שיר של יום - חברות וסובלנות

סימנייה

prev page next page

 

 

עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר. (משנה, מסכת אבות, פרק א, ו)

אודות השיר
השיר עוסק בערך החברות, ובדברים שחברים נותנים זה לזה.
חברים שונים זה מזה, וכך גם הנתינה והקבלה ביניהם: כל חבר נותן דבר אחר,  והדובר מקבל מכל חבר משהו שונה. 
השיר מתחיל במה שקיבלתי מאחרים, ומסתיים במה שאני יכול לתת לאחרים: "חשבתי לי לתת פה, לכולכם, אחד אחד, את מה שחברי נתנו לי אמש".


ערכים מובילים בשיר: חברות, נתינה לזולת, ערבות הדדית, עזרה לזולת, כבוד לזולת, הכרה בטוב


 

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

 שיח והפעלות בכיתה 

שיר זה מזמן שיח אודות ערכה של החברות ועל המתנות שאנו מקבלים בזכות חברות טובה ואמיתית.

פעילות הכנה לשיר
1. ספרו לתלמידים כי הם עומדים לעסוק בשיר שנקרא "חברים".

2. קיימו דיון בכיתה:

  • מה זאת חברות?
  • מה היא נותנת לנו?
  • אילו מתנות מעניקה לנו החברות?
  • מה אנו אוהבים לקבל מחברים?
  • מה אנו אוהבים לתת לחברים?

3. רשמו על הלוח את רשימת המתנות שהתלמידים ציינו כי הם אוהבים לקבל ולתת.

 

דיון בכיתה
1. בקשו מהתלמידים לקרוא את השיר עד סופו ולאחר מכן להעתיק למחברות את רשימת המתנות שהדובר קיבל מחבריו.

2. בררו עם התלמידים:

  • איזה מין מתנות  קיבל הדובר?
  • האם אלה מתנות שקונים בכסף?
  • מה נדרש מהחבר הנותן כדי לתת מתנות אלה?
  • מה  מעניקות המתנות הללו לחבר שמקבל אותן?
  • האם המתנות המופיעות בשיר דומותלמתנות שנמנו בדיון המקדים בכיתה? במה הן דומות? במה הן שונות? ממה נובעים ההבדלים?

3. א.  "חבר אחד לימד אותי לשיר
         חבר אחד לימד אותי לשמוח
         גם חברתי הציעה לי לקחת קצת אוויר
         ואת הרע מהר מאוד לשכוח"

  • מדוע חשוב לנו לשיר?
  • כיצד אפשר ללמוד לשמוח ולשכוח את הרע?
  • מדוע כדאי לשכוח את הרע?

 ב.  "היה מי שלימד אותי לבכות
      היה מי שעזר לי גם לסלוח
      מכל הלטיפות העלבונות והמכות
      נשאר לי רק אל תוך עצמי לברוח"

  • ללמד לבכות, האם זו מתנה? הסבירו מדוע.
  • מתי חשוב לבכות? מה גורם לנו הבכי?
  • בקשו מהתלמידים להשלים את המשפטים האלה:
  • כשאנו בוכים אנו...
  • הבכי מאפשר לנו...
  • לאחר הבכי אנו מרגישים...
  • חשוב לבכות ליד חבר טוב כי...
  • כשאני רואה חבר בוכה אני...

ג.   "היה מי שעזר לי גם לסלוח"

  • מדוע חשוב לסלוח?
  • מתי קל לנו לסלוח?
  • מתי קשה יותר לסלוח?
  • האם קל יותר לבקש סליחה או לסלוח?
  • ספרו על חוויה שבה היה קל לסלוח וחוויה שבה היה קשה לסלוח.
  • מה קל יותר, לסלוח לעצמינו או לאחרים?
  • אילו רגשות אנו חשים כשאנו מבקשים סליחה?
  • אילו רגשות אנו חשים כשמבקשים מאיתנו סליחה?

ד.   "את החיוך נתן לי החבר הכי קרוב"

  • האם יש משמעות לכך שאת החיוך נתן החבר הכי קרוב? הסבירו.

ה.  "כדאי ללמוד מן הפרחים לא לקמץ בחיוכים, והעולם תראו יהיה פתאום כה טוב"
     (לאה נאור).

  • מה יש בו, בחיוך, שהופך את העולם לטוב יותר?

ו.  "קיבלתי מכולם את המיטב
     את הכנות... מגע האושר... קו הרחמים... קו היושר"

  • מדוע תכונות אלה הן ה"מיטב"?
  • מדוע הן חשובות לחברות טובה?
  • כיצד הן תורמות למי שמקבל אותן?

ז.  "חשבתי לי לתת פה לכולכם אחד אחד
      את מה שחברי נתנו לי אמש"

  • מה אפשר להבין מרצונו של הדובר  לתת לכולם בדיוק את מה שהוא קיבל?
  • בקשו מהתלמידים לבחור שתי מתנות  שהיה רוצה לקבל מבין המתנות המופיעות בשיר.
  • מדוע דווקא מתנות אלה משמעותיות בעיניו? מדוע הן נבחרו? מה תרומתן? מה אפשר להרוויח בזכותן? מה תרצו לומר למי שהעניק אותן?

 

הפעלה
"מכל החברים שלי קיבלתי את הטוב"
(הכינו מראש חומרי יצירה: מגזינים, דפים צבעוניים, צבעים, בדים וכד')

  • חלקו לכל תלמיד פתק ובו שם של חבר מהכיתה.
  • על גבי בריסטול בגודל A5 יכין כל תלמיד  מתנה (ברוח המתנות שבשיר)  שהוא רוצה להעניק  לחברו ויכתוב לו הקדשה אישית.
  • התלמידים יעניקו זה לזה את המתנות.

קיימו דיון:

  • על פי מה החליט כל תלמיד  מה כדאי לתת?
  • מה הייתה ההרגשה בשעת הענקת המתנה?
  • מה הייתה ההרגשה ברגע קבלת המתנה?
  • במה תרמו לנו העיון בשיר והפעילות להבנת ערך החברות?

 

 

 

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לשיח בכיתה ולפעילויות על פי קבוצות גיל 
מצורף נספח 1

מילות השיר מבוססות על הנאמר בברכה התשיעית בתפילת עמידה, היא תפילת שמונה עשרה.
תפילת העמידה נאמרת על פי המסורת שלוש פעמים ביום בשעת אמירת תפילות שחרית, מנחה וערבית.
הברכה התשיעית נקראת "ברכת השנים", ובה מבקש האדם מהאל שיברך אותו ואת פרי עמלו וישלח גשמים בעיתם. היעדר גשמים בעיתם בימי קדם פגע מאוד בעבודה החקלאית ובפרנסת האדם. 
גשמים בעיתם נחשבו, ועודם נחשבים, סימן לברכה.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. השיר נקרא "ברכנו". הסבירו לתלמידים את מקור המילים של השיר.

  • ספרו לכיתה מתי ברכו אתכם? (ביום הולדת, אולי ביום הראשון של כיתה א'?), מתי אתם ברכתם אחרים?
  • במה אתם מברכים את עצמכם היום?
  • מהי הברכה העיקרית שמבקשים מהאל בשיר?  מדוע הגשם נחשב לברכה? האם הגשם חשוב היום בדיוק כפי שהיה פעם? הסבירו.

2. בשיר נאמר "ברכנו בכל מעשה ידינו". בימי קדם מלאכות רבות נעשו בידיים ובני אדם ביקשו מהאל שיברך אותם במלאכתם. היום מלאכות רבות עושות מכונות.

  • אילו מלאכות נעשו בעבר בידיים, והיום מכונות או מכשירים עושים אותן?
  • אילו מלאכות-יד אתם אוהבים לעשות?

3.   המילים "תן טל ומטר" לקוחות מתוך התפילה. על פי המסורת מתחילים להגיד אותם בתאריך ז' בחשוון (בדרך כלל בחודשים אוקטובר-נובמבר).ספרו לתלמידים מדוע מתחילים לבקש גשם בתאריך ז' בחשוון ולא לפניכן (ראו נספח).

  • היזכרו במקרה שבו "תפס אתכם" גשם במפתיע. איך הרגשתם?
  • אנשים שעלו לבית המקדש בירושלים נקראים "עולי רגל". מה ההבדל בין עולי הרגל שחששו להירטב בגשם בדרך חזרה מירושלים (לפני יותר מאלפיים שנה) ובינינו היום?
  • ציירו עולי רגל שחוזרים מירושלים הביתה בגשם. בין עולי הרגל ציירו גם ילד או ילדה מהזמן שלנו.

 

כיתות ג-ד
1. קראו  לתלמידים את הסיפור על חוני המעגל, המופיע בקישור הבא, וגם בנספח.

  • מדוע זכה חוני לכינוי 'המעגל'? מה ביקש חוני מאלוהים?  האם אלוהים ענה לבקשתו? האם   
  • האנשים היו מרוצים? הסבירו מדוע היו מרוצים או מדוע לא היו מרוצים.
  • מה ההבדל בין "גשמי זעף" ל"גשמי ברכה" על פי הסיפור ומילות השיר?
  • האם הגשם בימינו חשוב כפי שהיה בימי קדם? 

2. השיר נקרא "ברכנו". ברכה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה או בשעת קיומה. היא מכילה דברי שבח, הודיה או בקשה מהאל, והיא גם ברכה שאנחנו מברכים אחרים, או אחרים מברכים אותנו.

  • ספרו לכיתה מתי ברכו אתכם? (ביום הולדת, אולי ביום הראשון של השנה החדשה?)  מתי אתם ברכתם אחרים? במה אתם מברכים את עצמכם היום?
  • מהי הבקשה מהאל בשיר?
  • במה הייתם רוצים לברך את מדינת ישראל?

3. את המילים "תן טל ומטר" מתחילים להגיד בתפילה  בתאריך ז' בחשוון (בדרך כלל בחודשים אוקטובר-נובמבר). עד לתאריך זה אומרים בתפילה "תן ברכה". 

  • ספרו לתלמידים מדוע מתחילים לבקש גשם בתאריך ז' בחשוון ולא לפני כן (ראו נספח).
  • היזכרו במקרה שבו "תפס אתכם" גשם במפתיע. איך הרגשתם?
  • מה ההבדל בין עולי הרגל, שחששו להירטב בגשם בדרך חזרה מירושלים (לפני אלפיים שנה), ובינינו היום?
  • ציירו עולי רגל שחוזרים מירושלים הביתה בגשם. בין עולי הרגל ציירו גם ילד או ילדה מהזמן שלנו.

 

כיתות ה-ו
1. קראו לתלמידים את הסיפור על חוני המעגל, המופיע המופיע בקישור הבא, וגם בנספח.

  • מדוע זכה חוני לכינוי 'המעגל'? מה ביקש חוני מאלוהים?  האם אלוהים ענה לבקשתו? האם האנשים היו מרוצים? הסבירו מדוע היו מרוצים או מדוע לא היו מרוצים?
  • מה ההבדל בין "גשמי זעף" ל"גשמי ברכה" על פי הסיפור ומילות השיר?
  • האם הגשם היום חשוב כפי שהיה בימי קדם?

2. את המילים "תן טל ומטר" מתחילים להגיד בתפילה  בתאריך ז' בחשוון, (בדרך כלל בחודשים אוקטובר-נובמבר). ספרו לתלמידים מדוע מתחילים לבקש גשם בתאריך ז' בחשוון ולא לפני כן (ראו נספח).

  • היזכרו במקרה שבו "תפס אתכם"  גשם במפתיע. איך הרגשתם?
  • מה ההבדל בין עולי הרגל, שחששו להירטב בגשם בדרך חזרה מירושלים (לפני אלפיים שנה) ובינינו היום?
  • ציירו עולי רגל שחוזרים מירושלים הביתה בגשם. בין עולי הרגל ציירו גם ילד או ילדה מהזמן שלנו.

3.  בשיר מוזכרת בקשה מהאל, להביא גשם על האדמה. כשהגשמים חזקים, מברכים ברכת הודיה על הגשמים. זוהי ברכת הגשמים.

  • קראו את המקור בנספח, ואת הפירוש של רש"י למקור. הסבירו את המקור ואת הפירוש.
  • היזכרו בטיפות של גשם הנופלות על שלוליות והשלולית "קופצת" לקראת הטיפות. האם במצב כזה גשם הוא חזק או חלש? למה דווקא בזמן הזה מתחילים לברך על הגשמים?
  • הדגימו בכיתה: טפטפו טיפות מים לכוס והביטו כיצד המים בכוס קופצים לקראת הטיפות. (אם יורד גשם בשעת השיעור, צאו החוצה לראות כיצד בולטת הטיפה התחתונה לקראת העליונה).

 


לסיכום

  • למדנו כי מקור מילות השיר הוא בברכת השנים שבתפילת העמידה.
  • למדנו כי בימי קדם, וגם בימינו, הגשם הוא סימן לברכה והיעדרו הוא סימן לחוסר ברכה, ולעיתים אף לקללה.
  • למדנו על הסיבה ההיסטורית  לבקשת הגשמים בתפילה דווקא בז' בחשוון.

