שיר של יום - משפחה וכיבוד הורים

סימנייה

prev page next page

 

 

כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ, לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה ... (שמות כ, י"א)

אודות השיר
השיר מבקש לפתוח שערים שונים: "פתחו את השער פתחוהו רחב ...". בשער הראשון עוברת המשפחה הגרעינית (אבא ואמא...), בשער השני עוברת המשפחה המורחבת (סבים, דודים...), ובבית השלישי והאחרון עוברת שרשרת של דברי מזון, המזכירים מפגש משפחתי סביב השולחן ("דבש לקינוח"). השיר מדגיש את ערך המשפחה והקשר הבין-דורי ("שרשרת זהב").

השיר (במקור באידישעפֿנט דעם טויער) היה כלול בספר הנקרא "פתחו את השער" . הספר ראה אור בישראל לאחר מלחמת העולם השנייה, ובני הדור ראו בו "אנדרטה", לזכר הילדים והדורות שהושמדו בשואה.

 

 

כֵּן חָנוּ לְדִגְלֵיהֶם וְכֵן נָסָעוּ – אִישׁ לְמִשְׁפְּחֹתָיו, עַל בֵּית אֲבֹתָיו. (במדבר ב, ל"ב)

אודות השיר
השיר עוסק בחגיגה משפחתית (מסיבת יום הולדת), ומה שקורה בה מסופר מנקודת ראות של הילד החוגג. מתוארת משפחה עניפה, המתכנסת בשמחה ובהמולה רבה למפגש. עם זאת, השיר מכיל גם נקודת מבט מבודחת, מעט ביקורתית, על המפגש.

יורם טהרלב, כותב השיר, מספר: 
"כמו במרבית שירי הילדים שלי, גם בשיר הזה אימצתי את נקודת המבט של הילד הסובל. המשפחה חוגגת, אבל הוא כל הזמן מסכן: רואה איך המבוגרים מתווכחים, רואה את הלהיטות שלהם לזלול, סובל מהחיבה היתרה שהם מעניקים לו (מנשקים את אחותו ובאים לצבוט אותו). בשיר זה תיארתי משפחה גדולה ומגובשת. תמיד קינאתי בילדים שהייתה להם משפחה גדולה. לי הייתה משפחה זעירה".

 

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

לשיר המשפחה שלי / יורם טהרלב 

 חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב בשילוב הפעלות
השיר "המשפחה שלי" מאפשר שיח אודות חשיבותו של התא המשפחתי והיותו מקור של כוח עבור בני המשפחה.
* יש לשים לב לתלמידים אשר חווים חוויה משפחתית  פגועה או חסרה.

פעילות הכנה לפני הדיון בשיר

  • איספו מגוון תמונות כגון: עוגן, מצפן, קערת פירות, שמש, אנייה, משקפיים, אווזה ואפרוחים, עץ, זר פרחים, כתר, סטטוסקופ, תמרור, לב, נחל, מגדלור, תווים, נורה, פנס, ארגז כלים, סלסלת לחם, שביל, ספר הוראות, צרור מפתחות, נשר, קטר, שרשרת צבעונית, שוקו, מפת דרכים, סיר, ערסל, וכד'... מומלץ להוסיף  גם תמונות מופשטות. לתמונות שנבחרו  הוסיפו כרטיסים ריקים אחדים.
  • הניחו את התמונות במרכז הכיתה. כל תלמיד יבחר תמונות אשר משקפות עבורו את משפחתו ויסביר, בתורו, מדוע בחר בתמונה זו.
  • תלמיד אשר לא מצא תמונה מתאימה, יוכל להביע באמצעות ציור על גבי אחד הכרטיסים הריקים אלמנט המסמל עבורו את הקשר עם משפחתו.
  • סכמו בקצרה את שעלה מדברי התלמידים.

נקודות לדיון ולשיח בכיתה
1. שֶהוֹלִידוּ בִּשְבִילִי אֶת הַמִּשְׁפָּחָה שֶלִי...
א.  מה מיוחד במשפחה שלכם?
ב.  מה מעניקה לכם תחושת ההשתייכות למשפחה?

2. וּכְשֶׁיֵש לִי מְסִיבָּה רַק תַבִּיטוּ מִי שֶבָּא...
א.  כיצד באה לידי ביטוי הלכידות המשפחתית בזמנים שמחים או עצובים?
ב.  בשיר "המשפחה שלי", מי בא לחגוג עם הילד את יום הולדתו?
ג.  האם מוכרת לכם חוויה דומה שבה כולם נאספים ובאים לכבודכם? אלו מחשבות ורגשות מעלה אצלכם החוויה הזו?
ד. אלו אירועים שמחים מתרחשים במסיבה המתוארת בשיר?
ה. העתיקו מהשיר אירועים משמחים וספרו על חוויות (דומות )ממפגשים אצלכם במשפחה.
ו.  האם השיר מתאר תמונה של משפחה מושלמת?
ז.  העתיקו את האירועים שהדובר כותב עליהם בנימה ביקורתית. האם מוכרים לכם מצבים כאלה?
ח. תארו מצב שבו נדרשתם להתמודד עם מצבים מיוחדים בתוך המשפחה. תארו את האירוע. מה הרגשתם? כיצד הגבתם? את מי שיתפתם ובמי נעזרתם? אילו מחשבות עלו בכם כלפי בני המשפחה בעקבות האירוע?

3. וְאַחֲרֵי זֶה מְבַקְשִׁים שֶׁאֲנִי אָקוּם לָשִׁיר...
לקראת סוף השיר חוזר הדובר ומספר דברים משמחים על המסיבה ועל בני המשפחה. איזו תמונה מתקבלת? האם היא שלמה?

הפעלה ראשונה  

  • בקשו מהתלמידים לבחור מישהו מבני מהמשפחה שהם רוצים להודות לו על המקום החשוב שהוא ממלא בחייהם. התלמידים יכתבו  לבן או לבת המשפחה שבחרו כרטיס תודה.
  • בקשו מהתלמידים לחבר תקנון של "עשה ולא תעשה" באירועים משפחתיים.

הפעלה שנייה

  • בחרו אחד מההיגדים שלפניכם, כתבו אותו על גבי שלט ועטרו אותו בצבעים ובחומרי יצירה. הקדישו אותו לבן או לבת המשפחה שבחרתם.
  • הנחו את התלמידים המעוניינים בכך לכתוב משפט חדש ולעטר אותו.

ההיגדים:

  • משפחה היא המקור  שממנו אפשר לשאוב כח
  • משפחה היא תחושת הביטחון שאף אחד לא נזנח או נשכח
  • כשיש לך מישהו לאהוב – זו משפחה
  • הבית אינו המקום שבו אתה חי, אלא המקום שבו מבינים אותך
  • משפחה היא אחת מיצירות המופת של הטבע
  • משפחה היא הדבר הכי חשוב בעולם

 

 

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לדיון ולשיח בכיתה בשילוב הפעלות לפי קבוצות גיל
השיר כתוב מנקודת המבט של ילד. הוא מזמן שיח אודות מקומה המרכזי של המשפחה וחשיבותה בחייו. המשפחה היא הקן שבו גדל ומתפתח הילד. חשיבות מיוחדת  מוענקת  ליום ההולדת  בחיי הילד. מה משמעות יום ההולדת עבורו? מה החלק שלו עצמו ביום ההולדת? מה משמעות יום ההולדת שלו בראי הדורות של המשפחה?  מה קיבל מהמשפחה שירצה לנצור ולהנחיל למשפחה שיקים בעתיד .


