שיר של יום - חברות וסובלנות

סימנייה

prev page next page

 

 

עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר. (משנה, מסכת אבות, פרק א, ו)

אודות השיר
השיר עוסק בערך החברות, ובדברים שחברים נותנים זה לזה.
חברים שונים זה מזה, וכך גם הנתינה והקבלה ביניהם: כל חבר נותן דבר אחר,  והדובר מקבל מכל חבר משהו שונה. 
השיר מתחיל במה שקיבלתי מאחרים, ומסתיים במה שאני יכול לתת לאחרים: "חשבתי לי לתת פה, לכולכם, אחד אחד, את מה שחברי נתנו לי אמש".
 

 

 

כְּשֵׁם שֶׁאֵין פַּרְצוּפֵיהֶן שָׁוִים זֶה לָזֶה, כָּךְ אֵין דַּעְתָּם שָׁוָה. (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ח, ע"א)

נִיצֹוץ – זיק של אש, וכן: כמות קטנה, או התחלה של משהו.

אודות השיר
השיר עוסק בהבדלים ובמחלוקות בין בני אדם.  לדבריו של אהוד בנאי מחבר השיר "לא משנה מה אני חושב ומה אתה חושב, בלי ניצוץ האהבה שום דבר לא יצליח".

בביצוע השיר חולקים אהוד בנאי ודקלון את השורות, וחוזרים זה לעומת זה על כל שורה בשיר. כך הם יוצרים גם בביצוע את הפיצול שבין שניים שונים. ולמרות כל ההבדלים, השיר חותר אל "ניצוץ האהבה" המאפשר את הדיאלוג והקיום המשותף.

שלמה בר ("הברירה הטבעית") מלחין השיר, הפך אותו לשיר קצבי ושמח, המעודד לידת ילדים ומדגיש את גדולתן של המשפחות ברוכות-הילדים ("ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה"). כיום השיר קיבל מעמד של שיר עממי, והוא מנוגן בהתלהבות רבה בחתונות ובבריתות.

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

השיר "ניצוץ האהבה" מאפשר שיח על אנשים שונים, על דעות שונות, על מחשבות ועמדות שונות ועל ניצוץ אחד שמגשר ביניהם ומאפשר דמיון והסכמה.

כל אחד חי בעולם אחר
כל כך גדול השוני

באיזה עולם כל אחד מאתנו חי? מדוע העולמות שלנו שונים? האם העולמות של כולנו שונים/דומים? באיזה עולם אני חי? מה מיוחד בעולם שלי? אני מרוצה מהמקום שלי? מה הייתי רוצה לשנות בעולם שלי? שלנו?

את מה שאני מרגיש בפנים
איש לא מרגיש כמוני

האם יש לי מחשבה על משהו שרק אני מרגיש/ה בפנים? מי יודע מה אני מרגיש/ה בפנים? את מי אני בוחר/ת לשתף?
האם מה שאני מרגיש/ה בפנים הוא רק שלי? ייחודי לי? אולי יש עוד אנשים שמרגישים כך? איך אדע מה מרגישים בפנים החברים/החברות?
האם בחרתי לשתף משהו במה שאני מרגיש/ה בפנים? איך הייתה ההרגשה? הייתה לי הקלה? הקשבה? אולי חיזוק? או הצטערתי שבחרתי לשתף?
מה קורה לנו אחרי שיתוף אישי? מה קורה לנו בלב ובהרגשה שאנחנו מגלים שעוד מישהו מרגיש או הרגיש כמונו?

את מה שאני רואה לבן
אתה רואה שחור
כשיורדת עלי החשכה
עליך זורח אור
מה שבשבילך חלום
לי זו האימה
מה שבשבילי שלום
לך זו מלחמה

האם יש יופי בשונות בין בני האדם? האם שני תלמידים שחושבים שונה זה מזה יכולים להיות חברים? מה הם יכולים לתרום איש לרעהו?
מה היה מתרחש לו כולנו היינו חושבים ומרגישים אותו הדבר?
האם אני מקבל/ת חברים וחברות שחושבים שונה ממני? כמה חשוב לי שחבריי יחשבו וינהגו כמוני?
האם קרה לי פעם ששיניתי את הרגשתי ביחס לדעה או לנושא בשל שיתוף של חבר שחשב אחרת ממני?

למקום אליו אני הולך
הן גם אתה תגיע
כל הדרכים הרי עולות
אל אותו הרקיע

האם לא משנה מה שנבחר לחשוב, להגיד, להתנהג, כי בסופו של תהליך כולנו נשיג אותה התוצאה?
ואולי הכוונה היא שמהלך חייו של אדם הוא להיוולד ולסיים חייו בדיוק באותה הדרך? אך תוכן החיים שונה ומיוחד בעקבות בחירותיו ופועלו של כל אדם ואדם.

אך בלי ניצוץ האהבה
שום דבר לא יתניע

מהי כוחה של האהבה להניע תהליכים? האם יש לאהבה כוח לחולל שינוי? מה קורה לי כשאני עושה משהו מתוך אהבה? מה קורה ליחסים שיש בהם ניצוץ האהבה? האם ניתן להצליח/ להתניע בעשייה ללא אהבה?
האם ניצוץ האהבה יכול להתקיים בין אנשים המחזיקים בדעות שונות? אנשים שונים זה מזה? על בסיס מה יתקיים הקשר?

 

ניצוץ האהבה שלנו – "אל המקום שאליו אתה הולך, הן גם אני אגיע"
כל ילד מקבל  פתק "מהו ניצוץ האהבה שלי?". בקשו מהתלמידים למלא אותו בפרטיות בלי לציין את זהותם. לאחר מכן איספו את הפתקים לתוך שקית, הקריאו אותם בקול בכיתה ובקשו מהתלמידים להקשיב ובהמשך לחשוב מיהו/מיהי הכותב או הכותבת.

חשוב להקשיב לבחירות השונות והמגוונות ולתת מקום לביטוי הנושאים והדברים שאפשר לאהוב בחיים בכלל. כך מאפשרים לכל תלמיד לבדוק עם עצמו לאילו אהבות ונושאים הוא מתחבר, לאילו פחות ומדוע? ומה כל אחד ואחת יכולים לאמץ כאהבה חדשה.

בתום המשחק שואלים את התלמידים:

  • כמה תשובות אפשריות היו לכל שאלה? הרבה, מעט, דומות, שונות?
  • מה אנו יכולים ללמוד מכך על דעותיהם של תלמידים? לכל אחד דעה אחרת? אנחנו שונים זה מזה? כל אחד חושב/ת  אחרת? או שיש דמיון בינינו?
  • האם דעותיהם של בני האדם מושפעות מקבוצת הגיל שלהם / מקבוצת ההשתייכות שלהם?
  • האם הופתענו מבחירה של מישהו?
  • אילו אהבות שלי משותפות לאהבות של תלמידים אחרים בכיתה?
  • אילו אהבות אני יכול לאמץ לעצמי בעתיד?
  • מה למדנו על עצמנו?