 

זרקור מוזיקלי

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל בכיתה במרחב ובקבוצות
מצורף נספח1

הפזמונאי והמשורר דודו ברק כתב את השיר ויוני רועה הלחין אותו, עבור הזמר שייקה לוי, חבר בשלישיית "הגשש החיוור". לשיר קצב נינוח ורגוע, והלחן פשוט וסימטרי. השיר עוסק במעגל הנתינה בין חברים. בשלושת הבתים הראשונים מסכם המשורר כל מה שקיבל מחבריו ובבית הרביעי הוא רוצה להעניק לאחרים את המתנות שקיבל.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1.למדו את התלמידים לשיר את הפזמון בלבד.

  • שירו או השמיעו את השיר ובקשו מהתלמידים להצטרף בשירה בכל פעם שישמעו את הפזמון. שאלו:
    • מה נתן החבר הכי קרוב?
  • בהאזנה חוזרת בקשו מהתלמידים לציין מה עוד נתנו החברים על פי בתי השיר.
  • חלקו את התלמידים לשלוש קבוצות: בית ראשון, בית שני ופזמון. הורו לכל קבוצה לנוע במרחב כשהחלק שלה מושמע בשיר. בדקו עם התלמידים איזו קבוצה נעה במרחב  פעמים אחדות ומדוע.
    • אפשר לחלק את השיר לארבעה בתים (לכל בית יש תת-חלוקה פנימית)
    • בכיתות ב אפשר  לבקש מהתלמידים לשיר את החלק שקיבלו בעזרת השירון.

2. תנו לאחד התלמידים חפץ ובקשו ממנו ללכת במרחב הכיתה כשהוא מאזין לשיר, ולהעניק את החפץ לתלמיד אחר בסוף משפט:

  • בקשו מהתלמיד שהעביר את החפץ להתיישב על הרצפה וכל תלמיד בתורו יצטרף אליו ליצירת מעגל.
  • נגנו את מנגינת השיר בלבד ובקשו מהתלמידים לחזור על פעילות העברת החפץ בישיבה במעגל, וכן בקשו מהם לזהות את מנגינת הפזמון  ולהצטרף בשירה.

 

כיתות ג-ד
1. בהאזנה הראשונה בקשו מהתלמידים לזכור את המתנות שנתנו החברים בשיר. לאחר ההאזנה רשמו על הלוח את המתנות שזכרו.

2. חלקו לתלמידים את מילות השיר ובקשו מהם להקיף את כל המתנות בעת שהם מאזינים לשיר בפעם השניה.

3. השמיעו שוב את השיר ובקשו מהתלמידים לשיר רק את מילות המתנה שגילו. 

 4. חלקו את משפטי השיר השונים בין התלמידים (זוגות או קבוצות) ובקשו  מכל זוג או קבוצה לשיר לפי הסדר את המשפט שקיבלו.  את הפזמון תשיר יחד כל הכיתה.

  • שאלו את התלמידים:
    • אילו ערכים בולטים בשיר?
    • כיצד הדרך שבה ביצענו את השיר מבטאת ערכים אלו?
  • בקשו מהתלמידים להציע עוד רעיונות  לביצוע השיר באופן שימחיש את המסרים שלו.

5. הציגו בכל פעם כרטיסייה עם תבנית מקצב (מתוך הנספח), קראו והקישו אותה עם התלמידים. שירו עם התלמידים בכל פעם משפט אחד מתוך הבית, לפי סדר המשפטים, ובקשו מהתלמידים להתאים למשפט את תבנית המקצב הנכונה.

  • לאילו משפטים  יש אותה תבנית מקצב?
  • האם משפטים אלו דומים או זהים? (התייחסו גם למנגינה וגם למקצב)

6. בקשו מהתלמידים לכתוב עוד בית  לשיר, אשר יתאים למנגינה ולמקצב הבתים כפי שלמדו, ולהוסיף בבית זה עוד מתנות.

 

כיתות ה-ו
1. אוסטינטו:

  • בהאזנה ראשונה, בקשו מהתלמידים לזהות את תבנית המקצב המלווה את השיר ולהצטרף אליה במחיאות כף.
  • כתבו את התבנית על הלוח ובקשו מהתלמידים ללוות לפיה את השיר, אך לבצע כל משפט בדרך שונה.
    • דרכי ליווי שונות: קולות גוף כגון מחיאה, טפיחה, רקיעה, נקישת לשון ועוד.
  • חלקו את הכיתה לשתי קבוצות: קבוצה אחת תהיה אחראית על השירה וקבוצה שנייה תהיה אחראית על הקשת ליווי האוסטינטו. בקשו מכל קבוצה לבצע את תפקידה בזמן ההאזנה לשיר והחליפו בין תפקידי הקבוצות במהלך ההאזנה באמצעות סימן מוסכם. אפשרו לתלמידים להחליף אתכם ולנצח על הקבוצות במקומכם.
  • בקשו מהתלמידים להביע את דעתם על המשפטים האלה:
    • הליווי הקבוע ברקע המנגינה יוצר תחושה של ביטחון/ תמיכה/ יציבות/ קביעות.
    • הליווי הקבוע ברקע המנגינה יוצר תחושה של בלבול/ אי יציבות/ בלאגן.

​​בקשו מהתלמידים לעמוד על הקשר שבין התחושה שיוצר הליווי הקבוע לבין התכונות של חבר טוב.

2. מרווח הקוורטה ידוע כמרווח המקנה הרגשה של חגיגיות, יציבות, הכרזה, קריאה, תרועה וביטחון.

  • תרגלו עם התלמידים שירה של קוורטה בין הצלילים מי ולה, נגנו את מנגינת הפזמון בלבד ובקשו מהם להצביע כאשר ישמעו קוורטה.
  • שירו עם התלמידים את פזמון השיר ובקשו מהם לגלות איזה משפט נפתח בקוורטה, ומהי חשיבותו.

הקוורטה פותחת את המשפט: "החבר הכי קרוב" ובכך מבליטה ומעצימה אותו.

  • אפשר לבקש מהתלמידים למצוא עוד קפיצה מלודית בפזמון  ולהסביר מה היא מדגישה בתוכן השיר (סקסטה בתחילת הפזמון על המילה "מכל" מתארת את האינטונציה הדיבורית על מילה זו וגם מדגישה את העובדה שמכל החברים הוא קיבל את הטוב).

3. פעילות להרחבה- השוואה לשיר בעל תוכן משותף:
האזינו לעוד שיר  מתוך השירון, "חברים בכל מיני צבעים" ובקשו מהתלמידים להשוות בין השירים באמצעות הטבלה שלפניכם:

 

חברים

חברים בכל מיני צבעים

מבצע

 

 

סגנון הליווי

 

 

מפעם (טמפו)

 

 

אווירה

 

 

איך השיר גורם לי להרגיש

 

 

מסר השיר במילים שלי

 

 

 

מה למדנו?

  • הבחנה בין בית לפזמון.
  • פיסוק מוזיקלי.
  • קשר בין תוכן השיר ודרך ביצועו.
  • זיהוי תבניות מקצב בולטות וחוזרות.
  • זיהוי תבנית ליווי המשמשת כאוסטינטו והקשתה.
  • שירת מרווח של קוורטה וזיהויו בשיר.
  • השוואה בין מאפיינים מוזיקליים ומאפייני תוכן בשירים שונים.

 

 

 

כְּשֵׁם שֶׁאֵין פַּרְצוּפֵיהֶן שָׁוִים זֶה לָזֶה, כָּךְ אֵין דַּעְתָּם שָׁוָה. (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ח, ע"א)

נִיצֹוץ – זיק של אש, וכן: כמות קטנה, או התחלה של משהו.

אודות השיר
השיר עוסק בהבדלים ובמחלוקות בין בני אדם.  לדבריו של אהוד בנאי מחבר השיר "לא משנה מה אני חושב ומה אתה חושב, בלי ניצוץ האהבה שום דבר לא יצליח".

בביצוע השיר חולקים אהוד בנאי ודקלון את השורות, וחוזרים זה לעומת זה על כל שורה בשיר. כך הם יוצרים גם בביצוע את הפיצול שבין שניים שונים. ולמרות כל ההבדלים, השיר חותר אל "ניצוץ האהבה" המאפשר את הדיאלוג והקיום המשותף.

שלמה בר ("הברירה הטבעית") מלחין השיר, הפך אותו לשיר קצבי ושמח, המעודד לידת ילדים ומדגיש את גדולתן של המשפחות ברוכות-הילדים ("ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה"). כיום השיר קיבל מעמד של שיר עממי, והוא מנוגן בהתלהבות רבה בחתונות ובבריתות.

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

השיר "ניצוץ האהבה" מאפשר שיח על אנשים שונים, על דעות שונות, על מחשבות ועמדות שונות ועל ניצוץ אחד שמגשר ביניהם ומאפשר דמיון והסכמה.

כל אחד חי בעולם אחר
כל כך גדול השוני

באיזה עולם כל אחד מאתנו חי? מדוע העולמות שלנו שונים? האם העולמות של כולנו שונים/דומים? באיזה עולם אני חי? מה מיוחד בעולם שלי? אני מרוצה מהמקום שלי? מה הייתי רוצה לשנות בעולם שלי? שלנו?

את מה שאני מרגיש בפנים
איש לא מרגיש כמוני

האם יש לי מחשבה על משהו שרק אני מרגיש/ה בפנים? מי יודע מה אני מרגיש/ה בפנים? את מי אני בוחר/ת לשתף?
האם מה שאני מרגיש/ה בפנים הוא רק שלי? ייחודי לי? אולי יש עוד אנשים שמרגישים כך? איך אדע מה מרגישים בפנים החברים/החברות?
האם בחרתי לשתף משהו במה שאני מרגיש/ה בפנים? איך הייתה ההרגשה? הייתה לי הקלה? הקשבה? אולי חיזוק? או הצטערתי שבחרתי לשתף?
מה קורה לנו אחרי שיתוף אישי? מה קורה לנו בלב ובהרגשה שאנחנו מגלים שעוד מישהו מרגיש או הרגיש כמונו?

את מה שאני רואה לבן
אתה רואה שחור
כשיורדת עלי החשכה
עליך זורח אור
מה שבשבילך חלום
לי זו האימה
מה שבשבילי שלום
לך זו מלחמה

האם יש יופי בשונות בין בני האדם? האם שני תלמידים שחושבים שונה זה מזה יכולים להיות חברים? מה הם יכולים לתרום איש לרעהו?
מה היה מתרחש לו כולנו היינו חושבים ומרגישים אותו הדבר?
האם אני מקבל/ת חברים וחברות שחושבים שונה ממני? כמה חשוב לי שחבריי יחשבו וינהגו כמוני?
האם קרה לי פעם ששיניתי את הרגשתי ביחס לדעה או לנושא בשל שיתוף של חבר שחשב אחרת ממני?

למקום אליו אני הולך
הן גם אתה תגיע
כל הדרכים הרי עולות
אל אותו הרקיע

האם לא משנה מה שנבחר לחשוב, להגיד, להתנהג, כי בסופו של תהליך כולנו נשיג אותה התוצאה?
ואולי הכוונה היא שמהלך חייו של אדם הוא להיוולד ולסיים חייו בדיוק באותה הדרך? אך תוכן החיים שונה ומיוחד בעקבות בחירותיו ופועלו של כל אדם ואדם.

אך בלי ניצוץ האהבה
שום דבר לא יתניע

מהי כוחה של האהבה להניע תהליכים? האם יש לאהבה כוח לחולל שינוי? מה קורה לי כשאני עושה משהו מתוך אהבה? מה קורה ליחסים שיש בהם ניצוץ האהבה? האם ניתן להצליח/ להתניע בעשייה ללא אהבה?
האם ניצוץ האהבה יכול להתקיים בין אנשים המחזיקים בדעות שונות? אנשים שונים זה מזה? על בסיס מה יתקיים הקשר?

 

ניצוץ האהבה שלנו – "אל המקום שאליו אתה הולך, הן גם אני אגיע"
כל ילד מקבל  פתק "מהו ניצוץ האהבה שלי?". בקשו מהתלמידים למלא אותו בפרטיות בלי לציין את זהותם. לאחר מכן איספו את הפתקים לתוך שקית, הקריאו אותם בקול בכיתה ובקשו מהתלמידים להקשיב ובהמשך לחשוב מיהו/מיהי הכותב או הכותבת.

חשוב להקשיב לבחירות השונות והמגוונות ולתת מקום לביטוי הנושאים והדברים שאפשר לאהוב בחיים בכלל. כך מאפשרים לכל תלמיד לבדוק עם עצמו לאילו אהבות ונושאים הוא מתחבר, לאילו פחות ומדוע? ומה כל אחד ואחת יכולים לאמץ כאהבה חדשה.

בתום המשחק שואלים את התלמידים:

  • כמה תשובות אפשריות היו לכל שאלה? הרבה, מעט, דומות, שונות?
  • מה אנו יכולים ללמוד מכך על דעותיהם של תלמידים? לכל אחד דעה אחרת? אנחנו שונים זה מזה? כל אחד חושב/ת  אחרת? או שיש דמיון בינינו?
  • האם דעותיהם של בני האדם מושפעות מקבוצת הגיל שלהם / מקבוצת ההשתייכות שלהם?
  • האם הופתענו מבחירה של מישהו?
  • אילו אהבות שלי משותפות לאהבות של תלמידים אחרים בכיתה?
  • אילו אהבות אני יכול לאמץ לעצמי בעתיד?
  • מה למדנו על עצמנו?

