דילוג לתוכן

שיר של יום - חברות וסובלנות

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

 שיח והפעלות בכיתה 

שיר זה מזמן שיח אודות ערכה של החברות ועל המתנות שאנו מקבלים בזכות חברות טובה ואמיתית.

פעילות הכנה לשיר
1. ספרו לתלמידים כי הם עומדים לעסוק בשיר שנקרא "חברים".

2. קיימו דיון בכיתה:

  • מה זאת חברות?
  • מה היא נותנת לנו?
  • אילו מתנות מעניקה לנו החברות?
  • מה אנו אוהבים לקבל מחברים?
  • מה אנו אוהבים לתת לחברים?

3. רשמו על הלוח את רשימת המתנות שהתלמידים ציינו כי הם אוהבים לקבל ולתת.

 

דיון בכיתה
1. בקשו מהתלמידים לקרוא את השיר עד סופו ולאחר מכן להעתיק למחברות את רשימת המתנות שהדובר קיבל מחבריו.

2. בררו עם התלמידים:

  • איזה מין מתנות  קיבל הדובר?
  • האם אלה מתנות שקונים בכסף?
  • מה נדרש מהחבר הנותן כדי לתת מתנות אלה?
  • מה  מעניקות המתנות הללו לחבר שמקבל אותן?
  • האם המתנות המופיעות בשיר דומותלמתנות שנמנו בדיון המקדים בכיתה? במה הן דומות? במה הן שונות? ממה נובעים ההבדלים?

3. א.  "חבר אחד לימד אותי לשיר
         חבר אחד לימד אותי לשמוח
         גם חברתי הציעה לי לקחת קצת אוויר
         ואת הרע מהר מאוד לשכוח"

  • מדוע חשוב לנו לשיר?
  • כיצד אפשר ללמוד לשמוח ולשכוח את הרע?
  • מדוע כדאי לשכוח את הרע?

 ב.  "היה מי שלימד אותי לבכות
      היה מי שעזר לי גם לסלוח
      מכל הלטיפות העלבונות והמכות
      נשאר לי רק אל תוך עצמי לברוח"

  • ללמד לבכות, האם זו מתנה? הסבירו מדוע.
  • מתי חשוב לבכות? מה גורם לנו הבכי?
  • בקשו מהתלמידים להשלים את המשפטים האלה:
  • כשאנו בוכים אנו...
  • הבכי מאפשר לנו...
  • לאחר הבכי אנו מרגישים...
  • חשוב לבכות ליד חבר טוב כי...
  • כשאני רואה חבר בוכה אני...

ג.   "היה מי שעזר לי גם לסלוח"

  • מדוע חשוב לסלוח?
  • מתי קל לנו לסלוח?
  • מתי קשה יותר לסלוח?
  • האם קל יותר לבקש סליחה או לסלוח?
  • ספרו על חוויה שבה היה קל לסלוח וחוויה שבה היה קשה לסלוח.
  • מה קל יותר, לסלוח לעצמינו או לאחרים?
  • אילו רגשות אנו חשים כשאנו מבקשים סליחה?
  • אילו רגשות אנו חשים כשמבקשים מאיתנו סליחה?

ד.   "את החיוך נתן לי החבר הכי קרוב"

  • האם יש משמעות לכך שאת החיוך נתן החבר הכי קרוב? הסבירו.

ה.  "כדאי ללמוד מן הפרחים לא לקמץ בחיוכים, והעולם תראו יהיה פתאום כה טוב"
     (לאה נאור).

  • מה יש בו, בחיוך, שהופך את העולם לטוב יותר?

ו.  "קיבלתי מכולם את המיטב
     את הכנות... מגע האושר... קו הרחמים... קו היושר"

  • מדוע תכונות אלה הן ה"מיטב"?
  • מדוע הן חשובות לחברות טובה?
  • כיצד הן תורמות למי שמקבל אותן?

ז.  "חשבתי לי לתת פה לכולכם אחד אחד
      את מה שחברי נתנו לי אמש"

  • מה אפשר להבין מרצונו של הדובר  לתת לכולם בדיוק את מה שהוא קיבל?
  • בקשו מהתלמידים לבחור שתי מתנות  שהיה רוצה לקבל מבין המתנות המופיעות בשיר.
  • מדוע דווקא מתנות אלה משמעותיות בעיניו? מדוע הן נבחרו? מה תרומתן? מה אפשר להרוויח בזכותן? מה תרצו לומר למי שהעניק אותן?

