שיר של יום - ערבות הדדית, אחריות ומחויבות

סימנייה

prev page next page

 

 

לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה. (משנה, מסכת אבות, ב, ט"ז)

אודות השיר 
השיר עוסק ברצון "לשנות את העולם" ובלקיחת אחריות לתיקונו. זהו אחד השירים המוכרים ביותר של אריק איינשטיין, והוא הפך במשך השנים לשיר המבטא את האמונה בכוחו של כל אחד להשפיע ולשנות: "אני ואתה", ולא "אני" לבד, או "אנחנו" כללי.

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

השיר "אני ואתה" מאפשר שיח על כוחו של היחד, של אדם עם אדם נוסף, שיסחפו אחריהם את כולם.

 

אני ואתה נשנה את העולם
מה קורה לי כשאני עם עוד מישהו? אני מרגיש/ה שיש לי יותר כוח והשפעה? האם שניים באמת יכולים לשנות את העולם? האם לדעתכם מדובר בחוויה מרגשת של תחושת היחד? האם עשייה קטנה משותפת יכולה להפוך למשמעותית מאוד?

אני ואתה אז יבואו כבר כולם
אם טוב לי ולך, אולי אחרים יראו ויצטרפו? שניים -  אני ואתה, יכולים לסחוף המונים? את כולם?
מה צריך להתרחש כדי שכולם יבחרו ללכת אחריי?

אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.

אז מה אם אמרו את זה קודם? מה המשמעות  שאמרו וידעו לפני? האם ניתן לחדש ידע? האם ידע הוא כוח?

אני ואתה ננסה מהתחלה
כשאנחנו ביחד יותר קל להניע תהליך, משימה חדשה? מדוע מהתחלה? מה שהיה קודם נכשל? לא היה טוב מספיק? אולי היינו רוצים אחרת? היה טוב אך אנו מבקשים ביחד שיהיה טוב יותר?

יהיה לנו רע, אין דבר זה לא נורא,
האם אנחנו מודעים לכך שכל שינוי נושא עמו קושי? כמה ואילו כוחות יש לנו ביחד להתמודד עם קושי? אם יהיה לנו רע , מדוע זה לא נורא?

אני ואתה ננסה מהתחלה – אילו יכולתי..
בקשו מכל תלמיד לחשוב על נושא אחד שבו היה רוצה לחולל שינוי.
(יכול להיות נושא חברתי, התנדבותי, למען חבר/ה, למען קהילה, כל רעיון יצירתי למען מישהו/משהו).
כתבו על הלוח כמה שאלות מנחות לחשיבה, דוגמת:

  • במה הייתי רוצה לעשות שינוי?
  • מהיכן נבט הרעיון לצורך בשינוי?
  • מי ייהנה מהשינוי?
  • אילו יכולות ותכונות יש לי כדי לחולל את השינוי שבו בחרתי?
  • במי אני יכול להיעזר כדי להצליח לחולל את השינוי?
  • לאילו משאבים אני נדרש כדי לחולל את השינוי?
  • מה יכולות להיות המכשלות שלי בדרך לשינוי?
  • מי ארצה שיצטרף אלי?
  • כשיתחולל השינוי, כשאצליח... מה ארגיש?

אני ואתה אז יבואו כבר כולם.. איך אני מתחיל?
כל תלמיד מקבל עוגה שהיא "עוגת הזמן שלו" – עליו לחלק את העוגה בהתאם לזמן שהוא מייחד לכל אחת מהפעולות האלה:

  • כמה זמן אני ישן?
  • כמה זמן אני נמצא בבית הספר?
  • כמה זמן אני מכין שיעורי בית?
  • כמה זמן אני מבלה עם חברים?
  • כמה זמן אני עוסק בתחביבים?
  • כמה זמן אני עוזר להורי בעבודות הבית?
  • כמה זמן אני מבלה עם המשפחה ?
  • כמה זמן אני עם עצמי?
  • כמה זמן אני עוסק בפעילות קהילתית או תרומה התנדבותית כלשהי?

לאחר שכל תלמיד יחלק את העוגה האישית שלו, יציגו התלמידים בקבוצות קטנות את עוגות הזמן שלהם. התבוננו בחלוקת הזמן האישי של כל אחד/ת מכן/ם:

  • כמה זמן אתם עוסקים בפעילויות למען?
  • האם אתם מרוצים מנתון זה?
  • מה ההסבר שלכם למשך הזמן שאתם בוחרים לייחד למעורבות קהילתית?
  • בעוגת הזמן האידיאלית של הקבוצה שלכם – כמה זמן הייתם רוצים שיושקע בתחום המעורבות בקהילה?

צ'ארלס דרווין אמר: "לא החזק ביותר או האינטליגנטי ביותר הוא ששורד, אלא זה המגיב בדרך הטובה ביותר לשינוי". 

  • למה הייתה כוונתו של צ'ארלס דרווין?
  • מה זה בשבילכם/בשבילנו להגיב טוב לשינוי?
  • מה הם התנאים הנדרשים לחולל שינוי? האם חוזק פיזי/נפשי? יכולת?
  • מיהו בעיניכם אדם/תלמיד שביכולתו לחולל שינוי?

זרקור בתרבות יהודית-ישראלית

הדובר בשיר מעוניין "לשנות את העולם". הוא פונה אל הנמען באופן פרטי ואישי, "אני ואתה", וכך מעמיד במרכז את האדם היחיד ואת אחריותו. עם זאת הוא מבקש לעשות את השינוי ביחד - "אני ואתה". הדובר מציין שני אתגרים שעומדים בפני מי שרוצה לתקן את העולם: הייאוש שעלול להתעורר עקב העובדה ש"אמרו את זה קודם לפני..."  ו"המחיר" שעלולים לשלם מהפכנים – "יהיה לנו רע". להתמודדות עם שני האתגרים הללו הוא מוכן וקורא גם לחברו להיות מוכן אליהם.


ערכים מובילים לפי תוכנית הלימודים בתרבות יהודית-ישראלית שהשיר עומד בזיקה אליהם: אחריות ומעורבות, "תיקון עולם" ומנהיגות


בשיר מהדהד המושג "תיקון עולם" אשר הפך לערך יסודי בתרבות היהודית. הביטוי לקוח מתפילת "עלינו לשבח" שחותמת כל תפילה ובה נאמר "לתקן עולם במלכות ה'".
השיר מביע אופטימיות רבה מול האפשרות לתקן ומול הקשיים שבדרך. אופטימיות שאולי שואבת את כוחה  ממאמר חז"ל: לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה  (אבות ב טז)
בנוהג שבעולם, כשאדם אינו יכול להשלים את המלאכה, הוא פוטר את עצמו ממנה. חז"ל מציעים שאדם יקבל אחריות ויפעל למען החברה, גם אם אין ביכולתו לסיים אותה. הגישה של "הכול או לא כלום" נדחית מפני גישה שיש בה מזיגה של ראייה מפוכחת ואידיאליסטית של המציאות במשולב.

1. אני ואתה נשנה את העולם

  • נבקש מהתלמידים שיספרו על מקרה או מצב שהם רצו לשנות.
  • האם עשו זאת לבד או עם מישהו אחר? למה? מה היתרונות והחסרונות של פעולה לבד/ביחד?
  • האם בעיניהם צריך לשנות את העולם? אולי העולם טוב כמו שהוא?
  • מה דעתם: האם "אני ואתה" מסוגלים לשנות את העולם?
  • האם הרצון או השאיפה לשנות את העולם הם בני ביצוע?
  • התלמידים יציינו שני אנשים שלדעתם שינו את העולם: מי הם היו? מה הם שינו? האם ב"שינוי" שהם עשו היה שיתוף: "אני ואתה", אנשים אחרים?

2. ביצוע מיוחד של השיר:
בשנת 2010 שימש השיר, בביצוע המקורי של אריק איינשטיין אך בליווי סרטון וידאו חדש, כחלק ממסע פרסום לקידום המודעות לצורכי אוכלוסיית החירשים והאילמים (ישראלים מסמנים). את המסע הובילו במשותף ערוץ 10  ואתר נענע, ובקליפ השתתפו ידוענים רבים יחד עם חירשים אילמים, ושוחחו ביניהם בשפת הסימנים.
https://www.youtube.com/watch?v=8-TG6EOQExU

  • נברר עם התלמידים: מה האנשים שבקליפ מבקשים לשנות?
  • האם לדעתם הם הצליחו?
  • התלמידים יציעו נושאים שלדעתם נכון וראוי לשנות בבית הספר, בכיתה, בשכונה או בכל מקום אחר. בנוסף יציעו דרכים לפתרון הבעיות שעלו.

3. כשעלה רעיון הפקת השיר "אני ואתה" ביחס לאנשים עם מוגבלויות, היו מי שטענו נגד ההפקה. שאלו את התלמידים: "מה לדעתכם היו הטיעונים נגד (עלויות, מעט אנשים צופים בזה ביוטיוב, מה מידת ההשפעה של הצפייה על עשייה אמתית)?

4. באיזה מובן מתאימה האמרה "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בין חורין לבטל ממנה" לסרטון ששימש לקידום המודעות לצורכי אנשים עם מוגבלויות?