ניצוץ האהבה שלי

  הדבר שאני הכי אוהב/ת______________________________________________

  התחביב האהוב עלי_________________________________________________

  הזמר/ת האהוב/ה עליי_______________________________________________

  השחקן/נית האהוב/ה עליי_____________________________________________

  מקצוע הלימוד האהוב עליי____________________________________________

  הבילוי האהוב עליי__________________________________________________

  המאכל האהוב עליי_________________________________________________

 

"את מה שאתה חושב עמוק, אני חושב שטוח"  - גלה מה אני חושב
מדביקים על מצחו של כל תלמיד מדבקה ובה היגד שהוא צריך לייצג. התלמידים יתהלכו בכיתה ובאמצעות שאלות מנחות יגלה התלמיד מהי העמדה שהוא התבקש לייצג בפעילות זו (שמודבקת על מצחו).
ניתן להשתמש במשפטים הלקוחים מהשיר, או באופן יצירתי אחר, לדוגמה:

  • כל אחד חי בעולם אחר
  • כל כך גדול השוני
  • את מה שאני מרגיש בפנים איש לא מרגיש כמוני
  • רק אני יודע מה אני מרגיש בפנים
  • כולם יודעים מה אני מרגיש בפנים
  • אני אוהב לשתף בתחושותיי
  • אני מעדיף לשמור לעצמי את מחשבותיי ורגשותיי
  • אני חושב עמוק
  • אני חושב שטוח
  •  אני רואה סגור
  • אני רואה פתוח
  • אני רואה לבן
  • אני רואה שחור
  • אני  בחשכה
  • עלי זורח אור
  • יש לי  חלום
  • אני חש אימה
  •  בשבילי שלום חשוב
  • אני בעד מלחמה
  • אני יודע לאן אני הולך
  • אני מקווה שגם אתה תגיע
  • כל הדרכים הרי מגיעות לאותו המקום
  • חשוב לי ניצוץ האהבה
  • בלי ניצוץ האהבה שום דבר לא יתניע אותי

לאחר המשחק שוחחו עם התלמידים על החוויה המשותפת:

  • מה גרם לי להבין באיזו עמדה אני מחזיק?
  • איך הרגשתי כשגיליתי מה אני חושב?
  • מה הייתה ההרגשה ברגע הגילוי?
  • האם אני מסכים עם העמדה שבה החזקתי?
  • מה הרגשתי כשגיליתי שחושבים עליי משהו שאיני חושב על עצמי?
  • מה למדתי על עצמי מההתנסות במשחק הגילוי?

 

זרקור בתרבות יהודית-ישראלית

השיר עוסק בריבוי הדעות, במחלוקת שבין אנשים. המחלוקת היא נתון קיים, השאלה היא כיצד מתמודדים אתה. השיר, כשמו, מציע להתמודד עם ההיבטים השליליים של השונות ועם המחלוקת בעזרת "ניצוץ של אהבה": כמות קטנה או התחלה של אהבה יכולים לפתור את חילוקי הדעות. הדימוי ניצוץ מרמז גם לכך שאפשר להתחיל בקטן, ומעט אהבה יכולה "להצית" בבני אדם אהבה רבה, כמו ניצוץ קטן שמבעיר אש גדולה.

על היחס בין מחלוקת ושלום אמר ר' נחמן מברסלב: "ועיקר השלום הוא לחבר שני הפכים. ואל יבהילך רעיונך אם אתה רואה איש אחד שהוא ההפך הגמור מדעתך, וידמה לך שאי אפשר בשום אופן להחזיק עמו בשלום. אדרבה, זה עיקר שלמות השלום: להשתדל שיהיה שלום בין הפכים".

כלומר, ערכם של השלום ושל האהבה עולה דווקא לאור העובדה שמדובר בהפכים ובניגודים, ולא בבני אדם דומים ממילא. רק בין הפכים ובמצבים של מחלוקת מקבל השלום (השלם) את ערכו.


ערכים מובילים לפי תוכנית הלימודים בתרבות יהודית-ישראלית שהשיר עומד בזיקה אליהם: "ואהבת לרעך כמוך", ערך החברות, ערבות הדדית.


האמרה מארון הספרים היהודי הנקשרת לשיר זה היא "כשם שאין פרצופיהם שווים, כך אין דעתם שווה"(תלמוד בבלי, מסכת ברכות דף נח, ע"א).
ביטוי לערך של השונות האנושית – הן במראה והן בדעת. על פי האמרה, השונות במראה הניכר לעין מלמדת גם על השונות במה שסמוי מן העין, בדעות ובמחשבות של בני אדם. שני סוגי השונות כרוכים זה בזה וראויים לקבלה ואף להערכה.

1. מחלוקת: התלמידים יספרו על מחלוקת ו/או על דעות שונות עם חברים ואו בני משפחה

  • כיצד הרגישו?
  • האם יש דעה אחת נכונה?
  • האם נמצא פתרון?

2. נחלק לתלמידים דף עם מילות השיר ומשימת האזנה:

  • מדוע כל שורה חוזרת על עצמה פעמיים?
  • מה מבטאים ההפכים בשיר?
  • האם השיר מייצג תחושות המוכרות להם?
  • מה דעתם על הפתרון המוצע בשיר?
  • האם פתרון זה מתאים תמיד? לכל סוגי הסכסוכים?

3. "כשם שאין פרצופיהן שווים זה לזה, כך אין דעתם שווה" (חז"ל).

  • התלמידים יסבירו את האמרה במילים שלהם.
  • כיצד האמרה קשורה לשיר "ניצוץ האהבה"?
  • האם ריבוי אנשים ודעות הוא דבר מבורך?

4. יצירה:
הכנת כרזה: התלמידים יבחרו שורה אחת מתוך השיר המבטאת ניגוד,  ולצדה דימוי חזותי המחזק את תוכנה.
מומלץ לתלות הכרזות - במרחב הבית ספרי.

זרקור מוזיקלי

התלמידים יאזינו לשיר בביצוע אהוד בנאי.

  • ערכו רשימה של כלי נגינה בולטים שאתם שומעים.
  • מדוע כל שורה חוזרת פעמיים? האם חזרה זו נמצאת גם בלחן? נסו להסביר.
  • מה מבטאים ההפכים המוצגים בשיר זה?
  • נסו להוסיף בתים תוך כדי שמירה על חריזה ומבנה.
  • מהן השורות המשמעותיות ביותר בשיר? כיצד זה בא לידי ביטוי במנגינה?