 

הפעלה
"מכל החברים שלי קיבלתי את הטוב"
(הכינו מראש חומרי יצירה: מגזינים, דפים צבעוניים, צבעים, בדים וכד')

  • חלקו לכל תלמיד פתק ובו שם של חבר מהכיתה.
  • על גבי בריסטול בגודל A5 יכין כל תלמיד  מתנה (ברוח המתנות שבשיר)  שהוא רוצה להעניק  לחברו ויכתוב לו הקדשה אישית.
  • התלמידים יעניקו זה לזה את המתנות.

קיימו דיון:

  • על פי מה החליט כל תלמיד  מה כדאי לתת?
  • מה הייתה ההרגשה בשעת הענקת המתנה?
  • מה הייתה ההרגשה ברגע קבלת המתנה?
  • במה תרמו לנו העיון בשיר והפעילות להבנת ערך החברות?

 

 

 

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לשיח בכיתה ולפעילויות על פי קבוצות גיל 
מצורף נספח 1

מילות השיר מבוססות על הנאמר בברכה התשיעית בתפילת עמידה, היא תפילת שמונה עשרה.
תפילת העמידה נאמרת על פי המסורת שלוש פעמים ביום בשעת אמירת תפילות שחרית, מנחה וערבית.
הברכה התשיעית נקראת "ברכת השנים", ובה מבקש האדם מהאל שיברך אותו ואת פרי עמלו וישלח גשמים בעיתם. היעדר גשמים בעיתם בימי קדם פגע מאוד בעבודה החקלאית ובפרנסת האדם. 
גשמים בעיתם נחשבו, ועודם נחשבים, סימן לברכה.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. השיר נקרא "ברכנו". הסבירו לתלמידים את מקור המילים של השיר.

  • ספרו לכיתה מתי ברכו אתכם? (ביום הולדת, אולי ביום הראשון של כיתה א'?), מתי אתם ברכתם אחרים?
  • במה אתם מברכים את עצמכם היום?
  • מהי הברכה העיקרית שמבקשים מהאל בשיר?  מדוע הגשם נחשב לברכה? האם הגשם חשוב היום בדיוק כפי שהיה פעם? הסבירו.

2. בשיר נאמר "ברכנו בכל מעשה ידינו". בימי קדם מלאכות רבות נעשו בידיים ובני אדם ביקשו מהאל שיברך אותם במלאכתם. היום מלאכות רבות עושות מכונות.

  • אילו מלאכות נעשו בעבר בידיים, והיום מכונות או מכשירים עושים אותן?
  • אילו מלאכות-יד אתם אוהבים לעשות?

3.   המילים "תן טל ומטר" לקוחות מתוך התפילה. על פי המסורת מתחילים להגיד אותם בתאריך ז' בחשוון (בדרך כלל בחודשים אוקטובר-נובמבר).ספרו לתלמידים מדוע מתחילים לבקש גשם בתאריך ז' בחשוון ולא לפניכן (ראו נספח).

  • היזכרו במקרה שבו "תפס אתכם" גשם במפתיע. איך הרגשתם?
  • אנשים שעלו לבית המקדש בירושלים נקראים "עולי רגל". מה ההבדל בין עולי הרגל שחששו להירטב בגשם בדרך חזרה מירושלים (לפני יותר מאלפיים שנה) ובינינו היום?
  • ציירו עולי רגל שחוזרים מירושלים הביתה בגשם. בין עולי הרגל ציירו גם ילד או ילדה מהזמן שלנו.

 

כיתות ג-ד
1. קראו  לתלמידים את הסיפור על חוני המעגל, המופיע בקישור הבא, וגם בנספח.

  • מדוע זכה חוני לכינוי 'המעגל'? מה ביקש חוני מאלוהים?  האם אלוהים ענה לבקשתו? האם   
  • האנשים היו מרוצים? הסבירו מדוע היו מרוצים או מדוע לא היו מרוצים.
  • מה ההבדל בין "גשמי זעף" ל"גשמי ברכה" על פי הסיפור ומילות השיר?
  • האם הגשם בימינו חשוב כפי שהיה בימי קדם? 