זרקור מוזיקלי

בשיר פונה הדובר אל מישהו פרטי, לא אל "החברה כולה". שיר שיש בו אמירה אישית אך יחד עם זאת הדובר קובע שרק יחדיו יצליחו לשנות את העולם. "אמרו את זה קודם לפני, לא  משנה, אני ואתה נשנה את העולם". כלומר, הדובר מציע לעשות מעשה ולא להסתפק בדיבור.

צמד המילים "אני ואתה" מופיע פעמים רבות בשיר. האם במילים האלה המנגינה חוזרת על עצמה? איזו הרגשה נוצרת כאשר חוזרים על אותו מוטיב פעמים רבות הן במילים והן במנגינה?

גם אם נעשה, רק בעזרת עשייה עקבית וממושכת, גם אם אמרו את זה קודם, וגם אם מישהו ניסה ולא הצליח, אנחנו חייבים לנסות מהתחלה. כיצד נוצרת תחושת "חזרה עיקשת" במוזיקה? האם המוזיקה משרתת את הטקסט?

השיר בנוי למעשה משני בתים (הבית הראשון חוזר פעמיים) – ללא פזמון. מדוע? האם צורה זו משפיעה עלינו כמאזינים? התלמידים יחפשו שירים נוספים שאין להם פזמון, אלא רק בתים.

איזו שורה בשיר מקבלת לחן שונה לחלוטין? מדוע?

התלמידים יאזינו לשלושת הביצועים של השיר, ישוו ביניהם ויבחרו את הביצוע האהוב עליהם ביותר.
ביצוע 1: אריק איינשטיין
ביצוע 2: מיקי גבריאלוב
ביצוע 3: מושיק עפיה

 

 

עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים. (מסכת אבות, א, ב)

 

חֶסֶד - מעשה טוב, טובה צדקה
תַּם - הסתיים, נגמר.

אודות השיר
שיר זה של נתן זך הפך במשך השנים למעין המנון של ערך הנתינה והחסד בהקשרים שונים של התנדבות בחברה הישראלית. מתואר בו תהליך שבו גם הנותן וגם המקבל זקוקים לנתינה ותלויים בה.


ערכים מובילים בשיר: אהבת הרע, ערבות הדדית, אחריות ומחויבות, חברות ורגישות לזולת, רוחניות, נדיבות


 

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלה / ללא הפעלה / הפעלה בלבד
מצורף נספח

חסד - טובה מרובה, צדקה, מעשה אהבה ונדיבות לב ( אבן שושן ).

השיר מזמן שיח אודות חשיבותה הגדולה של הנתינה לכלל בני האדם, הן המקבלים והן הנותנים, ועל משמעות החסד כאחד המרכיבים המרכזיים אשר העולם אינו יכול להתקיים בלעדיהם.

אפשרויות לדיון במליאה

1. השיר פותח במילים "כולנו זקוקים לחסד", כלומר: כל בני האנוש זקוקים לחסד, הן המקבלים והן הנותנים.

  • אילו תחושות ומחשבות עוברות בכם נוכח מילים אלו?
  • באיזה מובן זקוק האדם הנותן לחסד?
  • מה מקבל האדם הנותן מהנתינה?

2. בבית הראשון מסביר המשורר מהם מאפייניו של החסד אליו הוא מתכוון.

  • כתבו את השורות במחברת.
  • מתוך הכתוב: איזה מין ההגדים מדבר אליכם במיוחד? מדוע? מה הוא מעורר בכם?
  • מה מרגיש המקבל כשהוא זוכה לחסד שכזה?
  • מה מרגיש הנותן?
  • ספרו על חוויה אישית שלכם כנותנים או כמקבלים. אילו רגשות ליוו את החוויה?

3. "כולנו רוצים לתת רק מעטים יודעים איך..."

  • האם אתם מסכימים עם קביעה זו? האמנם כולם רוצים לתת? האם באמת רק מעטים יודעים איך?

4. צריך ללמוד כעת" אומר נתן זך בשירנו, ובשירה "לתת" אומרת המשוררת חמוטל בן זאב: "עוד תלמד לתת לתת"

  • האם אפשר ללמוד לתת? כיצד?
  • מה צריך ללמוד על הנתינה כדי שהיא תהיה נתינה נכונה ומיטיבה?
  • ספרו על חוויה של נתינה/קבלה בה חשתם כי הייתה החמצה וכי יש מקום ללמידה ולשיפור. מה היה שם? מה הייתם עושים היום אחרת?

5. "שיש לכל זה טעם גם כשהטעם תם": כדי להדגיש את חשיבותו של מעשה החסד לטווח הארוך, ומעבר לרגע הנתינה עצמו, משתמש המשורר במשחק מילים עם המילה "טעם".
טעם= תחושה, הרגשה.
טעם= משמעות, סיבה.

  • מה פירושה של המילה "טעם" בכל אחת מהפעמים?
  • עבור מי הטעם "לא תם"? המקבל? הנותן? שניהם?

6. "בואי ואראה לך מקום...": הפזמון החוזר אינו חוזר במדויק. בכל פעם משתמש המשורר בדימוי אחר כדי לתאר את מקום החסד.

  • מה המכנה המשותף לדימויים?
  • מה מבקש המשורר לומר לנו באמצעותם?

הפעלה ראשונה:
1. "בואי ואראה לך מקום": הפעלה בקבוצה:
במהלך השיר מתאר נתן זך מהו מקום בו שרוי חסד.

  • בקשו מהתלמידים למלא, כל אחד באופן אישי במחברתו, את הטבלה הבאה (מצורפת בדף הנספחים בסוף הקובץ להוסיף קישור למורה יש לכתוב נספח מספר 1), ולהוסיף דימויים משלהם.
  • בקשו מהתלמידים לשתף זה את זה, בתחושותיהם לאחר מילוי הטבלה ולהסביר זה לזה, על הרעיונות והדימויים הנוספים עליהם חשבו.
  • הנחו את התלמידים בקבוצה לסכם בקצרה מהם מאפיינים של מקום בעל חסד.
  • ערכו דיון קבוצתי בדגשים הבאים:
    • האם בכיתה שלנו יש מקום של חסד?
    • באילו מובנים?
    • אילו מאפיינים אנחנו מעוניינים לשמור כקבוצה  ובאילו עלינו להשתפר כקבוצה? 
    • מה כל אחד מאתנו יכול לתרום כדי להפוך את הכיתה למקום בו קיים יותר חסד?
  • בקשו מהתלמידים לגבש הצעות מעשיות, על מנת שהכיתה תהפוך למקום בו מתקיים חסד (דוגמאות: מחוות אישיות ספונטניות בין התלמידים, מעשי חסד קבועים בכיתה – כגון ביקור חולים או לימוד משותף, מבצעים חד פעמיים מחוץ לכיתה ולביה"ס, התנדבות קבועה של הכיתה בביה"ס או מחוצה לו וכד').
  • ערכו דיון במליאה:
    • כיצד אתם מרגישים לאחר העבודה בקבוצה?
    • מה נתתם ומה קיבלתם בתהליך הקבוצתי?

 

הפעלה שנייה: עבודה אישית
1. בקשו מהתלמידים למלא את טבלת הדימויים. חלקו לתלמידים פתק אותו ימלאו באופן אנונימי, (מצורף נספח) ואספו את הפתקים מהתלמידים...

2. קראו את הפתקים, שתפו את הכתה וערכו דיון במליאה (נקודות לדיון מפורטות בסעיף 1)

 

הפעלה שלישית:
"כמו שמש שזורחת, כמו צל אשר נופל...": עבודה קבוצתית
(מומלצת כפעילות סיכום לנושא)

  • לצורך עבודת יצירה תלת ממדית, אספו מראש: בריסטולים, ניירות מסוגים שונים, פלסטלינה/חמר, מיכלי פלסטיק, גזרי עץ וכד'...

נתן זך דימה את החסד ל"שמש שזורחת" ול"צל אשר נופל".

  • בקשו מהתלמידים לחשוב על דימוי נוסף, אשר בעיניהם יכול לסמל את מחוות החסד. הנחו את התלמידים לשתף בקבוצה אודות הדימויים עליהם חשבו ולבחור יחד דימוי קבוצתי אחד. בקשו מהתלמידים לפסל את הסמל שבחרו ולתת לו כותרת.
  • הקימו עם התלמידים תערוכה בה יוצגו העבודות.
  • הנחו את התלמידים להכין בקבוצה כמה שאלות, עליהן יצטרכו לענות הצופים בתערוכה. למשל:
    • מדוע לדעתך בחרנו בסמל זה לתאר את החסד?
    • אילו אסוציאציות עולות בך למראה דגם זה?
    • אילו תחושות, חוויות וזיכרונות הוא מעלה בך?
    • מה התחדש לך? מה הפתיע אותך?
    • איזו עמדה פנימית הוא מבסס בך כלפי החסד?
    • איזה משוב תרצה לתת לחברי הקבוצה על הבחירה והעבודה 

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

שיר זה של נתן זך, הפך במשך השנים למעין המנון על ערך החסד והנתינה בהקשרים שונים של התנדבות בחברה הישראלית. המושג חסד מורה על מעשה טוב. מקובל להשתמש במילה "חסד" בהקשר של הענקת טובה מרובה יותר מכפי שצריך או מגיע. סיוע ועשייה לפנים משורת הדין.

