דילוג לתוכן

שיר של יום - ערבות הדדית, אחריות ומחויבות

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

השיר מזמן שיח אודות חשיבותה הגדולה של הנתינה לכלל בני האדם, הן המקבלים והן הנותנים, ועל משמעות החסד כאחד המרכיבים המרכזיים אשר העולם אינו יכול להתקיים בלעדיהם

מצורף נספח

חסד - טובה מרובה, צדקה, מעשה אהבה ונדיבות לב ( אבן שושן ).

 

אפשרויות לדיון במליאה

1. השיר פותח במילים "כולנו זקוקים לחסד", כלומר: כל בני האנוש זקוקים לחסד, הן המקבלים והן הנותנים.

  • אילו תחושות ומחשבות עוברות בכם נוכח מילים אלו?
  • באיזה מובן זקוק האדם הנותן לחסד?
  • מה מקבל האדם הנותן מהנתינה?

2. בבית הראשון מסביר המשורר מהם מאפייניו של החסד אליו הוא מתכוון.

  • כתבו את השורות במחברת.
  • מתוך הכתוב: איזה מין ההגדים מדבר אליכם במיוחד? מדוע? מה הוא מעורר בכם?
  • מה מרגיש המקבל כשהוא זוכה לחסד שכזה?
  • מה מרגיש הנותן?
  • ספרו על חוויה אישית שלכם כנותנים או כמקבלים. אילו רגשות ליוו את החוויה?

3. "כולנו רוצים לתת רק מעטים יודעים איך..."

  • האם אתם מסכימים עם קביעה זו? האמנם כולם רוצים לתת? האם באמת רק מעטים יודעים איך?

4. צריך ללמוד כעת" אומר נתן זך בשירנו, ובשירה "לתת" אומרת המשוררת חמוטל בן זאב: "עוד תלמד לתת לתת"

  • האם אפשר ללמוד לתת? כיצד?
  • מה צריך ללמוד על הנתינה כדי שהיא תהיה נתינה נכונה ומיטיבה?
  • ספרו על חוויה של נתינה/קבלה בה חשתם כי הייתה החמצה וכי יש מקום ללמידה ולשיפור. מה היה שם? מה הייתם עושים היום אחרת?

5. "שיש לכל זה טעם גם כשהטעם תם": כדי להדגיש את חשיבותו של מעשה החסד לטווח הארוך, ומעבר לרגע הנתינה עצמו, משתמש המשורר במשחק מילים עם המילה "טעם".
טעם= תחושה, הרגשה.
טעם= משמעות, סיבה.

  • מה פירושה של המילה "טעם" בכל אחת מהפעמים?
  • עבור מי הטעם "לא תם"? המקבל? הנותן? שניהם?

6. "בואי ואראה לך מקום...": הפזמון החוזר אינו חוזר במדויק. בכל פעם משתמש המשורר בדימוי אחר כדי לתאר את מקום החסד.

  • מה המכנה המשותף לדימויים?
  • מה מבקש המשורר לומר לנו באמצעותם?

הפעלה ראשונה:

1. "בואי ואראה לך מקום": הפעלה בקבוצה:
במהלך השיר מתאר נתן זך מהו מקום בו שרוי חסד.

  • בקשו מהתלמידים למלא, כל אחד באופן אישי במחברתו, את הטבלה הבאה (מצורפת בדף הנספחים בסוף הקובץ להוסיף קישור למורה יש לכתוב נספח מספר 1), ולהוסיף דימויים משלהם.
  • בקשו מהתלמידים לשתף זה את זה, בתחושותיהם לאחר מילוי הטבלה ולהסביר זה לזה, על הרעיונות והדימויים הנוספים עליהם חשבו.
  • הנחו את התלמידים בקבוצה לסכם בקצרה מהם מאפיינים של מקום בעל חסד.
  • ערכו דיון קבוצתי בדגשים הבאים:
    • האם בכיתה שלנו יש מקום של חסד?
    • באילו מובנים?
    • אילו מאפיינים אנחנו מעוניינים לשמור כקבוצה  ובאילו עלינו להשתפר כקבוצה? 
    • מה כל אחד מאתנו יכול לתרום כדי להפוך את הכיתה למקום בו קיים יותר חסד?
  • בקשו מהתלמידים לגבש הצעות מעשיות, על מנת שהכיתה תהפוך למקום בו מתקיים חסד (דוגמאות: מחוות אישיות ספונטניות בין התלמידים, מעשי חסד קבועים בכיתה – כגון ביקור חולים או לימוד משותף, מבצעים חד פעמיים מחוץ לכיתה ולביה"ס, התנדבות קבועה של הכיתה בביה"ס או מחוצה לו וכד').
  • ערכו דיון במליאה:
    • כיצד אתם מרגישים לאחר העבודה בקבוצה?
    • מה נתתם ומה קיבלתם בתהליך הקבוצתי?