2. השיר נקרא "ברכנו". ברכה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה או בשעת קיומה. היא מכילה דברי שבח, הודיה או בקשה מהאל, והיא גם ברכה שאנחנו מברכים אחרים, או אחרים מברכים אותנו.

  • ספרו לכיתה מתי ברכו אתכם? (ביום הולדת, אולי ביום הראשון של השנה החדשה?)  מתי אתם ברכתם אחרים? במה אתם מברכים את עצמכם היום?
  • מהי הבקשה מהאל בשיר?
  • במה הייתם רוצים לברך את מדינת ישראל?

3. את המילים "תן טל ומטר" מתחילים להגיד בתפילה  בתאריך ז' בחשוון (בדרך כלל בחודשים אוקטובר-נובמבר). עד לתאריך זה אומרים בתפילה "תן ברכה". 

  • ספרו לתלמידים מדוע מתחילים לבקש גשם בתאריך ז' בחשוון ולא לפני כן (ראו נספח).
  • היזכרו במקרה שבו "תפס אתכם" גשם במפתיע. איך הרגשתם?
  • מה ההבדל בין עולי הרגל, שחששו להירטב בגשם בדרך חזרה מירושלים (לפני אלפיים שנה), ובינינו היום?
  • ציירו עולי רגל שחוזרים מירושלים הביתה בגשם. בין עולי הרגל ציירו גם ילד או ילדה מהזמן שלנו.

 

כיתות ה-ו
1. קראו לתלמידים את הסיפור על חוני המעגל, המופיע המופיע בקישור הבא, וגם בנספח.

  • מדוע זכה חוני לכינוי 'המעגל'? מה ביקש חוני מאלוהים?  האם אלוהים ענה לבקשתו? האם האנשים היו מרוצים? הסבירו מדוע היו מרוצים או מדוע לא היו מרוצים?
  • מה ההבדל בין "גשמי זעף" ל"גשמי ברכה" על פי הסיפור ומילות השיר?
  • האם הגשם היום חשוב כפי שהיה בימי קדם?

2. את המילים "תן טל ומטר" מתחילים להגיד בתפילה  בתאריך ז' בחשוון, (בדרך כלל בחודשים אוקטובר-נובמבר). ספרו לתלמידים מדוע מתחילים לבקש גשם בתאריך ז' בחשוון ולא לפני כן (ראו נספח).

  • היזכרו במקרה שבו "תפס אתכם"  גשם במפתיע. איך הרגשתם?
  • מה ההבדל בין עולי הרגל, שחששו להירטב בגשם בדרך חזרה מירושלים (לפני אלפיים שנה) ובינינו היום?
  • ציירו עולי רגל שחוזרים מירושלים הביתה בגשם. בין עולי הרגל ציירו גם ילד או ילדה מהזמן שלנו.

3.  בשיר מוזכרת בקשה מהאל, להביא גשם על האדמה. כשהגשמים חזקים, מברכים ברכת הודיה על הגשמים. זוהי ברכת הגשמים.

  • קראו את המקור בנספח, ואת הפירוש של רש"י למקור. הסבירו את המקור ואת הפירוש.
  • היזכרו בטיפות של גשם הנופלות על שלוליות והשלולית "קופצת" לקראת הטיפות. האם במצב כזה גשם הוא חזק או חלש? למה דווקא בזמן הזה מתחילים לברך על הגשמים?
  • הדגימו בכיתה: טפטפו טיפות מים לכוס והביטו כיצד המים בכוס קופצים לקראת הטיפות. (אם יורד גשם בשעת השיעור, צאו החוצה לראות כיצד בולטת הטיפה התחתונה לקראת העליונה).

 


לסיכום

  • למדנו כי מקור מילות השיר הוא בברכת השנים שבתפילת העמידה.
  • למדנו כי בימי קדם, וגם בימינו, הגשם הוא סימן לברכה והיעדרו הוא סימן לחוסר ברכה, ולעיתים אף לקללה.
  • למדנו על הסיבה ההיסטורית  לבקשת הגשמים בתפילה דווקא בז' בחשוון.

 

סימנייה