גמילות חסדים הוא מושג מהמסורת היהודית, המתאר את כלל המצוות והמעשים בהם האדם מיטיב עם הזולת ומתחשב בצרכיו. בפתגם המלווה את השיר דרשו חכמים  ש"עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים. (מסכת אבות, א, ב). כלומר, גמילות חסדים והעזרה לזולת, הם אחד משלושת עמודי התווך עליהם העולם עומד.

בשיר ובפתגם, מוצגים ערכם החשוב והמשמעותי של הערכים "חסד" או "גמילות חסדים", בשיר אומר הדובר "כֻּלָּנוּ זְקוּקִים לְחֶסֶד" כלומר כל אדם זקוק לחסד, למעשה של טוב לב , ונדיבות שיעשה לעיתים מבלי לצפות לתמורה.

 

 

מגוון פעילות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. בררו את המושגים חסד ונתינה ומשמעותם בכיתה. הדגישו שמעשה חסד הוא מעשה שמעבר למחויבות הבסיסית שלנו. שאלו:

  • האם חשוב לתת? ובמידה וכן מדוע?
  • מה מרגיש הנותן?
  • מה מרגיש המקבל?
  • מי, לדעתם, מרוויח יותר מן הנתינה – הנותן או המקבל?
  • מהי חשיבות הנתינה והחסד בכיתה שלנו?

2. קראו את השיר והאזינו לו בכיתה - בית ראשון

  • אלו סוגי חסד ונתינה מתוארים בו (הבית הראשון מדבר על הצורך בחסד שאינו נובע מהשקעה כספית. הצורך במגע אולי חיבוק או ליטוף, אך גם מגע לא פיזי, אלא עצם הקשר עם אנשים והחום הנלווה אליו.
  • בשתי השורות האחרונות מדובר על נתינה בלי צורך לקחת, נתינה שאינה נובעת מהרגל אלא מרצון אמיתי של נתינה)
  • מה המשמעות של המפשט "כמו שמש שזורחתכמו צל אשר נופל." התלמידים יתנו דוגמאות מתי "השמש זרחה" מעליהם ומתי הרגישו שיש מעליה "צל" כבד.

3. יצירה

  • בקשו מהתלמידים לכתוב את הכותרת 'כֻּלָּנוּ זְקוּקִים לְחֶסֶד', ולהביע את המשפט בציור.
  • לסיום התלמידים יציגו ויסבירו עבודתם, מומלץ לתלות העבודות בחלל הכיתה.

כיתות ג-ד
1. קראו בכיתה את כותרת השיר "כֻּלָּנוּ זְקוּקִים לְחֶסֶד"

  • בררו את המושגים "חסד" ו"גמילות חסדים" והדגישו שמעשה חסד הוא מעשה שמעבר למחויבות הבסיסית שלנו.

2. ערכו פעילות בכיתה שמטרתה להבחין בין עשייה של מחויבות ובין עשייה שהיא נתינה:

  • התלמידים יציירו עיגול ובתוכו ירשמו מספר התנהגויות שהם חייבים בהם, (למשל לשמוע בקול ההורים, לקום בבוקר לבית ספר, לסדר את החדר ועוד), מחוץ לעיגול התלמידים יכתבו דברים שאינם חייבים לעשות והם בבחינת חסד ונתינה (למשל לתת צבעים לחבר, חבר שכח את תיק האוכל בבית- וחברו האחר חלק איתו ועוד)
  • התלמידים יציגו בכיתה את הדברים בהם הם מחויבים והדברים אותם הם נותנים מבחירה ורצון.

3. קראו את השיר ובררו עם התלמידים אילו סוגי נתינה מוזכרים בשיר.

  • אילו סוגים של נתינה הם מכירים? (נתינה חומרית, נתינה רגשית, צדקה, תרומה, מתן בסתר)
  • נדון באמירת חכמים ש " עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" ונשאל האם הנתינה או מעשה חסדהינם מעשים חשובים ונברר מדוע אנשים עושים מעשי חסד?

כיתות ה-ו
1. חלקו את מילות השיר בכיתה ובררו עם התלמידים:

  • למה התכוון המשורר בכותרת השיר "כֻּלָּנוּ זְקוּקִים לְחֶסֶד"? הסבירו ותנו דוגמאות.
  • מה משמעות המושגים "חסד" ו"גמילות חסדים"?
  • הקריאו את פתגם החכמים המלווה את השיר.
  •  מדוע רואים חכמינו ב"גְּמִילוּת חֲסָדִים" ערך עליו עומד העולם? האם אתם מסכימים שזהו ערך עליון? הציעו הצעות נוספות לערך עליו עומד העולם? הסבירו ונמקו.

למידה בחברותא:
1. חלקו את בית ב' מתוך השיר

  • בקשו מהתלמידים להסביר את הביטויים השונים בו

2. מה הכוונה במשפט "כֻּלָּנוּ רוֹצִים לָתֵת רַק מְעַטִּים יוֹדְעִים אֵיךְ"

  • מה משמעות הנתינה ומדוע אנשים לא יודעים כיצד לתת?
  • האם יש נתינה שהיא חסרת ערך? או נתינה שאינה נתינה של ממש, חסרת רצון אמיתי?

3. מה פירוש הדברים "שֶׁמָּה שֶׁנִּתַּן אֵי פַּעַם לֹא יִלָּקַח לְעוֹלָם" (פעמים רבות עצם זיכרון הנתינה נשאר, גם אם הדבר שניתן -כסף, עזרה וכדומה- כבר נגמר) .?

 במליאה:

  • בקשו מהתלמידים לשתף במחשבות שעלו במהלך לימוד השיר.
  • ערכו דיון: האם התלמידים נותנים סיוע אחד לשני? איזה מקום יש לנתינה והחסד בחייהם?

 


לסיכום

  • הכרנו את המושגים "חסד" ו"גמילות חסדים"
  • בררנו מה המשמעות של נתינה לאחר

 

זרקור מוזיקלי

השיר כלול בתקליט "שירים באמצע הלילה", אלבום הסולו השני של נורית גלרון (1981), שהוקדש כולו לשיריו של המשורר נתן זך.   

הלחן של אילן וירצברג ,עשוי במבנה סטרופי פשוט לכאורה, (בית ופזמון חוזר),  אך צופן בחובו מהלך מוסיקלי המתפתח בהדרגתיות לאורך השיר, כך שהוא יוצר מהבית והפזמון חטיבה אחת רציפה. המהלך המוסיקלי עוקב אחר חלקי הטקסט: הכמיהה לחסד - הדרך אליו – וההשגה. הלחן, העיבוד והביצוע מביעים את  הנאמר בטקסט: תחושת החוסר והחסך לעומת הרוגע והסיפוק, תחושת קוצר הנשימה לעומת "המקום שבו אפשר לנשום".

 

פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. קראו לתלמידים את מילות הבית הראשון והפזמון ובקשו מהם לחפש את המילים המרמזות על מי נכתב השיר: על רבים או על יחיד/ה (למשל: כולנו / אני / את / מעטים / לנו)

2. השמיעו את השיר ובקשו מהתלמידים לבדוק:
- כמה זמרים מבצעים את השיר (סולו / קבוצה / קולות רקע)
- האם אופן השירה והליווי מותאם לכינויי הגוף שבשיר?

3. בקשו מהם להציע ביצוע אחר בהתאמה לטקסט (סולן/ית/בנים/בנות/כולם), ואז נסו לשיר לפי הצעתם (עם הפלייבק)

4. תרגול מקדים: הקישו במשולש/מחאו פעמות בערכים הרתמיים: שלם, חצי, רבעים (4/4). בקשו מהתלמידים לצעוד במרחב ולשנות את צעידתם לפי מהירות פעמה המשתנה.

5. בהאזנה לשיר בביצועה של נורית גלרון בקשו  מכמה ילדים לצעוד ולבדוק ברגליהם איזה ערך רתמי מתאים לצעידה, האם וכיצד משתנה מהירות פעמה המתאימה במהלך המנגינה:
- האם ניתן להגיע להסכמה ותיאום בין כל הצועדים/הנוקשים?
- מהי מהירות פעמה בפתיחה? באמצע? בסיום?
- מה מכוון את בחירתנו במהירות הצעידה או ההקשה במנגינה ?
- כיצד קשורה מהירות הפעמה למלים?
*ניתן להחליף את הצעידה, או ללוות אותה, בתיפוף גוף שקט או בתיפוף על השולחן.

כיתות ג-ד
1. בקשו מהתלמידים לעקוב אחר הבית הראשון+פזמון בביצועה של נורית גלרון, ולסמן n בטבלה לפי העיבוד הקולי ועיבוד הכלי

הטקסט

סולנית

קולות
|ליווי

גיטרה
פסנתר

תופים

כולנו זקוקים לחסד
כולנו זקוקים למגע

 

 

 

 

לרכוש חום לא בכסף
לרכוש מתוך מגע
לתת בלי לרצות לקחת
ולא מתוך הרגל

 

 

 

 

כמו שמש שזורחת
כמו צל אשר נופל
בואי ואראה לך מקום
שבו עוד אפשר לנשום

 

 

 

 

 

2. מה משתנה בין חלקי השיר? האם השינוי הוא הדרגתי או שינוי חד, ניגוד?
- כיצד המהלך המוסיקלי של העיבוד מתקשר לטקסט?
- האם הבית השני והשלישי מעובדים באופן זהה/דומה/שונה לראשון?