"בלי ניצוץ האהבה , שום דבר לא יתניע" – למה התכוון אהוד בנאי על פי הסרטון "ניצוץ האהבה"?

 

 

 

הַשָּׁלוֹם הוּא לְחַבֵּר שְׁנֵי הֲפָכִים. (ר' נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, חלק א')

 

אודות השיר
השיר עוסק בערך של השונות, בהבדלים שבין החברים השונים, ובחשיבות והייחודיות של כל אחד מהם. השיר מבוסס על צבעים שונים, שהם גם ציון המראה השונה של הילדים ("חומים, כתומים, שחורים ולבנים"), וגם דימוי ליתר ההבדלים שביניהם.

כותבת השיר חנה גולדברג מספרת: "יום אחד טלפן אלי במאי הפסטיגל וביקש לכתוב שיר על הצבעים. "מה דעתך שבמקום שיר על הצבעים, אכתוב שיר על הילדים, שיר אנטי-גזעני?", שאלתי.  "זה לא מסובך מדי לילדים?"  שאל הבמאי, "ילדים מסוגלים לקלוט מסרים מורכבים ועמוקים" עניתי.
השיר זכה במקום השני בפסטיגל.

 

 

 

לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ. (בראשית ב, י"ח)

אודות השיר
בשיר "חברים טובים" ניתן דגש על המושג חבר ועל משמעות החברות.
כחברים אנחנו שווים: "לפעמים הוא אני, ואני קצת הוא", אך גם שונים: "אני זה אני, והוא זה הוא". השיר פותח ביכולת הבחירה שלנו בחברים המתאימים לנו, וממשיך בפירוט הרווחים שיש לילד מן החברות והבריתות.

 

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

שיר זה מזמן שיח אודות משמעותה של חברות, וכן על שוויון ושונות בין חברים ועל הרווחים מחברות טובה.

 

שיח במליאה

"אתה לא יכול לבחור את הוריך
לא את אחיך ולא את אחותך
אבל אתה יכול לבחור את חבריך
והם יכולים לבחור אותך"

  • מהם היתרונות שיש באפשרות לבחור חברים?
  • כיצד אתם בוחרים את חבריכם?
  • מה משפיע עליכם כשאתם בוחרים חבר?
  • אלו תכונות כדאי שיהיו בחבר טוב?
  • אלו תכונות מסייעות לכם להיות חברים טובים יותר?
  • מה הכי חשוב בין חברים?
  • תארו את ההרגשה כשיש לכם חבר אמיתי.
  • העתיקו מהשיר את כל מה שמעיד על הרווח מחברות טובה.
  • האם הרווחים האלה מוכרים לכן מחוויות אישיות שלכם עם חבריכם? ספרו ושתפו.
  • האם יש רווחים נוספים, (על אלה המופיעים בשיר), בחברות טובה אותם אתם חווים? אם כן מהם?

 

"אנחנו חברים טובים, אבל אני זה אני
והוא זה הוא
שווים בחוץ וגם בפנים
אך לפעמים הוא אני ואני קצת הוא".

  • במה חברך ואתה דומים? ובמה אתם שונים?
  • מתי טוב להיות "אני זה אני והוא זה הוא"?
  • מתי נכון להיות "אני קצת הוא והוא קצת אני"?
  • ספרו על חוויה/מצב בו "אתה הוא אתה והוא זה הוא".
  • ספרו על חוויה/מצב בו "אתה קצת הוא והוא קצת אתה".

 

"אני לא צריך לשתוק ולבלוע
מה שכואב לי מציק ומבלבל,
אני יכול כבר להשמיע ולשמוע
בכל שעה גם ביום וגם בליל"

  • תארו את הכאב ואת הבלבול כשמשהו מציק.
  • האם תמיד קל לשתף חבר בכאב?
  • אלו תכונות נדרשות לחבר כדי שתוכלו לשתף אותו בכאבכם?
  • אלו תכונות מסייעות לכם להיות שותפים לכאבו של חבר?
  • מה אתם מרגישים לאחר ששיתפתם חבר בכאב אישי שלכם?
  • מה אתם מרגישים כאשר חבר משתף אתכם בכאבו?

 

"כשאין לך חבר
אתה מרגיש שמשהו חסר"

  • למה לדעתכם חשוב שלכל ילד יהיו חברים?
  • מה חסר כשאין חבר?

 

לא תמיד קל למצוא/לרכוש חבר

  • ספרו על מצב בו לא היה לכם קל למצוא חבר (כגון במקום מגורים חדש וכד'..).
  • כיצד הרגשתם? ספרו על נקודת הקושי.
  • כיצד התמודדתם? במה/במי נעזרתם?

 

מנקודת מבטכם היום:

  • כתבו 5 עצות כיצד לרכוש חברים.
  • שתפו את חבריכם לכיתה והשוו בין העצות השונות.
  • מה התחדש? מה התחדד?

 

הפעלות

1. בקשו מהתלמידים לבחור אחת מהמשימות הבאות:

  • לחבר ולאייר קומיקס על חברות טובה.
  • לכתוב 'מתכון' לחברות טובה (כגון: 1וחצי כוס נאמנות, 1 כוס כבוד, 1 כוס הקשבה וכד'...)
  • לעצב כריכה לספר ששמו "חברים טובים"  ולכתוב את התקציר בגב הספר.

2. קיימו דיון במליאה ובררו עם התלמידים אלו תפיסות ביחס לחברויות התגלו/התבססו/התחזקו במהלך הלימוד והיצירה?

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לפעילויות על פי קבוצות ושיח כיתתי 

השיר עוסק במושג חבר ובמשמעות החברות. בניגוד להורים ולאחים, את החבר ניתן  לבחור.
השיר מנסה לבחון מהי חברות טובה, ואיזה כללים נדרשים להתקיים בין חברים. בשיר באים לידי  ביטוי  ערכים של כבוד האדם ומידות של בין "אדם לחברו".