ניצוץ האהבה שלי

  הדבר שאני הכי אוהב/ת______________________________________________

  התחביב האהוב עלי_________________________________________________

  הזמר/ת האהוב/ה עליי_______________________________________________

  השחקן/נית האהוב/ה עליי_____________________________________________

  מקצוע הלימוד האהוב עליי____________________________________________

  הבילוי האהוב עליי__________________________________________________

  המאכל האהוב עליי_________________________________________________

 

"את מה שאתה חושב עמוק, אני חושב שטוח"  - גלה מה אני חושב
מדביקים על מצחו של כל תלמיד מדבקה ובה היגד שהוא צריך לייצג. התלמידים יתהלכו בכיתה ובאמצעות שאלות מנחות יגלה התלמיד מהי העמדה שהוא התבקש לייצג בפעילות זו (שמודבקת על מצחו).
ניתן להשתמש במשפטים הלקוחים מהשיר, או באופן יצירתי אחר, לדוגמה:

  • כל אחד חי בעולם אחר
  • כל כך גדול השוני
  • את מה שאני מרגיש בפנים איש לא מרגיש כמוני
  • רק אני יודע מה אני מרגיש בפנים
  • כולם יודעים מה אני מרגיש בפנים
  • אני אוהב לשתף בתחושותיי
  • אני מעדיף לשמור לעצמי את מחשבותיי ורגשותיי
  • אני חושב עמוק
  • אני חושב שטוח
  •  אני רואה סגור
  • אני רואה פתוח
  • אני רואה לבן
  • אני רואה שחור
  • אני  בחשכה
  • עלי זורח אור
  • יש לי  חלום
  • אני חש אימה
  •  בשבילי שלום חשוב
  • אני בעד מלחמה
  • אני יודע לאן אני הולך
  • אני מקווה שגם אתה תגיע
  • כל הדרכים הרי מגיעות לאותו המקום
  • חשוב לי ניצוץ האהבה
  • בלי ניצוץ האהבה שום דבר לא יתניע אותי

לאחר המשחק שוחחו עם התלמידים על החוויה המשותפת:

  • מה גרם לי להבין באיזו עמדה אני מחזיק?
  • איך הרגשתי כשגיליתי מה אני חושב?
  • מה הייתה ההרגשה ברגע הגילוי?
  • האם אני מסכים עם העמדה שבה החזקתי?
  • מה הרגשתי כשגיליתי שחושבים עליי משהו שאיני חושב על עצמי?
  • מה למדתי על עצמי מההתנסות במשחק הגילוי?

 

זרקור בתרבות יהודית-ישראלית

השיר עוסק בריבוי הדעות, במחלוקת שבין אנשים. המחלוקת היא נתון קיים, השאלה היא כיצד מתמודדים אתה. השיר, כשמו, מציע להתמודד עם ההיבטים השליליים של השונות ועם המחלוקת בעזרת "ניצוץ של אהבה": כמות קטנה או התחלה של אהבה יכולים לפתור את חילוקי הדעות. הדימוי ניצוץ מרמז גם לכך שאפשר להתחיל בקטן, ומעט אהבה יכולה "להצית" בבני אדם אהבה רבה, כמו ניצוץ קטן שמבעיר אש גדולה.

על היחס בין מחלוקת ושלום אמר ר' נחמן מברסלב: "ועיקר השלום הוא לחבר שני הפכים. ואל יבהילך רעיונך אם אתה רואה איש אחד שהוא ההפך הגמור מדעתך, וידמה לך שאי אפשר בשום אופן להחזיק עמו בשלום. אדרבה, זה עיקר שלמות השלום: להשתדל שיהיה שלום בין הפכים".

כלומר, ערכם של השלום ושל האהבה עולה דווקא לאור העובדה שמדובר בהפכים ובניגודים, ולא בבני אדם דומים ממילא. רק בין הפכים ובמצבים של מחלוקת מקבל השלום (השלם) את ערכו.


ערכים מובילים לפי תוכנית הלימודים בתרבות יהודית-ישראלית שהשיר עומד בזיקה אליהם: "ואהבת לרעך כמוך", ערך החברות, ערבות הדדית.


האמרה מארון הספרים היהודי הנקשרת לשיר זה היא "כשם שאין פרצופיהם שווים, כך אין דעתם שווה"(תלמוד בבלי, מסכת ברכות דף נח, ע"א).
ביטוי לערך של השונות האנושית – הן במראה והן בדעת. על פי האמרה, השונות במראה הניכר לעין מלמדת גם על השונות במה שסמוי מן העין, בדעות ובמחשבות של בני אדם. שני סוגי השונות כרוכים זה בזה וראויים לקבלה ואף להערכה.

1. מחלוקת: התלמידים יספרו על מחלוקת ו/או על דעות שונות עם חברים ואו בני משפחה

  • כיצד הרגישו?
  • האם יש דעה אחת נכונה?
  • האם נמצא פתרון?

2. נחלק לתלמידים דף עם מילות השיר ומשימת האזנה:

  • מדוע כל שורה חוזרת על עצמה פעמיים?
  • מה מבטאים ההפכים בשיר?
  • האם השיר מייצג תחושות המוכרות להם?
  • מה דעתם על הפתרון המוצע בשיר?
  • האם פתרון זה מתאים תמיד? לכל סוגי הסכסוכים?

3. "כשם שאין פרצופיהן שווים זה לזה, כך אין דעתם שווה" (חז"ל).

  • התלמידים יסבירו את האמרה במילים שלהם.
  • כיצד האמרה קשורה לשיר "ניצוץ האהבה"?
  • האם ריבוי אנשים ודעות הוא דבר מבורך?

4. יצירה:
הכנת כרזה: התלמידים יבחרו שורה אחת מתוך השיר המבטאת ניגוד,  ולצדה דימוי חזותי המחזק את תוכנה.
מומלץ לתלות הכרזות - במרחב הבית ספרי.

זרקור מוזיקלי

התלמידים יאזינו לשיר בביצוע אהוד בנאי.

  • ערכו רשימה של כלי נגינה בולטים שאתם שומעים.
  • מדוע כל שורה חוזרת פעמיים? האם חזרה זו נמצאת גם בלחן? נסו להסביר.
  • מה מבטאים ההפכים המוצגים בשיר זה?
  • נסו להוסיף בתים תוך כדי שמירה על חריזה ומבנה.
  • מהן השורות המשמעותיות ביותר בשיר? כיצד זה בא לידי ביטוי במנגינה?

"בלי ניצוץ האהבה , שום דבר לא יתניע" – למה התכוון אהוד בנאי על פי הסרטון "ניצוץ האהבה"?

 

 

 

הַשָּׁלוֹם הוּא לְחַבֵּר שְׁנֵי הֲפָכִים. (ר' נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, חלק א')

 

אודות השיר
השיר עוסק בערך של השונות, בהבדלים שבין החברים השונים, ובחשיבות והייחודיות של כל אחד מהם. השיר מבוסס על צבעים שונים, שהם גם ציון המראה השונה של הילדים ("חומים, כתומים, שחורים ולבנים"), וגם דימוי ליתר ההבדלים שביניהם.

כותבת השיר חנה גולדברג מספרת: "יום אחד טלפן אלי במאי הפסטיגל וביקש לכתוב שיר על הצבעים. "מה דעתך שבמקום שיר על הצבעים, אכתוב שיר על הילדים, שיר אנטי-גזעני?", שאלתי.  "זה לא מסובך מדי לילדים?"  שאל הבמאי, "ילדים מסוגלים לקלוט מסרים מורכבים ועמוקים" עניתי.
השיר זכה במקום השני בפסטיגל.


ערכים מובילים בשיר: ואהבת לרעך כמוך, חברות ומנהיגות, ערבות הדדית, חברות, סבלנות, קבלת השונה


 

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלה / ללא הפעלה / הפעלה בלבד

השיר מאפשר שיח אודות השוני בין בני אדם ועל התרומה הייחודית של כל אחד לחברה.

לדיון ושיח במליאה
1. אילו חברים מופיעים בשיר? מהו האפיון החיצוני ומהם תחומי העניין ותכונות האופי שלהם?

2. מלאו את הטבלה והוסיפו 'צבעים' ואפיונים משלכם.

3. "איזה כיף שיש המון חברים בכל מיני צבעים"

  • מה מסמל הצבע?
  • מדוע בחרה המשוררת דווקא בצבעים, כדי להביע את השונות בין חברים?
  • מה אנחנו מרוויחים מהעובדה שאנחנו שונים זה מזה?
  • האם לעתים קשה לכם להיות חברים של ילדים שונים מאתכם? מתי?
  • שתפו בחוויה בה חוויתם קושי מול חבר שונה מכם.

4. תארו עולם בו כולם דומים זה לזה במראה חיצוני, בקווי האופי ותחומי העניין.

  • איזה מן עולם זה?
  • מה קל? מה קשה?
  • מה מרוויחים? מה מפסידים?
  • האם הייתם רוצים לחיות בעולם כזה? מדוע?
  • תארו חוויה חיובית בה הרגשתם שאתם נתרמים מחברים שאינם דומים לכם.

הפעלות
1. הנחו את התלמידים להסתובב באופן חופשי בכתה כאשר ברקע יתנגן השיר, "חברים מכל מיני צבעים". הפסיקו את המנגינה מעת לעת. בקשו מכל תלמיד לומר, "תודה", לחבר אשר נמצא מולו ברגע זה. תודה על משהו שמיוחד בו או שונה בו ואשר ממנו ניתן ללמוד.

  • למשל: "תודה על השקט שלך, אני לומד ממך יותר להקשיב ופחות לדבר", "תודה על אהבת הספורט שלך, אני לומד ממך מהי דבקות במטרה", "תודה על השמחה שלך, אני משתדל בזכותך להביט על הכל בעין טובה".
  • קיימו מספר סבבי 'תודה'.

2. בקשו מהתלמידים לכתוב על מדבקות שתי תכונות אופי, (או תכונות ותחומי עניין), שלו, ולהדביקן על החולצה. התלמידים יסתובבו באופן חופשי בכתה לצלילי השיר, ותוך כדי הליכה יבחרו לעצמם בן זוג אשר שונה מהם בתכונות ובתחומי העניין. כל זוג ישב לשיחה קצרה בה ישאלו זה את זה שאלות אודות התכונה/התחביב שלהם (המוגדרים כשוני): מה הוא אוהב בתכונה? כיצד היא באה לידי ביטוי? מה היא מאפשרת לו? מתי נח לו אתה? האם לפעמים קשה אתה?

  • בקשו מהתלמידים לענות על השאלות, לתת דוגמאות ולהסביר. לסיכום השיחה יאמרו התלמידים זה לזה מה למדו ומה הם לוקחים עמם מהדיון.
  • קיימו מספר סבבים כאלה.

3. גזרו דמויות של בובות בצבעים שונים והכינו מראש גזרי נייר, חומרי יצירה שונים, צבעים ומספריים.

  • כל תלמיד יבחר לעצמו בובה מנייר לפי הצבע המתאים לאישיותו, ועליו יוסיף במלל וביצירה מופשטת מרכיבים נוספים המאפיינים אותו.
  • המורה יתלה בריסטול גדול בכתה ובמרכזו הכותרת, "איזה כיף שיש המון חברים בכל מיני צבעים", ומסביבה ידביקו התלמידים את הבובות שעיצבו.


לסיכום:

  • אילו תחושות ומחשבות עולות בנו כשאנו מתבוננים בתמונת החברים שנוצרה.
  • מה מספרת התמונה על הכתה שלנו.
  • מה אנו חשים בסוף תהליך הלמידה.
  • מה נעלם? מה התחדש? מה התחזק.

 

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לפעילויות על פי קבוצות ושיח כיתתי

מילות השיר חברים בכל מיני צבעים מזמנות אפשרות מיוחדת לדון בנושא הקשור לחברה הישראלית ולחברה בכלל. מה משמעות החברות שלנו בכיתה בחברה? האם היא תלויה בתכונות חיצוניות או פנימיות? מה ניתן ללמוד או לקבל מהחברים השונים?

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. שאלו את התלמידים:

  • מהן התכונות הטובות אצל חברים, כפי שבא לידי ביטוי בשיר?
  • מה התכונות שאתם הכי אוהבים אצל החברים שלכם?
  • מה חשוב לכם בחברים?
  • מהם הדברים שאתם אוהבים לעשות ביחד עם חבר, או לבד?

2. חלקו את התלמידים לזוגות ובקשו מהם לחפש תכונה אחת המשותפת להם ותכונה אחת שונה.

3. קראו לתלמידים את הפתגמים הבאים:

  • "טובים השניים מן האחד. כי אם ייפול האחד יקים את חברו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו" (קהלת ד' י')
  • "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" תהילים קל"ג א'

בקשו מהתלמידים להסביר את הפתגמים ולציין מהי חשיבות החברות, וכיצד באה לידי ביטוי בפתגמים אלו.

כיתות ג-ד
1. שאלו את התלמידים מהן תכונות חיצוניות ומהן תכונות פנימיות/ חברתיות? בקשו מהם לחלקן לפי הטבלה:

תכונה חיצונית

תכונה/ מעשה חברתי

 

 

 

 

 

 

 

 

 
  • מה התכונות שאתם הכי אוהבים אצל חברים שלכם?
  • מה חשוב לכם בחברים?
  • מהם הדברים שאתם אוהבים לעשות ביחד עם חבר או לבד?

