דילוג לתוכן

שיר של יום - תפילת האדם

חזרה

זרקור מוזיקלי

מצורף נספח 1

את השיר "הליכה לקיסריה" חיברה חנה סנש והלחין דוד זהבי לאחר מותה הטראגי. כמו מילות השיר, כך לחנו תמציתי ומרוכז – 'מעט המכיל את המרובה': לחן קצר, מנעד רחב (מעל אוקטבה), פותח בקפיצת אוקטבה – מוטיב נדיר כשלעצמו. הקו המלודי "מצייר בצלילים" את הטופוגרפיה של תמונת העולם שבשיר: מהחול דרך הרשרוש – עד לשמיים, מהאדם דרך תפילתו – לאלוהיו.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל 

כיתות א׳-ב׳

1. הכינו מראש ארבע תמונות בגודל A4: בצידן האחד – חול בשפת הים / מים / שמיים / אדם, ובצידן השני – דיוקנה של חנה סנש. בנוסף הכינו תשתית מתאימה וממוספרת לסידור התמונות (לפי הדוגמה בנספח, בפעילות 1):

  • פזרו אותן במרחב כשהתמונות כלפי מעלה ושירו בקולכם. הזמינו תלמיד אחד לסדר אותן במסגרת הממוספרת, לפי סדר הופעתן בשיר. 
  • שירו ועקבו באצבע אחר התמונות שסידר. אם סידר במדויק ייחשף ה"סוד" שמסתתר מאחורי השיר (למורה – דיוקן המשוררת). 
  • הפכו את התמונות ושאלו: מהו ה"סוד" שהתגלה ומה הקשר האפשרי בין הדיוקן לשיר זה?

2. שירו על ההברה "לוּ" צלילים עולים ויורדים (בצעדי סקונדה או בקפיצות) ובקשו מהתלמידים לסמן בתנועת כפות הידיים מעלה ומטה לפי גובה הצליל ששרתם – עולה או יורד. לאחר תרגול חופשי הציגו על הלוח בפני התלמידים שני גרפים (בנספח), ושירו בדרך זו (ללא המילים) את התמצית המלודית של תיבות 5–12 (הצלילים הארוכים), התואמת לאחד הגרפים: 

  • לאיזה מהגרפים תואמת שירתכם? לאיזה משפט מהשיר מתאים הגרף?
  • שירו יחד את המשפט עם מילות השיר וסמנו בכפות הידיים את מהלכו העולה ויורד.
  • שירו יחד את המשפט החוזר בשיר (תיבות 13–20) ועקבו אחר הגרף השני באצבעכם. במה הוא שונה? שירו וסמנו בכפות הידיים את מהלכו המלודי.

3. הזמינו מספר תלמידים לעמוד בשורה מול הלוח ולתת יד זה לזה. שירו את השיר עם שאר התלמידים היושבים, ובקשו משורת התלמידים לצעוד צעד אחד קדימה או אחורה בהתאם לכיוון המלודי של המשפטים השונים. לוו את השירה והצעידה באצבעכם על גבי הגרף ובסימני הידיים.

 

כיתות ג׳-ד׳

1. הכינו כרטיסיות עם המילים: חול, ים, רשרוש, מים, ברק, שמיים, תפילת, אדם. שירו ובקשו מהתלמידים לסדר את הכרטיסיות במרחב בהתאם לגובה הצליל של המילה, ולפי הכיוון המלודי של המשפט, כפי שמושר בפעם הראשונה בשיר, ואחר כך כפי שמושר בחזרתו השנייה בשיר (ראו בנספח):

  • מה ההבדל בין הפעם הראשונה ששרים את המשפט ובין הפעם השנייה? כיצד מבטאים גובהי הצלילים את משמעות המילים? שימו לב כיצד שרים את המילים "תפילת האדם" בשתי הפעמים. מה ההבדל? (למורה: במשפט הראשון הצלילים גבוהים בקצה העלייה המלודית – נושקים לשמיים, ואילו במשפט השני הצלילים נמוכים ביותר בקצה הירידה – נושקים לאדם, לאדמה).

