דילוג לתוכן

שיר של יום - ערבות הדדית, אחריות ומחויבות

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב בשילוב הפעלה / ללא הפעלה / הפעלה בלבד

שיר זה מאפשר שיח אודות התמודדות עם מצבי חיים קשים ומורכבים וכן על יכולתו של האדם למצוא כוחות, לנחם ולהתנחם.

יש לשים לב לתלמידים שחוו אבדן קרוב במהלך חייהם או שחווים בימים אלה מחלה קשה של בן משפחה וכד'.

 

לדיון ושיח במליאה

1. "לכאורה עסקנו בשלנו"-
לכאורה- במבט ראשון, בלי לבדוק לעומק, כביכול...

  • מדוע רק לכאורה עסקנו בשלנו?

2. "בלי לבקש גדולות ונצורות"-
אבי קורן נתן דוגמאות לדברים פשוטים וטבעיים שאנו מבקשים שימשיכו להתקיים:
"את הגשם תן רק בעתו ובאביב פזר לנו פרחים,
ותן שיחזור שוב לביתו, יותר מזה אנחנו לא צריכים...."

  • תנו דוגמאות נוספות לדברים קטנים ויומיומיים שהיינו רוצים שימשיכו לעד. אילו תחושות עולות בנו כשאנו נזכרים בדברים אלו?

3. "שלוה מופרת וכבר אחרת ואין טעם לכסות כי בפתח נכנסות התמורות"-
טבע האדם הוא להאמין בטוב ובכך שהוא יהיה מנת חלקו לנצח. אנו מאמינים שאם נעשה טוב יקרו לנו דברים טובים ולכן מובנת הנטייה "לכסות", לא לראות ולהכחיש ש"בפתח נכנסות התמורות...".

  • מה יכול להתאפשר לנו כשאנו לא "מכסים"?

4. "מאין כוחות לשאוב?"-

  • על איזו עמדה פנימית מעידה שאלה זו?

5. "זה בזו נביט"-

  • היכן מחפש האדם את מקור הכח הראשוני?
  • מה רוצה המשוררת לומר לנו על כוחו של הזולת בעזרה בהתמודדות עם מצבי משבר?

6. "לפעמים אני, לפעמים אתה"-
"גלגל חוזר בעולם- יש עליות וירידות בחיי האדם והפרט, וגם בחיי הכלל- לא לעולם חוסן" (נעמן אופיר ניבונכון).

  • אילו תחושות ומחשבות עולות בנו נוכח ידיעה זו, שכל אחד מאתנו עלול לחוות במהלך החיים מצבים קשים?

7. "כה זקוקים לנחמה"-

  • כולנו זקוקים לעידוד ולנחמה כשעצוב לנו. אילו סוגים של "נחמה" אתם מכירים?
  • נסו להיזכר במצב בו הייתם מנחמים או מנוחמים. מה היה שם? מה צריך לקרות כדי שתהיה "נחמה"?

8. "מי שחווה את בערת הקיץ ליבו לבית"-

  • מה מסמלים "בערת הקיץ" וה"בית"?
  • מדוע לדעתכם בחרה המשוררת דווקא דימויים אלה?
  • אילו תחושות מעורר בנו "בית"?
  • מה קורה לנו כשאנו חוששים שה"בית" בסכנה?

9. "על מה יתפלל עד סתיו?"-

  • אילו משאלות, בקשות ותפילות עולות בנו כשאנו חושבים על מצבים ואירועים קשים שעלולים להגיע?
  • מה מחוללת בנו התפילה?

 

הפעלות
1. "מאין כוחות לשאוב?"

  • בקשו מהתלמידים  להיזכר באירוע אותו הם מגדירים כאירוע קשה, לחזור לאירוע זה ולהיזכר ברגשות ובמחשבות שליוו את האירוע. בקשו מהם לכתוב בקצרה במחברת דברים העולים בזיכרונם.
  • כל תלמיד בתורו יספר על האירוע בו נזכר ועל המחשבות והרגשות שנלוו אליו.
  • חלקו  את הפתקים עם השמות; כל תלמיד יקבל פתק עם שם של חבר מהכיתה.
  • בקשו מהתלמידים להכין על גבי דף, משהו נותן כח ומחזק לתלמיד שאת שמו קיבלו (ע"י ציור, כתיבת משפט, שורה משיר, גזירה והדבקה של תמונות ומילים וכד').
  • בסבב, כל תלמיד ייתן לחברו את ה"כח" שהכין לו ויסביר לכל את בחירתו.
  • כתבו על בריסטול, שיישאר קבוע בכתה, את כל ה"כוחות" שעלו מדברי התלמידים, ויתקבל מעין "מאגר כח גדול" של כל הכתה.
  • בקשו מתלמידי הכתה לומר איך הרגישו לתת ולקבל את הכוח.

