דילוג לתוכן

שיר של יום - משפחה וכיבוד הורים

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

השיר מזמן שיח על תחושת אחדות ושייכות למשפחה, ועל הכרת הטוב שבמסורת היהודית בכיבוד יום השבת

 

משימת הכנת משחק בנושא "השבת"

(למורה: כדאי לקיים שיח במליאה על רעיונות למשחקים בנושא "השבת" כגון "בנק רעיונות", משחק זיכרון, חידות/ תשבץ/ תפזורת, סולמות וחבלים, רביעיות או "מלחמה".) 

הציעו לתלמידים לקיים תהליך בקבוצה של קבלת החלטות, חלוקת משימות עבודה, הכנת "בנק" שאלות או חידות בנושא השבת שישמש את הקבוצה בהכנת המשחק.)

בתום תהליך העבודה בקבוצות, בקשו מכל קבוצה לתאר את התהליך שעברה הקבוצה, קיימו משוב משותף אודות  חוויית הלמידה והעשייה המשותפת, תהליך קבלת ההחלטות, חלוקת התפקידים, קונפליקטים שעלו במהלך המשימה, מה עבד ומה פחות ומה למדו על עצמם בתהליך. לבסוף בקשו מהתלמידים להציג את התוצר במליאה.

 

שיח בקבוצה

בשיר 4 בתים. קראו יחד עם התלמידים את השיר, בקשו מהם להתייחס בקבוצות לשאלות הבאות:

1. לכה דודי לקראת כלה 
    פני שבת נקבלה... 
    ואבא מסלסל קולו בשירי שבת:
    "דרור יקרא לבן עם בת

  • כיצד נהוג במשפחתכם לציין את יום השבת? האם הייתם מעדיפים לחגוג את השבת באופן שונה? כיצד?
  • מה אתם אוהבים ביום השבת? מה אינכם אוהבים ביום זה? שתפו זה את זה בפעילות או בשעה האהובה עליכם במיוחד ביום זה.
  • איך מקבלים את השבת כאשר נמצאים רחוק מהבית? האם חגגתם את יום השבת במדינה אחרת, או בישוב מרוחק? ? שתפו בחוויה.
  • איזה שיר משירי השבת אהוב עליכם במיוחד?
  • שתפו בזיכרון נעים הקשור ליום שבת (למשל, זיכרון מקבלת השבת בגן הילדים, אירוע מהעבר אשר צוין ביום שבת, פעילות שנהגתם לעשות בשבת כאשר הייתם ילדים צעירים/ בגיל הרך).
  • "דרור יקרא לבן עם הבת", הינו משפט הלקוח מתוך פיוט יהודי לשבת, הממחיש את חשיבות החופש ופסק הזמן מכל עבודה או מלאכה ביום השבת, לכל בני האדם. מה דעתכם על כך שביום אחד בשבוע פוסקים כולם מפעילות, ומצווים לנוח ולא לעבוד?  מהם היתרונות לדעתכם ביום שבתון שכזה? מה עשוי להיות מאתגר או קשה ביום שכזה? שתפו

 

2. ומפה צחורה נפרשת 
    ודולקים נרות 
    וכהד מן העבר המנגינות חוזרות 
    ומלא פתאום הבית באותן זמירות 

  • האם נהוג במשפחתכם לאכול מאכל ייחודי לימי השבת? מהו? 
  • מהו המאכל האהוב עליכם בימי שבת או חג? מי נוהג/ת להכינו? 
  • יש הנוהגים לבקש בקשה מיוחדת בעת הדלקת נרות השבת. מה תבקשו מנרות השבת שיתגשם עבור משפחתכם? מה תבקשו שיתגשם עבור אחיכם ועבור הוריכם? מה תבקשו עבורכם? עבור חברכם? אנשים אותם אתם מכירים ואולי גם זרים לכם? האם יש לכם בקשות ייחודיות?
  • ישנם ילדים הנוהגים ביום השבת להצטרף להוריהם לביקור בבית הכנסת. מהם הסימוכין (אסוציאציות) המתעוררים בכם, כאשר אתם חושבים על המילה "בית כנסת"? (למורה: כדאי להסביר מהי אסוציאציה, ולתרגל אותה. למשל: אסוציאציות למילה "חורף": קר, גשם, התכרבלות בשמיכה, בית, שלוליות, אפור, משפחתיות... יש להדגיש כי כל עוד האסוציאציה קשורה באופן ישיר או עקיף לנושא אין לשלול אותה ואין לשפוט את המשתף בה.)
  • שתפו בחוויה או זיכרון מביקור בבית הכנסת, יחד עם הכיתה או המשפחה. 