2. רשמו על הלוח את סולם רה מינור. הדגימו ואלתרו סקוונצות בכיוונים שונים במסגרת הסולם. הזמינו תלמידים להמציא סקוונצות. 

  • חלקו לתלמידים את התווים לשיר ונגנו להם בכלי מלודי (או בשירה ללא מילים) את הקו המלודי שלו. בקשו מהתלמידים לעקוב בתווים אחר הביצוע שלכם ולמצוא את הסקוונצות בשיר (למורה: מקדמה לתיבה 7–10, בתיבות 13–16, מאמצע תיבה 17–20). 
  • נסו לבצע את השיר בשילוב צעידה קדימה ואחורה בהתאם לכיוון המלודי של הסקוונצות.

3. למדו את מילות השיר בשפת הסימנים של החירשים ובצעו את השיר. נסו לבצעו כשהשירה בלב (עם הסימנים בלבד ולא בקול רם), תוך שמירה על טמפו משותף. 

 

כיתות ה׳-ו׳

1. רשמו על הלוח את סולם רה מינור. שירו יחד את צלילי הסולם בעלייה ובירידה בסולפז' – בצעדי סקונדה, ולאחר מכן שירו בקפיצות הולכות וגדלות מצליל רה (רה-מי, רה-פה, רה-סול וכו').  

  • שירו את שתי מילות הפתיחה של השיר ("אלי, אלי") ובקשו מהתלמידים לבדוק את הדברים הבאים: 
    • 2. כיצד הולחנו שתי המלים: כקפיצה או כצעד? בעלייה או בירידה? 
    • 3. כיצד הלחן מבטא את רוח הטקסט? (אפשרויות: הריחוק בין האדם לאל, הקִרְבה באינטימיות של התפילה, תפילה לכוח עליון, האדם על האדמה...) 
  • שירו את כל השיר ובקשו מהתלמידים לאתר משמיעה מלים נוספות שהולחנו בקפיצה גדולה מעלה או מטה. מה הקשר בין הלחן למשמעות המילים? (אלי, לעולם / החול, ברק). חלקו את דף התווים והקיפו את מוטיב הקפיצה במילים אלה.
  • בדקו בתווים היכן מולחן משפט שלם בצעדי-סקונדה (ללא קפיצות)? באיזה כיוון מלודי הוא מולחן? כיצד הלחנה זו "מציירת בצלילים" את הטקסט?

2. השמיעו את השיר "שיר ישראלי" שחיברו אהוד מנור ושלמה גרוניך ומצאו בו את הזיקה לשיר "הליכה לקיסריה" (למורה: בסוף הפזמון אחרי "מי אני? מי אני? כן, אני – אלי, אלי, שיר ישראלי"). האם זהו ציטוט מוזיקלי מדויק? מדוע לדעתכם בחרו לאזכר דווקא את השיר הזה ב"שיר ישראלי"?

3. הרחבה: בקשו מהתלמידים לחפש שירים נוספים שיש בהם קפיצה גדולה (אוקטבה?) ובדקו באיזה הקשר מילולי הולחנה הקפיצה (שירים לדוגמה: התקווה – "עוד לא אבדה... התקווה בת שנות...", חורשת האקליפטוס – "חורשת האקליפטוס, הגשר הסירה...", "somewhere over the rainbow" – שם מעבר לקשת בענן...).

 

מה למדנו?

  • "ציור מילים" באמצעות פרמטרים מוזיקליים: גובה הצליל, כיוון מלודי, מרווחים, צעדים וקפיצות.
  • מונחים מוסיקליים: סקוונצה מלודית, סולם מינורי. 
  • המחשת הכיוון של הקו המלודי בתנועה. 

הליכה לקיסריה - תווים

תווים

סימנייה