 3. עבודה בקבוצות: חלקו לכל קבוצה את אחד מבתי השיר או הפזמון
- בקשו מהתלמידים להציע עיבוד משלהם לשירה תוך שימוש במגוון האפשרויות: סולן/ית, דואט, בנים / בנות, כולם. הנחו אותם להתיחס למילות השיר, לכינויי הגוף (כולנו, אני, את), ללשון רבים /יחיד ולמשמעות של הטקסט.
- שירו עם התלמידים את השיר השלם לפי ההצעות הקבוצתיות (עם הפלייבק).

כיתות ה-ו
1. בקשו מהתלמידים למיין את המילים הבאות לפי הגייתן (מלרע/מלעיל) ולבצען במחיאת כף מוטעמת: כולם, חסד, לרכוש, לתת, בואי, שמש.

2. הסבירו את המושג המוסיקלי - "קדמה" ואת משמעותו הרגשית (תנופה, דחיפה קדימה, תנועתיות).בקשו אותם לבדוק לאילו מהמילים הנ"ל מתאים המושג הרתמי – קדמה?

3. שירו כל אחד ממשפטי השיר ובקשו מהתלמידים לזהות אילו משפטים פותחים בקדמה ואיזה משפט הוא יוצא דופן מבחינה זו?

4. מה הקשר בין ההלחנה  לבין הטקסט?

5. "ציור בצלילים" – הוא שימוש באמצעים מוסיקליים,לתיאור מילולי ולהבעה רגשית. הסבירו את המושג (לא ברור האם הכוונה היא הסבירו את המושג ציור במילים? שהרי זה מוסבר כאן) ובקשו מהתלמידים למצוא בתוים את המילים המצוינות, ולהסביר כיצד "מצייר" הלחן את משמעותן:

- "זקוקים" – לעומת "חסד"

 

- "כסף", ו"לקחת"

 

- "שמש שזורחת"

 

- "לנשום"

 


מה למדנו?

  • ביצוע בשירה במגוון אופנים: סולו, דואט, קבוצה.
  • התאמת ליווי ריתמי בתנועה, (ריתמיקה), ובהקשה של ערכים רתמים בסיסיים, (רבע, חצי, שלם)
  • מהו עיבוד מוסיקלי ומהי חשיבותו ותרומתו להבעת הטקסט.
  • זיהוי בתווים של מוטיבים מוסיקליים המתארים מילים ותחושות  ("ציור בצלילים").
  • הקניית המושגים: קדמה, "ציור בצלילים".

 

 

 

יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה ...  (משנה, מסכת אבות, א, ה)

מִּדְרוֹן - שיפוע, מורד, ירידה תלולה
וָּאדִי – ערוץ נחל                
פַּת - פרוסת לחם
בְּאֵר - בור שעומקו מגיע עד שכבת מים במעמקי האדמה
יָסֵב - יצטרף

אודות השיר
השיר עוסק בערך הכנסת האורחים: "ותמיד ברוכים הנכנסים".
השיר נכתב בעקבות זיכרון ילדות של המשורר והפזמונאי יורם טהרלב.
לפני יותר מ-70 שנה, באוקטובר 1945, עמדו שלטונות המנדט הבריטי לשלוח מעפילים, ניצולים, שהגיעו מאירופה מיד לאחר מלחמת העולם השנייה אל מחנות מעצר בקפריסין. בלילה שלפני ההגליה המתוכננת פרצה יחידה של לוחמי פלמ"ח אל המחנה שבו היו כלואים ושחררה אותם. הלוחמים הבריחו את המעפילים ומקצתם הגיעו אל קיבוץ יגור. חברי הקיבוץ הוזעקו לסייע לעולים להיטמע בין חברי הקיבוץ על ידי כך שילבשו את בגדיהם, יתגוררו באותם החדרים וכך לא יוכלו הבריטים להבחין בין ותיקים לעולים. יורם טהרלב היה אז ילד ובביתו הסתתרה אחת העולות כחודש ימים. אירוע מסעיר זה שימש לו השראה לכתיבת השיר "צל ומי באר" העוסק בהכנסת אורחים ישראלית.
לוי שער (1933-2014) כתב את הלחן  על פי בקשה מצמד "הפרברים". התווים נשלחו ליורם טהרלב, ובתוך שבועיים הוא כתב את מילות השיר.

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

השיר "צל ומי באר" מאפשר שיח על ערבות הדדית ועל הקשבה לצרכים שלנו ושל זולתנו:

 

מה הם "מי באר"? ומה הוא "הצל"?

  • מי באר - מה הם מקורות הכוח שלי, התמיכה שלי, מה ממלא אותי? מה מרענן אותי? אותנו כקבוצה, ככיתה?
    הצל – מי מגן עליי? איפה נוח לי לנוח? האם אני/אנחנו יכולים לספק לעצמנו צל? האם צל הוא דמות משמעותית לי, או אולי אני יכול לשמש צל בשביל מישהו אחר?
    איך אני/אנחנו מרגיש/ים כשאין בנמצא מי באר או צל?
  • "תמיד ברוכים הנכנסים" – מי הם הנכנסים? האם תמיד נוח לי להכניס למרחב האישי שלי אורחים? האם אני תמיד פנוי להכנסת אורחים? מהי חשיבות הכנסת האורחים? כיצד אני מרגיש כשאני מארח בביתי, בכיתה? דומה לי/שונה ממני?
  • "לא עוצמים את העיניים, בימים כאלה מקשיבים" – מה אני בוחר לראות וממה אני מתעלם, עוצם עיניים כדי לא לראות. למה לפעמים אנחנו בוחרים שלא לראות? באילו ימים ומצבים אנו כן מקשיבים? מה היא האחריות שלנו כלפי הקשבה לחברינו לכיתה?  יש לי חבר/ה לכיתה שקשה לו/ה  - כיצד אני יכול להקשיב ולעזור, האם יש לי אחריות לכך?
  • "מי שסוכתו נופלת, חרש ייכנס בדלת, חרש ייכנס ועד עולם יוכל להישאר" –מדוע אני צריך להיכנס בשקט?
    האם אני מתבייש בצורך לקבל עזרה? באיזו דלת אני בוחר להיכנס?
    חשיבותה של הושטת עזרה לצד היכולת לקבל עזרה.
    מי מושיט לי/לנו עזרה ולמי אנו מרגישים בנוח לפנות לעזרה?
    מתי אנחנו מרגישים שאנחנו יכולים להושיט עזרה למי שסוכתו נופלת?
    האם אנחנו יכולים לתמוך רק כאשר נופלים או גם במערכות יחסים שבהן יש מקום להקשבה, לחברות, לפרגון ולהצלחה?
  • "זה הבית שבנינו" – הערכים שבהם תאמינו, המעשים שתבחרו לעשות, הם אלה שייבנו את העתיד האישי והחברתי במקומות שבהם תבחרו להיות ולחיות.
    עיסוק במשפט זה יעורר דיון על תחושת האחריות האישית.
  • "והשער שוב לא ייסגר" – מה משמעות השער? איפה מותקן שער? בפני מה/י הוא פותח? סוגר? שומר? מגן? תוחם?
    למה חשובה בשיר הפתיחות ולמי?

 

בשיר יש עיסוק רב במטאפורות הקשורות במילים פתוח/סגור:

פתוח – "השקדייה פורחת", "לב פותח", "ברוכים הנכנסים";
סגור – "לא סוגרים את הבריח" "והשער שוב לא ייסגר"

כל אחד מכם נושא עמו חוויה סגורה או פתוחה. אתם מוזמנים לחשוב על סיפור, על חוויה או על הרגשה אישית אחת שכזו שבה תרצו לשתף. השיתוף יכול להיות באמצעות:

  • מלל
  • ציור
  • תנועה /ריקוד
  • צילום
  • תמונה
  • סרטון
  • כתיבה אישית
  • שיר אחר שמזכיר לי את ההרגשה
  • מקרה שחוויתי
  • דמות מסוימת

 

חיבור לנושאים אקטואליים – מה קרה השבוע (אצלכם בבית, אצלנו בכיתה, במדינה, בעולם..) שמזכיר לכם התנהלות והתנהגויות המוזכרות בשיר?

משחק ערכים ומושגים - לתלמידים יוצגו כרטיסיות ובהן ערכים ומושגים שונים:

  • התלמידים יבחרו ביחד רק את הערכים/מושגים שיש להם ביטוי בשיר.
  • ניתן לחלק לקבוצות וכל קבוצה תציג את הערך/המושג שבחרה.
  • ניתן לארגן תחרות בין הערכים, ולבחור את חמשת הערכים/המושגים החשובים  לכיתה בעקבות השיח על השיר.
  • ניתן לבחור ערך/מושג מנצח/מוביל לשבוע שבו נשים לב להתנהגות שלנו בהקשר לערך שלמדנו.