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. קראו עם התלמידים את הסיפור -  כל התורה על רגל אחת

  • בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"א, עמוד א', מסופר על  הלל ושמאי שהיו שניהם חכמים גדולים בתקופת שלהי בית שני. (100 שנה לפני החורבן). הם היו שונים מאוד באופיים. הלל היה ותרן ומאיר פנים. לעומתו, שמאי היה קפדן, נוקשה ופניו חתומות. כאשר התבקשו לתת עצה או נשאלו שאלה הלכתית, היו גם תשובותיהם שונות.
    פעם אחת בא נוכרי לשמאי ושאל אותו אם הוא יכול ללמד אותו את כל התורה על רגל אחת, הזעיף שמאי את פניו ודחף אותו ,"באמת הבניין", שהייתה בידו, (מעין מקל) וסילק אותו מבלי לענות לו מילה.
    הלך הנוכרי אל הלל ושאל אותו את אותה השאלה. חייך הלל וענה לו: "עמוד והקשב: מה ששנוא עליך על תעשה לחבריך, זו כל התורה על רגל אחת ואת השאר לך ולמד."
  • דונו עם התלמידים על אופייה של החברות בין שמאי להלל? (למרות שהיו שונים באופיים ובדעותיהם, הייתה ביניהם מחלוקת לשם שמים. הייתה להם תרבות של ויכוח הוגן).
  • מה ניתן ללמוד משתי הגישות של הלל ושמאי כלפי האדם אשר ביקש ללמוד את 'התורה על רגל אחת',  כלומר ללמוד את התורה מהר ככל האפשר?
  • מה אנו לומדים מדברי הלל?  הסבירו את דבריו- "מה ששנוא עליך... "
  • שירו את השיר עם התלמידים. חלקו אותם לזוגות ובקשו מהם לדון בשאלות:
    • היכן בא לידי ביטוי בשיר השוני באופים של חברים? "אני זה אני והוא זה הוא" "כשיש בעיה שנינו חושבים"- אנחנו שונים ויכולים לחשוב בדרך מנוגדת.
    • היכן בשיר באה לידי ביטוי החברות למרות השוני?  ("אבל אנחנו תמיד אחד בשביל השני")

2. סכמו את הדיון- בחשיבותה של חברות טובה, אשר באה לידי ביטוי בשיר וגם בסיפור על הלל ושמאי, ובעיקר על ערך הכבוד וההתחשבות שבאים לידי ביטוי בדברי הלל.

כיתות ג-ד 
1. שירו את השיר יחד

  • בשיר נכתב: "יש לי חבר ואנחנו שווים", הציטוט מהשיר מזכיר את הפסוק: "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם". (בראשית ט), - כל בני האדם שווים, ואין אחד רשאי לחשוב שהוא חשוב או מועדף על חברו.

2. על פי מילות השיר:

  • במה אנחנו שווים ובמה אנחנו שונים? תנו דוגמאות מתוך השיר.
  • בכל זאת, למרות השוני בינינו, כולנו נבראנו בצלם אלוהים, מה זה אומר?

3. "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם: כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ וְאִילוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ) " ספר קהלת פרק ד,ט, י).

ניתן להבין את דברי קהלת בשני היבטים:1. עבודה בצוות, עם חבר תמיד יעילה יותר כי אחד מסייע לשני, או מאיר נקודת מבט שחברו לא הבחין בה..2. אם אחד החברים ייפול או ימעד תמיד החבר לצדו יוכל להרימו , לטפל בו, או להזעיק עזרה ויש מקרים שיש בזה אפילו הצלת חיים.

  • דונו בזוגות על חשיבות  החברות על פי קהלת.
  • הביאו דוגמאות ממקרים הממחישים את דברי קהלת.
  • מצאו בשיר רמז לדברי קהלת.
  • סכמו במליאה.

כיתות ה- ו
1. בקשו מהתלמידים להכין כרזות גדולות של שלושת המקורות:

  • "טובים השניים מן האחד".
  • "מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך".
  • "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם".

2. נסו לברר יחד עם התלמידים את המשמעות של כל ציטוט.

  • במה דומים או שונים הציטוטים ממקרים או סיפורים המוכרים לכם?

3. חלקו את הכיתה ל- 6 קבוצות  לפי חלקי השיר. כל קבוצה תקבל בית אחד, או פזמון של השיר. ותדון במה דומים או שונים הציטוטים מהמתואר בשיר?

4. בקשו מכל קבוצה לשתף את המסקנות במליאה .

 


לסיכום 

  • למדנו מה פרוש המושג  "חברים טובים".
  • הכרנו ציטוטים מן המקורות הקשורים למושג חברות.

 

 

 

 

זרקור מוזיקלי

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל בכיתה במרחב ובקבוצות

מצורף נספח 

השיר נכתב ע"י אהוד מנור והולחן ע"י צוף פילוסוף למופע הפסטיגל של שנת 1998. את השיר, אשר זכה במקום השמיני, ביצע ארז בן הרוש שהיה אז מנחה בערוץ הילדים.  השיר כתוב בסגנון קליל, כמעט ספונטני ומדבר על ערך החברות בגובה העיניים של הילדים. הלחן תואם אף הוא את סגנון הכתיבה. לחן פשוט, קליל ומעובד כשיר רוק קצבי. לשיר מבנה של בית בעל קטע מעבר המוביל לפזמון ובנוסף חלק שלישי השונה מעט באופיו, ומדגיש את רגשותיו של הדובר בבית השלישי. המילים "חברים טובים" חוזרות בין חלקי השיר כעין אוסטינטו קצבי ומקשרות ביניהם.


ערכים נוספים בשיר: סובלנות, ערבות הדדית, רגישות לזולת, כבוד.


 

פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. בקשו מהתלמידים להמציא תנועה מתאימה למילה חבר, והנחו אותם להשתמש בה, כאשר תשמע המילה או אחת מהטיותיה. הפעילות יכולה להתבצע במרחב או בישיבה.

2. חלקו למספר תלמידים כלי הקשה והנחו אותם להשמיע צליל אחד בהישמע המילה חבר. מיד לאחר מכן בקשו מהם להעביר את כלי הנגינה לתלמיד שלצדם, שיפעל באפן זהה, וכך הלאה.

3. צלילים ומנעדים:

  • תרגלו עם התלמידים זיהוי של צלילים גבוהים לעומת צלילים נמוכים ,וצמצמו בהדרגה את המנעד.
  • שירו את הפזמון והדגישו את הצלילים הגבוהים ביותר באמצעות מחיאת כף. שאלו את התלמידים:
    • אילו  צלילים הודגשו על ידי מחיאת כף?
  • בקשו מהתלמידים להצטרף אליכם במחיאות ובקשו מהם לזהות:
    • אילו מילים הדגשנו על ידי מחיאת כף?
  • בקשו מהתלמידים להצטרף אליכם בשירה וגם במחיאה.

4. השמיעו את השיר בשנית ובקשו מהתלמידים לזהות מתי מצב הרוח של הזמר משתנה. מה מתואר בחלק השונה וכיצד המוזיקה מביעה את הרגשתו של הזמר?

  • בבית ג' מתואר בקצרה מצב של בדידות, הלחן וההגשה שונים מהבתים הקודמים (חלק זה נפתח באקורד מינורי- הערה למורה).