2. הסתכלו בתמונה, במה דומה התמונה למציאות בכיתה?

3. קראו את מילות השיר וחישובו - כיצד התמונה קשורה למילות השיר?

  • הסבירו במילים שלכם את המקור הבא "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות" (מדרש במדבר רבא כא, ב')
  • מה הקשר בין המדרש לבין השיר והתמונה?
  • חשבו, על שלושה יתרונות בכך שהחברים שלנו מתנהגים, נראים וחושבים אחרת מאתנו?
  • סמנו בשיר מקומות שבהם באים לידי ביטוי הרעיון כי חברינו שונים מאתנו וטוב שכך.

כיתות ה-ו
1. הסתכלו בתמונה, במה דומה התמונה למציאות בכיתה?

2. קראו את מילות השיר וחישובו - כיצד התמונה קשורה למילות השיר?

  • מהן התכונות שאתם אוהבים אצל החברים שלכם?
  • מהם היתרונות בכך שהחברים שלכם שונים מכם?

3. קראו את המקורות הבאים:

  •  “לפיכך נברא אדם יחידי בעולם... ומפני שלום הבריות, שלא יאמר אדם לחברו, אבא גדול מאביך" (משנה מסכת סנהדרין ד, ה)
  • "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות" (מדרש במדבר רבה כ"א ב')

שאלות לדיון:

  • פרשו את המדרשים למעלה לפי הבנתכם והסבירו אותם במילים שלכם
  • חשבו מהם הערכים אותם ניתן ללמוד על פי מקורות אלו?  
  • חפשו במילות השיר את הערכים הללו.
  • האם אתם מסכימים עם המדרשים? הסבירו את עמדתכם.

 


לסיכום:

  • בחנו את מושג החברות כפי שהוא בא לידי ביטוי בשיר.
  • למדנו ציטוטים מהמקורות וראינו כיצד הם באים  לידי ביטוי בשיר.
  • דיברנו על רעיון ייחודיות של כל אחד, והיופי בכך שחברינו שונים מאתנו.

 

הסבר למורה: הקטעים הבאים עוסקים במדרשי חז"ל המדגישים את ייחודיות האדם, ואת ערך השוויון בין בני אדם.
ערך השוויון בין בני אדם, בא לידי ביטוי במדרש הראשון, שלא יתגאה אדם על חברו בשום דבר שכן כולנו בני האדם הראשון ולכן אנחנו שווים. כך גם בשיר- כל החברים של הילד שונים ממנו אך הם עדיין חברים שלו. "נכון שהיא ממני לגמרי שונה אבל היא חברה כזאת נפלאה.

המדרש מראה את הייחודיות שלנו בשוני במראה הפנים שלנו אבל הבנה זו אינה מספקת אלא אנחנו צריכים להבין שכשם שפרצופינו שונים ואנחנו רואים זאת כדבר לגיטימי, כך גם הדעות שלנו יכולות להיות שונות אחד מהשני וצריך לכבד שונות זו. כך גם בשיר  למרות השוני בין הפרצופים כולם יכולים לעזור אחד לשני. " יש לי חבר חום כמו שוקולד כשאני עצובה הוא תמיד כזה נחמד....יש לי חברה עם עיניים כחולות שלה אני מספרת את כל הסודות"

 

זרקור מוזיקלי

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל בכיתה במרחב ובקבוצות

השיר, "חברים בכל מיני צבעים", נכתב על ידי חנה גולדברג ללחן של יוני רועה. הוא בוצע לראשונה על ידי הזמרת שרית חדד בפסטיגל 1998 וזכה במקום השני. השיר נחקק בתודעה בציבורית כהמנון לקבלת השונה. בשיר שלושה בתים, כאשר כל בית חוזר במדויק מבחינה מלודית עם טקסט שונה.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. השמיעו לתלמידים את השיר ובקשו מהם להקיש פעמה באופנים שונים ,(אצבע צרידה, טפיחה על הירכיים, רקיעות וכו'). ניתן לבצע בישיבה, עמידה ובמרחב.

2. שירו לתלמידים את השיר בקולכם ובקשו מהם להצביע כאשר שומעים מילה מתחרזת, ("שוקולד – נחמד", "אחרת – נהדרת" וכו').

3. שירו את השיר ובקשו מהתלמידים להתקדם בחדר לפי הפעמה ,כאשר בשמיעת מילה מתחרזת ילחצו יד לילד שפוגשים.

4. שאלו את התלמידים - איזה צבעים מופיעים בשיר?

5. חלקו לתלמידים מדבקות בצבעים חום, כחול, כתום ושחור, (כפי שמופיע בשיר), ומיינו אותם לקבוצות לפי המדבקות.

6. הנחו כל קבוצה לעבוד באופן עצמאי ולהמציא הקשות מגוונות כדוגמת משחקי מחיאות כפיים (ראו דוגמא), התואמות לפעמות בשיר, ולהציגן בפני הכיתה.

כיתות ג-ד
מוצעת בזו פעילות העוסקת במקצב לשיר. ביצוע השיר בליווי כלי נגינה ומקצבים מגוונים היא דרך נוספת לביטוי ה"צבעוניות" שבאה לידי ביטוי בתוכן השיר.

1. תרגלו עם התלמידים את המקצבים הבאים:

                                                        

2. בחרו תלמיד ובקשו ממנו להקיש מקצב מתוך תבניות המקצב, בעוד ששאר התלמידים יתבקשו לזהות את התבנית, (חיזרו על פעילות זו עם תלמידים נוספים).

3. השמיעו לתלמידים את השיר ושאלו אותם כמה בתים ופזמונים יש בשיר?

4. בקשו מהתלמידים להציע תבניות מקצב נוספות לליווי השיר.

5. חלקו כלי נגינה ותרגלו את המקצבים בנגינה.

6. חלקו את הכיתה לשלוש קבוצות ותרגלו עם כל קבוצה נגינה של אחד מהמקצבים.

7. השמיעו את השיר ונצחו על התלמידים, כשכל קבוצה מתנסה בלווי חלקי השיר השונים עם תבנית המקצב שלה. (לכל קבוצה יש תבנית מקצב משלה)

8. שירו את השיר ובחרו תלמיד שינצח על הכיתה במקומכם. בקשו מהתלמידים להצטרף בשירה בפזמון.

כיתות ה-ו
1. שירו עם התלמידים את סולם רה מינור בעליה ובירידה.

2. הראו להם את "הפסנתר הווירטואלי" ונגנו בו את סולם רה מינור. בקשו מהתלמידים לשיר שירה דמומה ולמצוא את הצליל המונמך – סיb. בדרגת קושי גבוהה יותר ניתן לנגן סי בקר ולשאול אותם איזה צליל יש להנמיך על מנת שיתאים לסולם. סכמו כי בסולם רה מינור יש להנמיך את הצליל סי ולקרוא לו סיb ותרגלו את שירת הסולם כשהתלמידים אומרים סיb במקום סי.

3. שירו עם התלמידים את צלילי הטוניקה, (רה, פה, מי), וצלילי הדומיננטה המז'ורית, (לה, דו#, מי). נגנו הרמוניה מתוך השיר, הכוללת את אקורד הטוניקה והדומיננטה ובקשו מהתלמידים להציע דרכים שונות להבעת  המתח בדומיננטה וההרפיה בטוניקה.

4. הציגו בפני התלמידים את הקו המלודי הבא ובקשו מהם לסמן את צלילי הטוניקה ולכתוב את שמותיהם.

 

5. נגנו ובקשו מתלמיד לעקוב אחר התווים, כל התלמידים מצטרפים בשירה בצלילי הטוניקה המסומנים.

6. בצעו את אותה פעילות מסעיף 5 עם הוספת צלילי הדומיננטה.

7. בקשו מתלמיד לעקוב אחר התווים בזמן שאתם מנגנים את הקו המלודי והתלמידים שרים אותו.

8. חזרו על הפעילות והעמיקו על ידי נגינת ההרמוניה, כאשר התלמידים שרים את הקו המלודי.

9. השמיעו את השיר ושאלו את התלמידים האם הקו המלודי מתאים לליווי הבתים או הפזמונים בשיר? (הקו המלודי מתאים לליווי הבתים בשיר).

10. השמיעו את השיר ובקשו מהתלמידים ללוות את הבתים בשירת הקו המלודי.

11. בצעו את השיר כאשר חצי כיתה שרה את המילים והחצי השני את הקו המלודי. לאחר מכן החליפו בין הקבוצות.

 


לסיכום:

  • הפנמת המושג "פעמה" והבעתו בדרכים מגוונות.
  • תרגול סולם רה מינור וצלילי הטוניקה והדומיננטה.
  • הכרת הפסנתר הוירטואלי.
  • פיתוח תחושת מתח והרפיה בהרמוניה פונקציונלית.
  • פיתוח מיומנות של שירה דו קולית.
  • דרכים לליווי של שיר באמצעות תבניות מקצב וקו מלודי.

 

 

 

לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ. (בראשית ב, י"ח)

אודות השיר
בשיר "חברים טובים" ניתן דגש על המושג חבר ועל משמעות החברות.
כחברים אנחנו שווים: "לפעמים הוא אני, ואני קצת הוא", אך גם שונים: "אני זה אני, והוא זה הוא". השיר פותח ביכולת הבחירה שלנו בחברים המתאימים לנו, וממשיך בפירוט הרווחים שיש לילד מן החברות והבריתות.


ערכים מובילים בשיר: חברות, שוויון בין בני האדם, ערך כבוד האדם, מידות ש"בין האדם וחברו", סובלנות, ערבות הדדית, רגישות לזולת


 

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

שיר זה מזמן שיח אודות משמעותה של חברות, וכן על שוויון ושונות בין חברים ועל הרווחים מחברות טובה.

 

שיח במליאה

"אתה לא יכול לבחור את הוריך
לא את אחיך ולא את אחותך
אבל אתה יכול לבחור את חבריך
והם יכולים לבחור אותך"

  • מהם היתרונות שיש באפשרות לבחור חברים?
  • כיצד אתם בוחרים את חבריכם?
  • מה משפיע עליכם כשאתם בוחרים חבר?
  • אלו תכונות כדאי שיהיו בחבר טוב?
  • אלו תכונות מסייעות לכם להיות חברים טובים יותר?
  • מה הכי חשוב בין חברים?
  • תארו את ההרגשה כשיש לכם חבר אמיתי.
  • העתיקו מהשיר את כל מה שמעיד על הרווח מחברות טובה.
  • האם הרווחים האלה מוכרים לכן מחוויות אישיות שלכם עם חבריכם? ספרו ושתפו.
  • האם יש רווחים נוספים, (על אלה המופיעים בשיר), בחברות טובה אותם אתם חווים? אם כן מהם?

 

"אנחנו חברים טובים, אבל אני זה אני
והוא זה הוא
שווים בחוץ וגם בפנים
אך לפעמים הוא אני ואני קצת הוא".

  • במה חברך ואתה דומים? ובמה אתם שונים?
  • מתי טוב להיות "אני זה אני והוא זה הוא"?
  • מתי נכון להיות "אני קצת הוא והוא קצת אני"?
  • ספרו על חוויה/מצב בו "אתה הוא אתה והוא זה הוא".
  • ספרו על חוויה/מצב בו "אתה קצת הוא והוא קצת אתה".

 

"אני לא צריך לשתוק ולבלוע
מה שכואב לי מציק ומבלבל,
אני יכול כבר להשמיע ולשמוע
בכל שעה גם ביום וגם בליל"

  • תארו את הכאב ואת הבלבול כשמשהו מציק.
  • האם תמיד קל לשתף חבר בכאב?
  • אלו תכונות נדרשות לחבר כדי שתוכלו לשתף אותו בכאבכם?
  • אלו תכונות מסייעות לכם להיות שותפים לכאבו של חבר?
  • מה אתם מרגישים לאחר ששיתפתם חבר בכאב אישי שלכם?
  • מה אתם מרגישים כאשר חבר משתף אתכם בכאבו?

 

"כשאין לך חבר
אתה מרגיש שמשהו חסר"

  • למה לדעתכם חשוב שלכל ילד יהיו חברים?
  • מה חסר כשאין חבר?

 

לא תמיד קל למצוא/לרכוש חבר

  • ספרו על מצב בו לא היה לכם קל למצוא חבר (כגון במקום מגורים חדש וכד'..).
  • כיצד הרגשתם? ספרו על נקודת הקושי.
  • כיצד התמודדתם? במה/במי נעזרתם?

 

מנקודת מבטכם היום:

  • כתבו 5 עצות כיצד לרכוש חברים.
  • שתפו את חבריכם לכיתה והשוו בין העצות השונות.
  • מה התחדש? מה התחדד?

 

הפעלות

1. בקשו מהתלמידים לבחור אחת מהמשימות הבאות:

  • לחבר ולאייר קומיקס על חברות טובה.
  • לכתוב 'מתכון' לחברות טובה (כגון: 1וחצי כוס נאמנות, 1 כוס כבוד, 1 כוס הקשבה וכד'...)
  • לעצב כריכה לספר ששמו "חברים טובים"  ולכתוב את התקציר בגב הספר.

