דילוג לתוכן

שיר של יום - תפילת האדם

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

השיר מזמן שיח על זהות ותחושת שייכות, ועל התקווה לשלום

 

שיח בקבוצות

בשיר 3 בתים ופזמון. קראו יחד עם התלמידים את השיר, והזמינו אותם לשתף בקבוצה:

אני נולדתי אל המנגינות 
ואל השירים של כל המדינות, 
נולדתי ללשון וגם למקום 
למעט להמון שיושיט יד לשלום.
 

  • מהי המנגינה שאתם נולדתם אליה ? מהו השיר הראשון  שאתם זוכרים?
  • ספרו זה לזה על מנגינות אהובות שאתם  אוהבים להאזין להן.
  • האם אתם מכירים שיר המושר בשפה שאינה עברית? כיצד הכרתם אותו? מה אהבתם בשיר זה?
  • האם קרה לכם שהגעתם למקום שלא הכרתם בו את שפת הדיבור? כיצד הרגשתם? מה עזר לכם?
  • כיצד מרגיש ילד העובר לגור עם משפחתו במדינה חדשה? מהן לדעתכם המחשבות העוברות בראשו, ומהם הרגשות  שהוא חש?
  • כיצד תוכלו לעזור לילד המגיע לכיתתכם ואינו מבין את השפה העברית?
  • איזו שפה מלבד השפה העברית הייתם רוצים ללמוד, לו יכולתם?
  • (למורה: את השאלות הבאות אפשר להציע כמשימה הדורשת הכנה מראש ושיח מקדים עם ההורים בבית).

הנחו את הילדים לראיין את הוריהם ולשאול: 

  • ספרו לי על יום לידתי:-היכן נולדתי? כיצד עברה הלידה?
  • איזה תינוק הייתי? מה אפיין אותי?
  • במה אהבתי לשחק במיוחד?
  • מה הצחיק אותי?
  • אילו שירים או מנגינות אהבתי במיוחד?
  • כיצד נהגתי להירדם? האם היה שיר שאהבתי במיוחד לשמוע לפני השינה,  שהרגיע אותי?
  • מהן המילים הראשונות שאמרתי?
  • שאלות את התלמידים: 
    • האם ההורים מדברים איתכם בשפה אחרת מלבד עברית? 
    • האם ההורים משוחחים ביניהם בשפה אחרת? 
    • כיצד אתם מרגישים כשזה קורה? 

1. אני נולדתי לשלום שרק יגיע 
    אני נולדתי לשלום שרק יבוא 
    אני נולדתי לשלום שרק יופיע 
    אני רוצה אני רוצה להיות כבר בו.

  • כיצד אתם מרגישים למשמע מילים אלו? (כמיהה, תקווה, אמונה).
  • מהו 'שלום' עבורכם? מה מעוררת בכם המילה "שלום"? 
  • כיצד מרגישים בעת שלום? (למורה: שלווה, ביטחון, רוגע, שמחה, הנאה).
  • מדוע, לדעתכם אנשים כל כך כמהים לשלום ורוצים להיות בו? 
  • האם קרה לכם שלא הסתדרתם או רבתם עם ילד או קבוצת ילדים והשלמתם, התפייסתם, או הגעתם להסכם של הפסקת ריב ושלום? כיצד חשתם, מה עזר למימוש ההסכם ביניכם? 
  • מה הייתם מציעים לשני ילדים בגילכם, שאינם מסתדרים ומרבים לריב, כדי לשפר את המצב? מה יכול לעזור לילדים בגילכם להפסיק לריב? 
  • כיצד אתם אוהבים להתפייס? מה עוזר לכם להשלים עם חבר שרבתם עימו?

 

2. אני נולדתי אל החלום 
    ובו אני רואה שיבוא השלום 
    נולדתי לרצון ולאמונה 
    שהנה הוא יבוא אחרי שלושים שנה. 

  • תארו את החיים בעת שלום. מה מרגישים האנשים? כיצד נראה היום-יום? במה שונים חיים אלה מהחיים היום?
  • ספרו על חלום נעים או משעשע שחלמתם בזמן האחרון. מה/מי היה בחלום? מה אהבתם בחלום? 
  • האם לדעתכם שלום אפשרי בעולמנו? כיצד כל אחד מאיתנו יכול לתרום לחלום השלום?
  • כיצד אנחנו ככיתה, כחברה יכולים לקדם את השלום בארצנו? הציעו הצעות.

 

3. נולדתי לאומה ולה שנים אלפיים 
    שמורה לה אדמה ולה חלקת שמיים 
    והיא רואה צופה הנה עולה היום 
    והשעה יפה זוהי שעת שלום. 

  • מהי השעה היפה שלכם? מהי השעה שאתם הכי אוהבים ביום ומדוע?
  • מהי השעה היפה/ הטובה של משפחתכם ביום או בשבוע? מה אתם אוהבים לעשות בה יחדיו?
  • מהי השעה היפה / טובה שלכם ככיתה? 