 

3. לכה דודי לקראת כלה 
    שבת מלכה הנה עולה 
    על השולחן חלה, ועולה תפילה 
    שרים כל בני הבית במקהלה גדולה 

  • מדוע לדעתכם נקראת השבת גם בשם "שבת המלכה"? 
  • אילו יכולתם להזמין אדם אחד או יותר לחגוג עמכם את השבת, את מי הייתם בוחרים להזמין ומדוע?  (למורה: מומלץ לכוון את תהליך הבחירה באדם או בקבוצת אנשים אשר ייהנו מחברת המשפחה המארחת אותם לשבת, כגון חייל בודד, קשיש, עולה חדש.. זוהי הזדמנות לנהל שיח על ערבות הדדית, נתינה, אמפתיה)

מלחשות שפתיו של אבא 
ועיניו אורות 
וכהד מן העבר המנגינות חוזרות 
ומלא פתאום הבית באותן זמירות 

  • מדוע, לדעתכם, עינו של אבא אורות ומאירות? מה הוא מרגיש? ציינו מילות רגש (למורה: התלהבות, התרגשות, גאווה, שמחה, סיפוק.)
  • לאיזו מנגינה מן העבר/ שיר ילדים אתם מתגעגעים? מה אתם אוהבים בשיר זה?

 

פעילות מסכמת במליאה

שולחן השבת הקבוצתי שלנו - ציירו את שולחן השבת הקבוצתי שלכם, וכתבו את שמות החברים לקבוצה אשר יושבים לשולחן. העבירו את תרשים שולחן השבת בסבב בין חברי הקבוצה, כאשר כל מי שמקבל/ת את התרשים/ ציור לידיו/ה מתבקש/ת לכתוב איחול או מחמאה לכל אחד מחברי הקבוצה "היושבים סביב לשולחן".

בתום הסבב, הניחו את התרשים במרכז השולחן, קראו יחד את הברכות והמחמאות שכתבתם זה לזה, וספרו מה אהבתם בפעילות זו ומה הייתם מציעים להוסיף לה בשלב הבא.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלות

מצורף נספח 1

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א'-ב' 

נרות של שבת, זמירות של שבת

אוריינות: 

1. ספרו לתלמידים שהיום נעסוק בשיר לקראת השבת ושאלו:

  • האם הם מכירים שירי שבת? בחרו אחד מהשירים ושירו יחד
  • מדוע נכתבו כל כך הרבה שירי שבת? (למורה: כי שבת הוא יום מיוחד, כולם אוהבים את השבת וכד')

2. קראו את השיר ובקשו מהתלמידים לסמן בו 'תמונות' שעולות מהשיר ומעידות על "לקראת שבת" (אבא מסלסל, מפה צחורה, נרות דולקים, זמירות שבת, חלה)

3. בזוגות, הורו לתלמידים לצייר תמונה שעולה מהתיאור שבשיר. בקשו מהם לתת לתמונה שם.

4. שוחחו עם התלמידים על השבת שנהוגה בביתם, מה משותף ומה שונה בינה לבין השבת שבשיר, מבחינת המנהגים?

ערך במבחן: 

מקדו את תשומת לבם של התלמידים בשורות האחרונות של השיר:

וכהד מן העבר המנגינות חוזרות 
ומלא פתאום הבית באותם זמירות 

  • באילו זמירות מתמלא הבית? 
  • בקשו מהם להקשיב להוריהם /  סבים וסבתות שרים את שירי השבת מילדותם, ללמוד אותם או להקליטם. בהזדמנות הבאה השמיעו את השירים ו"מלאו את הכיתה" בשירי שבת. 
  • אפשר ליצור שירון זמירות שבת של הכיתה ודיסק שבת כיתתי.

 

כיתות ג'-ד' 

לכה דודי לקראת כלה

אוריינות: 

1. שאלו את התלמידים מהי השבת בשבילם. שוחחו אתם על משמעות השבת אל מול ימי השבוע. 

