המקצבים הבאים:   

• הקישו אותם והסבירו מה משותף להם, מה ההבדל ביניהם, ומהי סינקופה (למורה – סינקופה היא הטעמה של פעמה חלשה, שאינה אמורה להיות מוטעמת).  
• בדף התווים של השיר מצאו והקיפו את כל הסינקופות בשיר. 
• מה משותף למיקומן של הסינקופות בשיר? 

3. צפו בשני ביצועים שונים של השיר, המבוצעים על-ידי שני דורות שונים של חברי קיבוץ גבע:  הביצוע המקורי של הגבעטרון (1973) והביצוע המחודש של להקת "השיבולים" (2006) מהם ההבדלים המוזיקליים ביניהם? האם שינוי הסגנון גורם לשינוי מצבי רוח שמבטא השיר?  

 

כיתות ה'-ו'

1. השמיעו את השיר בביצוע דורית ראובני, דודו זכאי והגבעטרון ובקשו מהתלמידים למיין את המשפטים הבאים למקומם בטבלה:

בית	פזמון

• המשפטים המוזיקליים ארוכים יותר (4 תיבות)
• רוב המשפטים המוזיקליים קצרים יותר (2 תיבות)
• שלוש סקוונצות בעלייה
• כיוון מלודי בירידה
• המשפטים מתחילים בקדמה חגיגית, כעין תרועה 
• המשפטים מתחילים בקדמת פעמה
• תחושת דכדוך 
• תחושת התרוממות רוח ותקווה

2. שירו בסולפז' את שתי השורות המופיעות בנספח:    

• האזינו לשיר בביצוע דורית ראובני, דודו זכאי והגבעטרון, והסבירו מה הקשר בין שורות הסולפז' לבין השיר? 
• אילו מצבי רוח מתוארים בשיר ומה הקשר בין שורות הסולפז' לבין מצבי הרוח? 
• האזינו לשיר ונסו להצטרף בשירת הסולפג' כקול שני במקום המתאים בשיר. 

3. כתבו על הלוח את שמותיהם של שלושה ההרכבים המוזיקליים: "הגבעטרון", "השיבולים", ו"הגרובטרון". צפו בשלושת הביצועים השונים שלהם לשיר ושאלו: מי מהם הוא ההרכב הוותיק ביותר? איזה סגנון מוזיקלי מאפיין כל הרכב? איזה קשר (סמנטי, מוזיקלי, אחר) ניכר בין ההרכבים החדשים יותר להרכב הוותיק? 

 

מה למדנו?

• חשיפה למגוון אפשרויות של הרכבים קוליים: סולו, הרכב קולי, להקה, מקהלה.
• מעקב אחר כיווניות מלודית בעזרת פרטיטורה גרפית ותווים.
• זיהוי תבניות מקצב מתוך השיר.
• עיסוק מעמיק במושגים: סינקופה, סקוונצה. 
• שירה דו-קולית: שירת סולפג' כקול שני.
• השוואת ביצועים: גלגולי השיר בסגנונות מוזיקליים שונים ובתקופות שונות. 

הללויה - תווים