דילוג לתוכן

שיר של יום - ערבות הדדית, אחריות ומחויבות

זרקור מוזיקלי

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל בכיתה, במרחב ובקבוצות

השיר נכתב על ידי המשוררת רחל שפירא והולחן על ידי נורית הירש - כלת פרס ישראל, מוזיקאית ומלחינה ישראלית, מחשובי היוצרים בארץ. עוד על נורית הירש ניתן לקרוא כאן (בעמ' 21) וכאן.

שיתוף הפעולה הפורה בין נורית הירש לרחל שפירא הוליד הרבה שירים משותפים. כך סיפרה נורית הירש על היצירה המשותפת: "אי אפשר להיות אדיש למקרא השירים של רחל שפירא. היא הטביעה את חותמה בתרבות הישראלית כיוצרת חשובה ומוערכת, וכל שיר שאנו יוצרות ביחד הוא בשבילי נכס".[1]

"נחמה" נכתב עבור הזמרת אילנית והוקלט ב-1982. שנה אחר כך הקליטה את השיר גם חווה אלברשטיין בעיבודו של מנחם ויזנברג. השיר הולחן בסולם סול מינור, במבנה של בית (A) ופזמון (B). בבית הראשון ישנה הרחבה של המשפט האחרון (כך גם במילים). מבנה השיר - A’, A, B, A.
להרחבה נוספת על השיר

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א'-ב'
1. האזנה ראשונה - שירו את השיר ובקשו מהתלמידים להצביע כאשר הם קוראים או שומעים מילים שאינןי מובנות להם. פרשו יחד את מילות השיר.

2. נצחו על התלמידים ובקשו מהם להקיש פעמה של 4/4.

3. קראו את מילות השיר במקצב השיר

  • בקשו מהתלמידים להקיש על פי הניצוח שלכם.
  • הסבירו לתלמידים את המושג קדמה (ראו הרחבה בנספח)
  • הדגישו את הקדמה ושאלו את התלמידים בסיום הקריאה במה הבחינו.

4. האזנה שניה - נועו עם התלמידים באופן הבא:

  • צעדו עם התלמידים במעגל או במרחב על פי הפעמה

5. בכל פעם שתשמעו את הקדמה קודו קידה.

6. לסיכום, שירו את השיר יחד עם התלמידים.

 

כתות ג-ד
1. קראו את מילות השיר

  • בקשו מהתלמידים לתאר במילותיהם על מה מדבר השיר.
  • שאלו את התלמידים כיצד ניתן להביע בצלילים את הרגשות המובעים בשיר (הצעות - לגטו, סטקטו, פיאנו, פורטה, מנגינות זהות, דומות או שונות, התחלות וסיומות, דרכי הבעת המילים וכו').
  • הציגו לתלמידים את הגרף של הבתים והפזמון על הלוח, (לא מסודרים לפי הסדר) וחברו בין מה שאמרו למה שרואים. התייחסו למוטיב האנחה, לקדמה, למשפטים הדומים והזהים.

2. סידור הגרף והאזנות:

שירו את השיר

  • האזנה ראשונה – בקשו מהתלמידים להקיש את הפעמה ולאחר מכן סדרו במשותף את גרף הבתים והפזמון לפי הסדר, על הלוח.
  • האזנה שניה – הזמינו תלמיד/ה לעקוב אחרי הגרף על הלוח.

3. עבודה בקבוצות:

  • הכנה: האזנה שלישית - בקשו מהתלמידים להציע תנועות לקדמה, לאנחה ולפעמה, הזמינו את התלמידים להצטרף לשירה תוך כדי תנועות שסוכמו יחד.
  • חלקו את הכיתה לקבוצות ובקשו מכל קבוצה לחבר תנועה לשיר. על התנועה להביע את הקשר בין המילים והמנגינה (למשל – התנועה שמוצעת לכיתות א'-ב')
  • בקשו מהתלמידים להציג את יצירתם מול הכיתה, ומשאר הכיתה להצטרף לשירה.

 

כתות ה-ו
השמיעו את השיר

1. האזנה ראשונה - חלקו לתלמידים את תווי השיר עם המילים, בקשו מהתלמידים לעקוב אחרי התווים, לזהות היכן מתחיל הפזמון ולסמן על הדף הפסקות.

2. האזנה שניה – בקשו מהתלמידים לסמן את משפטי השיר בתווים בקו תחתון נפרד לכל משפט (אפשר ב- ) ולהבחין בתחילת כל משפט ובסיומו (קדמה ומוטיב האנחה).

3. האזנה שלישית – בקשו מהם למחוא כף בהפסקות, להניח יד על חבר בזמן הקדמה ולכופף בירכיים בסופי משפטים בהן קיים מוטיב האנחה.

4. בקשו מהתלמידים לקרוא את מילות השיר ולענות על השאלות (ניתן לעבוד בקבוצות):

  • מה מביעות מילות השיר?
  • כיצד מבטא לחנה של נורית הירש את מה שמביעות המילים, השתמשו במונחים שלמדנו בשיעור.

 


לסיכום

  • זיהוי והכרות עם מבנה השיר, מילותיו ולחנו.
  • חלוקה למשפטים מוזיקליים.
  • הבחנה בקשר בין מילים למנגינה.
  • הכרות עם המושגים "קדמה" ו"מוטיב האנחה".
  • מעקב ורישום בתרשים גרפי/תווים של השיר.   
  • הבחנה בין הפעמה למוטיב המלודי.
  • הבעה בתנועה של המוטיבים הבולטים במלודיה.

 


[1] מתוך מידע שכתב לי מוישיק לינדן, בן זוגה של נורית הירש

חזרה

סימנייה