(בנק ערכים ומושגים: חברות, נתינה, הכנסת אורחים, אדיבות, אהבה, אהבת המולדת, אחדות, אחריות, אמונה, אמפתיה, בחירה, ביטחון, בין אדם לחברו, בריאות, דו-קיום, הגינות, הגנה, הגשמה, הכרת תודה, הזדהות, הישגיות, החלטיות, הנאה, הסתגלות, הסתפקות במועט, הערכה, הצלחה, הקשבה, התמדה,  התנדבות, התמסרות, ויתור, זיכרון, חופש בחירה, חיים, חינוך, חוכמה, חוכמת חיים, חמלה, חריצות, חשיבה, ידע, יוזמה, יושר, יושרה, ייחודיות, יסודיות, יעילות, יציבות, יצירתיות, ישירות, כבוד, כיבוד האדם, כנות, למידה, מחויבות, מחילה, מנהיגות, מסורת, מסירות/מסירות נפש, מעורבות, משמעת עצמית, משפחה, נאמנות, נדיבות, נתינה, סבלנות, סובלנות, סליחה, עזרה לזולת, ענווה, עצמאות, עקביות, פשטות, פתיחות, צדק, צמיחה, צניעות, קבלה, קדושת החיים, שותפות, שייכות, שלום, תמימות, תקווה, תרומה חברתית).

ארגז כלים כיתתיננסה לבנות בכיתה שלנו ארגז כלים לערבות הדדית, לחברות ועזרה הדדית. נבחן ביחד אילו כלים יהיו בארגז הכלים הכיתתי שלנו?

  • כלי שמצוי בארגז – וכולם מזהים, מכירים ומשתמשים בו בשגרה.
  • כלי שנעלם לנו בזמן האחרון והיינו רוצים למצוא אותו יחד.
  • כלי שבזמן האחרון נשחק והיינו רוצים ללמוד איך להשחיז אותו.

זרקור בתרבות יהודית-ישראלית

השיר עוסק בערך הכנסת אורחים: "ותמיד ברוכים הנכנסים".
המשורר מפרט בפזמון מי הם הנכנסים ויוצר זיקה בין המסורת היהודית של הכנסת אורחים כערך, בין העשייה הציונית בתקופת ההעפלה ובין זיכרון ילדות.


"הכנסת אורחים" כערך נמצאת בזיקה לערכים מובילים בתוכנית המקצוע "ואהבת לרעך כמוך" - הרגישות לצורכיהם ולמצבם של אחרים, בין שהם מוכרים לנו ובין שהם זרים. השיר הוא על נתינה, אדיבות וקבלה.

הרקע ההיסטורי של השיר מחבר אותו לערכים נוספים בתוכנית המקצוע: ערבות הדדית וזיקה לעם ולארץ.


בשיר משוקעים ומהדהדים מושגים מהתרבות ומהמסורת היהודית והישראלית.

  1. "מי שרעב" הוא  תרגום של " כָּל דִּכְפִין", כך נפתחת ההזמנה בפתיחת ליל הסדר: "כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח. כל הרעב יבוא ויאכל כל הצריך יבוא ויעשה את הפסח (הגדה של פסח, הא לחמא עניא). לקראת סוף השיר מופיעה השורה מי שֶׁבָּא - יָסֵב אתָּנוּ וגם כאן רומז הביטוי להסבה – הישיבה בנוחות מרבית לארוחה, ביטוי הלקוח ממנהגי ליל הסדר.
  2. פַת לֶחֶם, צל מפני החום ומי באר – אברהם, אבי האומה, הוא מודל להכנסת אורחים. כאשר מזדמן לו לארח את המלאכים הוא מציע להם מים לשתייה ורחיצת רגליים, מנוחה בצל העץ ומכבד אותם בפת של לחם: בראשית פרק יח:(ג) וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י אִם נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אַל־נָ֥א תַעֲבֹ֖ר מֵעַ֥ל עַבְדֶּֽךָ: (ד) יֻקַּֽח־נָ֣א מְעַט־מַ֔יִם וְרַחֲצ֖וּ רַגְלֵיכֶ֑ם וְהִֽשָּׁעֲנ֖וּ תַּ֥חַת הָעֵֽץ: (ה) וְאֶקְחָ֨ה פַת־לֶ֜חֶם וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם עַֽל־עַבְדְּכֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֵּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ:
    3.  מי שסוכתו נופלת – הביטוי סוכה נופלת לקוח מספר עמוס: בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אָקִ֛ים אֶת־סֻכַּ֥ת דָּוִ֖יד הַנֹּפֶ֑לֶת וְגָדַרְתִּ֣י אֶת־פִּרְצֵיהֶ֗ן וַהֲרִֽסֹתָיו֙ אָקִ֔ים וּבְנִיתִ֖יהָ כִּימֵ֥י עוֹלָֽם(פרק ט פסוק יא) : - סוכת דוד הוא ביטוי למלכות דוד – לריבונות יהודית. סוכת דוד הנופלת הוא ביטוי לחורבן ולאובדן הריבונות. הנביא עמוס מנבא תקומת מלכות/ריבונות ישראלית. בשיר הביטוי סוכה נופלת משמש כמטפורה לחורבן אישי. המעפילים שהצליחו להגיע לארץ אחרי השואה במלחמת העולם השנייה איבדו את כל עולמם, את ביתם ואת משפחתם. המשורר מזמין אותם להיכנס בשערי הקיבוץ שלו.

הרעיון של הכנסת אורחים בא לידי ביטוי בשיר גם במישור הפרטי של האדם הרעב לפת של לחם, וגם במישור הלאומי של מדינת ישראל  "זה הבית שבנינו....מי שבא יסב עמנו והשער שוב לא יסגר".


1. נבקש מהתלמידים לספר על חוויית אירוח טובה אחת שחוו, היכן הייתה, מה היה נעים בה ומיוחד, מי היה המארח, מה הייתה סיבת האירוח וכד'.

2. נבקש מהתלמידים לספר על חוויה כשהם היו המארחים, מי היו האורחים, מתי התקיים האירוח, מה הייתה סיבת האירוח, מה היה תפקידו (של התלמיד) באירוח וכד'.

3. נאזין לשיר ונחלק לתלמידים את מילות השיר.

  • נבקש מהתלמידים לסמן את המשפט המבטא יותר מכל את הכנסת האורחים היפה לדעתם.
  • נברר בכיתה מה מצא חן בעיניהם במיוחד ולמה?

4. נציג את אימרת חז"ל: "... יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה .... (מסכת אבות א ה) ונשאל:

  • מה בין בית "פתוח לרווחה" ובין הכנסת אורחים?
  • התלמידים יסבירו במילים שלהם את הביטוי "יהי ביתך פתוח לרווחה.."
  • האם הם מסכימים עם הדברים? האם נכון שבית יהיה פתוח ומארח תמיד? מתי כן ומתי לא?
  • האם מתאים ומוסכם שהבית יהיה פתוח לכל אורח, ולא רק לאורחים מסוימים?
  • מדוע לדעתם חז"ל מדגישים שעל הבית להיות "פתוח לרווחה"? 

אברהם אבינו - הכנסת אורחים
אברהם אבינו מקבל באוהלו את המלאכים שבאו לבשר לו כי הוא ושרה עתידים לחבוק בן משותף בקרוב. אברהם אינו יודע מיהם האורחים שמתקרבים לאוהל, אך הוא יוצא מגדרו כדי לקבלם בסבר פנים יפות, במזון, במשקה, בצל העץ ובמים צוננים לרחצה:

"יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ: וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם... וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת: וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ: (ח) וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ:" (בראשית י"ח ד-ח)

5. נזמין את התלמידים לקרוא בחברותות את הפסוקים העוסקים בהכנסת האורחים ולברר מהן הפעולות שנעשו לרווחת האורחים, מה מאפיין פעולות אלו (ַיְמַהֵר, מַהֲרִי, לוּשִׁי, וַעֲשִׂי, רָץ, וַיִּקַּח, וַיִּתֵּן,...)
התלמידים ישוו בין הטקסט המקראי ובין השיר ויבחנו כיצד באה לידי ביטוי הכנסת האורחים בכל אחד מהטקסטים, מה דומה מה שונה? מה כל טקסט מוסיף לערך "הכנסת אורחים"?

הרחבה
נקרא את השיר ונדון עם התלמידים מהי עונת השנה המצוינת בשיר, מהם השינויים בטבע  המתרחשים בשיר, ואילו חושים האדם מפעיל על מנת לחוש בהם?