2. קיימו דיון במליאה ובררו עם התלמידים אלו תפיסות ביחס לחברויות התגלו/התבססו/התחזקו במהלך הלימוד והיצירה?

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לפעילויות על פי קבוצות ושיח כיתתי 

השיר עוסק במושג חבר ובמשמעות החברות. בניגוד להורים ולאחים, את החבר ניתן  לבחור.
השיר מנסה לבחון מהי חברות טובה, ואיזה כללים נדרשים להתקיים בין חברים. בשיר באים לידי  ביטוי  ערכים של כבוד האדם ומידות של בין "אדם לחברו".

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. קראו עם התלמידים את הסיפור -  כל התורה על רגל אחת

  • בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"א, עמוד א', מסופר על  הלל ושמאי שהיו שניהם חכמים גדולים בתקופת שלהי בית שני. (100 שנה לפני החורבן). הם היו שונים מאוד באופיים. הלל היה ותרן ומאיר פנים. לעומתו, שמאי היה קפדן, נוקשה ופניו חתומות. כאשר התבקשו לתת עצה או נשאלו שאלה הלכתית, היו גם תשובותיהם שונות.
    פעם אחת בא נוכרי לשמאי ושאל אותו אם הוא יכול ללמד אותו את כל התורה על רגל אחת, הזעיף שמאי את פניו ודחף אותו ,"באמת הבניין", שהייתה בידו, (מעין מקל) וסילק אותו מבלי לענות לו מילה.
    הלך הנוכרי אל הלל ושאל אותו את אותה השאלה. חייך הלל וענה לו: "עמוד והקשב: מה ששנוא עליך על תעשה לחבריך, זו כל התורה על רגל אחת ואת השאר לך ולמד."
  • דונו עם התלמידים על אופייה של החברות בין שמאי להלל? (למרות שהיו שונים באופיים ובדעותיהם, הייתה ביניהם מחלוקת לשם שמים. הייתה להם תרבות של ויכוח הוגן).
  • מה ניתן ללמוד משתי הגישות של הלל ושמאי כלפי האדם אשר ביקש ללמוד את 'התורה על רגל אחת',  כלומר ללמוד את התורה מהר ככל האפשר?
  • מה אנו לומדים מדברי הלל?  הסבירו את דבריו- "מה ששנוא עליך... "
  • שירו את השיר עם התלמידים. חלקו אותם לזוגות ובקשו מהם לדון בשאלות:
    • היכן בא לידי ביטוי בשיר השוני באופים של חברים? "אני זה אני והוא זה הוא" "כשיש בעיה שנינו חושבים"- אנחנו שונים ויכולים לחשוב בדרך מנוגדת.
    • היכן בשיר באה לידי ביטוי החברות למרות השוני?  ("אבל אנחנו תמיד אחד בשביל השני")

2. סכמו את הדיון- בחשיבותה של חברות טובה, אשר באה לידי ביטוי בשיר וגם בסיפור על הלל ושמאי, ובעיקר על ערך הכבוד וההתחשבות שבאים לידי ביטוי בדברי הלל.

כיתות ג-ד 
1. שירו את השיר יחד

  • בשיר נכתב: "יש לי חבר ואנחנו שווים", הציטוט מהשיר מזכיר את הפסוק: "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם". (בראשית ט), - כל בני האדם שווים, ואין אחד רשאי לחשוב שהוא חשוב או מועדף על חברו.

2. על פי מילות השיר:

  • במה אנחנו שווים ובמה אנחנו שונים? תנו דוגמאות מתוך השיר.
  • בכל זאת, למרות השוני בינינו, כולנו נבראנו בצלם אלוהים, מה זה אומר?

3. "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם: כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ וְאִילוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ) " ספר קהלת פרק ד,ט, י).

ניתן להבין את דברי קהלת בשני היבטים:1. עבודה בצוות, עם חבר תמיד יעילה יותר כי אחד מסייע לשני, או מאיר נקודת מבט שחברו לא הבחין בה..2. אם אחד החברים ייפול או ימעד תמיד החבר לצדו יוכל להרימו , לטפל בו, או להזעיק עזרה ויש מקרים שיש בזה אפילו הצלת חיים.

  • דונו בזוגות על חשיבות  החברות על פי קהלת.
  • הביאו דוגמאות ממקרים הממחישים את דברי קהלת.
  • מצאו בשיר רמז לדברי קהלת.
  • סכמו במליאה.

כיתות ה- ו
1. בקשו מהתלמידים להכין כרזות גדולות של שלושת המקורות:

  • "טובים השניים מן האחד".
  • "מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך".
  • "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם".

2. נסו לברר יחד עם התלמידים את המשמעות של כל ציטוט.

  • במה דומים או שונים הציטוטים ממקרים או סיפורים המוכרים לכם?

3. חלקו את הכיתה ל- 6 קבוצות  לפי חלקי השיר. כל קבוצה תקבל בית אחד, או פזמון של השיר. ותדון במה דומים או שונים הציטוטים מהמתואר בשיר?

4. בקשו מכל קבוצה לשתף את המסקנות במליאה .

 


לסיכום 

  • למדנו מה פרוש המושג  "חברים טובים".
  • הכרנו ציטוטים מן המקורות הקשורים למושג חברות.

 

 

 

 

זרקור מוזיקלי

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל בכיתה במרחב ובקבוצות
מצורף נספח

השיר נכתב ע"י אהוד מנור והולחן ע"י צוף פילוסוף למופע הפסטיגל של שנת 1998. את השיר, אשר זכה במקום השמיני, ביצע ארז בן הרוש שהיה אז מנחה בערוץ הילדים.  השיר כתוב בסגנון קליל, כמעט ספונטני ומדבר על ערך החברות בגובה העיניים של הילדים. הלחן תואם אף הוא את סגנון הכתיבה. לחן פשוט, קליל ומעובד כשיר רוק קצבי. לשיר מבנה של בית בעל קטע מעבר המוביל לפזמון ובנוסף חלק שלישי השונה מעט באופיו, ומדגיש את רגשותיו של הדובר בבית השלישי. המילים "חברים טובים" חוזרות בין חלקי השיר כעין אוסטינטו קצבי ומקשרות ביניהם.

 

פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. בקשו מהתלמידים להמציא תנועה מתאימה למילה חבר, והנחו אותם להשתמש בה, כאשר תשמע המילה או אחת מהטיותיה. הפעילות יכולה להתבצע במרחב או בישיבה.

2. חלקו למספר תלמידים כלי הקשה והנחו אותם להשמיע צליל אחד בהישמע המילה חבר. מיד לאחר מכן בקשו מהם להעביר את כלי הנגינה לתלמיד שלצדם, שיפעל באפן זהה, וכך הלאה.

3. צלילים ומנעדים:

  • תרגלו עם התלמידים זיהוי של צלילים גבוהים לעומת צלילים נמוכים ,וצמצמו בהדרגה את המנעד.
  • שירו את הפזמון והדגישו את הצלילים הגבוהים ביותר באמצעות מחיאת כף. שאלו את התלמידים:
    • אילו  צלילים הודגשו על ידי מחיאת כף?
  • בקשו מהתלמידים להצטרף אליכם במחיאות ובקשו מהם לזהות:
    • אילו מילים הדגשנו על ידי מחיאת כף?
  • בקשו מהתלמידים להצטרף אליכם בשירה וגם במחיאה.

4. השמיעו את השיר בשנית ובקשו מהתלמידים לזהות מתי מצב הרוח של הזמר משתנה. מה מתואר בחלק השונה וכיצד המוזיקה מביעה את הרגשתו של הזמר?

  • בבית ג' מתואר בקצרה מצב של בדידות, הלחן וההגשה שונים מהבתים הקודמים (חלק זה נפתח באקורד מינורי- הערה למורה).

5. בקשו מהתלמידים להציע שירים נוספים העוסקים בחברות ושירו אותם בצוותא.

כיתות ג-ד
1. הכנה להאזנה: הסבירו לתלמידים את המונח קונטור, (קו מלודי) ,ותרגלו עמם קונטור סטטי (מנגינה ש"עומדת במקום"), לעומת קונטור גלי (עליות וירידות): בחרו פראזות מתוך השיר ובצעו אותן ללא מילים. הנחו את התלמידים לצייר לכל פראזה קונטור מתאים.

2. בהאזנה הראשונה בקשו מהם להבחין בין קונטור סטטי יחסית לגלים בקו המלודי. בבתים הלחן סטטי למדי, לעומת הפזמון שהוא גלי יותר.

3. בהאזנה שניה בקשו לסמן את המילים המודגשות בצליל גבוה. לאחר מכן אפשרו להם לשתף את הממצאים ולעמוד על הקשר בין הדגש המוזיקלי שניתן להן למשמעותן וחשיבותן בשיר.

4. קראו עם התלמידים את השיר ובקשו מהם לזהות היכן מצב הרוח משתנה. שאלו האם גם הלחן מתאר את השינוי?.

  • השוואה לשאר חלקי השיר: האם הבית השלישי קצבי, רגוע, רועש, שקט, קופצני, נינוח (אחר?)

5. הסבירו לתלמידים מהו אוסטינטו, (תבנית ליווי החוזרת בעקשנות).

  • בקשו מהתלמידים לשיר רק את המילים, "חברים טובים", כפי שהן נשמעות בשיר בקטעי המעבר בין הבתים.
  • בקשו מהם להקיש את המקצב החוזר של מילים אלו.
  • כתבו את התבנית הריתמית על הלוח והנחו את התלמידים להקיש את התבנית במחיאות כף ,בכל פעם שתצביעו עליה במהלך השיר, ובכך ליצור ליווי אוסטינטו לשיר.
  •  גוונו את ליווי האוסטינטו באמצעות כלי הקשה או צלילונים.

6. העשירו עוד את הליווי על ידי נגינה בצלילונים. שירה של הצלילים המסומנים בצהוב כמתואר בנספח

כיתות ה-ו
1. השמיעו את השיר ובקשו מהתלמידים ללוות אותו תוך העברת כלי הקשה ביניהם בסיומי משפטים. בכל משפט התלמיד המוביל בכלי הנגינה ילווה את השיר על פי טעמו האישי, ושאר התלמידים יצטרפו בקולות גוף לליווי שיצר.

  • שאלו: כיצד מתקשר אופי הליווי שיצרנו לתוכן השיר?

2. חלקו לתלמידים את תווי השיר ובקשו מהם לסמן את הצלילים הגבוהים ביותר ולציין מה לדעתם הם מדגישים או מחזקים.

3. בקשו מהתלמידים לסמן בצבע רק את התווים שנמצאים לפני הפסקות.

  •  האם תווים אלו יוצרים משפטים סגורים או פתוחים?
  • מצאו ביחד היכן נמצא המשפט הסגור בשיר ומה משמעותו.
    • "כי אנחנו תמיד אחד בשביל השני", הוא המשפט היחיד בשיר המסתיים בצליל הטוניקה, והוא משפט המסכם את המהלך הרעיוני הקיים בבית ובפזמון.

4. פעילות יצירתית בזוגות/ קבוצות:

  • הציעו לתלמידים מבחר כלי נגינה ובקשו מהם לבחור כלי שמאפיין אותם ולהסביר מדוע בחרו אותו.
  • הציגו לתלמידים משפטים מהשיר, כגון: "אנחנו חברים טובים אבל אני זה אני והוא זה הוא", "כי אנחנו תמיד אחד בשביל השני", או אפשרו להם לבחור כל משפט שירצו, ובקשו מהם להביע משפט זה ללא מילים באמצעות שימוש בכלי הנגינה בלבד.

 


מה למדנו?

  • זיהוי צלילים גבוהים לעומת צלילים נמוכים.
  • הבנת הקשר בין תוכן השיר לאופן ביצועו.
  • הבחנה בין קונטור סטטי לקונטור גלי.
  • הבנת הקשר בין הקונטור לתוכן השיר.
  • זיהוי תבנית אוסטינטו בשיר וביצועה.
  • זיהוי משפטים פתוחים וסגורים.

 

 

 

 

 

אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. (משנה, מסכת אבות, ד, א)

אודות השיר
בשיר יוצר יהונתן גפן ניגוד בין קבלת המציאות ובין הרצון לשנותה: השיר פותח באמירה "נלמד לחיות עם מה שיש", כלומר נסתפק בדברים הקיימים, אך מיד מוסיף ואומר: "אבל נמשיך ונבקש מילת תפילה אחת יותר". השיר פורש רשימת בקשות לשינוי, בעיקר בתחום שבין אדם לחברו ובין בני אדם בכלל.  
ההנחה של השיר שזה בעיקר בידינו: " כולם רוצים להיות טובים, אבל אפשר היה יותר".

מילות מפתח החוזרות בשיר הן "יותר" ו"פחות", ובדרגה עולה והולכת: "יותר אהבה, יותר הקשבה ... יותר שלום, יותר תקווה ... יותר נשמה, יותר אלוהים." וכנגדה: "פחות קנאה ... פחות שקרים, פחות דמעות ...".


ערכים מובילים בשיר: תיקון עולם, ערבות הדדית, לקיחת אחריות, סובלנות, ערך כבוד האדם, רגישות לזולת


 

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב התבוננות אישית, שיח בזוגות ופעילות כיתתית

שיר זה מאפשר לשוחח על ההבדל בין קבלת המציאות כפי שהיא, גם בדברים שאין ביכולתנו לשנות, לבין הרצון להשתדל לשנות את מה שניתן ותלוי בנו.