ערכים מובילים בתרבות יהודית ישראלית: ערך המשפחה, אחריות ומעורבות.


 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
שאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד,
וְכֻלָּן דּוֹמִין זֶה לְזֶה; וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָבַע כָּל האָדָם
בְּחוֹתָמוֹ שֶׁלְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ 
[...]
משנה, מסכת סנהדרין, ד, ה

1. קראו לתלמידים את המשנה לעיל.

  •  מה מייחד את האדם לעומת שאר היצורים בטבע, ומה הדבר מלמד?
  •  כיצד השונות בין בני האדם, הניכרת גם בשמותיהם, מרחיבה את משמעות המשנה?

2. הפעלה ראשונה:
יצירת אילן יוחסין של המשפחה
בקשו מהתלמידים לצייר את אילן היוחסין  של המשפחה הגרעינית  ולרשום את שמותיהם של כל בני המשפחה (שם פרטי ושם משפחה):

  • מה משמעות שם המשפחה של בני המשפחה הגרעינית?
  • האם כל בני המשפחה נושאים את שם המשפחה המקורי?
  • מי העניק לכם את שמכם הפרטי? האם יש לו משמעות מיוחדת?
  • האם לשמות הפרטיים של בני משפחה אחרים יש משמעות מיוחדת?

3. הפעלה שנייה:
ראיון

  • בקשו מהתלמידים לראיין את הסבים והסבתות ולשאול:
  • איך חגגו לך את יום ההולדת? במה שונה הדרך שבה חגגו לך את יום ההולדת כשהיית ילד/ה מהדרך שבה חוגגים את יום ההולדת שלי?
  • איזו חגיגת יום הולדת הכי זכורה לך ומדוע?
  • איזו מתנה הכי זכורה לך?
  • האם יש לך תמונה מיוחדת מאחד מימי ההולדת שלך שהיית רוצה לשתף אותנו בה?
    • אפשר לערוך תערוכה מכל הראיונות הללו

4. דונו בכיתה על משמעות יום ההולדת:

  • האם יום ההולדת הוא רק עוד יום בלוח השנה או יש לו גם משמעות  אישית עבור כל אחד, מעבר לקבלת מתנות ותשומת לב מיוחדת?
  • איזה משמעות יש ליום ההולדת שלכם עבור בני המשפחה לדורותיהם?

כיתות ג-ד
שאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד,
וְכֻלָּן דּוֹמִין זֶה לְזֶה; וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָבַע כָּל האָדָם
בְּחוֹתָמוֹ שֶׁלְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ 
[...]
משנה, מסכת סנהדרין, ד, ה

1. קראו את המשנה  והסבירו אותה. שאלו:

  • מה מייחד את האדם מכל שאר היצורים בטבע ומה הדבר מלמד?
  • כיצד השונות בין בני האדם, הניכרת גם בשמותיהם, מרחיבה את משמעות המשנה?

2. הפעלה ראשונה:
יצירת אילן יוחסין של המשפחה
בקשו מהתלמידים להכין  אילן יוחסין  של המשפחה המורחבת (עד לדור הסבא רבא) ולרשום בו שמות פרטיים ושמות המשפחה.

  • האם יש שמות פרטיים שחוזרים במשפחה?
  • מה מקור השמות הפרטיים ושמות המשפחה של בני הדורות השונים?
  • האם חל שינוי בשמות המשפחה במהלך הדורות האחרונים?
  • נסו להעלות השערות בנוגע לשינוי זה?

3. הפעלה שנייה:
ראיון:
בקשו מהתלמידים לערוך שאלון להורים, לסבים ולסבתות שיכלול את השאלות האלה:

  • איך חגגו לך את יום ההולדת? במה שונה הדרך שבה חגגו לך את יום ההולדת כשהיית ילד/ה מהדרך שבה חוגגים את יום ההולדת שלי?
  • איזו חגיגת יום הולדת הכי זכורה לך ומדוע?
  • איזו מתנה הכי זכורה לך?
  • האם יש לך תמונה מיוחדת מאחד מימי ההולדת שהיית רוצה לשתף אותנו בה?

 

4. דונו במשמעות המיוחדת של יום ההולדת:

  • האם ליום זה יש גם משמעות אישית  עבור כל אחד ,מעבר לתשומת הלב המיוחדת ולמתנות שמקבלים?
  • האם ליום ההולדת שלי יש משמעות גם עבור יתר בני המשפחה?

הציעו רעיונות משלכם כיצד ניתן לחגוג את יום ההולדת

  • אפשר לערוך תערוכה מכל הראיונות הללו

5.  מהם השינויים שחלו בחגיגות ימי ההולדת לאורך הדורות?

  • מה הדבר מלמד?
  • גבשו רעיון ליום הולדת המשלב חגיגות בנוסח ימים אלו ובנוסח של "פעם". 

כיתות ה-ו
יום ההולדת הוא יום שבו החוגג נמצא במרכז.
בכיתות ה-ו אפשר להציע דיון על יום ההולדת מתוך הסתכלות גם על מצבים אחרים שבהם תשומת לב מיוחדת לאדם מסוים היא רבת משמעות. למשל, ביקור חולים.

הערך: ביקור חולים
הגמרא מספרת (נדרים מ' ע"א) על רבי עקיבא  שהבחין כי תלמידו לא הגיע לישיבה זה כמה ימים. הלך לבדוק מה אירע עמו ומצא אותו חולה בביתו. הבית היה מלוכלך ומוזנח. רבי עקיבא – שהיה מגדולי תלמידי החכמים בתקופת מרד בר כוכבא והיה מורם של תלמידים רבים –  לא  קרא לאחד מתלמידיו לנקות את הבית, אלא הוא עצמו הפשיל את "שרווליו" וטרח ויגע וניקה את הבית, החליף את מצעיו של החולה, רחצוֹ, והלבישוֹ בגדים נקיים, עד שאותו חולה אמר: רבי החייתני. יצא רבי עקיבא ודרש: כל מי שאינו מבקר את החולה כאילו מחמיר את מחלתו של החולה

בקשו מהתלמידים:

  • לספר את הסיפור במילים שלהם.
  • מה יש במצוות ביקור חולים שיכול להחיות את האדם?
  • מה אפשר ללמוד מהתנהגותו של רבי עקיבא על יחסו לתלמידיו?
  • האם ביקרתם פעם חבר חולה, מה הרגשתם?
  • מה לדעתכם הדמיון  בין המתנות הברכות שאדם מקבל ביום הולדתו ובין ביקור אצל חבר חולה?