הסיפור שמאחורי השיר על פי עדותו של יורם טהרלב:
"9 באוקטובר 1945. שעת צהריים בקיבוץ יגור. צלצול פעמון מזעיק את החברים. הימים ימי מאבק על העלייה, ספינות מעפילים עושות את דרכן לארץ ונתפסות, המעפילים נכלאים במחנה המעצר בעתלית ומחכים שישלחו אותם לקפריסין. בלילה שלפני ההפלגה פורץ כוח של הפלמ"ח למחנה המעצר, משחרר את העולים ומנסה לפזרם ביישובי האזור, כדי שיסתתרו. הבריטים עורכים חיפושים והמעפילים מגיעים רק עד יגור. לקול הפעמון מוזעקים החברים, כל חברי המשק מיהרו לעבר הכרמל ואנחנו הילדים בעקבותיהם. והנה ראינו במדרון שמעל הוואדי יורדים אנשים תשושים כשהם נתמכים זה בזה, אלה מעפילי כלא עתלית שאנשי הפלמ"ח הבריחו אותם אל החופש. המעפילים טיפסו בשעות החשיכה ברגל מעתלית לראש הכרמל אל קיבוץ בית אורן, אך בבוקר נתגלו על ידי הצבא הבריטי ונאלצו להמשיך ללכת בחום אל צדו השני של ההר, אל קיבוץ יגור. הם הגיעו אחרי מסע קשה עייפים, רעבים ומותשים. מחסן הבגדים נפתח ולבאים ניתנו בגדי עבודה כחולים. מחדר האוכל הגיע לחם טרי והעולים נשלחו אל חדרי החברים לקראת חיפוש אפשרי של הבריטים. אז גם ניתנה ההוראה: על כל שאלה שתישאל יש רק תשובה אחת: "אני יהודי מארץ ישראל". במשך שנים היה חוזר לעיני המראה הקשה של אנשים יורדים במדרון בחפשם מקלט. מראה זה ליווה אותי כשכתבתי את השיר."

זרקור מוזיקלי

הלחן של השיר "צל ומי באר" נכתב לפני המילים. 

המלחין לוי שער ז"ל מספר: "הלחן לשיר נכתב בעקבות פניה של הזמר בני אמדורסקי ז"ל, שהיה חצי מצמד "הדודאים". לקראת הוצאתו של תקליט שבו היה שיר נוסף שלי (השיר "שי" למילותיה של המשורר רחל), אמדורסקי פנה אלי ובקש שאכתוב להם שיר יפה נוסף רק קצת יותר קצבי. הסברתי לו שבעפולה אין מי שיכתוב תמלילים, ולכן נשלחו התווים ליורם טהרלב, שתוך שבועיים כתב את מילותיו הנפלאות, השזורות כה יפה ונכון בלחן."

השיר בנוי במבנה סטרופי (בית+פזמון). בתחילתו יורם טהרלב בוחר "לספר את מרבית העלילה", ולכן מופיעים שני בתים, בזה אחר זה, עם אותו הלחן בדיוק. ולאחר הפזמון רק בית אחד ושוב פזמון.

בכל בית 6 שורות עם חריזה שאינה קבועה ובפזמון 5 שורות בעלות אורכים שונים.

גם הפזמון למעשה מופיע פעמיים עם שינוי משמעותי בין חלקו הראשון לשני ( פזמון א' מסתיים במשפט: "חרש ייכנס ועד עולם יוכל להישאר" ולעומתו פזמון ב' מסתיים במילים: "ותמיד יוכל להישאר").

  • נבקש מהתלמידים להאזין לפתיחה של השיר ולהתייחס לאופי הפתיחה ולכלים. מה ההרגשה שמעוררת בנו פתיחה שכזאת? (עד 0:19) האם האווירה שיוצרת הפתיחה מתאימה לסיפור שמאחורי השיר? כיצד?
  • תוך כדי האזנה לשיר  בביצוע הדודאים והפרברים נבקש מהתלמידים לחפש שורות  שבהן המנגינה חוזרת במדויק.
  • נבקש מהתלמידים להתייחס לשירה הרצ'יטטיבית (שירה בסגנון דיבורי ומדוקלם) בתחילת השיר. מאחר שיורם טהרלב קיבל את המנגינה ועליה כתב את המילים, הוא בחר לספר את סיפורו, את זיכרונותיו בלחן ר'ציטטיבי.
  • נפנה את התלמידים לצלילים הארוכים בשיר  במילים "הדסים", "נכנסים", "קרבים" "מקשיבים".
  • נדון עם הילדים היכן נשמע הצלילי הגבוה ביותר בבתים, אילו מילים בחר יורם טהרלב להכניס לצלילים הגבוהים ("פותח", "העיניים", "אתנו"). מה יוצרת עלייה זו?
  • נבקש מהתלמידים להגיב למשפטים פתוחים וסגורים בתנועה תוך כדי שירה. הבית כולו בנוי ממשפטים פתוחים (שאלה) ורק המשפט המוזיקלי האחרון בבית מגיע לטוניקה - משפט סגור. הצליל הנמוך והארוך ביותר מחזיר אותנו הביתה. המילים שנבחרו בסופי משפטים סגורים הן: "נכנסים", "מקשיבים".
  • הפניית התלמידים לאופיו השונה של הפזמון (מבחינת הלחן).  החזרה העיקשת על צליל אחד ועל המילים: "מי שרעב ימצא אצלנו"...... "מי שעייף ימצא פה צל"....
  • נתייחס לדגש בלחן שניתן למילים "פת של לחם" – אחרי חזרה ממושכת מהירה על צליל אחד, מגיע "משהו אחר" (כנ"ל לגבי "מי באר").
  • נשוחח עם התלמידים על מקומה של המעקובת (סקוונצה) בירידה ולאחר מכן בעלייה (ניתן לסמן בתווים ולשוחח על הקשר בין הלחן לטקסט, כיצד הם משרתים זה את זה בחפיפה).
  • נפנה את תשומת הלב של התלמידים למקומה של ההפסקה הקצרה בפזמון אחרי המילה "צל...."  מה היא באה להדגיש (את המילים שאחריה - "מי באר" - או את המילה עצמה "צל" ואת חשיבותה בטקסט)?
  • התייחסות לשינוי בין פזמון ראשון לשני, הן במילים והן בלחן. מדוע יש עלייה סקוונציאלית במילים (מעקובת - חזרה על אותו מוטיב בצלילים גבוהים או נמוכים יותר). "חרש ייכנס ועד עולם יוכל להישאר" והיכן מגיעים לטוניקה? מדוע בחר טהרלב לסיים את הפזמון השני במילים "ותמיד יוכל להישאר"?

 

 

בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ. (מסכת  אבות, ב, ו)

 

נֶחָמָה – דבר שמשכיח קושי או כאב; שמפצה על תחושות קשות.
לִכְאוֹרָה – במבט ראשון, למראית עין.
עָסַקְנוּ בְּשֶׁלָּנוּ – התעניינו ופעלנו בנושאים הקשורים לנו
גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת – דברים ומעשים גדולים, נפלאים ובעלי משמעות
שַׁלְוָה מוּפֶרֶת  – שלווה שהופסקה
תְּמוּרוֹת – שינויים
מֶחֱוָה – תנועה או מעשה
לִשְׁאֹב – להוציא, למשוך מים מהמקור שלהם
נִתְמַהּ – נתפלא, נשתומם
בְּעֵרַת הַקַּיִץ – חום הקיץ
חֶרְדוֹתָיו – הפחדים שלו

אודות השיר
השיר מספר על התמודדויות קשות בחיי האדם ועל הצורך האנושי בנחמה. הוא חוזר אל כוחם המחזק והמרגיע של האנשים שלצדנו: "זה בזו נביט ... לפעמים אני, לפעמים אתה, 
כה זקוקים לנחמה". 


ערכים מובילים בשיר: ואהבת לרעך כמוך, ערבות הדדית, אחריות ומחויבות, חברות


 

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב בשילוב הפעלה / ללא הפעלה / הפעלה בלבד

שיר זה מאפשר שיח אודות התמודדות עם מצבי חיים קשים ומורכבים וכן על יכולתו של האדם למצוא כוחות, לנחם ולהתנחם.

יש לשים לב לתלמידים שחוו אבדן קרוב במהלך חייהם או שחווים בימים אלה מחלה קשה של בן משפחה וכד'.

 

לדיון ושיח במליאה

1. "לכאורה עסקנו בשלנו"-
לכאורה- במבט ראשון, בלי לבדוק לעומק, כביכול...

  • מדוע רק לכאורה עסקנו בשלנו?

2. "בלי לבקש גדולות ונצורות"-
אבי קורן נתן דוגמאות לדברים פשוטים וטבעיים שאנו מבקשים שימשיכו להתקיים:
"את הגשם תן רק בעתו ובאביב פזר לנו פרחים,
ותן שיחזור שוב לביתו, יותר מזה אנחנו לא צריכים...."

  • תנו דוגמאות נוספות לדברים קטנים ויומיומיים שהיינו רוצים שימשיכו לעד. אילו תחושות עולות בנו כשאנו נזכרים בדברים אלו?

3. "שלוה מופרת וכבר אחרת ואין טעם לכסות כי בפתח נכנסות התמורות"-
טבע האדם הוא להאמין בטוב ובכך שהוא יהיה מנת חלקו לנצח. אנו מאמינים שאם נעשה טוב יקרו לנו דברים טובים ולכן מובנת הנטייה "לכסות", לא לראות ולהכחיש ש"בפתח נכנסות התמורות...".

  • מה יכול להתאפשר לנו כשאנו לא "מכסים"?

4. "מאין כוחות לשאוב?"-

  • על איזו עמדה פנימית מעידה שאלה זו?

5. "זה בזו נביט"-

  • היכן מחפש האדם את מקור הכח הראשוני?
  • מה רוצה המשוררת לומר לנו על כוחו של הזולת בעזרה בהתמודדות עם מצבי משבר?