 

פעילות מסכמת בקבוצות

מכתב אישי למר שלום: 

כתבו  בתור קבוצה על גבי עמוד נייר מכתב המתחיל במילים "מר שלום היקר, שלום רב". בפתח המכתב הציגו את עצמכם: שמכם, גילכם, ומהו המאפיין החיובי הבולט של כל אחד מכם (כמו תכונת אופי, מאפיין התנהגות, כישרון).  בהמשך המכתב ספרו למר שלום מדוע אתם מבקשים שיגיע לכאן, ומה אתם מבקשים ממנו שיקרה כאשר יגיע (תארו במילים מה ישתנה בחייכם ובחיי הקרובים לכם מרגע שיגיע מר שלום וישכון במדינתנו).

הציגו את מכתבכם הקבוצתי במליאה.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלות

פתיחה לכל שכבות הגיל 

ספרו לתלמידים על נסיבות כתיבת השיר ועל תהליך השלום עם מצרים (מתי נחתם הסכם השלום ומי היו הדמויות המרכזיות בתהליך שהביא להסכם השלום).

 

כיתות א׳-ב׳

אוריינות:

פתחו בשיחה עם התלמידים: 

  • אילו מילים בשיר מתארות את השאיפה לשלום?
  • כאשר אתם מאוד רוצים משהו, באילו מילים אתם משתמשים? 
  • כאשר אתם מאוד רוצים משהו – מה אתם עושים כדי להשיגו? הביאו דוגמאות.

רשמו את כל המילים והביטויים על הלוח והוסיפו את שני הפסוקים: 

"ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם" (תהלים, כט, יא)

"סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהו" (תהלים לד, טו)

ערך במבחן: שאיפה לשלום

הסבירו לתלמידים את הפסוקים ושוחחו איתם:

  • מי "אחראי" להביא את השלום על פי הפסוק הראשון?
  • מי אחראי להביא שלום על פי הפסוק השני?
  • מה ההבדל בין 'לבקש שלום' ובין 'לרדוף שלום'? הביאו דוגמאות.
  • איזו דרך נכונה יותר בעיניכם להביא שלום – הראשונה, השנייה או שתיהן יחד? הסבירו.

סכמו עם התלמידים כי השיר מתאר את השאיפה והחלום להגיע לשלום. אבל השגתו התאפשרה בזכות יוזמתם ומעשיהם של המנהיגים.

 

כיתות ג׳-ד׳

אוריינות:

שאלו את התלמידים:

  • למה הכוונה "אחרי שלושים שנה"?
  • מי "האומה ולה שנים אלפיים"?
  • למה הכוונה במילים: "שמורה לה אדמה וחלקת שמיים"?
  • למה מרמזת השורה: "והיא רואה צופה, הנה עולה היום"?

ערך במבחן: שאיפה לשלום

ספרו לתלמידים כי תהליך השלום עם מצרים דרש ויתורים רבים, וביניהם החזרת חצי האי סיני למצרים, ופינוי יישובים יהודיים רבים שהוקמו שם מאז כיבושו במלחמת ששת הימים. על כך אמר ראש הממשלה בגין, שחתם על הסכם השלום:  "עדיפים קשיי השלום על ייסורי המלחמה."  שאלו:

  • מה הם קשיי השלום, ומה הם ייסורי המלחמה?
  • האם אתם מסכימים עם דברים אלה? הסבירו את עמדתכם.
  • מאז שנחתם הסכם השלום עברו 40 שנה. האם אתם חושבים שזה היה צעד נכון? מדוע?

 

כיתות ה׳-ו׳

אוריינות:

פתחו בפעילות כפי שמפורט בכיתות ג – ד. אפשר לבקש מהתלמידים לתת כותרת לכל בית מבתי השיר. שאלו: האם אפשר לראות בשיר התפתחות ממצב מסוים למצב חדש? בקשו מהתלמידים להסביר.   

ערך במבחן: שאיפה לשלום

הפנו את התלמידים לדברי ישעיהו הנביא: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (פרק ב, ד) והסבירו כי זוהי נבואת השלום של ישעיהו. שאלו:

  • למה משמשות החרבות והחניתות? ולמה משמשים האיתים והמזמרות?
  • פירושה של המילה וְכִתְּתוּ כאן הוא: לעצב מחדש, לשנות תפקיד. מה מסמל שינוי התפקיד של הכלים הללו?
  • על פי ישעיהו, במה יוכלו האנשים לעסוק בימי השלום, שנמנע מהם בימי המלחמה?
  • מה עוד אפשר לעשות בימי שלום, שאינו מתאפשר בימי מלחמה?

(למורה: מכאן אפשר להמשיך את הדיון כפי שמופיע בכיתות ג – ד).

 

לסיכום:

  • למדנו על תהליך השלום עם מצרים.
  • עסקנו בערך השלום משתי נקודות מבט: כחלום בלתי מושג ובתפילות להתממשותו מחד גיסא, ובמאמצים ופעולות ממשיות להשגתו מאידך גיסא.
  • באמצעות נבואת ישעיהו עסקנו ביתרונות השלום על פני המלחמה.

סימנייה

Whoops, looks like something went wrong.