 


לסיכום

  • בחנו את המשמעות האישית של יום ההולדת
  • בחנו את יום ההולדת בתוך הקשר הבינדורי
  • חיפשנו עוד מקרים שבהם אנו מייחדים את תשומת לבנו לאדם מסוים והתמקדנו בביקור חולים

 

זרקור מוזיקלי

השחקן והזמר שלמה ניצן ביצע לראשונה את השיר בחנוכה תשמ"א 1980 בפסטיבל שירי הילדים מס' 11 – תחרות שירי ילדים אשר התקיימה בישראל בשנות ה-70 וה-80 (למידע נוסף: אתר הפסטיבלים). השיר בעל מבנה סטרופי (בית ופזמון), הלחן קצבי ושמח. קיימת הלימה בין תוכנו  של השיר לאופיו המוזיקלי. מבחינה ריתמית, המקצב השולט בשיר הוא שמיניות; כל התיבות בשיר מסתיימות ברבע מלבד תיבה אחת ("עם דודה דודה רבה"); תנועת המלודיה ברובה סקונדות וטרצות; במעבר בין הבית לפזמון יש קפיצה של קווינטה כלפי מעלה. השיר נפתח בקטע אינסטרומנטלי קצר (של שתי תיבות) אשר שב ומופיע גם במעברים בין כל בתי השיר, הקטע הוא בעל ניחוח "ים -תיכוני" ומרמז על אופיו העליז של השיר.


ערכים נוספים בשיר: משפחה, כיבוד הורים, הכנסת  אורחים.


 

הפעלות על פי קבוצות גיל

כתות א-ב
  1. לאחר קריאה משותפת של מילות השיר וביאורן, בקשו מהתלמידים להאזין לביצועו של שלמה ניצן ולגלות האם יש פזמון לשיר, האם הוא חוזר במדויק? הציעו לתלמידים להצטרף בשירה.
  2. בקשו מהתלמידים להמציא תבניות מקצב שונות המשלבות שמיניות ורבעים במסגרת משקל 4. מומלץ לבחור תנועת גוף שונה לכל מקצב, לדוגמא טפיחות לשמיניות ומחיאות לרבעים. אפשר לתרגל מקצבים אלו גם באמצעות רישום גרפי או תווים.
  3. תלו על הלוח (או כתבו) כמה תבניות מקצב שונות המשלבות שמיניות ורבעים –  אחדות מהן לקוחות מן השיר (משקל 4). בקשו מהתלמידים לגלות אילו מבין התבניות הללו מופיעות בשיר, מי מופיע בבית ומי מופיע בפזמון?
    תבניות  לדוגמא:
  4. בהתבסס על תבניות המקצב בשיר, צרו תזמור קצבי פשוט לכלי הקשה ( תיבות, שליש, מקלות וכו').  חלקו את הכיתה לקבוצות, אפשרו לתלמידים ללוות את השיר באמצעות כלי הקשה.

כתות ג-ד

  1. בקשו מהתלמידים להאזין לשיר ולומר איזה ערך הוא מבטא  ( "ואהבת לרעך כמוך", משפחה וכיבוד הורים, חברות וסובלנות וכו'...)
  2. בררו עם התלמידים:
    - כיצד פותח השיר, בשירה או בנגינה?
    - האם והיכן מופיע שוב הקטע הפותח לאורך השיר? אפשר לצרף תנועות שיחזרו, בכל פעם שיופיע הקטע הפותח.
  3. הקישו ותרגלו עם התלמידים את תבניות המקצב המופיעות בשיר, בחרו תנועת-גוף שונה לכל ערך מקצבי (לדוגמא: טפיחות לשמיניות ומחיאות לרבעים).

    בררו עם התלמידים איזה מבין התבניות מופיעה הכי מעט (3) ועל אלו מילים בטקסט היא מופיעה? ("דודה רבה").
    אפשר לחלק שלטים עם תבניות מקצב שונות לכמה תלמידים ולבקש מהם להרימם בהתאם למקצב המושמע.
  4. בשעת האזנה חוזרת לשיר, בקשו מהתלמידים ללכת בחדר, ובסופו של כל משפט לפגוש חבר ולמחוא כף אל כף רק על מקצב הרבע (הו-רים/ צעי-רים בש-בי-לי...) בררו עם התלמידים האם מקצב זה קבוע או משתנה? אם משתנה – מתי?
  5. אפשרו לתלמידים, בזוגות או בקבוצות, להמציא ליווי מוזיקלי מקצבי או מלודי (לדוגמא, במטלופון ), הזמינו כל קבוצה להופיע בפני הכיתה.

כתות ה-ו
שיר זה מותאם לכיתות היותר הנמוכות אך מובאות כאן המלצות לעבודה גם בכיתות הגבוהות.

  1. לאחר האזנה קצרה בקשו מהתלמידים לאפיין את לחן השיר ולהשתמש לשם כך במושגים מעולם המוזיקה.
    •  כיצד רכיבים מוזיקליים שונים בביצוע ובלחן תומכים באופי השיר? (תזמור, עיבוד, מקצב, מפעם, דינמיקה  ועוד).
  2. חלקו לתלמידים את תווי השיר. בקשו מהם :
    •  לזהות תבניות מקצב חוזרות ומשתנות, מרווחים בולטים, קפיצות מלודיות משמעותיות (היכן ומדוע?)
    • להבחין בין הבית לבין הפזמון
    • לגלות מהלכים סקוונציאליים (מעקובת) - מתי הם מופיעים ומדוע?
    • לזהות את סימן הלגטו ואת השתקים.
  3. הציגו בפני התלמידים את התרשימים הגרפיים האלה המתארים את תחילת הפזמון.
  4. בקשו מהתלמידים לעקוב (על הלוח או בדף אישי) אחר כל אחד מהתרשימים ולזהות מהו התרשים הנכון (2).
  5. אפשרו לתלמידים להמציא תבניות מקצב לליווי בדרבוקות וללוות את השיר בקבוצות, זוגות וכו'.
    - בליווי בדרבוקה ניתן להיעזר בתבניות (דום – הקשה במרכז התוף; תק – הקשה בשוליים) : להאזנה לדוגמאות מושמעות של תבניות אלו .
    עיוב:     דום_ _ _ קה_ דום_ _ תק _ _
    מקסום: דום_ תק_ _ תק_  דום _ _ תק _ _   
    סעידי :  דום_ תק_ _ דום_ דום _ _ תק_ _
    תבניות אלו מתאימות גם לתיפוף על הגוף: כל סוג של הקשה על מיקום שונה בגוף.

 


   מה למדנו?