דיון במליאה
"נלמד לחיות עם מה שיש
לא נחפש דבר אחר
אבל נמשיך ונבקש
מילת תפילה אחת-יותר".

1. בררו עם התלמידים:

  • איזה ניגוד קיים בין שתי השורות הראשונות לשורות הבאות לאחריהן?
  • עם מה כדאי לנו  ללמוד לחיות?
  • אילו דוגמאות ניתן לתת למצבים קיימים בהם אנחנו אמורים 'להסתפק במה שיש'?
  • אלו תחושות צפות בכם כאשר מבקשים מכם 'להסתפק במה שיש'?
  • האם קל או קשה לקבל את המציאות כפי שהיא?

"מתי נהיה יותר קרובים?
עד שנרגיש ונוותר?
כולם רוצים להיות טובים
אבל אפשר היה יותר."

2. בדקו עם התלמידים:

  • מה אנו אמורים להשתדל לשנות?
  • מה עלינו לעשות כדי להיות יותר קרובים זה לזה?
  • איך נרגיש כשנהייה קרובים יותר? מה נרוויח?
  • "כולם רוצים להיות טובים"- איזו תחושה מעבירות מילים אלו? האם אתם מסכימים עם האמירה?

"יותר אהבה, יותר הקשבה"

3. קראו את השיר עד סופו עם התלמידים ובקשו מהם לכתוב מהם המצבים/ התכונות/ הערכים, אותם הם רוצים לחזק ומהם הם רוצים 'יותר'. לאחר הכתיבה במחברת בדקו עם התלמידים:

  • האם יש מכנה משותף לרשימה שכתבו? מהו?
  • האם יש מצבים/ ערכים/תכונות שהיו רוצים להוסיף לרשימה אשר גם להם אותו מכנה משותף? אילו מהם היו רוצים לחוות באופן אישי יותר מכל?
  • מהם המצבים/תכונות/ ערכים עליהם היו מוכנים לוותר? כאלו אותם היו פחות מעוניינים לחוות?
  • האם יש להם מכנה משותף? מהו?
  • בקשו מהתלמידים לשתף את חבריהם ברשימת ה'יותר' וה'פחות' שהוסיפו.

שיח בזוגות
בקשו מכל תלמיד בתורו לבחור היגד אחד מה'יותר' או ה'פחות' שבשיר, עליו ישוחח עם חברו תוך התמקדות בדגשים הבאים:

  • מה משך את תשומת ליבך בהיגד זה? מדוע בחרת בו?
  • האם אתה מזדהה/מתנגד?
  • אלו שאלות יש לך עליו? מה לא ברור? מה היית רוצה לדעת עוד?
  • מה כדאי לעשות כדי שיהיה יותר/פחות ממנו?
  • איך זה ייראה כשיהיה יותר/פחות ממנו.
  • הבא דוגמאות להתנהלות אישית או כללית עם המצב/התכונה/הערך אותו בחרת.

התבוננות אישית
בקשו מכל תלמיד לכתוב:

  • איזה תכונה/הרגל שלי הייתי רוצה יותר?
  • כיצד יבוא הדבר לידי ביטוי כשיהיה מהם יותר?
  • מאיזה תכונה/הרגל שלי הייתי רוצה פחות?
  • כיצד יבוא הדבר לידי ביטוי כשיהיה פחות?
  • מה הפעולות שעלי לבצע כדי לגרום לשינוי?

פעילות כיתתית
הניחו על שולחנכם שתי תיבות גדולות:

  • תיבה אחת בצבע ורוד עליה כתוב 'יותר'
  • תיבה אחת בצבע אפור עליה כתוב 'פחות'

כל תלמיד יכתוב פתק ובו רשומים 2 דברים מהם לדעתו כדאי שיהיה 'יותר' בכיתה ו-2 דברים מהם לדעתו כדאי שיהיה 'פחות'.
המורה ידגיש כי ברוח השיר, מדובר בהתנהלות/ערכים/מצבים שבין אדם לחברו.
המורה יפתח את הפתקים ויעתיק ללוח את הכתוב בהם.
מהרשימות תקבל תמונה הכוללת את הדברים מהם לדעת רוב התלמידים כדאי שיהיה בכיתה 'יותר', לעומת רשימת ה'פחות' .
סמנו בעיגול את חמשת הדברים שקיבלו את מירב התמיכה ל'יותר ול'פחות'.

הכיתה תתחלק ל-5 קבוצות (כיתות ד'-ו')
כל קבוצה תקבל ערך/הרגל/תכונה/מצב מה- 'יותר' ומה- 'פחות' לדיון.

  • מדוע אנו חושבים שכדאי לחזק או להפחית מערך/הרגל/תכונה/מצב זה?
  • כיצד יבוא הדבר לידי ביטוי  כשיהיה יותר/פחות?
  • באילו פעולות יש לנקוט כדי להגיע למצב הרצוי?
  • מה כל אחד מאיתנו יכול לתרום?

נציג מכל קבוצה ישתף בתובנות ובהצעות במליאה.

כיתות נמוכות (א'-ג')
יתקיים דיון כנ"ל במליאה בתיווך המורה.

 

 

 

 

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לפעילויות על פי קבוצות ושיח כיתתי 

השיר שלפנינו עוסק בניגוד בין קבלת המציאות כפי שהיא ובין הרצון לשאוף ליותר, כאשר מודגשת המילה יותר לאורך כל השיר כשאיפה מתמדת לשיפור יחסים בין חברים," כולם רוצים להיות טובים, אבל אפשר היה יותר".

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. בקשו מהתלמידים לסמן את המילה "יותר" בשיר, כמה פעמים מופיעה המילה ?

2. בקשו מהתלמידים לערוך רשימה- מהם הדברים שרוצה כותב השיר יותר?
(אהבה, הקשבה, אמונה בין אדם לאדם, שלום, תקווה, שמחה, הבנה וכו'...)

3. בשיר מדובר על רצון שיהיה יותר טוב בתחומים שונים. תשאלו את התלמידים:- מי אחראי שיהיה יותר טוב? שיהיה יותר אהבה, יותר הבנה וכו'? (ראש הממשלה, המורה, ההורים?)

4. כתבו על הלוח
"אם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי? וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי? וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתַי") ?אבות, א יג).

בררו עם התלמידים את משמעות המקור.
אם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי? - אם אדם לא ידאג לעצמו מי ידאג לו?  כל אדם חייב לקחת אחריות על  גורלו ולפעול בנחישות לשיפור תנאי חייו ועולמו.
וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי?  אם אדם חושב רק על עצמו בלבד, מה ערכו? אין האדם יכול להגיע למיצוי יכולתו לדאוג רק לעצמו מבלי שיתרום ויהיה נתרם מחיי החברה בה הוא חי.
[שני חלקי מאמרו זה של הלל משלימים זה את זה  ואינם ניתנים להפרדה. הלל מלמד אותנו את על היחס הנכון בין היחיד לבין היחד. יש למצוא את דרך הביניים המשלבת בין שני חלקי מאמרו של הלל.]
וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתַי ?אם אדם חש שעליו לעשות מעשה ראוי ולהשתפר, עכשיו הוא הזמן ואולי לא תהיה לי הזדמנות ? (הלל הזקן).
לפי המשנה מי אחראי שיהיה יותר טוב?

5. בקשו מהתלמידים להביא דוגמאות מחייהם הממחישות את האמירה:
אם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי? ושאני לעצמי מה אני" במה כל אחד יכול לקחת אחריות ולעשות יותר לטובת החברה  ההנחה של השיר שזה בעיקר בידינו: " כולם רוצים להיות טובים, אבל אפשר היה יותר".   איך ובמה כל אחד יכול להיות אדם יותר טוב, ולא לדאוג רק לעצמו?

כיתות ג-ד  
"כולם רוצים להיות טובים אבל אפשר היה יותר"
1. שירו עם התלמידים את השיר וציינו היכן וכיצד מוצע בשיר להשתפר ולשאוף ליותר.

2. ערכו טבלה ומלאו אותה עם התלמידים (ניתן באמצעות מחסן מילים): לפי מילות השיר, באלו ערכים יש צורך להשתפר  ולשאוף תמיד ליותר. ואלו התנהגויות ותכונות עלינו לפעול כדי לצמצמן.

יותר

פחות

יותר טובים

קנאה ושנאת חינם

יותר אהבה

 

פחות לבד

יותר הקשבה

 

פחות שקרים

יותר אמונה בין אדם לאדם

פחות דמעות

יותר שלום

פחות למות

יותר תקווה

 

יותר הבנה ביני לבינך

 

יותר שמחה

 

יותר חיים

 

יותר נשמה

 

יותר אלוהים

 

יותר לחיות

 

 

3. לפי תוצאות הטבלה, במה מתמקד השיר ומדוע? (בצורך להשתפר ולשאוף  ליותר תכונות וערכים חיוביים).

4. בקשו מהתלמידים להסתכל על הטבלה ולהגיד במה הם היו רוצים יותר, וממה הם היו רוצים פחות בכיתה.  שאלו אותם אם יש משהו שהם היו רוצים יותר ממנו שלא מופיע בטבלה

5. מי אחראי שלכולם יהיה יותר טוב בכיתה? בחברה?

6. בררו עם התלמידים את המשמעות המקור-
"אם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי? וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי? וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתַי) ?"אבות, א יג)
"אם אין אני לי מי לי"- כל אדם חייב לקחת אחריות על  גורלו ולפעול בנחישות לשיפור תנאי חייו ועולמו.
וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי?  אם אדם חושב רק על עצמו בלבד, מה ערכו? אין האדם יכול להגיע למיצוי יכולתו לדאוג רק לעצמו מבלי שיתרום ויהיה נתרם מחיי החברה בה הוא חי.
וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתַי ?אם אדם חש שעליו לעשות מעשה ראוי ולהשתפר, עכשיו הוא הזמן ואולי לא תהיה לי הזדמנות ?
מי אחראי שלכולם יהיה יותר טוב לפי המשנה?

7. דונו בחברותות- מה כל אחד יכול לקחת אחריות ולעשות "יותר" כדי שיהיה לו ולכיתה/חברה יותר טוב.

כיתות ה-ו
בקשו מהתלמידים להכין כרזה של כל מקור:
"אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" (משנה מסכת אבות ד, א)

  1. דונו בחברותות  ובררו את המשמעות של המקור.
  2. חפשו את הקשר בין המקור למילות השיר. (נלמד לחיות עם מה שיש לא נבקש דבר אחר)
  3. ערכו טבלה ומלאו אותה עם התלמידים (ניתן באמצעות מחסן מילים): לפי מילות השיר, באלו ערכים יש צורך להשתפר  ולשאוף תמיד ליותר. ואלו התנהגויות ותכונות עלינו לפעול כדי לצמצמן.
  4. בקשו מהתלמידים להוסיף לטבלה תכונות וערכים אשר אינם מצוינים בשיר.
  5. שאלו את התלמידים: האם יש סתירה בין הבקשה לשמוח בחלקנו "לחיות עם מה שיש לא לבקש דבר אחר" לבין הקריאה בשיר לעשות יותר? (כמובן יש מצבים בחיים שצריך לשמוח במה שיש, אך בכל מה שנוגע למידות טובות ולערכים יש מקום לשיפור תמיד כדי שלכולם יהיה יותר טוב).
  6. רשמו על הלוח את המשנה "אם אין אני לי- מי לי? כשאני לעצמי- מה אני? ואם לא עכשיו אימתי?" (משנה, מסכת אבות א, יג).
  7. הסבירו לתלמידים את המשנה- מי אחראי לדאוג שיהיה פה יותר טוב לפי המשנה?
  8. סיכום- בשיר יש שני דרכים להסתכל על העולם, מצד אחד לקבל את המציאות כמו שהיא ולשמוח על מה שיש. יחד עם זאת ההבנה שכל אחד יכול בתחומים מסוימים לעשות יותר, כדי שלכולם יהיה יותר טוב.

 


לסיכום

  • למדנו והבנו את הדואליות בין לשמוח במה שיש לבין החתירה המתמדת לשיפור ועבודה על אחריות וערבות הדדית.
  • הכרנו ציטוטים מן המקורות התומכים בערכים אלו.

 

זרקור מוזיקלי

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל בכיתה, במרחב ובקבוצות

השיר נכתב ע"י יהונתן גפן והולחן ע"י יצחק קלפטר, (שהלחין כמה משיריו הידועים של גפן). השיר בוצע במקור על ידי הזמרת עדנה לב, וזכה לחידושים של צוות הווי בני עקיבא ושל הזמר אבישי רוזן. השיר עוסק בשאיפה לתיקון החברה, כאשר הרצון לתיקון הולך ונבנה במהלך השיר מבחינה טקסטואלית ומוזיקלית כאחד. מנעד השיר צומח בהדרגה, והשיא מורגש במילה "יותר", הפותחת את הפזמון בקפיצה של סקסטה קטנה ומבטאת כעין צעקה. בכל הביצועים העיבוד קצבי בסגנון רוק, וכלי הנגינה הבולטים הם קלידים, גיטרה חשמלית ותופים.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. בהאזנה ראשונה, בקשו מהתלמידים לחפש את המילה החשובה ביותר בשיר לפי דעתם ולהסביר את בחירתם.

