דילוג לתוכן

שיר של יום - ערבות הדדית, אחריות ומחויבות

חזרה

זרקור מוזיקלי

הלחן של השיר "צל ומי באר" נכתב לפני המילים. 

המלחין לוי שער ז"ל מספר: "הלחן לשיר נכתב בעקבות פניה של הזמר בני אמדורסקי ז"ל, שהיה חצי מצמד "הדודאים". לקראת הוצאתו של תקליט שבו היה שיר נוסף שלי (השיר "שי" למילותיה של המשורר רחל), אמדורסקי פנה אלי ובקש שאכתוב להם שיר יפה נוסף רק קצת יותר קצבי. הסברתי לו שבעפולה אין מי שיכתוב תמלילים, ולכן נשלחו התווים ליורם טהרלב, שתוך שבועיים כתב את מילותיו הנפלאות, השזורות כה יפה ונכון בלחן."

השיר בנוי במבנה סטרופי (בית+פזמון). בתחילתו יורם טהרלב בוחר "לספר את מרבית העלילה", ולכן מופיעים שני בתים, בזה אחר זה, עם אותו הלחן בדיוק. ולאחר הפזמון רק בית אחד ושוב פזמון.

בכל בית 6 שורות עם חריזה שאינה קבועה ובפזמון 5 שורות בעלות אורכים שונים.

גם הפזמון למעשה מופיע פעמיים עם שינוי משמעותי בין חלקו הראשון לשני ( פזמון א' מסתיים במשפט: "חרש ייכנס ועד עולם יוכל להישאר" ולעומתו פזמון ב' מסתיים במילים: "ותמיד יוכל להישאר").

  • נבקש מהתלמידים להאזין לפתיחה של השיר ולהתייחס לאופי הפתיחה ולכלים. מה ההרגשה שמעוררת בנו פתיחה שכזאת? (עד 0:19) האם האווירה שיוצרת הפתיחה מתאימה לסיפור שמאחורי השיר? כיצד?
  • תוך כדי האזנה לשיר  בביצוע הדודאים והפרברים נבקש מהתלמידים לחפש שורות  שבהן המנגינה חוזרת במדויק.
  • נבקש מהתלמידים להתייחס לשירה הרצ'יטטיבית (שירה בסגנון דיבורי ומדוקלם) בתחילת השיר. מאחר שיורם טהרלב קיבל את המנגינה ועליה כתב את המילים, הוא בחר לספר את סיפורו, את זיכרונותיו בלחן ר'ציטטיבי.
  • נפנה את התלמידים לצלילים הארוכים בשיר  במילים "הדסים", "נכנסים", "קרבים" "מקשיבים".
  • נדון עם הילדים היכן נשמע הצלילי הגבוה ביותר בבתים, אילו מילים בחר יורם טהרלב להכניס לצלילים הגבוהים ("פותח", "העיניים", "אתנו"). מה יוצרת עלייה זו?
  • נבקש מהתלמידים להגיב למשפטים פתוחים וסגורים בתנועה תוך כדי שירה. הבית כולו בנוי ממשפטים פתוחים (שאלה) ורק המשפט המוזיקלי האחרון בבית מגיע לטוניקה - משפט סגור. הצליל הנמוך והארוך ביותר מחזיר אותנו הביתה. המילים שנבחרו בסופי משפטים סגורים הן: "נכנסים", "מקשיבים".
  • הפניית התלמידים לאופיו השונה של הפזמון (מבחינת הלחן).  החזרה העיקשת על צליל אחד ועל המילים: "מי שרעב ימצא אצלנו"...... "מי שעייף ימצא פה צל"....
  • נתייחס לדגש בלחן שניתן למילים "פת של לחם" – אחרי חזרה ממושכת מהירה על צליל אחד, מגיע "משהו אחר" (כנ"ל לגבי "מי באר").
  • נשוחח עם התלמידים על מקומה של המעקובת (סקוונצה) בירידה ולאחר מכן בעלייה (ניתן לסמן בתווים ולשוחח על הקשר בין הלחן לטקסט, כיצד הם משרתים זה את זה בחפיפה).
  • נפנה את תשומת הלב של התלמידים למקומה של ההפסקה הקצרה בפזמון אחרי המילה "צל...."  מה היא באה להדגיש (את המילים שאחריה - "מי באר" - או את המילה עצמה "צל" ואת חשיבותה בטקסט)?
  • התייחסות לשינוי בין פזמון ראשון לשני, הן במילים והן בלחן. מדוע יש עלייה סקוונציאלית במילים (מעקובת - חזרה על אותו מוטיב בצלילים גבוהים או נמוכים יותר). "חרש ייכנס ועד עולם יוכל להישאר" והיכן מגיעים לטוניקה? מדוע בחר טהרלב לסיים את הפזמון השני במילים "ותמיד יוכל להישאר"?

סימנייה