  • זיהוי מבנה השיר, חלקים חוזרים ומשתנים
  • ביצוע הפזמון והבתים בשירה
  • זיהוי תבניות מקצב בולטות חוזרות ומשתנות
  • הבנת הקשר בין הטקסט לאופיו של השיר
  • מעקב אחר תרשים גרפי וזיהוי מהלכים מלודיים
  • ליווי מקצבי /מלודי לשיר
  • בכיתות הגבוהות: הסקת מסקנות מהתבוננות בתווים
  • היכרות עם מושגים מוזיקליים כמו סקוונצה, לגטו ועוד

 

 

 

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה. (דברים כ, י"ט)                    

  • שְׁכוּחִים – שנשכחו, נעלמו מהזיכרון
  • גַּרְעִינִים – זרעים; השירים מהילדות משולים לזרעים שרק אחרי שנים רבות רואים את צמיחתם, את ענפיהם ופירותיהם.
  • נְשָׂאָם – נשא אותם, החזיק ושמר אותם (הלב)
  • פֹּארוֹת – ענפים של עץ
  • עוֹרְקַי – כלי דם בגוף
  • שְׁלוּבִים – מחוברים, משתלבים
  • בְּדָפְקִי – בתוך הדופק שלי, בפעימות הלב
  • נֵעוֹרִים – מתעוררים
  • אשִׁיר עַרְשִׂי – שיר הערש ששמעתי בילדותי מפי אמי
  • תִּזְהַרְנָה – יהיו זוהרות
  • "אֵיכָה" – מגילת איכה, העוסקת בחורבן ירושלים, ונקראת בליל צום תשעה באב.
  • כָּל הֶגֶה יִתַּם – הדיבור יפסק
  • יֵהוֹם – הומה
  • לְחֶשְׁכַת הַתְּהוֹם – התהום החשוכה

אודות השיר
אחד השירים המבטאים באופן מיוחד ומרגש את הזיקה של הדור הצעיר של הציונות, לפני קום המדינה, אל מסורת הוריו שכביכול נזנחה ונשכחה, אך שבה ומתחזקת עם השנים.

המשוררת פניה ברגשטיין עלתה לארץ מברה"מ (כיום פולין) כשהייתה בת 22, והתיישבה בקיבוץ גבת, שם קיוותה לפתוח חיים חדשים, אולם מצב בריאותה הידרדר והיא נפטרה כעבור עשרים שנה בלבד. הוריה ואחיה הצעיר נספו בשואה.

פניה כתבה רבות לילדים, ורבים משיריה התפרסמו. בשיר זה היא מביעה את אהבתה וגעגועיה לבית ההורים, לניגונים ששמעה בו מילדותה ולאווירה שהייתה בו. השיר מבטא את תחושת המחויבות של ילדים להוריהם,  הכרת תודה לערכים, למסורת ולחינוך שקבלו בבית. "שְׁתַלְתֶּם נִגּוּנִים בִּי, אִמִּי וְאָבִי... עַתָּה הֵם עוֹלִים וְצוֹמְחִים."

 

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

לשיר ניגונים / פניה ברגשטיין

השיר "ניגונים" מאפשר שיח על געגועים לבית ההורים, לעבר וכן על תחושת המחויבות של בנות ובנים להוריהם, הכרת תודה לערכים, למסורת ולחינוך שקיבלו בבית.

בבחירת שיר זה יש לתת את הדעת על התאמתו לכיתה ולתלמידים, הן מבחינת גיל התלמידים והן מבחינת התכנים האישיים שיכולים להתעורר אצל תלמידים שבאים מבתים עם יחסים מורכבים, או שבהם חוויית ההורות חסרה או בעייתית.

שְׁתַלְתֶּם נִגּוּנִים בִּי, אִמִּי וְאָבִי,
נִגּוּנִים מִזְמוֹרִים שְׁכוּחִים.           
גַּרְעִינִים; גַּרְעִינִים נְשָׂאָם לְבָבִי –
עַתָּה הֵם עוֹלִים וְצוֹמְחִים.

אנו למדים מהורינו, מתבוננים בהם ובחינוכם אותנו. מהו כוחו של הניגון הזה? ה"ניגון" של החינוך בבית ההורים? מדוע הכותבת מציינת זאת כ"שתלתם ניגונים"? שתילים הגדלים, מתפתחים ומתחזקים והניגונים המתנגנים שוב ושוב בזיכרוננו.

גרעינים העולים וצומחים.. אנו מתפתחים מהגרעין שזרעו הורינו, גדלים מהזרע ומניבים את פירותינו שלנו, שיניבו גם הם זרעים להמשכיות שלנו כהורים בעתיד. האם הייתם פעם במרחק מהבית ונזכרתם פתאום בבית, בהורים, בבני המשפחה, כששמעתם שיר מסוים?  מדוע שירים/ניגונים מסוימים מעוררים בנו געגוע?

עַתָּה הֵם שׁוֹלְחִים פֹּארוֹת בְּדָמִי,
שָׁרְשֵׁיהֶם בְּעוֹרְקַי שְׁלוּבִים,
נִגּוּנֶיךָ, אָבִי, וְשִׁירַיִךְ אִמִּי,
בְּדָפְקִי נֵעוֹרִים וְשָׁבִים.

קשר עם ההורים הוא קשר חזק, גם אם נוכח, גם אם חסר. זהו קשר שתמיד נעסוק בו בחיינו. במהלך החיים אנחנו בוחרים בחירות המבוססות על מה שספגנו מבית, על מערך הערכים שעליו חונכנו, ושככל הנראה ישפיע על החלטותינו ועל בחירותינו בעתיד.

אילו ניגונים אתם זוכרים מבית ההורים? מה מרגש אתכם בחשיבה על הבית הפרטי שלכם? על ההורים שלכם? כשאתם חושבים על בית ההורים שהוא גם ביתכם, אילו רגשות מתעוררים בכם?

כָּל הֶגֶה יִתַּם וְכָל צְלִיל יֵאָלֵם
בִּי קוֹלְכֶם הָרָחוֹק כִּי יֵהוֹם.
עֵינַי אֶעֱצֹם וַהֲרֵינִי אִתְּכֶם
מֵעַל לְחֶשְׁכַת הַתְּהוֹם.

גם אם הדיבור עם ההורים חסר, או לא נוכח פיזית, אנו יכולים מהיכרותנו עם ההורים לשמוע בתוכנו את קולם ואת מחשבותיהם.
קורה לעתים שאנו חווים חוויה אישית וחושבים לעצמנו: מה הייתה אימא אומרת? מה היה אבא אומר?
האם אני בוחר/ת לפעול כמותם, בוחר/ת אחרת? מתי כך ומתי כך? האם אנחנו מודעים לבחירות שלנו בהקשר של הבחירות והרצונות של הורינו? האם אני חושב על הוריי ברגעים מרגשים, עצובים, שמחים, רגעים שבהם אני זקוק/ה לתמיכה? לאהבה? לחיזוק? ברגעים של הצלחה, גאווה ונחת, או ברגעים קשים.. או גם וגם?

 

עֵינַי אֶעֱצֹם וַהֲרֵינִי אִתְּכֶם – דמיון מודרך
בפעילות זו יש לתת את הדעת על חוויות אישיות קשות שעלולות לצוף ולהתעורר בקרב התלמידים שבאים מבתים שונים וייחודים, כל תלמיד וביתו הוא.

הציעו לתלמידים לעצום את עיניהם, השמיעו את מנגינת השיר בעוצמה נמוכה ובלי המילים והקריאו קטע של דמיון מודרך:

בשתי הדקות הבאות חישבו על ארוחה משפחתית או על אירוע משפחתי שמח שחוויתם לאחרונה.
הרגישו את האווירה ונסו לחוות אותה מחדש. איפה נערך האירוע? דמיינו את מרחב החדר ואת מראהו.  התמקדו ברהיטים, במפה שעל השולחן, בכלי האוכל, אולי בחפץ ייחודי המונח במרחב. דמיינו את הריחות, הקולות, הניגונים, מה לובשים בני המשפחה, מי מדבר עם מי, על מה מדברים, מה אני לובש/ת? הרגישו: האם אני מרגיש/ה טוב? האם נעים לי? האם נוח לי?
למה אני מרגיש שייך,  ליד מי אני רוצה להיות כרגע, למי אני מתגעגע? למה אני מתגעגע?

