דילוג לתוכן

שיר של יום - תפילת האדם

זרקור מוזיקלי

מצורפים 3 נספחים

לחנו של השיר פשוט וקליט, ותואם למבנה הטקסטואלי. החלוקה הסימטרית והברורה למשפטים מולחנת בהתאמה בפיסוק מוזיקלי סימטרי, מילים חוזרות בתחילת משפטים מולחנות בהתאמה במוטיב רתמי ומלודי חוזר, ואלמנט החריזה המשתנה בין הבתים לפזמון נענה בשינוי ובקיצור המוטיב המלודי בפזמון בהתאמה. הזיקה בין רובדי המבנים המילולי והמוזיקלי בשיר מתבטאת ברכיבים מבניים כמו: משפט, אתנחתא, חריזה, מוטיב ושתק.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל 

כיתות א'-ב'

1. שירו בקןלכם את הבית הראשון ובקשו ממספר תלמידים לצעוד במרחב ולשנות את כיוון הצעידה בהישמע מחיאה/נקישת טמבורין. (למורה – מחא כף/הקש פעם אחת בסיום כל משפט.) המשיכו לשיר את הפזמון ומחאו כף באמצע כל משפט ובסופו, באתנחתות המחורזות (אחרי המילים: שיר, אור, בהיר, טהור, נפשי, מואר, חופשי, מאושר.) שאלו:

  • מה הקשר בין מחיאות הכף לטקסט? 
  • מה ההבדל בין מנגינת הבית למנגינת הפזמון?

2. חלקו את הכיתה לשתי קבוצות שירה ובצעו את השיר לסירוגין: כל קבוצה תשיר בתורה משפט או חצי משפט המתחרזים זה עם זה (ר' דוגמה בנספח 1)

3. השמיעו את השיר בביצוע הראל מויאל ועקבו אחר מילות השיר בנספח 1. איזה שורות מהשיר מושרות כקול שני? מי שר את הקול השני? בקשו מהתלמידים לנסות להצטרף לשירת הקול השני (משמיעה)

 

כיתות ג'-ד'

1. חלקו את הכתה לזוגות. השמיעו את השיר ובקשו מכל זוג לשלב במהלך ההאזנה מחיאת כף אחת במקומות שבהם "נשמע להם מתאים". בקשו מכמה זוגות להדגים את "ביצוע המחיאות"  שלהם. שאלו:

  • האם ביצועי הזוגות זהים, דומים או שונים? מה בשיר (בטקסט ו/או בלחן) מכוון את התאמת המחיאות? (למורה – מתוך הפעילות הבהירו והמחישו את המושגים: משפט מוזיקלי, משפט מילולי, שתק, חריזה.)
  • מה ההבדל הבולט בין מנגינת הבית למנגינת הפזמון?

2. חלקו את הכיתה לשתי קבוצות שירה ובצעו את השיר לסירוגין: כל קבוצה תשיר בתורה משפט או חצי משפט המתחרזים זה עם זה (ר' דוגמה בנספח 1)

3. השמיעו את השיר בביצוע הראל מויאל ושאלו:

  • אילו קולות נוספים לסולן, וכיצד הם משתלבים בעיבוד: באוניסון, לסירוגין, בקנון, אחר?
  • הצטרפו לשירת הקול השני שמבצעת מקהלת הילדים בפזמון. (למורה – תיווי בנספח 2)

 

כיתות ה'-ו'

1. השמיעו או שירו בקולכם את הבית הראשון והפזמון והציגו את מילות השיר החסרות שבנספח 3 בתום השירה בקשו מהתלמידים למלא מזיכרונם את המלים החסרות ורשמו אותן. שאלו:  

  • מה משותף לכל המילים החסרות?
  • מה מבדיל בין הבית לפזמון מבחינת החריזה?
  • כיצד מותאמת המנגינה להבדלי החריזה בין הבית לפזמון? (למורה: ניתן להיעזר בהקרנת תווי השיר להמחשת השוני באורכי המשפט המוזיקלי.)

2. בקבוצות - בקשו מהתלמידים לחבר שתי תבניות מקצב שונות לליווי השיר בתיפוף או בתיפוף-גוף: תבנית אחת באורך שתי תיבות (8 פעמות) לליווי הבית, ותבנית שניה באורך תיבה אחת (4 פעמות)  לליווי הפזמון. (למורה – שירו והאזינו להצעות הליווי השונות, עמדו על הדמיון/השוני ביניהן, ועל יחסן למרכיבים בלחן כגון מילוי השתקים במלודיה.)

3. שירו בסולפז' את התבנית המלודית החוזרת שבנספח 2 ותרגלו את שירת הפזמון בשני קולות. כסיכום הפעילות: בצעו את השיר בשני קולות ובליווי התיפוף (בחרו שתי תבניות ליווי מפעילות 2, וחלקו את תפקידי התיפוף והשירה בין התלמידים.)

 

מה למדנו?

  • מבנה: זיקה בין משפט מילולי למשפט מוזיקלי, כולל חלוקות משנה של המשפט על-ידי אתנחתות.
  • זיקה בין ג'סטות של סיומות ואתנחתות מילוליות (חריזה) למוזיקליות (שתקים)
  • זיהוי מנגינת הקול השני משמיעה.
  • מרקם קולי: התנסות באוניסון ובשירה דו-קולית. 
  • יצירה: בניית תבניות מקצב המתאימות להתפתחות המקצב בשיר.

חופשי ומאושר - תווים

תווים

תווים

סימנייה