שיר של יום - משפחה וכיבוד הורים

זרקור מוזיקלי

מצורפים 4 נספחים

השיר הושר ע"י יגאל בשן בפסטיבל הזמר המזרחי בשנת 1973, וזכה במקום הראשון. השיר פותח בחלק המושר ללא מלים (בהברה נה-נה-נה.) חלק זה חוזר על עצמו כמעבר בין בתי השיר ובסיומו, והוא נוכח ומתפקד בשיר כייצוג מוזיקלי של – זמירות השבת. לחנו של השיר מורכב ממוטיבים מלודיים קצרים חוזרים, ובולט בהם סלסול מלודי המקשט את החריזה בסופי המשפטים.
בשיר מוזכרים פיוטי שבת מסורתיים והוא מזמן הרחבה מוזיקלית לשירי שבת מתקופות שונות ובמגוון סגנוני רחב. 

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל 

כיתות א'-ב'

1. למדו את התלמידים תבנית של תיפוף גוף חוזרת המורכבת ממחיאת כף אחת (פעמת רבע) ולאחריה שתי טפיחות יד על הרגליים במקצב שתי שמיניות (ימין-שמאל, זו אחר זו). השמיעו את השיר בביצוע יגאל בשן, ובקשו מהם לתופף את התבנית בהישמע שירה ללא מלים (בהברה "נה-נה-נה".)

• כמה פעמים והיכן חזרה על עצמה שירה זו, מה תפקידה בשיר? מה היא מסמלת? (למורה: השירה ללא מלים פותחת את השיר, חוזרת בין בתיו, מסיימת את השיר, ומייצגת את "הזמירות" עליהן מספר השיר.)

2. שירו בקולכם את הבית הראשון: 

• אילו מלים בכל משפט מושרות בסלסול מלודי? מה מיוחד למלים אלה ומדוע בחרו לקשט דווקא אותן בסלסול? (למורה – מילות החרוזים: "כלה", "נקבלה", "שבת", "עם בת")
• איזה מלים מושרות בסלסול מלודי עולה ואיזה בסלסול מלודי יורד?

3. בחרו אחד מעיבודי הפיוט "דרור יקרא", הנזכר בשיר, השמיעו אותו ושאלו:

• הפיוט בנוסח ספרדי, בביצוע להקת "צלילי הכרם" – כיצד מודגשים ומקושטים חרוזי הפיוט בנוסח זה?   
• הפיוט בנוסח תימני, בביצוע יגאל בשן - מה בביצוע זה לקוח מן העבר ומה עכשווי-מודרני? האם לדעתכם מתאים ורצוי לשנות זמירות ישנות באופן מודרני?  

 

כיתות ג'-ד'

1. הציגו לתלמידים את תבניות המקצב שבנספח 1, ותרגלו אותן בחלוקה לשתי קבוצות (בתיגוף או בדרבוקה וטמבורין). השמיעו את השיר בביצוע יגאל בשן ובקשו מהתלמידים להצטרף בתיפוף רק בהישמע שירה ללא מלים (בהברה "נה-נה-נה".)

• לפי מילות השיר, מה מייצגת המנגינה החוזרת המושרת ללא מלים? (למורה: ניתן לפרש זאת כייצוג מוזיקלי כללי של "הזמירות".)

2. שירו בקולכם את מילות הבית הראשון:

• מה מיוחד במנגינת המלים: כלה, נקבלה, שבת, עם בת?
• התאימו בין המילה לבין תווי הסלסול שלה (בנספח 2).

3. השמיעו את השיר "ירדה השבת", שחובר בשנת 1946 (מילות השיר באתר זמרשת) ושאלו: במה שונה קבלת השבת שבשיר זה (ניתן להשוות בין השירים בטבלה): 

• היכן היא מתרחשת? (בבית/בחוץ/בעיר/בכפר) מי מקבל את השבת? (המשפחה/הקהילה/הטבע)? מי שר את זמירות השבת?  
• איזו אווירת שבת משרים המנגינה, המלים וסגנון השירה (עליזות/קדושה/שלווה/ שמחה)?

 

כיתות ה'-ו'

1. הציגו לתלמידים את המוטיבים המלודיים שבנספח 3: 

• שירו אותם בסולפז', ושאלו?: מה הקשר המוזיקלי ביניהם? 
• המחישו את תפקידו המוזיקלי של הסלסול המקשט על ידי שירה דו-קולית בו-זמנית של המוטיב המלודי ומוטיב הסלסול.  
• התאימו בין מילות השיר לבין סלסולן.  

2. שירו בסולפז' את התמצית המלודית שבנספח 4, ובצעו אותה כקול שני לשיר.

3. השמיעו את השיר "ניגונים", שכתבה פניה ברגשטיין (מילות השיר בזמרשת), ושאלו:

• באילו נסיבות מוזכרות בשיר זה "זמירות של שבת"? האם מדובר בשיר שבת? האם הקשר המשפחתי-מוזיקלי המתואר בשיר דומה או שונה מזה שבשיר "לקראת שבת"? 

הרחבה: באיזה שיר נוסף של יגאל בשן, יש חלק חוזר המושר ללא מילים ומייצג באופן מוזיקלי את נושא השיר?  (למורה – בשיר "ציפור קטנה בלב" פזמון חוזר המושר בהברה "ני-ני-ני" כמייצג את מנגינת הציפור שבלב) 

 

מה למדנו?

• שירה ללא מלים (בהברה חוזרת) כאלמנט מבני ותכני.
• הסלסול כמוטיב מוזיקלי של הרחבה וקישוט.
• הכרות עם פיוטים מסורתיים הנזכרים בשיר.
• ריבוד היסטורי ותרבותי: המושג "זמירות שבת" כגשר בין הפיוט המסורתי לזמר העברי בתקפות ובסגנונות שונים. 

לקראת שבת - תווים