דילוג לתוכן

שיר של יום - תפילת האדם

זרקור מוזיקלי

מצורפים 3 נספחים. 

הפיוט אנא בכח הולחן על-ידי עובדיה חממה ב- 2006 וזכה לפופולאריות רבה, יותר מלחנים רבים אשר היו נהוגים בקהילות ישראל במשך שנים רבות. הצלחתו נעוצה ככל הנראה בהתאמתו של הטקסט הפיוטי הייחודי - שאינו סימטרי ואינו במבנה "שירי" שקול - ללחן קליט ומתנגן. בכל אחד מחלקיו יש מהלך הרמוני החוזר על עצמו גם כשהמלודיה משתנה מעט ואינה חוזרת במדויק. נינוחות הזרימה נשמרת גם כשהמבנה המוזיקלי מתעתע מעט: אותן שורות מילוליות חוזרות בשיר במנגינה שונה, וחלקים שונים מופיעים באופן חלקי ובסדר לא צפוי. הלחן משלב בתוכו רכות ועוצמה – כביטוי מוזיקלי הולם לניגוד הגלום בשם הפיוט: "אנא בכח".

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל 

כיתות א'-ב'

1. בחרו 7 תלמידים ותנו ביד כל אחד מהם שלט ממוספר עם מלת הפתיחה של אחד ממשפטי השיר (1. אנא, 2. קבל, 3. נא גיבור, וכו') הושיבו אותם בשורה מול שאר התלמידים ושירו בקולכם את השיר. בקשו מכל תלמיד להיעמד כאשר נשמע המשפט "שלו", ולשבת בסיומו. 

  • אילו משפטים חוזרים על עצמם בשיר, וכמה פעמים חוזרים?   (למורה – משפט 1 חוזר ארבע פעמים, משפט 2 חוזר שלוש פעמים, ומשפט 7 חוזר שתי פעמים.)

תנו לתלמידים האמורים (מספרי 1,2,7) שלטים נוספים בהתאם לכמות המשפטים החוזרים, וחיזרו על הפעילות. הפעם בקשו מהתלמידים להניח על הרצפה כל שלט בתורו, לפי סדר הופעת המשפט וחזרותיו בשיר.   

2. רשמו על הלוח את סדר משפטי השיר כפי שהתגלה בפעילות הקודמת (משמאל לימין):

1-2-1-2-3-4-5-6-7-1-2-7-1

השמיעו את השיר בביצוע עובדיה חממה ועקבו אחר משפטי השיר:

  • האם כל משפט החוזר על עצמו מושר תמיד גם באותה המנגינה? (למורה – משפטים 1-2 חוזרים אך מושרים בלחן שונה בפתיחת השיר.)
  • מצאו בשיר ארבעה משפטים שונים המושרים באותה המנגינה. (למורה – משפטים 1,2,5,6  בתיבות 41-47, 61-67)

3. חלקו את התלמידים לשלוש קבוצות נגינה: דרבוקות, מקלות הקשה ומשולשים. תרגלו את תבניות המקצב המופיעות בנספח 1, ולוו את השיר בנגינה לפי התזמור. 

 

כיתות ג'-ד'

1. השמיעו את השיר בביצוע עובדיה חממה:

  • נסו לנחש משמיעה כמה אנשים בערך משתתפים בשירה? 
  • האם לדעתכם יש בין הזמרים נשים, גברים, ילדים?
  • האם כמות הזמרים משתנה לאורך השיר? נמקו תשובתכם.

(למורה – בביצוע זה שרים באופן מכוון וסמלי מניין גברים. במהלך השיר בולטת השירה באוקטבות שונות ובניואנסים מלודיים המבליטים מדי פעם קולות מסוימים מתוך המניין ומעניקה למרקם האוניסון גם גוון הטרופוני שתואם להטרופוניה בשירת התפילות בבית הכנסת.)

2. הציגו את מילות הפיוט המקורי (נספח 2) והשמיעו את לחנו של עובדיה חממה

  • האם יש בטקסט חלוקה ברורה למבנה של 'בית ופזמון'? האם יש בו חזרות כלשהן?
  • אילו שינויים עשה המלחין במילות הפיוט לצורך הלחנתו כשיר?
  • האזינו לשיר ומלאו את תרשים המבנה המילולי והמוזיקלי בנספח 2.

3. שירו בסולפז' את שלושת השורות הראשונות בנספח 3. זהו את השורות הזהות להן בהמשך, ואחר כך שירו לפי הסדר כקול שני לליווי השיר כולו. (למורה: ניתן להשתמש בנספח זה גם כליווי השיר באמצעות מטלופונים.)

 

כיתות ה'-ו'

1. הציגו את מילות הפיוט המקורי (נספח 2) ופעלו לפי הנחיות פעילות 2 לכתות ג'-ד'.

  • מה הקשר בין מנגינת השיר לבין המילים? באיזו שורה או שורות בשיר מומחש קשר זה באופן הבולט ביותר וכיצד? 

2. הציגו את נספח 3 ופעלו בשירת סולפז' לפי הנחיות פעילות 3 לכתות ג'-ד'.

3. בחרו והשמיעו לחנים נוספים לפיוט, ממסורת קהילות ישראל:

  • הפיוט בלחן ספרדי-ירושלמי – איזו מלה מודגשת באופן מיוחד בלחן זה? כיצד היא מודגשת בלחן של עובדיה חממה?  (למורה – בלחן הספרדי-ירושלמי המלה "צעקתנו" מוארכת מאד, ובלחנו של חממה מלה זו מודגשת ומומחשת בקפיצה גדולה ופתאומית של מרווח סקסטה לצליל הגבוה ביותר בשיר, בתיבות 71,95).
  • השוו בין לחן ממסורת יהדות מרוקו לבין לחן ממסורת יהדות אשכנז – מה ההבדל הגדול בין הלחנים? מי מהם קליט יותר לשירה ומדוע? (למורה – הלחן המרוקאי רצ'יטטיבי וללא חזרות. הלחן האשכנזי מלודי והרמוני, בעל פיסוק סימטרי וחזרות).

 

מה למדנו?

  • קשר בין לחן לטקסט: לחן סימטרי וקליט לפיוט בעל מבנה א- סימטרי. 
  • זיהוי לחנים חוזרים ומשתנים לאותן מילים 
  • זיהוי המבנה המוזיקלי וליווי חלקי הלחן השונים בכלים רתמיים ובשירת סולפג'.
  • "ציור מילים" באמצעות הלחן
  • מרקם: שירת רבים המשלבת אוניסון והטרופוניה קלה (בדומה לשירת התפילה בבתי הכנסת)  
  • הפיוט בזיקה היסטורית-תרבותית: מפגש עם לחנים שונים ממסורת קהילות ישראל והשוואה בינהם

אנא בכח - תווים

תווים

תווים

סימנייה