2. את אותה פעילות ניתן לקיים כאשר כל תלמיד ישתף את חבריו באירוע משמעותי שחווה

  • מה עזר לו? באילו דברים הסתייע כדי להתמודד ולצאת מחוזק מהאירוע?
  • כתבו את כל הכוחות על הלוח/בריסטול ובקשו מהתלמידים לומר באילו עוד כוחות יוכלו להיעזר מהיום, מה עוד יוכלו לאמץ כמשאב מסייע.

3. "ועל מה יתפלל עד סתיו":
התפילות השכיחות ביותר הן תפילות של בקשות והבעת משאלות:

  • מהי התפילה האישית שלכם?
  • בקשו מהתלמידים לנסח תפילה אישית הנכונה להם ל'כאן ועכשיו'.
  • "ליבו לבית": שאלו את התלמידים מהו ה"בית שלהם"- האנשים, החפצים, הסביבה, היקרים לליבם ומה היו רוצים לבקש בתפילה עבורם.
  • מה היו רוצים לבקש עבור עצמם?
  • האם יש עוד משהו אותו היו רוצים לבקש בתפילה?
  • אספו את התפילות מהתלמידים ושמרו אותן עד סוף השנה. בסוף השנה חלקו אותן לקריאה מחודשת.
    • האם יש משהו מתוך התפילה האישית אותו אתם רוצים לשתף עם חבריכם?
    • איך אני מרגיש עכשיו לאחר כתיבת תפילתי האישית?
    • מה מחוללת בי התפילה? האם היא גורמת לשינוי אישי כלשהו? האם היא מחזקת אותי? נותנת לי כח?
חזרה

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלה / ללא הפעלה / הפעלה בלבד

השיר מספר על התמודדויות קשות בחיי האדם ועל הצורך האנושי בנחמה. הפזמון שם דגש על כוחם המחזק והמרגיע של האנשים שלצדנו:  "זֶה בְּזוֹ נַבִּיט ... לִפְעָמִים אֲנִי לִפְעָמִים אַתָּה כֹּה זְקוּקִים לְנֶחָמָה". בשיר מוצגת התמודדות עם תמורות החיים שלעיתים הן קשות "מִי שֶׁחָוָה אֶת בְּעֵרַת הַקַּיִץ,לִבּוֹ לַבַּיִת וּפְנֵי הַנּוֹף רְאִי לְחֶרְדוֹתָיו." ברגעיו הקשים שואל האדם את עצמו " מֵאַיִן כּוֹחוֹת לִשְׁאֹב".

על שאלה זו מציע הלל הזקן ש "בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ" (מסכת  אבות, ב, ו) , אמרה זו באה ללמדנו על חשיבותה של הערבות ההדדית, העזרה והתמיכה של האחד בשני. האמרה מדגישה את ערך המחויבות והאחריות של האדם ומחדדת את הרעיון שבמצבים בהם אין איש שיודע או מסוגל לבצע את 'המעשה הנכון', חובה עלינו להיות "אִישׁ" מלשון, אֱנוֹשִׁיּוֹת לעשות מאמץ, למלא את החלל ולפעול כראוי.

הצורך האנושי בנחמה הבא לידי ביטוי בשיר,  ומתן מענה לצורך זה הוא סימן להיותנו "אִישׁ", אנשים אֱנוֹשִׁיִּים.

 

מגוון פעילות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. רגע של עברית: כתבו על הלוח את ארבע המילים (מאותו שורש מילה): אִישׁ, אֲנָשִׁים, אֱנוֹשִׁיּוֹת, אֱנוֹשִׁיִּים.

  • הסבירו את משמעותן.
  • בקשו מהתלמידים לכתוב משפט לכל אחת מהמילים.

2. כתבו על הלוח את האמרה המלווה שיר זה: "בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ".