5. בקשו מהתלמידים להציע שירים נוספים העוסקים בחברות ושירו אותם בצוותא.

כיתות ג-ד
1. הכנה להאזנה: הסבירו לתלמידים את המונח קונטור, (קו מלודי) ,ותרגלו עמם קונטור סטטי (מנגינה ש"עומדת במקום"), לעומת קונטור גלי (עליות וירידות): בחרו פראזות מתוך השיר ובצעו אותן ללא מילים. הנחו את התלמידים לצייר לכל פראזה קונטור מתאים.

2. בהאזנה הראשונה בקשו מהם להבחין בין קונטור סטטי יחסית לגלים בקו המלודי. בבתים הלחן סטטי למדי, לעומת הפזמון שהוא גלי יותר.

3. בהאזנה שניה בקשו לסמן את המילים המודגשות בצליל גבוה. לאחר מכן אפשרו להם לשתף את הממצאים ולעמוד על הקשר בין הדגש המוזיקלי שניתן להן למשמעותן וחשיבותן בשיר.

4. קראו עם התלמידים את השיר ובקשו מהם לזהות היכן מצב הרוח משתנה. שאלו האם גם הלחן מתאר את השינוי?.

  • השוואה לשאר חלקי השיר: האם הבית השלישי קצבי, רגוע, רועש, שקט, קופצני, נינוח (אחר?)

5. הסבירו לתלמידים מהו אוסטינטו, (תבנית ליווי החוזרת בעקשנות).

  • בקשו מהתלמידים לשיר רק את המילים, "חברים טובים", כפי שהן נשמעות בשיר בקטעי המעבר בין הבתים.
  • בקשו מהם להקיש את המקצב החוזר של מילים אלו.
  • כתבו את התבנית הריתמית על הלוח והנחו את התלמידים להקיש את התבנית במחיאות כף ,בכל פעם שתצביעו עליה במהלך השיר, ובכך ליצור ליווי אוסטינטו לשיר.
  •  גוונו את ליווי האוסטינטו באמצעות כלי הקשה או צלילונים.

6. העשירו עוד את הליווי על ידי נגינה בצלילונים. שירה של הצלילים המסומנים בצהוב כמתואר בנספח

כיתות ה-ו
1. השמיעו את השיר ובקשו מהתלמידים ללוות אותו תוך העברת כלי הקשה ביניהם בסיומי משפטים. בכל משפט התלמיד המוביל בכלי הנגינה ילווה את השיר על פי טעמו האישי, ושאר התלמידים יצטרפו בקולות גוף לליווי שיצר.

  • שאלו: כיצד מתקשר אופי הליווי שיצרנו לתוכן השיר?

2. חלקו לתלמידים את תווי השיר ובקשו מהם לסמן את הצלילים הגבוהים ביותר ולציין מה לדעתם הם מדגישים או מחזקים.

3. בקשו מהתלמידים לסמן בצבע רק את התווים שנמצאים לפני הפסקות.

  •  האם תווים אלו יוצרים משפטים סגורים או פתוחים?
  • מצאו ביחד היכן נמצא המשפט הסגור בשיר ומה משמעותו.
    • "כי אנחנו תמיד אחד בשביל השני", הוא המשפט היחיד בשיר המסתיים בצליל הטוניקה, והוא משפט המסכם את המהלך הרעיוני הקיים בבית ובפזמון.

4. פעילות יצירתית בזוגות/ קבוצות:

  • הציעו לתלמידים מבחר כלי נגינה ובקשו מהם לבחור כלי שמאפיין אותם ולהסביר מדוע בחרו אותו.
  • הציגו לתלמידים משפטים מהשיר, כגון: "אנחנו חברים טובים אבל אני זה אני והוא זה הוא", "כי אנחנו תמיד אחד בשביל השני", או אפשרו להם לבחור כל משפט שירצו, ובקשו מהם להביע משפט זה ללא מילים באמצעות שימוש בכלי הנגינה בלבד.

 


מה למדנו?

  • זיהוי צלילים גבוהים לעומת צלילים נמוכים.
  • הבנת הקשר בין תוכן השיר לאופן ביצועו.
  • הבחנה בין קונטור סטטי לקונטור גלי.
  • הבנת הקשר בין הקונטור לתוכן השיר.
  • זיהוי תבנית אוסטינטו בשיר וביצועה.
  • זיהוי משפטים פתוחים וסגורים.

 

 

 

 

 

אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. (משנה, מסכת אבות, ד, א)

אודות השיר
בשיר יוצר יהונתן גפן ניגוד בין קבלת המציאות ובין הרצון לשנותה: השיר פותח באמירה "נלמד לחיות עם מה שיש", כלומר נסתפק בדברים הקיימים, אך מיד מוסיף ואומר: "אבל נמשיך ונבקש מילת תפילה אחת יותר". השיר פורש רשימת בקשות לשינוי, בעיקר בתחום שבין אדם לחברו ובין בני אדם בכלל.  
ההנחה של השיר שזה בעיקר בידינו: " כולם רוצים להיות טובים, אבל אפשר היה יותר".

מילות מפתח החוזרות בשיר הן "יותר" ו"פחות", ובדרגה עולה והולכת: "יותר אהבה, יותר הקשבה ... יותר שלום, יותר תקווה ... יותר נשמה, יותר אלוהים." וכנגדה: "פחות קנאה ... פחות שקרים, פחות דמעות ...".

 

 

הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ. (שיר השירים ב, י"ב)

 

מִשְׁתּוֹקֵק – רוצה מאוד
אֲזַי – כתוצאה מכך

 

אודות השיר
בשנת 1976 כתבה המשוררת נעמי שמר את "שירת העשבים", שמבוסס על דבריו  של  רבי נחמן מברסלב (1772-1810).

השיר עוסק בַּערך ובייחוד של כל פרט על פני האדמה, ייחוד הבא לידי ביטוי בקולו המיוחד, בניגון המיוחד שלו. לא רק בני אדם ובעלי חיים אלא אפילו צמחים ועשבים: "שכל עשב ועשב יש לו שירה מיוחדת משלו". על אחת כמה וכמה, שלכל אדם יש את הניגון המיוחד שלו, המהות שרק הוא מבטא בעולם.

ר' נחמן, והשיר של נעמי שמר בעקבותיו, קוראים לאדם להיות קשוב לניגון של עצמו ושל הסובב אותו, הטבע בכללו ובמיוחד טבעה של ארץ ישראל. השהייה בטבע וההקשבה לניגוניו מאפשרת לאדם להעמיק את הקשר שלו לאדמה, לטבע ולארץ ישראל, וכל אלו הופכים ל"שירת הלב" של האדם עצמו. 