2. על ידי תנועה במרחב או במקום, תרגלו עם התלמידים מנגינה בכיוון עולה בצעדים לעומת מנגינה בכיוון עולה בקפיצות. בקשו מהתלמידים להגיב בתנועה לשיר ולשים לב אילו תנועות מתאימות למילה "יותר".

  • שאלו: כיצד נעתם כששמעתם את המילה "יותר"?

3. משחק תנועה בזוגות: חלקו את הכתה לזוגות ובקשו מכל זוג להחזיק פיסת בד , (כמו צעיף), ואלסטית. בבתים נניע את הבד לפי קצב השיר ובפזמון, במילה "יותר", נמתח את הבד לצדדים תוך שימת לב לגובה הצלילים: ככל שהקפיצה גדולה יותר כך נמתח יותר את הבד.

4. שפת סימנים:

  • בקשו מהתלמידים להמציא שפת סימנים למילים מתוך השיר: אהבה, הקשבה, אמונה, שלום, תקוה, נשמה, אלוקים, הבנה.
  • צפו עם התלמידים בסרטון לשיר בשפת הסימנים ובדקו עמם האם קיים דמיון בין הסימנים שהמציאו לשפת הסימנים הרשמית.

כיתות ג-ד
1. הכנה- "ציור מילים" באמצעות צלילים:

  • כתבו מספר מילים על הלוח, אלתרו מנגינה קצרה המציירת את אחת המילים ובקשו מהתלמידים לבחור במילה המתאימה.
    •  מילים לדוגמא: זריחה, שקיעה, נמוך, גבוה, שמח, עצוב.
  • בקשו מהתלמידים לאלתר בקולם מנגינות למילים אלו, באופן שימחיש את משמעותן, ("ציור מילים" באמצעות צלילים).

2. האזינו לשיר ובקשו מהתלמידים לשים לב כיצד מולחנות המילים "יותר" ו"פחות" בפזמון, ולתאר מה גילו.

3. שירה:

  • נגנו את מנגינת השיר ללא מילים ובקשו מהתלמידים לעקוב אחר מילות השיר ולהרים את ידם בכל מקום שבו מופיעה המילה "יותר".
    • מומלץ להציע לתלמידים לשיר את השיר בתנועות שפתיים בלבד ללא קול על מנת להצליח במשימה.
  • נגנו שוב את השיר ואפשרו לתלמידים לנסות לשיר את המילה "יותר" בכל מקום בו היא מופיעה.
  • חלקו בין התלמידים את משפטי השיר ובקשו מהם לשיר את המשפט שקיבלו.
  • תנו לתלמידים להציע אופנים שונים לשירת השיר (סולנים, קבוצות, שירת מענה, חלוקה לבית ופזמון או למשפטים) ובצעו אותו ביחד עם פלייבק.

4. חלוקה פנימית של המשפטים המוזיקליים בשיר - משחק פסלים:

  • הנחו את התלמידים להתפזר במרחב כפסלים ולהחליף תנוחה בכל פעם שיש מנוחה או עצירה במנגינת הבית. בפזמון התלמידים ינועו בחופשיות.
    • שאלו: האם כל המשפטים היו באותו אורך? האם הייתה תבנית קבועה החוזרת על עצמה? אם כן- מהי?
    • התבנית: קצר- קצר- ארוך, (ניתן לכתוב את התבנית המקצבית החוזרת ולהקיש אותה באופנים שונים כמו כן ניתן לבקש מהתלמידים שיקיפו בדף התווים את התבנית החוזרת).
  • בקשו מהתלמידים להשתמש בתבנית שזיהו בשיר וליצור בכלי הקשה יצירה משלהם בעלת תבנית זהה, או, להוסיף עוד שלושה משפטים לשיר הנלמד, על פי התבנית שגילו.

כיתות ה-ו
1. קראו את מילות השיר

  • צפו בסרטון ובקשו מהתלמידים לענות על השאלות הבאות:
    • מהי האווירה המועברת בסרטון?
    • האם, לדעתכם, האווירה מתאימה למסר של השיר?
  • בקשו מהתלמידים לצפות שוב בסרטון ולהצטרף אל ה"להקה" המלווה את הזמרת.

2. חלקו לתלמידים את תווי השיר

  • בקשו מהם לסמן את הדברים הבאים:
    • הצליל הפותח את הבית
    • הצליל הסוגר את הבית, (בוולטה השנייה).
    • הצליל האחרון בשי,ר (סוף הפזמון).
    • המילה "יותר" בפזמון בלבד, בכל הופעותיה.
    • המילה "פחות" בפזמון בלבד, בכל הופעותיה.
  • בעקבות הסימונים, שאלו:
    • כיצד מתפתח השיר, האם הלחן ממחיש את כוונת המילים? (ממנעד צר למנעד רחב, ממלודיה של צעדים למלודיה של קפיצות, קו מלודי שמתפתח מצלילים נמוכים לצלילים גבוהים)
    • ערכו השוואה בין המנעד של המילה "יותר" לעומת המילה "פחות", ושאלו כיצד מודגשת המילה "יותר".

3. בעקבות הפעילות הקודמת, בקשו מהתלמידים לאלתר בקולם או בכלי נגינה, מנגינות למספר מילים מהשיר בהתאם למשמעותן, בטכניקה של "ציור מילים".

  • מילים לדוגמא: אהבה, הקשבה, אמונה, שלום.

 


מה למדנו?

  • הבחנה בין צעדים לקפיצות במנגינה.
  • "ציור מילים" – קשר הבעתי בין הטקסט ללחן – יישומו בשיר והתנסות באלתור.
  • פיסוק פנימי של משפטים מוזיקליים.
  • זיהוי תבנית ריתמית חוזרת.

 

 

 

הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ. (שיר השירים ב, י"ב)

 

מִשְׁתּוֹקֵק – רוצה מאוד
אֲזַי – כתוצאה מכך

 

אודות השיר
בשנת 1976 כתבה המשוררת נעמי שמר את "שירת העשבים", שמבוסס על דבריו  של  רבי נחמן מברסלב (1772-1810).

השיר עוסק בַּערך ובייחוד של כל פרט על פני האדמה, ייחוד הבא לידי ביטוי בקולו המיוחד, בניגון המיוחד שלו. לא רק בני אדם ובעלי חיים אלא אפילו צמחים ועשבים: "שכל עשב ועשב יש לו שירה מיוחדת משלו". על אחת כמה וכמה, שלכל אדם יש את הניגון המיוחד שלו, המהות שרק הוא מבטא בעולם.

ר' נחמן, והשיר של נעמי שמר בעקבותיו, קוראים לאדם להיות קשוב לניגון של עצמו ושל הסובב אותו, הטבע בכללו ובמיוחד טבעה של ארץ ישראל. השהייה בטבע וההקשבה לניגוניו מאפשרת לאדם להעמיק את הקשר שלו לאדמה, לטבע ולארץ ישראל, וכל אלו הופכים ל"שירת הלב" של האדם עצמו. 


ערכים מובילים בשיר: חברות וסובלנות, אהבת הטבע בארץ ישראל, קיימות, ייחודיות האדם, הקשר בין האדם לטבע ולארץ ישראל


 

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

 חלופות לפעילות בטבע ולעבודה יצירתית

שיר זה מזמן שיח אודות הניגון הייחודי הקיים בכל פרט ופרט על פני האדמה (מהותו), ועל כך שהאדם, המקשיב לניגונו שלו ולניגוני הסובבים אותו, מושפע ונבנה מהם.

פעילות הכנה לשיר-בחיק הטבע
בקשו מהתלמידים להצטייד בכלי כתיבה ומחברות וצאו עימם לשדה/יער/חורשה סמוכים שבחרתם כדי לקיים את הפעילות.

1. בקשו מהתלמידים לעצום עיניים ולשבת בשקט כמה דקות ולהאזין לקולות הטבע: רשרוש העצים, הפרחים, הדשא, העשבים, ציוץ צפרים, זמזום חרקים וכו'.

2. בקשו מהתלמידים לכתוב:

  • אלו קולות שמעתם כשהקשבתם לטבע?
  • אילו רגשות מתעוררים בכם כשאתם בחיק הטבע?
  • כיצד משפיעה עליכם ההקשבה לקולות הטבע?
  • לו היו הצמחים יכולים לדבר, מה היו אומרים?
  • "כי האדם עץ השדה" באילו מובנים אפשר להשוות בין הצומח לאדם?
    • במקרים שבהם אין בקרבת בית הספר מקום מתאים לצאת אליו, אפשר לקיים פעילות זו בעזרת דמיון מודרך: המורה יבקש מהתלמידים לעצום עיניים ולדמיין שהם בחיק הטבע. אפשר להאזין לקלטת של צלילים מן הטבע.

עיון בשיר
1. "דע לך שכל עשב ועשב
יש לו שירה מיוחדת משלו
ומשירת העשבים
נעשה ניגון של רועה"

השיר מתמקד בייחוד שיש לכל פרט על פני האדמה (דומם, צומח, חי וכמובן – האדם). לכל פרט מאפיינים ייחודיים משלו שהם מהותו, וה"ניגון" הוא הסמל של הייחוד הזה. העשבים בשיר זה הם עשבים כפשוטם אך גם דימוי לבני האדם. בקשו מהתלמידים:

  • לקרוא את השיר עד סופו.
  • לשייך לבית המתאים בשיר את ההיגדים האלה:
    • טוב ויפה להקשיב לשירת העשבים ולהתבונן ביופיים המיוחד. השהייה בטבע ממלאת את הלב בהשתוקקות, רצון וגעגוע.
      מתאים לבית _________.
    • לכל פרט יש ייחודיות משלו וכך גם לכל רועה. כשהרועה מקשיב לשירת העשבים הניגון שלו (הייחודיות שלו) מושפע מהניגון שלהם.
      (וכך גם כל אדם, כשהוא מקשיב לסובב אותו הוא מושפע ונבנה ממנו).
      מתאים לבית _________.
    • כשהלב מתמלא בשמחה ותשוקה בזכות שירת העשבים האדם מתחבר לטבע ולאדמה וכמובן גם לעצמו. מתוך כך הוא מתחבר גם לארץ ישראל, שאליה הוא שייך ואז הארץ מאירה אותו באור גדול.
      מתאים לבית _________.
  • האם מוכר לכם מצב שבו הניגונים (הייחודיות) של הסובבים אתכם משפיעים עליכם? כיצד?
  • האם מוכר לכם מצב שבו הניגון שלכם משפיע על הסביבה? כיצד?

2. "דע לך כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם" (ר' נחמן מברסלב, המקור לשירת העשבים)

  • כיצד בחייכם הפרטיים משתנה "הניגון שלכם" ממקום למקום? חישבו על מקומות חשובים בחייכם (כגון הבית, בית הספר, מועדון, בית של סבא וסבתא וכד') מה גורם לשינוי הזה?
  • מה מעוררת בכם החשיבה על כך שהייחודיות של כל אחד ואחת משפיעה ומושפעת?

3. "ניגון של הלב"- הייחודיות של כל אחד ואחת:

  • מדוע לדעתכם השתמשה המשוררת במטאפורה "ניגון" כדי להביע מהות וייחודיות?
    חשבו על ניגון/כישרון/כוח, שמאפיין אתכם בצורה בולטת. איך התגלה כישרונכם, ה"ניגון" שבכם?
  • כיצד ובמה עזר לכם ניגונכם הייחודי במהלך חייכם?
  • האם אתם זוכרים משפט שאמרו לכם בקשר לכישרון/כוח/ניגון שיש בכם?
  • אילו רגשות מציפה בכם החשיבה על ה"ניגון" המיוחד שלכם?

עבודה יצירתית
"משירת העשבים נעשה ניגון של רועה".
הכינו חומרי יצירה: ז'ורנלים, דפים צבעוניים, שאריות בדים ,צבעים, דבק וכו'

הפעלה ראשונה
בשיר שלנו קיימת השוואה בין אנשים לצומח (עשבים).

  • בקשו מהתלמידים לברר עם עצמם : לו הייתי עץ/פרח/שיח/צמח- מה הייתי?
    • בקשו מהתלמידים לשים לב למראם, תכונותיהם האישיות, תחומי העניין שלהם, כוחותיהם, כישרונותיהם וכד', ולחפש מאפיינים דומים בעץ/פרח/שיח/צמח שבחרו.
  • בקשו מהתלמידים ליצור עץ/שיח/פרח/צמח המתאים לדמותו.

הפעלה שנייה

  • תלו בריסטול בכיתה וכתבו בחלקו העליון: "דע לך שכל עשב ועשב יש לו ניגון מיוחד משלו". הדביקו על הבריסטול במעגל את היצירות שהכינו התלמידים.
  • במליאה בקשו מהתלמידים להסביר את  בחירת העצים, הפרחים או הצמחים.
  • בקשו מהתלמידים לשתף מה הרגישו וחשבו בתום תהליך הלמידה והיצירה אודות "הניגון" המיוחד של כל אחד ואחת, ואודות "הניגון" המשותף שהתקבל מחיבור של כלל הניגונים.