 

הפעלה שנייה: עבודה אישית

1. בקשו מהתלמידים למלא את טבלת הדימויים. חלקו לתלמידים פתק אותו ימלאו באופן אנונימי, (מצורף נספח) ואספו את הפתקים מהתלמידים...

2. קראו את הפתקים, שתפו את הכתה וערכו דיון במליאה (נקודות לדיון מפורטות בסעיף 1)

 

הפעלה שלישית:

"כמו שמש שזורחת, כמו צל אשר נופל...": עבודה קבוצתית
(מומלצת כפעילות סיכום לנושא)

  • לצורך עבודת יצירה תלת ממדית, אספו מראש: בריסטולים, ניירות מסוגים שונים, פלסטלינה/חמר, מיכלי פלסטיק, גזרי עץ וכד'...

נתן זך דימה את החסד ל"שמש שזורחת" ול"צל אשר נופל".

  • בקשו מהתלמידים לחשוב על דימוי נוסף, אשר בעיניהם יכול לסמל את מחוות החסד. הנחו את התלמידים לשתף בקבוצה אודות הדימויים עליהם חשבו ולבחור יחד דימוי קבוצתי אחד. בקשו מהתלמידים לפסל את הסמל שבחרו ולתת לו כותרת.
  • הקימו עם התלמידים תערוכה בה יוצגו העבודות.
  • הנחו את התלמידים להכין בקבוצה כמה שאלות, עליהן יצטרכו לענות הצופים בתערוכה. למשל:
    • מדוע לדעתך בחרנו בסמל זה לתאר את החסד?
    • אילו אסוציאציות עולות בך למראה דגם זה?
    • אילו תחושות, חוויות וזיכרונות הוא מעלה בך?
    • מה התחדש לך? מה הפתיע אותך?
    • איזו עמדה פנימית הוא מבסס בך כלפי החסד?
    • איזה משוב תרצה לתת לחברי הקבוצה על הבחירה והעבודה 

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

שיר זה של נתן זך, הפך במשך השנים למעין המנון על ערך החסד והנתינה בהקשרים שונים של התנדבות בחברה הישראלית. המושג חסד מורה על מעשה טוב. מקובל להשתמש במילה "חסד" בהקשר של הענקת טובה מרובה יותר מכפי שצריך או מגיע. סיוע ועשייה לפנים משורת הדין.

גמילות חסדים הוא מושג מהמסורת היהודית, המתאר את כלל המצוות והמעשים בהם האדם מיטיב עם הזולת ומתחשב בצרכיו. בפתגם המלווה את השיר דרשו חכמים  ש"עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים. (מסכת אבות, א, ב). כלומר, גמילות חסדים והעזרה לזולת, הם אחד משלושת עמודי התווך עליהם העולם עומד.

בשיר ובפתגם, מוצגים ערכם החשוב והמשמעותי של הערכים "חסד" או "גמילות חסדים", בשיר אומר הדובר "כֻּלָּנוּ זְקוּקִים לְחֶסֶד" כלומר כל אדם זקוק לחסד, למעשה של טוב לב , ונדיבות שיעשה לעיתים מבלי לצפות לתמורה.

 

 

מגוון פעילות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. בררו את המושגים חסד ונתינה ומשמעותם בכיתה. הדגישו שמעשה חסד הוא מעשה שמעבר למחויבות הבסיסית שלנו. שאלו:

  • האם חשוב לתת? ובמידה וכן מדוע?
  • מה מרגיש הנותן?
  • מה מרגיש המקבל?
  • מי, לדעתם, מרוויח יותר מן הנתינה – הנותן או המקבל?
  • מהי חשיבות הנתינה והחסד בכיתה שלנו?