2. קראו את השיר עם התלמידים ובקשו מהם לסמן את הדימויים של השבת בשיר:

לכה דודי לקראת כלה
שבת מלכה הנה עולה

3. הסבירו כי בשיר מקבלים את השבת כמו מלכה שבאה לבקר, כמו כלה שבאה לחופה ביום חתונתה:

  • מה מאפיין שתי דמויות אלה? 
  • בחברותא: בקשו מהתלמידים לערוך השוואה בין שתי הדמויות (דומה ושונה). 
  • במליאה: דונו בדברים אותם ניתן ללמוד על השבת מתוך המאפיינים של כלה ומלכה שהעלו. (למורה: מחכים לשבת כמו שחתן מחכה לכלה, השבת כדמות נשית חשובה, מיוחדת, מהודרת ועוד) 
  • חשבו: מי החתן? 

ערך במבחן: 

לכה דודי המצוטט בשיר לקראת שבת, הוא על פי המסורת הפיוט המרכזי בקבלת השבת. עם הפיוט עוברים משבעת ימי העבודה ליום השבת המיוחד והשונה.

הסבירו כי בפיוט עשרה בתים, כאשר הראשון הוא פזמון חוזר. 

הפיוט נכתב בצפת של המאה ה-16 ע"י ר' שלמה הלוי אלקבץ. שמו של המחבר מופיע באקרוסטיכון בתחילת בתי הפיוט.  

1. התמקדו בפזמון החוזר בפיוט (נספח 1)

  • שאלו את התלמידים איך הם מתכוננים לדבר שהם מאוד מעוניינים שיקרה (מסיבת יום הולדת, חופש עם המשפחה וכד'.)
  • הסבירו שבמסורת היהודית השבת מיוחדת, ואנו מכינים את עצמנו לקבלה.

2. קראו עם הילדים את הפזמון החוזר והסבירו את המילים הלא מובנות.

  • שאלו: מה לדעתכם עושה החתן כדי לקבל את הכלה? איך הוא מכין את עצמו?
  • הורו לתלמידים לקרוא את המקור התלמודי (בנספח) ולענות על השאלות.

3. במליאה, שאלו את התלמידים מה למדו על הכנות לקראת שבת מהמקור ומהשיר.

4. סכמו

 

כיתות ה'-ו'

מסורת וחידוש

אוריינות: 

1. השמיעו וקראו את השיר, ובקשו מהתלמידים למצוא בשיר מקומות של מפגש בין עבר ובין הווה (למשל: אבא מסלסל קולו - הווה / בשירי שבת - עבר; דולקים נרות - הווה / וכהד מן העבר המנגינות חוזרות.)

2. בדקו עם התלמידים האם במשפחה שלהם יש ביטויים של מפגש בין הווה ועבר, (למשל מנהגים מיוחדים מבית סבא, שירים, שמות של בני המשפחה, חפצים) בשבת, בחגים או בכלל. בקשו מהם להביא דוגמאות. 

3. ערכו רשימה כיתתית של ביטויים עכשוויים שמבטאים מסורות מן העבר מתוך הדוגמאות של התלמידים. 

4. שוחחו עם התלמידים על משמעות המסורת כמורשת בעלת משמעות שבאה מן העבר, ומקבלת משמעות מחודשת בהווה.

ערך במבחן: 

שם השיר "לקראת שבת" עוסק בזמן של ההכנות לקראת השבת וברגע כניסת השבת לבית מסורתי מלא זמירות, סביב דמותו של אבי המשפחה. רבים הם השירים והפיוטים אשר מעטרים את השבת במעמדה המיוחד. בשירו "שבת המלכה" (נספח 1) ביאליק מתאר את בואה של השבת בארבעה בתים, ארבע פעימות. 

  • קראו את שני הבתים הראשונים בשיר של ביאליק, הסבירו לפי הצורך. (אפשר לשאול לאן יוצאים לקראת שבת, איפה מקבלים אותה)
  • הורו לתלמידים בחברותא להשוות בין השירים, מה משותף? מה מיוחד בכל אחד מהם בזמן לקראת שבת ובקבלת השבת? 
  • במליאה סכמו את רעיונות התלמידים. שימו לב שבשירו של ביאליק המשפחה יוצאת וחוזרת לבית, שם מוטיב האור חשוב מאוד. לאחר הסיכום במליאה בקשו מהתלמידים לשתף כיצד הם מבינים את הביטוי "לקראת שבת" אחרי הלימוד.

 

לסיכום: 

  • שוחחנו על משמעות השבת בחיינו
  • אספנו מסורות משפחתיות
  • למדנו מקורות מתקופות שונות

סימנייה