6. "לפעמים אני, לפעמים אתה"-
"גלגל חוזר בעולם- יש עליות וירידות בחיי האדם והפרט, וגם בחיי הכלל- לא לעולם חוסן" (נעמן אופיר ניבונכון).

  • אילו תחושות ומחשבות עולות בנו נוכח ידיעה זו, שכל אחד מאתנו עלול לחוות במהלך החיים מצבים קשים?

7. "כה זקוקים לנחמה"-

  • כולנו זקוקים לעידוד ולנחמה כשעצוב לנו. אילו סוגים של "נחמה" אתם מכירים?
  • נסו להיזכר במצב בו הייתם מנחמים או מנוחמים. מה היה שם? מה צריך לקרות כדי שתהיה "נחמה"?

8. "מי שחווה את בערת הקיץ ליבו לבית"-

  • מה מסמלים "בערת הקיץ" וה"בית"?
  • מדוע לדעתכם בחרה המשוררת דווקא דימויים אלה?
  • אילו תחושות מעורר בנו "בית"?
  • מה קורה לנו כשאנו חוששים שה"בית" בסכנה?

9. "על מה יתפלל עד סתיו?"-

  • אילו משאלות, בקשות ותפילות עולות בנו כשאנו חושבים על מצבים ואירועים קשים שעלולים להגיע?
  • מה מחוללת בנו התפילה?

 

הפעלות
1. "מאין כוחות לשאוב?"

  • בקשו מהתלמידים  להיזכר באירוע אותו הם מגדירים כאירוע קשה, לחזור לאירוע זה ולהיזכר ברגשות ובמחשבות שליוו את האירוע. בקשו מהם לכתוב בקצרה במחברת דברים העולים בזיכרונם.
  • כל תלמיד בתורו יספר על האירוע בו נזכר ועל המחשבות והרגשות שנלוו אליו.
  • חלקו  את הפתקים עם השמות; כל תלמיד יקבל פתק עם שם של חבר מהכיתה.
  • בקשו מהתלמידים להכין על גבי דף, משהו נותן כח ומחזק לתלמיד שאת שמו קיבלו (ע"י ציור, כתיבת משפט, שורה משיר, גזירה והדבקה של תמונות ומילים וכד').
  • בסבב, כל תלמיד ייתן לחברו את ה"כח" שהכין לו ויסביר לכל את בחירתו.
  • כתבו על בריסטול, שיישאר קבוע בכתה, את כל ה"כוחות" שעלו מדברי התלמידים, ויתקבל מעין "מאגר כח גדול" של כל הכתה.
  • בקשו מתלמידי הכתה לומר איך הרגישו לתת ולקבל את הכוח.

2. את אותה פעילות ניתן לקיים כאשר כל תלמיד ישתף את חבריו באירוע משמעותי שחווה

  • מה עזר לו? באילו דברים הסתייע כדי להתמודד ולצאת מחוזק מהאירוע?
  • כתבו את כל הכוחות על הלוח/בריסטול ובקשו מהתלמידים לומר באילו עוד כוחות יוכלו להיעזר מהיום, מה עוד יוכלו לאמץ כמשאב מסייע.

3. "ועל מה יתפלל עד סתיו":
התפילות השכיחות ביותר הן תפילות של בקשות והבעת משאלות:

  • מהי התפילה האישית שלכם?
  • בקשו מהתלמידים לנסח תפילה אישית הנכונה להם ל'כאן ועכשיו'.
  • "ליבו לבית": שאלו את התלמידים מהו ה"בית שלהם"- האנשים, החפצים, הסביבה, היקרים לליבם ומה היו רוצים לבקש בתפילה עבורם.
  • מה היו רוצים לבקש עבור עצמם?
  • האם יש עוד משהו אותו היו רוצים לבקש בתפילה?
  • אספו את התפילות מהתלמידים ושמרו אותן עד סוף השנה. בסוף השנה חלקו אותן לקריאה מחודשת.
    • האם יש משהו מתוך התפילה האישית אותו אתם רוצים לשתף עם חבריכם?
    • איך אני מרגיש עכשיו לאחר כתיבת תפילתי האישית?
    • מה מחוללת בי התפילה? האם היא גורמת לשינוי אישי כלשהו? האם היא מחזקת אותי? נותנת לי כח?

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלה / ללא הפעלה / הפעלה בלבד

השיר מספר על התמודדויות קשות בחיי האדם ועל הצורך האנושי בנחמה. הפזמון שם דגש על כוחם המחזק והמרגיע של האנשים שלצדנו:  "זֶה בְּזוֹ נַבִּיט ... לִפְעָמִים אֲנִי לִפְעָמִים אַתָּה כֹּה זְקוּקִים לְנֶחָמָה". בשיר מוצגת התמודדות עם תמורות החיים שלעיתים הן קשות "מִי שֶׁחָוָה אֶת בְּעֵרַת הַקַּיִץ,לִבּוֹ לַבַּיִת וּפְנֵי הַנּוֹף רְאִי לְחֶרְדוֹתָיו." ברגעיו הקשים שואל האדם את עצמו " מֵאַיִן כּוֹחוֹת לִשְׁאֹב".

על שאלה זו מציע הלל הזקן ש "בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ" (מסכת  אבות, ב, ו) , אמרה זו באה ללמדנו על חשיבותה של הערבות ההדדית, העזרה והתמיכה של האחד בשני. האמרה מדגישה את ערך המחויבות והאחריות של האדם ומחדדת את הרעיון שבמצבים בהם אין איש שיודע או מסוגל לבצע את 'המעשה הנכון', חובה עלינו להיות "אִישׁ" מלשון, אֱנוֹשִׁיּוֹת לעשות מאמץ, למלא את החלל ולפעול כראוי.

הצורך האנושי בנחמה הבא לידי ביטוי בשיר,  ומתן מענה לצורך זה הוא סימן להיותנו "אִישׁ", אנשים אֱנוֹשִׁיִּים.

 

מגוון פעילות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. רגע של עברית: כתבו על הלוח את ארבע המילים (מאותו שורש מילה): אִישׁ, אֲנָשִׁים, אֱנוֹשִׁיּוֹת, אֱנוֹשִׁיִּים.

  • הסבירו את משמעותן.
  • בקשו מהתלמידים לכתוב משפט לכל אחת מהמילים.

2. כתבו על הלוח את האמרה המלווה שיר זה: "בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ".

  • מה משמעותה של אמרה זו?
  • מדוע צריך "לִהְיוֹת אִישׁ"? ואולי בכלל לא צריך?

3. האזינו לשיר וקראו אותו עם התלמידים. התמקדו בפזמון

  • "לִפְעָמִים אֲנִי לִפְעָמִים אַתָּה כֹּה זְקוּקִים לְנֶחָמָה." –
  • מהי נחמה? (דבר שמשכיח קושי או כאב, שמפצה על תחושות קשות), מה כוונת המשפט?
  • ספרו על מקרה בו הייתם זקוקים ל"נחמה" או עזרה והיה "איש" – חבר, בן משפחה או אחר, שעזר לכם והיה לצדכם. כיצד הרגשתם?
  • ספרו על מקרה שאדם קרוב היה זקוק ל"איש" ואתם תמכתם וניחמתם.

כיתות ג-ד
1. האזינו לשיר ועקבו עם התלמידים אחר המילים. התמקדו במשפט "בְּלִי לְבַקֵּש גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת."

  • רגע של עברית:
    • מה משמעות הביטוי "גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת".
    • באיזה הקשר נאמר הביטוי בשיר.
    • הדובר בשיר אינו מבקש גדולות ונצורות אך מה כן הוא מבקש? (הדובר מבקש נחמה וחסד).

2. כתבו על הלוח את האמרה המלווה את השיר ,"בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ".

  • מה משמעות המשפט וכיצד הוא נותן מענה לצורך בנחמה העולה בשיר?

3. חלקו לתלמידים את הסיפור המצורף וקראו אותו יחד איתם
זהו סיפור על ארבעה אנשים:
"כולם", "אף אחד", "כל אחד", ו"מישהו".

הייתה עבודה חשובה שצריכה הייתה להיעשות,
אבל, "אף אחד", לא עשה אותה.
"
מישהו" כעס על כך, מפני ש"כל אחד" יכול היה לעשות את זה,
אבל, "אף אחד" , לא עשה אותה.

אז ...
"
כולם" האשים את "מישהו"
בגלל ש"אף אחד" לא עשה
את מה ש"כל אחד" היה יכול לעשות...

  • מהו המסר בסיפור?
  • בקשו מהתלמידים לכתוב את הסיפור עם המילה נחמה משובצת בתוכו (למשל: היה צריך לעזור ולנחם את יוסי, אבל 'אף אחד' לא עשה זאת. 'משהו' כעס כל כך מפני ש'כל אחד' יכול היה לעשות את זה .. וכך הלאה).
  • בקשו מהתלמידים להוסיף בית בו משהו ,"הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ" עזר וניחם.

כיתות ה-ו

1. קראו את השיר והאזינו לו. התמקדו בביטויים: "וְלִכְאוֹרָה עָסַקְנוּ בְּשֶׁלָּנוּ"  ו"שַׁלְוָה מוּפֶרֶת" .