התמקדו ברגע אחד משמעותי בארוחה, היו ברגע הזה בשקט עם עצמכם.. הקשיבו לרגע ולמוזיקה המתנגנת ברקע..
כשנוח לכם פיקחו את העיניים.

תנו למוזיקה להתנגן עד סופה ואז שאלו האם מישהו מוכן לשתף בחוויה האישית.

 

זיכרון מבית ההורים - גַּרְעִינִים; גַּרְעִינִים נְשָׂאָם לְבָבִי
בקשו מהתלמידים לצלם תמונה מהבית, לצייר את הבית, או חפץ בבית, להביא עימם חפץ, לכתוב משפט שגור בבית, שיר ששרים בבית בקביעות, מנהג משפחתי, משחק שמשחקים במשפחה, חוויה ייחודית.
התלמידים שיבחרו בכך יציגו בפני תלמידי הכיתה את מה שבחרו תוך שהם מתייחסים לכמה היבטים:

  • מדוע בחרו במה שבחרו להציג?
  • מה המחשבות והרגשות שמתעוררים בהם סביב הבחירה האישית?
  • למה היה חשוב להם לשתף את כלל החברים/החברות?
  • האם התייעצו עם מישהו מבני המשפחה בנוגע לבחירה?
  • מה ממה שבחרו יילך איתם הלאה בחיים? ואולי אפילו יעבור כמסורת משפחתית?
  • מה תהיה המשמעות של הבחירה שלי מבית הוריי כשאהיה בעצמי הורה לילדים?

 

מכתב תודה להורים - נִגּוּנֶיךָ, אָבִי, וְשִׁירַיִךְ אִמִּי, בְּדָפְקִי נֵעוֹרִים וְשָׁבִים.

אימא ואבא יקרים שלי,
הקשבתי היום לשיר מרגש בכיתה, המתאר געגועים לחוויות מהבית, ואת החינוך והערכים שאני מקבל/ת בבית. ישבתי לי וחשבתי והחלטתי לכתוב לכם.

רציתי לומר לכם: _____________________________________________________

_________________________________________________________________

זרקור בתרבות יהודית ישראלית

השיר עוסק בהמשכיות ובמחויבות בין הדוברת ובין המסורת והחינוך שקיבלה בבית הוריה.

ההמשכיות מתוארת בעזרת מטפורה מעולם הצומח: "שְׁתַלְתֶּם נִגּוּנִים בִּי, אִמִּי וְאָבִי.." המטפורה מתפתחת במהלך השיר: השתיל גדל מהגרעינים הנזרעים, הוא עולה וצומח, שולח פארות (ענפים) ומעמיק את שורשיו. יתרה מזו: המסורת, הערכים, האמונות – כל אלה אינם רק "שתולים" בדוברת, אלא נטמעים בה ובדמה והשורשים מתמזגים כביכול – גם בצורתם וגם בתפקידם – עם הנימים והעורקים: "עַתָּה הֵם שׁוֹלְחִים פֹּארוֹת בְּדָמִי,שָׁרְשֵׁיהֶם בְּעוֹרְקַי שְׁלוּבִים". הם עולים בזיכרונה, היא שמעה אותם כשירי ערש, במגילת "איכה" (הנקראת בתשעה באב) ובזמירות של שבת, כלומר: ברגעי עצב וברגעי שמחה – "בדמע ושחוק".

היא מפרטת: "נִגּוּנֶיךָ, אָבִי, וְשִׁירַיִךְ אִמִּי" –  מדגישה את מקומו המיוחד של כל אחד מההורים, ואת הזיקה שבין השיר (המילים) והניגון (הלחן) – שני דברים שהם בעצם אחד.

השיר הוא מעין וידוי, מוקד של געגוע, זיכרון ומחויבות לרצף הבין דורי.


ערכים מובילים לפי תוכנית הלימודים בתרבות יהודית-ישראלית שהשיר עומד בזיקה אליהם: ערך המשפחה וכבוד להורים, ערכי מסורת וחידוש.

בהתאמה לדימוי הניגונים השתולים באדם מוצג הפתגם המבוסס על הפסוק בתורה "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה (דברים כ יט). הפסוק בהקשרו המקורי נאמר בהקשר של אזהרה בשעת מלחמה שלא לכרות עצים בזמן מצור על עיר (ויש הקוראים אותו בתמיהה: וכי האדם הוא עץ השדה?), אך במובנו הרחב הוא מתייחס לא רק לאחריות האדם לטבע אלא גם לקרבה ביניהם. בשיר משמש הצומח דימוי להמשכיות ולשורשיות של האדם ביחס למשפחתו ולעברו.


נחלק את מילות השיר לתלמידים.

  • נבקש מהתלמידים לסמן בצהוב מילים הקשורות לאדם ולגוף האדם, ובירוק מילים הקשורות לעץ.
  • נשאל אם היו מילים שהיה קשה למיין. אילו הן?
  • מה מסמלים החלקים השונים של העץ בשיר? מה הם השורשים? הענפים? השתילה?
  • האם העץ והאדם דומים או שונים, לפי השיר? במה מתבטא הדמיון?
  • למה לדעתכם בחרה פניה ברגשטיין בסמל של העץ? מה מסמל העץ בשבילה?

האמרה המלווה שיר זה: כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה (דברים כ יט).

  • מה כוונת הפסוק "כי האדם עץ השדה"? מי דומה למי – האדם לעץ או העץ לאדם?
  • לאור השיר ולאור האמרה, האם אתם מסכימים כי האדם הוא כמו עץ? הסבירו.
  • תארו את הדומה ואת השונה בין העץ לאדם.

מתי נכתב "ניגונים" ולמה זה חשוב?
בין 14 ל-21 בינואר 1944 נערכה בקיבוץ גבעת ברנר ועידת הקיבוץ המאוחד הי"ד. מוטי זעירא כותב בספרו "כמו קול של הלב", שבוועידה "סיפרו עדים ראשונים מן התופת [מהשואה] על מה שעברו". על פי פרוטוקול הוועידה בארכיון יד-טבנקין זעירא כותב: "היו שם שלושת אלפים משתתפים שבכו עימם".

פחות מחצי שנה אחר כך, ביולי 1944, התפרסם השיר "ניגונים" בביטאון "דבר הפועלת", בצד כתבות וסיפורים על אירועים מהשואה. מוטי זעירא קושר בין המועדים והאירועים, ומגלה בספרו שנציגת קיבוץ גבת בוועידה הייתה פניה ברגשטיין (המשוררת וכותבת השיר).

בכל ארבעת בתי השיר לא נזכרים לא השואה, לא המלחמה, וגם לא עצב וחרדה. קריאת השיר על רקע השואה מאפשרת להבין רמזים שונים בתוכו משמעות מרגשת במיוחד מקבל המשפט המסיים את השיר: "עֵינַי אֶעֱצֹם וַהֲרֵינִי אִתְּכֶם מֵעַל לְחֶשְׁכַת הַתְּהוֹם". זו אינה "סתם" התרחקות כואבת מבית אבא, או געגועים, או רמז למוות שיבוא, אלא ביטוי לשותפות הגורל הלאומית העמוקה והמייסרת עם דור שלם שאבד, מעל תהום חשוכה של ממש.