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

 חלופות לפעילות בטבע ולעבודה יצירתית

שיר זה מזמן שיח אודות הניגון הייחודי הקיים בכל פרט ופרט על פני האדמה (מהותו), ועל כך שהאדם, המקשיב לניגונו שלו ולניגוני הסובבים אותו, מושפע ונבנה מהם.

פעילות הכנה לשיר-בחיק הטבע
בקשו מהתלמידים להצטייד בכלי כתיבה ומחברות וצאו עימם לשדה/יער/חורשה סמוכים שבחרתם כדי לקיים את הפעילות.

1. בקשו מהתלמידים לעצום עיניים ולשבת בשקט כמה דקות ולהאזין לקולות הטבע: רשרוש העצים, הפרחים, הדשא, העשבים, ציוץ צפרים, זמזום חרקים וכו'.

2. בקשו מהתלמידים לכתוב:

  • אלו קולות שמעתם כשהקשבתם לטבע?
  • אילו רגשות מתעוררים בכם כשאתם בחיק הטבע?
  • כיצד משפיעה עליכם ההקשבה לקולות הטבע?
  • לו היו הצמחים יכולים לדבר, מה היו אומרים?
  • "כי האדם עץ השדה" באילו מובנים אפשר להשוות בין הצומח לאדם?
    • במקרים שבהם אין בקרבת בית הספר מקום מתאים לצאת אליו, אפשר לקיים פעילות זו בעזרת דמיון מודרך: המורה יבקש מהתלמידים לעצום עיניים ולדמיין שהם בחיק הטבע. אפשר להאזין לקלטת של צלילים מן הטבע.

עיון בשיר
1. "דע לך שכל עשב ועשב
יש לו שירה מיוחדת משלו
ומשירת העשבים
נעשה ניגון של רועה"

השיר מתמקד בייחוד שיש לכל פרט על פני האדמה (דומם, צומח, חי וכמובן – האדם). לכל פרט מאפיינים ייחודיים משלו שהם מהותו, וה"ניגון" הוא הסמל של הייחוד הזה. העשבים בשיר זה הם עשבים כפשוטם אך גם דימוי לבני האדם. בקשו מהתלמידים:

  • לקרוא את השיר עד סופו.
  • לשייך לבית המתאים בשיר את ההיגדים האלה:
    • טוב ויפה להקשיב לשירת העשבים ולהתבונן ביופיים המיוחד. השהייה בטבע ממלאת את הלב בהשתוקקות, רצון וגעגוע.
      מתאים לבית _________.
    • לכל פרט יש ייחודיות משלו וכך גם לכל רועה. כשהרועה מקשיב לשירת העשבים הניגון שלו (הייחודיות שלו) מושפע מהניגון שלהם.
      (וכך גם כל אדם, כשהוא מקשיב לסובב אותו הוא מושפע ונבנה ממנו).
      מתאים לבית _________.
    • כשהלב מתמלא בשמחה ותשוקה בזכות שירת העשבים האדם מתחבר לטבע ולאדמה וכמובן גם לעצמו. מתוך כך הוא מתחבר גם לארץ ישראל, שאליה הוא שייך ואז הארץ מאירה אותו באור גדול.
      מתאים לבית _________.
  • האם מוכר לכם מצב שבו הניגונים (הייחודיות) של הסובבים אתכם משפיעים עליכם? כיצד?
  • האם מוכר לכם מצב שבו הניגון שלכם משפיע על הסביבה? כיצד?

2. "דע לך כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם" (ר' נחמן מברסלב, המקור לשירת העשבים)

  • כיצד בחייכם הפרטיים משתנה "הניגון שלכם" ממקום למקום? חישבו על מקומות חשובים בחייכם (כגון הבית, בית הספר, מועדון, בית של סבא וסבתא וכד') מה גורם לשינוי הזה?
  • מה מעוררת בכם החשיבה על כך שהייחודיות של כל אחד ואחת משפיעה ומושפעת?

3. "ניגון של הלב"- הייחודיות של כל אחד ואחת:

  • מדוע לדעתכם השתמשה המשוררת במטאפורה "ניגון" כדי להביע מהות וייחודיות?
    חשבו על ניגון/כישרון/כוח, שמאפיין אתכם בצורה בולטת. איך התגלה כישרונכם, ה"ניגון" שבכם?
  • כיצד ובמה עזר לכם ניגונכם הייחודי במהלך חייכם?
  • האם אתם זוכרים משפט שאמרו לכם בקשר לכישרון/כוח/ניגון שיש בכם?
  • אילו רגשות מציפה בכם החשיבה על ה"ניגון" המיוחד שלכם?

עבודה יצירתית
"משירת העשבים נעשה ניגון של רועה".
הכינו חומרי יצירה: ז'ורנלים, דפים צבעוניים, שאריות בדים ,צבעים, דבק וכו'

הפעלה ראשונה
בשיר שלנו קיימת השוואה בין אנשים לצומח (עשבים).

  • בקשו מהתלמידים לברר עם עצמם : לו הייתי עץ/פרח/שיח/צמח- מה הייתי?
    • בקשו מהתלמידים לשים לב למראם, תכונותיהם האישיות, תחומי העניין שלהם, כוחותיהם, כישרונותיהם וכד', ולחפש מאפיינים דומים בעץ/פרח/שיח/צמח שבחרו.
  • בקשו מהתלמידים ליצור עץ/שיח/פרח/צמח המתאים לדמותו.

הפעלה שנייה

  • תלו בריסטול בכיתה וכתבו בחלקו העליון: "דע לך שכל עשב ועשב יש לו ניגון מיוחד משלו". הדביקו על הבריסטול במעגל את היצירות שהכינו התלמידים.
  • במליאה בקשו מהתלמידים להסביר את  בחירת העצים, הפרחים או הצמחים.
  • בקשו מהתלמידים לשתף מה הרגישו וחשבו בתום תהליך הלמידה והיצירה אודות "הניגון" המיוחד של כל אחד ואחת, ואודות "הניגון" המשותף שהתקבל מחיבור של כלל הניגונים.