  • מה משמעותה של אמרה זו?
  • מדוע צריך "לִהְיוֹת אִישׁ"? ואולי בכלל לא צריך?

3. האזינו לשיר וקראו אותו עם התלמידים. התמקדו בפזמון

  • "לִפְעָמִים אֲנִי לִפְעָמִים אַתָּה כֹּה זְקוּקִים לְנֶחָמָה." –
  • מהי נחמה? (דבר שמשכיח קושי או כאב, שמפצה על תחושות קשות), מה כוונת המשפט?
  • ספרו על מקרה בו הייתם זקוקים ל"נחמה" או עזרה והיה "איש" – חבר, בן משפחה או אחר, שעזר לכם והיה לצדכם. כיצד הרגשתם?
  • ספרו על מקרה שאדם קרוב היה זקוק ל"איש" ואתם תמכתם וניחמתם.

כיתות ג-ד
1. האזינו לשיר ועקבו עם התלמידים אחר המילים. התמקדו במשפט "בְּלִי לְבַקֵּש גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת."

  • רגע של עברית:
    • מה משמעות הביטוי "גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת".
    • באיזה הקשר נאמר הביטוי בשיר.
    • הדובר בשיר אינו מבקש גדולות ונצורות אך מה כן הוא מבקש? (הדובר מבקש נחמה וחסד).

2. כתבו על הלוח את האמרה המלווה את השיר ,"בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ".

  • מה משמעות המשפט וכיצד הוא נותן מענה לצורך בנחמה העולה בשיר?

3. חלקו לתלמידים את הסיפור המצורף וקראו אותו יחד איתם
זהו סיפור על ארבעה אנשים:
"כולם", "אף אחד", "כל אחד", ו"מישהו".

הייתה עבודה חשובה שצריכה הייתה להיעשות,
אבל, "אף אחד", לא עשה אותה.
"
מישהו" כעס על כך, מפני ש"כל אחד" יכול היה לעשות את זה,
אבל, "אף אחד" , לא עשה אותה.

אז ...
"
כולם" האשים את "מישהו"
בגלל ש"אף אחד" לא עשה
את מה ש"כל אחד" היה יכול לעשות...

  • מהו המסר בסיפור?
  • בקשו מהתלמידים לכתוב את הסיפור עם המילה נחמה משובצת בתוכו (למשל: היה צריך לעזור ולנחם את יוסי, אבל 'אף אחד' לא עשה זאת. 'משהו' כעס כל כך מפני ש'כל אחד' יכול היה לעשות את זה .. וכך הלאה).
  • בקשו מהתלמידים להוסיף בית בו משהו ,"הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ" עזר וניחם.

כיתות ה-ו

1. קראו את השיר והאזינו לו. התמקדו בביטויים: "וְלִכְאוֹרָה עָסַקְנוּ בְּשֶׁלָּנוּ"  ו"שַׁלְוָה מוּפֶרֶת" .

  • תנו דוגמאות למקרים בהם, "השלווה"  שלכם הופרה או למקרים בהם נתקלתם בקשיים.כיצד הדברים נפתרו?
  • מה משמעותה של המילה, "לִכְאוֹרָה", (מילה היוצרת מצב של חיזוי לְמה שעתיד להתבדות או להיות מופרך)?
  • מה זה אומר מבחינתנו כששיר מתחיל במילה לכאורה?
  • וְלִכְאוֹרָה עָסַקְנוּ בְּשֶׁלָּנוּ - האם הקשיים של אדם אחד הם ענינו של אדם אחר?

2. הציגו בפני התלמידים את האמרה "בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ" ושאלו:

  • מה הם מבינים ממשפט זה? מה הוא אומר להם? מה הוא בא ללמד אותם?
  • למה הכוונה במילה "הִשְׁתַּדֵּל" ( מדוע לא נכתב במקומה הציווי תהיה איש)?
  • כיצד אמירה זו של הלל הזקן מתיישבת עם הנאמר בשיר שלפנינו?

 

 



לסיכום

  • בחנו את משמעותה של הערבות ההדדית
  • ביררנו מהי אחריות ומחויבות בהקשר של "נחמה"
  • למדנו איך הלל הזקן מדגיש במשנתו את חשיבותה של התמיכה, העזרה והנחמה כמו גם כל סיוע אחר הנדרש ומעצים את ערך האנושיות.

 

סימנייה