שיר של יום - תפילת האדם

זרקור מוזיקלי

את השיר "עלינו ועל אוהלינו" כתב הפזמונאי אהוד מנור. הלחינו אותו אלון אולארצ'יק ואפרים שמיר, אשר שיתוף הפעולה ביניהם החל עוד בתקופת להקת "כוורת"... השיר נכלל באלבומו השני של אפרים שמיר "סוף סוף גשם" משנת 1992. 

השיר בנוי מפתיחה ומסיום אינסטרומנטליים המהווים מעבר בין חלקי השיר, ומשלושה חלקים נוספים. החלק הראשון (למורה: "שתזרח השמש בקרוב") חוזר חמש פעמים לאורך השיר, והטקסט בו שונה מחלק לחלק. חלק זה מבוצע בשירת מענה. ההרמוניה בחלק זה זהה לזו של מנגינת המעבר. לקראת סוף השיר הוא מופיע פעמיים, ובפעם השנייה הוא מלווה במנגינה האינסטרומנטלית. החלק השני (למורה: "מקומות יש בעולם") חוזר פעמיים לאורך השיר והטקסט בו זהה. בחלק זה יש מעבר לסולם מינורי. החלק השלישי מופיע פעם אחת לקראת סוף השיר (למורה: "הלוואי..").

מבנה השיר: פתיחה אינסטרומנטלית     א   >  מעבר  >   ב  >   א  >   מעבר >   ב  >   א  >   ג  >   א   >   סיום.

 

מגוון פעילות לפי קבוצות גיל

כיתות א׳-ב׳

1. השמיעו לתלמידים את המעבר האינסטרומנטלי ובקשו מהם להקיש את הפעמה.

2. 

 

3. בקשו מהתלמידים להציע דרכים שונות ומגוונות להקשת הפעמה על הגוף.

4. השמיעו את השיר בביצוע אפרים שמיר ובקשו מהתלמידים להקיש את הפעמה כאשר הם שומעים את המעבר האינסטרומנטלי. 

5. השמיעו לתלמידים את חלק ג' (למורה: "הלוואי.."). שאלו את התלמידים האם המנגינה עולה או יורדת בחלק זה ומדוע זה כך לדעתם.

6. בקשו מהתלמידים להראות תנועה המביעה תקווה.

7. הציגו את מבנה השיר (למורה: ראה נספח 1) והשמיעו אותו. בקשו מהתלמידים להקיש את הפעמה ולשנות את התנועות בכל חלק, ובחלק ג' להציג את התנועות שהציעו. התבוננו בתלמידים ורשמו בטבלה שבנספח את הצעותיהם.

8. קִבעו יחד עם התלמידים את אופן ההקשה בכל חלק (למורה: ראה הצעות בנספח 1), השמיעו את השיר ובצעו. אפשר לגוון ולבצע בזוגות או בקבוצות, בישיבה או במרחב.

 

כיתות ג׳-ד׳

1. תרגלו עם התלמידים את תבניות המקצב הבאות בשפת המקצב ובהקשות (למורה: התבניות מתאימות לשני המשפטים החוזרים בשירת מענה, ראה נספח 2). 

2. שירו את החלק הראשון ובקשו מהתלמידים לציין אילו משפטים חוזרים במדויק (למורה: "עלינו ועל אוהלינו" ו"מכאן ועד עולם").

3. בקשו מהתלמידים להתאים את תבנית המקצב למשפט החוזר.

4. השמיעו לתלמידים את השיר בביצוע אפרים שמיר ובקשו מהם להצטרף בהקשות ובשירה במשפטים המהווים שירת מענה.

5. חלקו את התלמידים לקבוצות ובקשו מכל קבוצה לחבר תבניות מקצב לליווי החלקים השונים בשיר. כל קבוצה תתייחס לחלק שונה בשיר (למורה: למעט חלק א') ותלווה בדרבוקות או בכלי הקשה אחרים.

6. השמיעו את השיר ובקשו מכל קבוצה לבצע את התבנית שחיברה בזמן המתאים בשיר. במשפטים החוזרים, בקשו מהם להצטרף בשירה ובהקשות לפי סעיף 4.

 

כיתות ה׳-ו׳

1. חימום: שירו עם התלמידים את הסולמות לה מז'ור ולה מינור בעלייה ובירידה.

2. העמיקו את תרגול שירת הסולמות בדרכים מגוונות (למורה: צליל המורה שרה – צליל התלמידים; שירת צלילי השלד; הצגת הצלילים באמצעות "היד המזמרת"; חצי כיתה שרה את צליל הטוניקה והחצי השני שר את הסולם וכו').

3. בקשו מהתלמידים לתאר את ההבדל בתחושותיהם בהאזנה לסולם מינורי לעומת סולם מז'ורי.

4. נגנו את הסולמות ובקשו מהתלמידים לזהות סולם מז'ורי או מינורי.

5. נגנו חלקים שונים מתוך השיר ושאלו האם המנגינה בסולם מז'ורי או בסולם מינורי.

6. שירו את חלקים א' וב' בשיר ובקשו מהתלמידים לזהות איזה חלק הוא מז'ורי ואיזה מינורי. שאלו את התלמידים מדוע, לדעתם, בחר המלחין לשנות את הסולם במילים הללו.

7. הציגו בפני התלמידים את התווים הבאים, המהווים התחלה לחלקים א' וב'. שאלו את התלמידים מה ההבדל בסימני ההיתק ליד המפתח (למורה: ראה נספח 3).

חלק א‘:	חלק ב׳:

8. נגנו לתלמידים את שתי דוגמאות התווים ושאלו איזו מהן היא מז'ורית ואיזו מינורית.

9. השמיעו את השיר בביצוע אפרים שמיר ובקשו מהתלמידים לכתוב את מבנה השיר (למורה: ראה נספח 1) ולציין כמה פעמים מופיע החלק המינורי.

10. חלקו את הכיתה לקבוצות ובצעו את השיר כשכל קבוצה שרה חלק אחר בשיר.

 

מה למדנו?

• פיתוח תחושת הפעמה וביצועה בהקשות גוף ונגינה
• ביצוע שירת מענה בדרכים מגוונות
• תרגול תבניות מקצב מתוך השיר וזיהויין במנגינת השיר
• התנסות בבניית תבניות מקצב שמתאימות לליווי השיר.
• זיהוי והבחנה בין סולם מז'ורי לסולם מינורי: תרגול בשירה ובהבחנה בין החלקים המז'ורים והמינוריים בשיר

עלינו ועל אוהלינו - תווים