 

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לשיח בכיתה בשילוב עם הפעלות לפי קבוצות גיל

מצורף נספח 1 (הניגון החסידי)

בשנת 1976 כתבה המשוררת נעמי שמר את "שירת העשבים". השיר מבוסס על דבריו של רבי נחמן מברסלב (1772- 1810). נעמי שמר, בעקבות רבי נחמן, קוראת בשיר לאדם להיות קשוב לניגון שלו עצמו ושל הטבע הסובב אותו, ובמיוחד לטבע של ארץ ישראל. השהייה בטבע וההקשבה לניגוניו מאפשרת לאדם להעמיק את הקשר שלו לאדמה, לטבע ולארץ ישראל, וכל אלו הופכים ל"שירת הלב" של האדם עצמו. 
הפסוק המקראי המלווה שיר זה: הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנו. (שיר השירים ב, יב),  מעיד על הנעשה בטבע -  הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו, האביב לפנינו, ואנו משווים לנגד עינינו את התעוררות הטבע ופריחתו, ומטים אוזן לציוץ הציפורים.
בשיר ובפסוק המקראי באים לידי ביטוי הערך והייחוד של כל פרט ופרט על פני האדמה. לא רק בני אדם אלא גם בעלי חיים, צמחים, ניצנים ואפילו עשבים: שֶׁכָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב יֵשׁ לוֹ שִׁירָה מְיוּחֶדֶת מִשֶׁלּוֹ.


ערכים מובילים בתרבות יהודית ישראלית: חברות וסובלנות, אהבת  הטבע, אהבת  הטבע בארץ ישראל, קיימות.


 

הפעלות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. כתבו על הלוח את שם השיר: "שִׁירַת הָעֲשָׂבִים".

  • האם עשבים יכולים לשיר?
  • למה התכוונה המשוררת בשם "שירת העשבים" שנתנה לשיר?
  • על מה מספר השיר?

2. השמיעו לתלמידים את השיר וקראו את הבית הראשון.

  • מה משמעות המשפט  שֶׁכָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב יֵשׁ לוֹ שִׁירָה מְיוּחֶדֶת מִשֶׁלּוֹ? (לכל דבר בעולם יש ייחוד משלו, אופי מיוחד ומראה מיוחד. השירה מסמלת ייחודיות זו.)

3. כתבו את הפסוק המקראי על הלוח: הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנו. אפשר להשמיע את השיר ניצנים נראו נראו בארץ ולראות את הסרטון המצורף ובו תמונות טבע.

  • מה משותף לשיר "שירת העשבים" ולפסוק המקראי? (אהבת הטבע, אהבת מכלול הדברים הקשורים לטבע, בעלי חיים צמחים ציפורים ואפילו עשבים, הצורך להקשיב לטבע ליהנות ממנו אך גם לשמור עליו.)

4. בקשו מהתלמידים להביא תמונות מהבית ( שהם או בני משפחותיהם צלמו, גזרו מעיתון/כתב-עת וכדומה ), המציגות לדעתם את הפסוק המקראי המלווה את השיר, ותלו את התמונות בפינה מיוחדת.

כיתות ג-ד
1. בקשו מהתלמידים לעיין בשיר והשמיעו להם את השיר.

  • בקשו מהתלמידים 'לצייר את השיר' באופן חופשי ועל פי פרשנות אישית, ולהתייחס לרגשותיהם, מחשבותיהם, טעמם ודעותיהם.
  • בקשו מהתלמידים להסביר את שהבינו מן ההאזנה ללחן ולמילות השיר.
  • התעכבו על הבית השלישי:
    • במה עוסק בית זה? בקשו מהתלמידים לכתוב אותו במילים שלהם (כשהלב מתמלא בשמחה משירת עשבים, האדם מתחבר לארץ, לאדמה ותשוקתו וגעגועיו לארץ ישראל מתעצמים. בהשפעת השתוקקות זו  אור הולך ונמשך עליו מקדושת הארץ).
    • בררו עם התלמידים את המשפט "וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הַלֵּב" (הניגון שבלב הוא ניגון אישי, פרטי, הנובע מהמפגש שבין האדם לטבע)

2. שאלו: אילו הצמחים יכלו לשיר במילים מה היו אומרים? (באמצעות התשובות נעמוד על ערך השמירה על הטבע).

3. כתבו את הפסוק המקראי על הלוח: הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ (שיר השירים ב, יב)

  • בקשו מהתלמידים "להקשיב" לפסוק המקראי ולתאר אילו חושים משתתפים בהקשבה?
  • הציעו לתלמידים להוסיף עוד חושים  לתהליך "ההקשבה" וההאזנה לטבע (למשל חוש הטעם [פירות העץ], חוש הריח ועוד)
  • בקשו מהתלמידים לספר על מקום שהיו בו, על מזג האוויר ועל מה שראו, שמעו והריחו סביבם, וכן על פעילויות שעשו בזמן השהייה בטבע.

כיתות ה-ו
1. השמיעו את השיר לתלמידים ולאחר מכן הקריאו אותו.

2. את הבתים בשיר חותם כעין פזמון:
בבית א –  וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל רוֹעֶה.
בבית ב -   וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים מִתְמַלֵּא הַלֵּב וּמִשְׁתּוֹקֵק. 
בבית ג -   וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הַלֵּב.

  • מהי שירת העשבים?
  • מה המיוחד בסיום של כל בית? מה המסר הכללי הבא לידי ביטוי בסיומות אלו? (הפזמון מתפתח: הביטוי״נעשה ניגון״ מבית א והמילה ״הלב״ מבית ב מצטרפים לביטוי חדש המכיל את שניהם: ״נעשה ניגון של הלב״.)

3. כתבו את הפסוק המקראי על הלוח: הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.

  • הפנו את התלמידים לאתרי המידע ושאלו: אלו פרשנויות מצאתם למונח "עֵת הַזָּמִיר"?
    (קיימות שתי גישות פרשניות למונח זה: יש המסבירים שמדובר בזמן, זמן קטיף הזמיר, היא מלאכת זמירת הגפנים, ויש הסבורים ש"עֵת הַזָּמִיר " מקביל ל"קוֹל הַתּוֹר" והם מכוונות לציפורים הנותנות קולן.)
  • מהו "הניגון" הנשמע  בפסוק שלפנינו (הייחודיות של כל דבר בטבע, ההקשבה לטבע וההתבוננות בו, ההשפעה של הטבע על האדם וההפך, ועוד)?
  • אילו קשרים דומים יש בין דברים או עצמים שונים בעולמם? מתי הניגון שלהם נעשה מהניגון של אחרים?
  • כיצד באה לידי ביטוי האהבה הגדולה לארץ ישראל בשיר ובפסוק המלווה אותו?

 


לסיכום:

  • בחנו את הקשר שבין האדם והטבע.
  • דייקנו את מושג "ההקשבה לטבע".
  • בחנו את האהבה לטבע בכלל ולטבע של ארץ ישראל בפרט.
  • היכרנו את הפסוק "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" משיר השירים.