הרחבה
 
שיחה בין רבקה מיכאלי וקובי לוריא

 

 

זרקור מוזיקלי

התלמידים יאזינו לכמה ביצועים של השיר "ניגונים":

  1. עירית סנדנר
  2. יהודית רביץ
  3. מרגלית צנעני

השוו בין הביצועים על פי הטבלה:

הנושא להשוואה

ביצוע 1
עירית סנדנר

ביצוע 2
יהודית רביץ

ביצוע 3
מרגלית צנעני

מי שר?
(אישה/גבר/קבוצה)

 

 

 

כיצד שר?
סולו/ שירת מענה/ שירה משותפת (תיאור הגוון הקולי(

 

 

 

תזמור
אילו כלים מלווים?

 

 

 

מה מיוחד בביצוע?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אפשר להוסיף נושאים להשוואה בהתאם לאופי הביצועים ולרעיונות התלמידים. בסיומה של פעילות זו.
אפשר לשאול את התלמידים איזה ביצוע מצא חן בעיניהם ומדוע.

הקשר בין הצלילים להברות:
כאשר שיר מולחן, המלחין מייחד לכל הברה צליל אחד או יותר. לרוב, אופי הלחנת הטקסט קשור בתרבות שבה הוא מולחן. במוזיקה המערבית כל הברה תקבל בדרך כלל צליל אחד בלבד, ולפעמים שניים עד שלושה צלילים. במוזיקה הערבית מקובלת מאוד תופעת ה"סלסול", שבה הברה אחת מוּשֶׁרֶת על פני צלילים רבים.

היחס בין צליל להברה יכול להיות אחת משלוש האפשרויות האלה:

  • יחס סילבי יחס של צליל אחד להברה אחת;
  • יחס נוימטי יחס של בין שניים עד שלושה צלילים להברה אחת;
  • יחס מליסמטי יחס של כמה צלילים )יותר משלושה) להברה אחת.
  • התלמידים יבדקו בשיר "ניגונים" את הקשר בין הברה למספר הצלילים שהיא מקבלת. באילו מילים בחר דוד זהבי להשתמש ביחס נוימטי/מליסמטי (פארות בדמי, ושירייך אמי....).

הקשר בין הטקסט ובין המוזיקה:
כיצד מעשירה המוזיקה את הטקסט במילים "ציוריות" יותר; כיצד מתבצע "ציור מילים" ו/או אווירה באמצעות המוזיקה.

  •  האם המוזיקה של השיר מתאימה לתוכנו?
  •  תוך כדי האזנה לשיר התלמידים יסמנו מילים ומשפטים שהמוזיקה "מציירת" אותם. התלמידים יתייחסו בתשובתם למושגים הקשורים ל:
  • גובה
  • מהירות
  • דינמיקה )עוצמה(
  • משך צליל
  • גוון קולי של מבצע/ת השיר
  • הליווי של כלי הנגינה המשתתפים בביצוע השיר

במילים "עתה הם שולחים" יש קפיצה של אוקטבה שלמה, המורגשת כזינוק ענק, אחרי שכל השיר עד כאן התנהל במסגרת של 5 צלילים בלבד. הקפיצה והנשימה הגדולה הנדרשת כאן מהאדם השר, בונות את הצמיחה של המוזיקה מתוך הנפש – עד שהיא הופכת לעץ שענפיו מקבילים לעורקים ולנימי הדם כולם.

 

 

כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. (משנה, מסכת אבות ה, ט"ז)

אודות השיר
השיר מדבר על אהבה בין אם לילדיה.
הדובר הוא ילד המספר על הקשר והאהבה המיוחדים בינו ובין אמו, הבאים לידי ביטוי באופנים שונים לאורך השיר – בגידול ובדאגה המתמדת. "תמיד היית איתי / גם כשהייתי לבדי."
בפזמון,
הדובר פונה אל אמו ישירות  ומציין שלושה דברים מרכזיים בקשר ביניהם:
"את הינקת אותי" – אוכל, צרכי החיים; "את פינקת אותי" – אהבה; "את הבאת אותי" – עצם הקיום.

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

לשיר ניגונים / פניה ברגשטיין

חלופות לדיון ולשיח בכיתה בשילוב עם הפעלות

שיר זה מזמן שיח אודות יחסים בין אם וילדיה. בשיר מודגשות המסירות והאהבה  של האם לילדיה, המתבטאות בדרכים שונות, ומקומה של האם במילוי הצרכים הבסיסיים, הרגשיים והרוחניים של ילדיה במהלך חייהם.

  •  לא נכון לעסוק בשיר זה אם בכיתה יש תלמידים שחוו אובדן אם או אם יש תלמידים שאימם חולה במחלה קשה.

פעילות הכנה לשיר:
בקשו מהתלמידים להיזכר ברגע נחמד עם אימא:
כל ילד יכתוב לעצמו על פי ההנחיות האלה:

  • תאר מה התרחש ברגע הנחמד ההוא?
  • אילו מילות אהבה אימא אמרה?
  • אילו רגשות ליוו את הרגע הזה?
  • מה אימא בשבילי?
  • אילו מחשבות ותחושות צפות בי כשאני חושב על אימא?

* רק מי שירצה ישתף במליאה

דיון בכיתה
יֵשׁ לִי אִישָׁה שֶׁאוֹהֶבֶת אוֹתִי
בקשו מהתלמידים לשתף במליאה:

  • כיצד באה לידי ביטוי בשיר אהבתה של האם לילדהּ?
  • פרטו את הדרכים שבהן מתבטא הקשר של האם לילדה לפי מילות השיר.
  • תנו למילים מהשיר כותרות כגון:
    • דואגת לצרכים יומיומיים.
    • מגלה אהבה.
    • משתתפת בכאב.
  • מהו ,לדעתכם, הדבר המשמעותי ביותר שהאימא עושה למען ילדהּ?
  • האם תיאור היחסים בין האם לבנה מזכיר לכם את הקשר שלכם לאימא שלכם? מה דומה? מה שונה?
  • לו נפגשתם עם הילד בשיר:
    • מה הייתם אומרים לו?
    • מה הייתם שואלים אותו?
    • מה הייתם מספרים לו?
    • מה תאמרו לו על השיר שכתב? (מה הוא עורר בכם? מה הוא הזכיר לכם? מה הוא חיזק בכם? וכו').

הפעלה ראשונה
היערכות:
הכינו כרטיסיות אחדות . בכל כרטיסיה יהיו הנחיות. כל הנחיה בצבע אחר. בססו את ההנחיות על היגדים מתוך השיר בדגש על עולמם האישי של התלמידים (דוגמאות להלן).
חלקו את הכיתה לקבוצות ותנו לכל קבוצה כרטיסייה וסוכריות צבעוניות (כצבעי השאלות). 