2. קראו את השיר והאזינו לו בכיתה - בית ראשון

  • אלו סוגי חסד ונתינה מתוארים בו (הבית הראשון מדבר על הצורך בחסד שאינו נובע מהשקעה כספית. הצורך במגע אולי חיבוק או ליטוף, אך גם מגע לא פיזי, אלא עצם הקשר עם אנשים והחום הנלווה אליו.
  • בשתי השורות האחרונות מדובר על נתינה בלי צורך לקחת, נתינה שאינה נובעת מהרגל אלא מרצון אמיתי של נתינה)
  • מה המשמעות של המפשט "כמו שמש שזורחתכמו צל אשר נופל." התלמידים יתנו דוגמאות מתי "השמש זרחה" מעליהם ומתי הרגישו שיש מעליה "צל" כבד.

3. יצירה

  • בקשו מהתלמידים לכתוב את הכותרת 'כֻּלָּנוּ זְקוּקִים לְחֶסֶד', ולהביע את המשפט בציור.
  • לסיום התלמידים יציגו ויסבירו עבודתם, מומלץ לתלות העבודות בחלל הכיתה.

כיתות ג-ד
1. קראו בכיתה את כותרת השיר "כֻּלָּנוּ זְקוּקִים לְחֶסֶד"

  • בררו את המושגים "חסד" ו"גמילות חסדים" והדגישו שמעשה חסד הוא מעשה שמעבר למחויבות הבסיסית שלנו.

2. ערכו פעילות בכיתה שמטרתה להבחין בין עשייה של מחויבות ובין עשייה שהיא נתינה:

  • התלמידים יציירו עיגול ובתוכו ירשמו מספר התנהגויות שהם חייבים בהם, (למשל לשמוע בקול ההורים, לקום בבוקר לבית ספר, לסדר את החדר ועוד), מחוץ לעיגול התלמידים יכתבו דברים שאינם חייבים לעשות והם בבחינת חסד ונתינה (למשל לתת צבעים לחבר, חבר שכח את תיק האוכל בבית- וחברו האחר חלק איתו ועוד)
  • התלמידים יציגו בכיתה את הדברים בהם הם מחויבים והדברים אותם הם נותנים מבחירה ורצון.

3. קראו את השיר ובררו עם התלמידים אילו סוגי נתינה מוזכרים בשיר.

  • אילו סוגים של נתינה הם מכירים? (נתינה חומרית, נתינה רגשית, צדקה, תרומה, מתן בסתר)
  • נדון באמירת חכמים ש " עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" ונשאל האם הנתינה או מעשה חסדהינם מעשים חשובים ונברר מדוע אנשים עושים מעשי חסד?

כיתות ה-ו
1. חלקו את מילות השיר בכיתה ובררו עם התלמידים:

  • למה התכוון המשורר בכותרת השיר "כֻּלָּנוּ זְקוּקִים לְחֶסֶד"? הסבירו ותנו דוגמאות.
  • מה משמעות המושגים "חסד" ו"גמילות חסדים"?
  • הקריאו את פתגם החכמים המלווה את השיר.
  •  מדוע רואים חכמינו ב"גְּמִילוּת חֲסָדִים" ערך עליו עומד העולם? האם אתם מסכימים שזהו ערך עליון? הציעו הצעות נוספות לערך עליו עומד העולם? הסבירו ונמקו.

למידה בחברותא:
1. חלקו את בית ב' מתוך השיר

  • בקשו מהתלמידים להסביר את הביטויים השונים בו

2. מה הכוונה במשפט "כֻּלָּנוּ רוֹצִים לָתֵת רַק מְעַטִּים יוֹדְעִים אֵיךְ"

  • מה משמעות הנתינה ומדוע אנשים לא יודעים כיצד לתת?
  • האם יש נתינה שהיא חסרת ערך? או נתינה שאינה נתינה של ממש, חסרת רצון אמיתי?

3. מה פירוש הדברים "שֶׁמָּה שֶׁנִּתַּן אֵי פַּעַם לֹא יִלָּקַח לְעוֹלָם" (פעמים רבות עצם זיכרון הנתינה נשאר, גם אם הדבר שניתן -כסף, עזרה וכדומה- כבר נגמר) .?

 במליאה:

  • בקשו מהתלמידים לשתף במחשבות שעלו במהלך לימוד השיר.
  • ערכו דיון: האם התלמידים נותנים סיוע אחד לשני? איזה מקום יש לנתינה והחסד בחייהם?

 


לסיכום

  • הכרנו את המושגים "חסד" ו"גמילות חסדים"
  • בררנו מה המשמעות של נתינה לאחר

 

סימנייה