 

 

זרקור מוזיקלי

חלופות להפעלות לפי קבוצות גיל

מצורפים נספח1, נספח2

נעמי שמר כתבה את השיר "שירת העשבים"  בשנת 1976 להצגה "מסעות בנימין השלישי" שנכתבה על-פי סיפורו של מנדלי מוכר ספרים, ומתארת את ניסיונו של בנימין להגיע לארץ ישראל. השיר מתבסס על דברים שכתב רבי נחמן מברסלב. השחקן והזמר שלמה ניצן השמיע לנעמי שמר את דברי רבי נחמן אודות שירת העשבים, ולדבריה מרגע ששמעה את מילותיו של רבי נחמן – התנגנה בה המנגינה. היא הקדישה את השיר לשלמה ניצן.

יש המגדירים את השיר "שיר - תפילה". נוהגים לזמרו בסדר ט"ו בשבט. הלחן של השיר מבוסס על מוטיבים של ניגונים ולחנים חסידיים.


ערכים נוספים בשיר: ייחודיות האדם, הקשר בין האדם לטבע ולארץ ישראל.


 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כתות א-ב
1. לאחר האזנה ראשונה לשיר בביצוע נעמי שמר ,קראו את השיר(מבלי לציין את שמו). בקשו מהתלמידים לתת שם מתאים לשיר ולהסביר מדוע בחרו בשם זה

2. אחרי האזנה לחלקו הראשון של השיר (0:00-0:53) בקשו מהתלמידים לתאר בלשונם אילו, רגשות ומחשבות מתעוררים אצלם ואילו תמונות עולות בדמיונם.

3. בזמן ההאזנה לשיר בקשו מהתלמידים:

  • ל"צייר" את תנועת השיר באוויר (אפשר להוסיף מטפחות לתנועה) ולבדוק היכן מגיעה הנקודה הגבוהה ביותר בשיר (על המילה "משלו"). 
  • לבדוק באיזו מילה מגיעים לצליל הגבוה ביותר בשלושת הבתים (בית 1- "משלו", בית 2- "השם", בית 3- "עליו").

4. בקשו מהתלמידים לשיר את ארבעת השורות הראשונות של השיר:  דַּע לְךָ, שֶׁכָּל רוֹעֶה וְרוֹעֶה – יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיֻחָד מִשֶּׁלּוֹ, כל אחד בקצב שלו, בעוצמה ובמהירות שהוא בוחר.

כתות ג-ד
1. האזינו עם התלמידים לשיר בביצוע משתתפי המחזה "מסעות בינימין השלישי".

  • כיצד נפתח השיר? איזו תחושה מעוררת פתיחה זו? איזה אופי יש למנגינה?
  • האם יש פזמון חוזר בשיר? האם הוא חוזר על עצמו גם במילים וגם במנגינה?
  • בביצוע המוזיקלי הזה שומעים בנייה והתפתחות לאורך השיר. האם לדעתכם הביצוע מעביר את המסר של הטקסט? כיצד?

2. השמיעו שוב את השיר ובקשו מהתלמידים לענות:

  • מי מבצע כל חלק בשיר (אפשר להיעזר במחסן המילים: סולן, סולנית, כולם, גברים, נשים).
  • מה יש יותר: קטעי סולו או שירה משותפת? מדוע?
  • באיזה מן הבתים יש שירה בשני קולות (מנגינה+ליווי) .
  • האם השיר מסתיים בסולו או בשירה משותפת? מה משמעותו של סיום זה?
  • אילו מילים מוטעמות בכל בית? (דע לך). באילו אמצעים מוזיקליים משתמשת המלחינה כדי להשיג הטעמה זו? בקשו מהתלמידים להוסיף תנועה שתדגיש את המילים המוטעמות בשירה.

3. האזינו עם התלמידים לעוד ביצוע של השיר מפי אתי אנקרי (החל מ 0:24) בערב מחווה לנעמי שמר. בקשו מהתלמידים לבחור את הביצוע שהם אהבו יותר ולהסביר מדוע.

כתות ה-ו
1. האזינו עם התלמידים לשיר בביצוע משתתפי המחזה "מסעות בינימין השלישי":
השיר מחולק לשלושה בתים, אך בכל בית יש גם חלוקה פנימית, הן בטקסט הן בלחן.

  • כמה פסוקים מוזיקליים מכיל כל בית בשיר?
  • האם מספר הפסוקים זהה בכל בית?
  • האם הפסוקים זהים/ דומים/ שונים זה מזה?

2. בקשו מהתלמידים לכתוב באותיות או בכל דרך שיבחרו את מבנה המנגינה בבתי השיר (א,א1, ב) ויאפיינו כל פסוק: גובה, כיוון מלודי, שימוש במרווחים חוזרים ("נעשה ניגון" - קוורטה), מנעד ועוד .

3. בקשו מהתלמידים להאזין למשל "שירת העשבים" ולשיר לבדוק האם הן המשל והן ביצוע השיר העמיקו את הבנת הטקסט ומשמעות השיר.

4. ניגון חסידי הוא סוגה מוזיקלית במוזיקה היהודית. הסבירו לתלמידים את המונח ואת מוטיב האנחה (ירידה בסקונדה קטנה/גדולה המקבילה לסאונד המופק בשעת אנחה אנושית).                              

  • בקשו מהתלמידים לסמן בתווים המופיעים בקובץ המצורף את "מוטיב האנחה" (סקונדה בירידה), "מוטיב התרועה- בקריאה" (קוורטה זכה בעלייה), ואת נקודת השיא של השיר (הצליל הגבוה ביותר).
  • דונו איתם על מאפייני הניגון החסידי. כיצד המוטיבים שסימנו משפיעים על אופיו של השיר, וכיצד זה משפיע עלינו המאזינים.

5. בקשו מהתלמידים להתבונן במילות השיר ולענות:

  • מדוע נעמי שמר כתבה את השיר בשורות קצרות מאוד שאינן אחידות?
  • האם צורת השיר משפיעה על המשקל שלו? האם זוהי שירה רצ'יטטיבית? בקשו מהתלמידים להסביר.
    (זהו שיר תפילה, שיש בו התכנסות והתבוננות פנימית, הרהורים, מחשבות קצרות – תחושה של שירה רצ'יטטיבית ללא משקל קבוע).

 


מה למדנו?

  • הכרת המסלול המלודי ונקודות השיא בשיר.
  • מתן אינטרפרטציה אישית לשיר.
  • זיהוי מרקם הקולות בשעת ההאזנה.
  • הכרת המושגים : מוטיב האנחה, ניגון חסידי, רצ'יטטיב ומוטיב התרועה.
  • התבוננות בתווים: זיהוי משקל ומוטיבים בולטים.

 

 

 

Please rotate Your Device
In Portrait Mode.

You are using an outdated version of Internet Explorer. For better user experience, please, upgrade your browser.