המשחק:
בקשו מכל ילד לעצום את עיניו בתורו ולקחת סוכריה אחת מהקערה. בקשו ממנו לבצע את ההנחיה התואמת בצבעה את צבע הסוכרייה שקיבל.
דוגמאות להנחיות (מומלץ לבחור 5-6 הנחיות מתוך הדוגמאות שלפניכם):

  • ספר/ספרי על זכרון ילדות עם אימא (ירוק).
  • ספר/ספרי על בילוי משמח עם אימא (אדום).
  • ספר/ספרי על חוויה לא נעימה שחווית, ואמא ניחמה ועודדה אותך (צהוב).
  • ספר/ספרי מה אתה/את לומד/לומדת מאימא (כתום).
  • שתף/שתפי בשאלה שהיית רוצה לשאול את אימא (כחול).
  • ספר/ספרי במה אתה/את משתף/משתפת את אימא (אירועים, רגשות, חלומות) (סגול).
  • ספר/ספרי על פינוק מיוחד של אימא (חום).
  • ספר/ספרי אם ומתי אימא מבינה אותך ללא מילים (ורוד).

ערכו מספר סבבים של המשחק.
לאחר המשחק בקשו מהתלמידים לשתף את חבריהם בתחושות שעלו בהם כשנזכרו בָּאירועים, בָּחוויות ובדמותה של אימא.

הפעלה שנייה:
היערכות:
הכינו חומרי יצירה כגון: קרטוני ביצוע, פלסטלינה, ניירות צבעוניים, מנקי מקטרות, מדבקות, חרוזים, שאריות בדים וכד'

הפעילות:
בקשו מהתלמידים לחשוב על אימא שלהם, מה הם מרגישים כלפיה ומה היו רוצים לומר לה לאחר תהליך הלמידה והפעילות שחוו.
בעזרת חומרי יצירה שיוכנו מראש בקשו מכל תלמיד להכין מתנה קטנה לאימו, שדרכה יביע עד כמה היא יקרה וחשובה לו (אפשר לצרף למתנה מכתב קטן). 

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לשיח בכיתה בשילוב עם הפעלות על פי קבוצות גיל

בשיר "אימא שלי" המשורר מתאר את אהבתו הגדולה של ילד לאימו. הוא מונה את מעלותיה של האם ומפרט באילו דרכים מתבטאת אהבה זו.
מושגים וביטויים רבים בשיר "מתכתבים" עם עולמות התוכן היהודיים ומזכירים מקורות המייחדים מקום לנשים ולאימהות בהיסטוריה של העם היהודי, כמו המזמור "אשת חיל" שנהוג לשיר בערב שבת.
אפשר להציג את אימו הפרטית של המשורר בזיקה לארבע האימהות: שרה, רבקה, רחל ולאה,  ולהאיר כך על שרשרת הדורות של העם היהודי.
יפה לראות כי הקשר העמוק בין אם וילדיה: האהבה האינסופית  של האם לילדיה,הדאגה המתמדת לשלומם וכן אהבת הילדים לאימם, הוא ערך המושרש בתרבות היהודית מראשיתה.


ערכים מובילים בתרבות יהודית ישראלית: קשר האהבה ההדדית בין אם וילדיה, דמות האישה כ"אשת חיל" , זיקה לארבע האימהות ולשרשרת הדורות


 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. בשיר נאמר "היא מוכרחה להיות חכמה, אמא שלי" .
במזמור "אשת חיל" נכתב על האישה והאם "פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה" (משלי ל"א כ"ו).

  • בקשו מהתלמידים להיזכר בדבר חכם שלמדו מאימם ולשתף את חבריהם בכיתה.

2. בשיר נאמר "היא מכירה אותי מהתחלה, שלי שלה" .
בתלמוד הירושלמי (מסכת כלאים ל"ט א') נאמר כי  "הלובן מן האיש שממנו מוח ועצמות והגידים, והאודם מן האשה שממנה העור והבשר והדם..." כלומר, הילד מקבל תכונות חיצוניות  ופנימיות מסוימות מהאימא, ותכונות אחרות מהאבא.  

  • בקשו מהתלמידים לספר בכיתה במה הם דומים לאמא ובמה הם דומים לאבא? בשיר נאמר "ואת השיר אני שר בשבילה".

3.  מזמור אשת חיל מהלל את האישה והאם ומונה את מעלותיה וזכויותיה הרבות.  במזמור נאמר "קמו בניה ויאשרוה" (משלי ל"א כ"ח).  כלומר, בניה של אשת החיל מהללים את אימם ומודים לה על כל הדברים הטובים שהיא עושה בשבילם.

  • בקשו מהתלמידים לספר בכיתה במה אימם היא "אשת חיל"?
  • אם מתאים בכיתה- חלקו לתלמידים את הטקסט של המזמור, בקשו מהם לקשט אותו יפה ולהעניקו לאימם במתנה.   

כיתות ג-
1. השיר נקרא "אימא שלי", והמשורר אומר ש"האישה שאוהבת אותי היא רק שלי".
ארבע האימהות (שרה, רבקה, רחל ולאה) היו לא רק אימהות פרטיות של ילדיהן, שקראו להן "אימא שלי",  אלא אימהות של האומה הישראלית כולה.

א. הסבירו את הביטוי "אימנו" בהסתמך על הפסוק הבא:
"וַיֹּאמֶר אֱל-ֹקים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ; וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ"  (בראשית י"ז ט"ו-ט"ז)
ב. בפסוק נאמר כי יהיו לשרה צאצאים רבים. היא החולייה הראשונה בשרשרת הדורות של העם היהודי. הסבירו את הביטוי "שרשרת הדורות".

2. בשיר נאמר "היא מכירה אותי מהתחלה, שלי שלה" .
בתלמוד הירושלמי (מסכת כלאים ל"ט א') נאמר כי  "הלובן מן האיש שממנו מוח ועצמות והגידים, והאודם מן האשה שממנו העור והבשר והדם...".

א. על פי המאמר התלמודי, אילו תכונות הילד מקבל מהאבא ואילו תכונות הוא מקבל מהאימא?
ב.  בקשו מהתלמידים לספר בכיתה במה הם דומים לאימא ובמה הם דומים לאבא.

3. במדרש ילקוט המכירי (מדרש על ספר תהלים) נאמר: "אמר רבן שמעון בן גמליאל דרכו של אב לרחם ודרכה של אם לנחם". 

א. הסבירו את דבריו של רבן שמעון בן גמליאל. תנו דוגמא מחייכם.
ב. מצאו בשיר מילים שיכולות להתקשר לנאמר במדרש.

כיתות ה-ו
1. השיר נקרא "אימא שלי", והמשורר אומר ש"האישה שאוהבת אותי היא רק שלי".
ארבע האימהות (שרה, רבקה, רחל ולאה) היו לא רק אימהות פרטיות שילדיהן קראו להן "אימא שלי",  אלא אימהות של האומה הישראלית כולה.

א.  הסבירו את הביטוי "אימנו" בהסתמך על הפסוק הבא:
"וַיֹּאמֶר אֱל-ֹקים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ; וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ"  (בראשית י"ז ט"ו-ט"ז)
ב.  בפסוק נאמר כי יהיו לשרה צאצאים רבים- היא בין החוליות הראשונות בשרשרת הדורות של העם היהודי. הסבירו את הביטוי "שרשרת הדורות".