 

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לשיח בכיתה בשילוב עם הפעלות לפי קבוצות גיל
מצורף נספח 1 (הניגון החסידי)

בשנת 1976 כתבה המשוררת נעמי שמר את "שירת העשבים". השיר מבוסס על דבריו של רבי נחמן מברסלב (1772- 1810). נעמי שמר, בעקבות רבי נחמן, קוראת בשיר לאדם להיות קשוב לניגון שלו עצמו ושל הטבע הסובב אותו, ובמיוחד לטבע של ארץ ישראל. השהייה בטבע וההקשבה לניגוניו מאפשרת לאדם להעמיק את הקשר שלו לאדמה, לטבע ולארץ ישראל, וכל אלו הופכים ל"שירת הלב" של האדם עצמו. 
הפסוק המקראי המלווה שיר זה: הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנו. (שיר השירים ב, יב),  מעיד על הנעשה בטבע -  הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו, האביב לפנינו, ואנו משווים לנגד עינינו את התעוררות הטבע ופריחתו, ומטים אוזן לציוץ הציפורים.
בשיר ובפסוק המקראי באים לידי ביטוי הערך והייחוד של כל פרט ופרט על פני האדמה. לא רק בני אדם אלא גם בעלי חיים, צמחים, ניצנים ואפילו עשבים: שֶׁכָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב יֵשׁ לוֹ שִׁירָה מְיוּחֶדֶת מִשֶׁלּוֹ.

 

הפעלות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. כתבו על הלוח את שם השיר: "שִׁירַת הָעֲשָׂבִים".

  • האם עשבים יכולים לשיר?
  • למה התכוונה המשוררת בשם "שירת העשבים" שנתנה לשיר?
  • על מה מספר השיר?

2. השמיעו לתלמידים את השיר וקראו את הבית הראשון.

  • מה משמעות המשפט  שֶׁכָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב יֵשׁ לוֹ שִׁירָה מְיוּחֶדֶת מִשֶׁלּוֹ? (לכל דבר בעולם יש ייחוד משלו, אופי מיוחד ומראה מיוחד. השירה מסמלת ייחודיות זו.)

3. כתבו את הפסוק המקראי על הלוח: הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנו. אפשר להשמיע את השיר ניצנים נראו נראו בארץ ולראות את הסרטון המצורף ובו תמונות טבע.

  • מה משותף לשיר "שירת העשבים" ולפסוק המקראי? (אהבת הטבע, אהבת מכלול הדברים הקשורים לטבע, בעלי חיים צמחים ציפורים ואפילו עשבים, הצורך להקשיב לטבע ליהנות ממנו אך גם לשמור עליו.)

4. בקשו מהתלמידים להביא תמונות מהבית ( שהם או בני משפחותיהם צלמו, גזרו מעיתון/כתב-עת וכדומה ), המציגות לדעתם את הפסוק המקראי המלווה את השיר, ותלו את התמונות בפינה מיוחדת.

כיתות ג-ד
1. בקשו מהתלמידים לעיין בשיר והשמיעו להם את השיר.

  • בקשו מהתלמידים 'לצייר את השיר' באופן חופשי ועל פי פרשנות אישית, ולהתייחס לרגשותיהם, מחשבותיהם, טעמם ודעותיהם.
  • בקשו מהתלמידים להסביר את שהבינו מן ההאזנה ללחן ולמילות השיר.
  • התעכבו על הבית השלישי:
    • במה עוסק בית זה? בקשו מהתלמידים לכתוב אותו במילים שלהם (כשהלב מתמלא בשמחה משירת עשבים, האדם מתחבר לארץ, לאדמה ותשוקתו וגעגועיו לארץ ישראל מתעצמים. בהשפעת השתוקקות זו  אור הולך ונמשך עליו מקדושת הארץ).
    • בררו עם התלמידים את המשפט "וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הַלֵּב" (הניגון שבלב הוא ניגון אישי, פרטי, הנובע מהמפגש שבין האדם לטבע)

2. שאלו: אילו הצמחים יכלו לשיר במילים מה היו אומרים? (באמצעות התשובות נעמוד על ערך השמירה על הטבע).

3. כתבו את הפסוק המקראי על הלוח: הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ (שיר השירים ב, יב)

  • בקשו מהתלמידים "להקשיב" לפסוק המקראי ולתאר אילו חושים משתתפים בהקשבה?
  • הציעו לתלמידים להוסיף עוד חושים  לתהליך "ההקשבה" וההאזנה לטבע (למשל חוש הטעם [פירות העץ], חוש הריח ועוד)
  • בקשו מהתלמידים לספר על מקום שהיו בו, על מזג האוויר ועל מה שראו, שמעו והריחו סביבם, וכן על פעילויות שעשו בזמן השהייה בטבע.

כיתות ה-ו
1. השמיעו את השיר לתלמידים ולאחר מכן הקריאו אותו.

2. את הבתים בשיר חותם כעין פזמון:
בבית א –  וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל רוֹעֶה.
בבית ב -   וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים מִתְמַלֵּא הַלֵּב וּמִשְׁתּוֹקֵק. 
בבית ג -   וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הַלֵּב.

  • מהי שירת העשבים?
  • מה המיוחד בסיום של כל בית? מה המסר הכללי הבא לידי ביטוי בסיומות אלו? (הפזמון מתפתח: הביטוי״נעשה ניגון״ מבית א והמילה ״הלב״ מבית ב מצטרפים לביטוי חדש המכיל את שניהם: ״נעשה ניגון של הלב״.)

3. כתבו את הפסוק המקראי על הלוח: הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.

  • הפנו את התלמידים לאתרי המידע ושאלו: אלו פרשנויות מצאתם למונח "עֵת הַזָּמִיר"?
    (קיימות שתי גישות פרשניות למונח זה: יש המסבירים שמדובר בזמן, זמן קטיף הזמיר, היא מלאכת זמירת הגפנים, ויש הסבורים ש"עֵת הַזָּמִיר " מקביל ל"קוֹל הַתּוֹר" והם מכוונות לציפורים הנותנות קולן.)
  • מהו "הניגון" הנשמע  בפסוק שלפנינו (הייחודיות של כל דבר בטבע, ההקשבה לטבע וההתבוננות בו, ההשפעה של הטבע על האדם וההפך, ועוד)?
  • אילו קשרים דומים יש בין דברים או עצמים שונים בעולמם? מתי הניגון שלהם נעשה מהניגון של אחרים?
  • כיצד באה לידי ביטוי האהבה הגדולה לארץ ישראל בשיר ובפסוק המלווה אותו?

 


לסיכום:

  • בחנו את הקשר שבין האדם והטבע.
  • דייקנו את מושג "ההקשבה לטבע".
  • בחנו את האהבה לטבע בכלל ולטבע של ארץ ישראל בפרט.
  • היכרנו את הפסוק "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" משיר השירים.

 

 

זרקור מוזיקלי

חלופות להפעלות לפי קבוצות גיל
מצורפים נספח1נספח2

נעמי שמר כתבה את השיר "שירת העשבים"  בשנת 1976 להצגה "מסעות בנימין השלישי" שנכתבה על-פי סיפורו של מנדלי מוכר ספרים, ומתארת את ניסיונו של בנימין להגיע לארץ ישראל. השיר מתבסס על דברים שכתב רבי נחמן מברסלב. השחקן והזמר שלמה ניצן השמיע לנעמי שמר את דברי רבי נחמן אודות שירת העשבים, ולדבריה מרגע ששמעה את מילותיו של רבי נחמן – התנגנה בה המנגינה. היא הקדישה את השיר לשלמה ניצן.

יש המגדירים את השיר "שיר - תפילה". נוהגים לזמרו בסדר ט"ו בשבט. הלחן של השיר מבוסס על מוטיבים של ניגונים ולחנים חסידיים.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. לאחר האזנה ראשונה לשיר בביצוע נעמי שמר ,קראו את השיר(מבלי לציין את שמו). בקשו מהתלמידים לתת שם מתאים לשיר ולהסביר מדוע בחרו בשם זה

2. אחרי האזנה לחלקו הראשון של השיר (0:00-0:53) בקשו מהתלמידים לתאר בלשונם אילו, רגשות ומחשבות מתעוררים אצלם ואילו תמונות עולות בדמיונם.

3. בזמן ההאזנה לשיר בקשו מהתלמידים:

  • ל"צייר" את תנועת השיר באוויר (אפשר להוסיף מטפחות לתנועה) ולבדוק היכן מגיעה הנקודה הגבוהה ביותר בשיר (על המילה "משלו"). 
  • לבדוק באיזו מילה מגיעים לצליל הגבוה ביותר בשלושת הבתים (בית 1- "משלו", בית 2- "השם", בית 3- "עליו").

4. בקשו מהתלמידים לשיר את ארבעת השורות הראשונות של השיר:  דַּע לְךָ, שֶׁכָּל רוֹעֶה וְרוֹעֶה – יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיֻחָד מִשֶּׁלּוֹ, כל אחד בקצב שלו, בעוצמה ובמהירות שהוא בוחר.

כיתות ג-ד
1. האזינו עם התלמידים לשיר בביצוע משתתפי המחזה "מסעות בינימין השלישי".

  • כיצד נפתח השיר? איזו תחושה מעוררת פתיחה זו? איזה אופי יש למנגינה?
  • האם יש פזמון חוזר בשיר? האם הוא חוזר על עצמו גם במילים וגם במנגינה?
  • בביצוע המוזיקלי הזה שומעים בנייה והתפתחות לאורך השיר. האם לדעתכם הביצוע מעביר את המסר של הטקסט? כיצד?

2. השמיעו שוב את השיר ובקשו מהתלמידים לענות:

  • מי מבצע כל חלק בשיר (אפשר להיעזר במחסן המילים: סולן, סולנית, כולם, גברים, נשים).
  • מה יש יותר: קטעי סולו או שירה משותפת? מדוע?
  • באיזה מן הבתים יש שירה בשני קולות (מנגינה+ליווי) .
  • האם השיר מסתיים בסולו או בשירה משותפת? מה משמעותו של סיום זה?
  • אילו מילים מוטעמות בכל בית? (דע לך). באילו אמצעים מוזיקליים משתמשת המלחינה כדי להשיג הטעמה זו? בקשו מהתלמידים להוסיף תנועה שתדגיש את המילים המוטעמות בשירה.

3. האזינו עם התלמידים לעוד ביצוע של השיר מפי אתי אנקרי (החל מ 0:24) בערב מחווה לנעמי שמר. בקשו מהתלמידים לבחור את הביצוע שהם אהבו יותר ולהסביר מדוע.

כיתות ה-ו
1. האזינו עם התלמידים לשיר בביצוע משתתפי המחזה "מסעות בינימין השלישי":
השיר מחולק לשלושה בתים, אך בכל בית יש גם חלוקה פנימית, הן בטקסט הן בלחן.

  • כמה פסוקים מוזיקליים מכיל כל בית בשיר?
  • האם מספר הפסוקים זהה בכל בית?
  • האם הפסוקים זהים/ דומים/ שונים זה מזה?

2. בקשו מהתלמידים לכתוב באותיות או בכל דרך שיבחרו את מבנה המנגינה בבתי השיר (א,א1, ב) ויאפיינו כל פסוק: גובה, כיוון מלודי, שימוש במרווחים חוזרים ("נעשה ניגון" - קוורטה), מנעד ועוד .

3. בקשו מהתלמידים להאזין למשל "שירת העשבים" ולשיר לבדוק האם הן המשל והן ביצוע השיר העמיקו את הבנת הטקסט ומשמעות השיר.

4. ניגון חסידי הוא סוגה מוזיקלית במוזיקה היהודית. הסבירו לתלמידים את המונח ואת מוטיב האנחה (ירידה בסקונדה קטנה/גדולה המקבילה לסאונד המופק בשעת אנחה אנושית).                              

  • בקשו מהתלמידים לסמן בתווים המופיעים בקובץ המצורף את "מוטיב האנחה" (סקונדה בירידה), "מוטיב התרועה- בקריאה" (קוורטה זכה בעלייה), ואת נקודת השיא של השיר (הצליל הגבוה ביותר).
  • דונו איתם על מאפייני הניגון החסידי. כיצד המוטיבים שסימנו משפיעים על אופיו של השיר, וכיצד זה משפיע עלינו המאזינים.

5. בקשו מהתלמידים להתבונן במילות השיר ולענות:

  • מדוע נעמי שמר כתבה את השיר בשורות קצרות מאוד שאינן אחידות?
  • האם צורת השיר משפיעה על המשקל שלו? האם זוהי שירה רצ'יטטיבית? בקשו מהתלמידים להסביר.
    (זהו שיר תפילה, שיש בו התכנסות והתבוננות פנימית, הרהורים, מחשבות קצרות – תחושה של שירה רצ'יטטיבית ללא משקל קבוע).

 


מה למדנו?

  • הכרת המסלול המלודי ונקודות השיא בשיר.
  • מתן אינטרפרטציה אישית לשיר.
  • זיהוי מרקם הקולות בשעת ההאזנה.
  • הכרת המושגים : מוטיב האנחה, ניגון חסידי, רצ'יטטיב ומוטיב התרועה.
  • התבוננות בתווים: זיהוי משקל ומוטיבים בולטים.

 

 

 

Please rotate Your Device
In Portrait Mode.

You are using an outdated version of Internet Explorer. For better user experience, please, upgrade your browser.