2. במדרש מסופר על אהבתה המיוחדת של רבקה אימנו לבנה יעקב :
"ככל שהייתה שומעת קולו הייתה מוסיפה לו אהבה על אהבתו " (בראשית רבא  ס"ג, ט"ו)

  • הסבירו את הפסוק. מדוע רבקה הייתה מוסיפה ליעקב אהבה כשהייתה שומעת את קולו? למה הכוונה?
  • לאיזה משפט בשיר מתקשרות מילות המדרש? הסבירו.

3. במדרש ילקוט המכירי (מדרש על ספר תהלים) נאמר: "אמר רבן שמעון בן גמליאל דרכו של אב לרחם ודרכה של אם לנחם".

א.    הסבירו את דבריו של רבן שמעון בן גמליאל. תנו דוגמא מחייכם.
ב.   מצאו בשיר מילים שיכולות להתקשר לנאמר במדרש.

 


לסיכום

  • מצאנו כי במזמור "אשת חיל" שנהוג לשיר בערב שבת, יש ביטוי להערכה הרבה שרוחשים הבנים לאימם .
  • זיהינו ביטויים לאהבת אם בסיפורי התורה.
  • שוחחנו על שרשת הדורות של העם היהודי שראשיתה באימהות האומה.

 

 

זרקור מוזיקלי

חלופות להפעלות במליאה ובקבוצות על פי קבוצות גיל
השיר "אימא שלי" מופיע באלבום "פלסטלינה" משנת 1979. באלבום זה היוצרים אריק איינשטיין ושלום חנוך שתפו פעולה בפעם השנייה, אחרי האלבום "שבלול" שיצא  באותה השנה. שלום חנוך הלחין את השיר  ואת המילים כתבו שני היוצרים.
השיר הוקלט בביצוע מחודש ומוכר יותר מהביצוע הראשון בשנת 1992. ביצוע זה יותר קצבי מקודמו. לביצוע המחודש נוספה פתיחה מוזיקלית בהרמוניה מעגלית, החוזרת גם באמצע השיר:  I VI IV V. על ההרמוניה הזאת באמצע השיר נוסף הטקסט: "אימא,  אימא של דינה, קוראים לה סימה, היא שלי" דינה היא בתו של אריק איינשטיין מאשתו השנייה סימה.


ערכים נוספים בשיר: כיבוד הורים, משפחה, הכרת תודה


כיתות א-ב

  • בקשו מהתלמידים להאזין לפזמון של השיר ולספור כמה פעמים מופיעה המילה "אימא".
  • שאלו את הילדים מהן תחושות הילד כלפי אימו בכל בית בשיר, והאם המוזיקה הקצבית משקפת את התחושות האלה.
  • שירו עם הילדים את הצלילים סי וסול ובקשו מהם להצטרף בשירת הצלילים בחלק המתאים לדעתם בשיר (פזמון).
  • חלקו את התלמידים ל-3 קבוצות, כאשר כל קבוצה מתארת בית בשיר (כדאי לחלק את מילות הבית המתאים לכל קבוצה). בקשו מהתלמידים להביע את המילים בדרך משלהם (פנטומימה, ציור משותף, נגינה בכלי הקשה וכו') וכוונו אותם להצגה מול הכיתה.
  • בקשו מכל קבוצה להציג את התוצרים לפני שאר חברי הכיתה שיתבקשו לגלות איזה בית הוצג בפניהם.
  • בקשו מכל קבוצה לבצע את הופעתה בזמן השמעת השיר, ובפזמון ישירו כולם בעמידה.

כיתות ג-ד

  • כחימום לסולם סול מז'ור שירו עם הילדים את הצלילים סי, סול ורה בדרכים מגוונות (בחרו את הדרך
  • המתאימה לכם).
  •  שירו את הסולם במלואו ובהדרגה הפחיתו את כל הצלילים, למעט סי, סול ורה.
  • ייצגו את הצלילים באמצעות "היד המזמרת" על פי תנועות קודאי והראו לילדים את הצליל שיש לשיר, בזמן שאתם מנגנים את הצליל.
  • שחקו עם התלמידים משחק של חיקוי מהיר: נגנו או שירו את הצליל והתלמידים יחזרו אחריכם.
  • השמיעו לתלמידים את השיר ובקשו מהם להצטרף בפזמון בשירת הקו המלודי הזה:
  • חלקו לתלמידים צלילונים או מטלופונים ובקשו מהם ללוות את הפזמון בנגינה.
  • חלקו את הכיתה לשניים, השמיעו את השיר ובקשו ממחצית התלמידים להצטרף בשירת הפזמון,  ומהיתר – לשיר את הקו המלודי הכתוב בלוח. לאחר מכן החליפו את התפקידים.

כיתות ה-ו

  • הקריאו לתלמידים את מילות השיר ושאלו אותם איך לדעתם תישמע המנגינה ומדוע הם חושבים כך? כוונו אותם לענות לפי הפרמטרים המוזיקליים המופיעים בפעילות השלישית.
  • השמיעו לתלמידים את הביצוע המקורי משנת 1979 ובדקו ביחד אם הלחן  תואם להצעותיהם או שונה מהן.
  • ארגנו את תשובות התלמידים על פי הפרמטרים המוזיקליים האלה: תזמור, טמפו, דינמיקה וארטיקולציה, מבנה, אופי וכו'.
  • השמיעו לתלמידים את הביצוע המחודש משנת 1992 ובקשו מהם לציין מה דומה ומה שונה בשני הביצועים, על פי הפרמטרים המוזיקליים בסעיף הקודם.
  • מצ"ב הצעה לפעילות סביב המהלך ההרמוני המופיע במבוא לשיר, בקטעי המעבר ובקטעי האלתור בסיום השיר. מהלך זה  בביצוע המחודש משנת 1992 מופיע בשירים רבים כגון: "ספידי גונזלס", "Stand by me” ו"טודו בום".
    • נגנו את המהלך ההרמוני ובקשו מהתלמידים לספור כמה אקורדים ניגנתם.
    • שירו את הקו המלודי של הבס (סול, מי, דו, רה) באמצעות תנועות ה"יד המזמרת" על פי תנועות קודאי.
    • נגנו את האקורדים והתלמידים ישירו את הקו המלודי של הבס.
    • האזינו לשיר. הצטרפו בשירת הקו המלודי של הבס בכל פעם שתזהו את המהלך ההרמוני.
    • בקשו מהתלמידים להגדיר באילו מחלקי השיר מופיע המהלך ההרמוני (במבוא לשיר, בקטעי המעבר ובקטעי האלתור בסיום השיר)

 


מה למדנו?

  • שירת צלילים בסולפז' בדרכים מגוונות
  • עבודה בקבוצה והצגת תוצרים מול הכיתה
  • פיתוח מיומנויות של שירה דו קולית
  • השוואת ביצועים לפי פרמטרים מוזיקליים
  • היכרות עם המושג "מהלך הרמוני" והתנסות בשירת הקו המלודי של הבס

 

Please rotate Your Device
In Portrait Mode.

You are using an outdated version of Internet Explorer. For better user experience, please, upgrade your browser.