  • תנו דוגמאות למקרים בהם, "השלווה"  שלכם הופרה או למקרים בהם נתקלתם בקשיים.כיצד הדברים נפתרו?
  • מה משמעותה של המילה, "לִכְאוֹרָה", (מילה היוצרת מצב של חיזוי לְמה שעתיד להתבדות או להיות מופרך)?
  • מה זה אומר מבחינתנו כששיר מתחיל במילה לכאורה?
  • וְלִכְאוֹרָה עָסַקְנוּ בְּשֶׁלָּנוּ - האם הקשיים של אדם אחד הם ענינו של אדם אחר?

2. הציגו בפני התלמידים את האמרה "בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ" ושאלו:

  • מה הם מבינים ממשפט זה? מה הוא אומר להם? מה הוא בא ללמד אותם?
  • למה הכוונה במילה "הִשְׁתַּדֵּל" ( מדוע לא נכתב במקומה הציווי תהיה איש)?
  • כיצד אמירה זו של הלל הזקן מתיישבת עם הנאמר בשיר שלפנינו?

 

 



לסיכום

  • בחנו את משמעותה של הערבות ההדדית
  • ביררנו מהי אחריות ומחויבות בהקשר של "נחמה"
  • למדנו איך הלל הזקן מדגיש במשנתו את חשיבותה של התמיכה, העזרה והנחמה כמו גם כל סיוע אחר הנדרש ומעצים את ערך האנושיות.

 

זרקור מוזיקלי

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל בכיתה, במרחב ובקבוצות

השיר נכתב על ידי המשוררת רחל שפירא והולחן על ידי נורית הירש - כלת פרס ישראל, מוזיקאית ומלחינה ישראלית, מחשובי היוצרים בארץ. עוד על נורית הירש ניתן לקרוא כאן (בעמ' 21) וכאן.

שיתוף הפעולה הפורה בין נורית הירש לרחל שפירא הוליד הרבה שירים משותפים. כך סיפרה נורית הירש על היצירה המשותפת: "אי אפשר להיות אדיש למקרא השירים של רחל שפירא. היא הטביעה את חותמה בתרבות הישראלית כיוצרת חשובה ומוערכת, וכל שיר שאנו יוצרות ביחד הוא בשבילי נכס".[1]

"נחמה" נכתב עבור הזמרת אילנית והוקלט ב-1982. שנה אחר כך הקליטה את השיר גם חווה אלברשטיין בעיבודו של מנחם ויזנברג. השיר הולחן בסולם סול מינור, במבנה של בית (A) ופזמון (B). בבית הראשון ישנה הרחבה של המשפט האחרון (כך גם במילים). מבנה השיר - A’, A, B, A.
להרחבה נוספת על השיר

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א'-ב'
1. האזנה ראשונה - שירו את השיר ובקשו מהתלמידים להצביע כאשר הם קוראים או שומעים מילים שאינןי מובנות להם. פרשו יחד את מילות השיר.

2. נצחו על התלמידים ובקשו מהם להקיש פעמה של 4/4.

3. קראו את מילות השיר במקצב השיר

  • בקשו מהתלמידים להקיש על פי הניצוח שלכם.
  • הסבירו לתלמידים את המושג קדמה (ראו הרחבה בנספח)
  • הדגישו את הקדמה ושאלו את התלמידים בסיום הקריאה במה הבחינו.

4. האזנה שניה - נועו עם התלמידים באופן הבא:

  • צעדו עם התלמידים במעגל או במרחב על פי הפעמה

5. בכל פעם שתשמעו את הקדמה קודו קידה.

6. לסיכום, שירו את השיר יחד עם התלמידים.

 

כתות ג-ד
1. קראו את מילות השיר

  • בקשו מהתלמידים לתאר במילותיהם על מה מדבר השיר.
  • שאלו את התלמידים כיצד ניתן להביע בצלילים את הרגשות המובעים בשיר (הצעות - לגטו, סטקטו, פיאנו, פורטה, מנגינות זהות, דומות או שונות, התחלות וסיומות, דרכי הבעת המילים וכו').
  • הציגו לתלמידים את הגרף של הבתים והפזמון על הלוח, (לא מסודרים לפי הסדר) וחברו בין מה שאמרו למה שרואים. התייחסו למוטיב האנחה, לקדמה, למשפטים הדומים והזהים.

2. סידור הגרף והאזנות:

שירו את השיר

  • האזנה ראשונה – בקשו מהתלמידים להקיש את הפעמה ולאחר מכן סדרו במשותף את גרף הבתים והפזמון לפי הסדר, על הלוח.
  • האזנה שניה – הזמינו תלמיד/ה לעקוב אחרי הגרף על הלוח.

3. עבודה בקבוצות:

  • הכנה: האזנה שלישית - בקשו מהתלמידים להציע תנועות לקדמה, לאנחה ולפעמה, הזמינו את התלמידים להצטרף לשירה תוך כדי תנועות שסוכמו יחד.
  • חלקו את הכיתה לקבוצות ובקשו מכל קבוצה לחבר תנועה לשיר. על התנועה להביע את הקשר בין המילים והמנגינה (למשל – התנועה שמוצעת לכיתות א'-ב')
  • בקשו מהתלמידים להציג את יצירתם מול הכיתה, ומשאר הכיתה להצטרף לשירה.

 

כתות ה-ו
השמיעו את השיר

1. האזנה ראשונה - חלקו לתלמידים את תווי השיר עם המילים, בקשו מהתלמידים לעקוב אחרי התווים, לזהות היכן מתחיל הפזמון ולסמן על הדף הפסקות.

2. האזנה שניה – בקשו מהתלמידים לסמן את משפטי השיר בתווים בקו תחתון נפרד לכל משפט (אפשר ב- ) ולהבחין בתחילת כל משפט ובסיומו (קדמה ומוטיב האנחה).

3. האזנה שלישית – בקשו מהם למחוא כף בהפסקות, להניח יד על חבר בזמן הקדמה ולכופף בירכיים בסופי משפטים בהן קיים מוטיב האנחה.

4. בקשו מהתלמידים לקרוא את מילות השיר ולענות על השאלות (ניתן לעבוד בקבוצות):

  • מה מביעות מילות השיר?
  • כיצד מבטא לחנה של נורית הירש את מה שמביעות המילים, השתמשו במונחים שלמדנו בשיעור.

 


לסיכום

  • זיהוי והכרות עם מבנה השיר, מילותיו ולחנו.
  • חלוקה למשפטים מוזיקליים.
  • הבחנה בקשר בין מילים למנגינה.
  • הכרות עם המושגים "קדמה" ו"מוטיב האנחה".
  • מעקב ורישום בתרשים גרפי/תווים של השיר.   
  • הבחנה בין הפעמה למוטיב המלודי.
  • הבעה בתנועה של המוטיבים הבולטים במלודיה.

 


[1] מתוך מידע שכתב לי מוישיק לינדן, בן זוגה של נורית הירש

 

 

אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? הַמְּכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת. (מסכת אבות, ד, א)

אודות השיר
השיר נכתב במיוחד לערב שיזם העיתון "ידיעות אחרונות״ בשנת 1981 , והוקדש בהוקרה לאנשי מופת ומתנדבים למען הזולת למען אנשים אחרים.
השיר  מבשר על בואו של האביב. בכל בית הוא מתאר את האנשים השונים שפוגשים באמצע הדרך, "ואתם אפשר לצעוד".
האופי העליז של השיר – במלים ובלחן – מבטא את חדוות העשייה והתרומה בקהילה.


ערכים מובילים בשיר: נתינה לזולת, ערבות הדדית, אחריות, זיקה למורשת, זיקה לעם ולארץ, הכרת תודה


 

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

חלופות לדיון ולשיח במליאה בשילוב הפעלות לפי קבוצות גיל 

שיר זה מזמן שיח אודות הסביבה האנושית החיובית שאנו חיים בה, ומזמין אותנו לפקוח עיניים, להביט סביב ולהבחין באנשים הטובים שאנו פוגשים בדרכנו.

עבודת הכנה לשיר

חלופה ראשונה:
1. נהלו שיח במליאה סביב הנקודות האלה:

  • מיהם בעיניכם "אנשים טובים"?
  • כיצד בא לידי ביטוי הטוּב שלהם?
  • מהו מעשה טוב?
  • אילו מעשים הם עושים?
  • האם פגשתם אנשים כאלה? איפה? מתי?
  • האם גם אתם אנשים טובים?
  • ספרו על מעשה טוב שראיתם.
  • ספרו על מעשה טוב שעשיתם.
  • אילו תחושות ורגשות צפים בכם כשאתם חושבים על אנשים טובים?

חלופה שנייה:
2. אספו כתבות עיתונאיות על מעשי חסד, מפעלי צדקה, התנדבויות, תרומה משמעותית וכד' והביאו לכיתה לעיונם של התלמידים, נהלו שיח במליאה:

  • מה המשותף לכתבות אלה?
  • מה אתם למדים מהן על אנשים טובים שחיים בינינו?
  • מה מצא חן בעיניכם במיוחד? מדוע?
  • האם תוכלו להביא עוד דוגמאות  של אנשים טובים ומעשים טובים?
  • אילו תחושות ומחשבות צפות בכם כשאתם קוראים את הכתבות הללו?

דיון ושיח במליאה
תִּפְקְחוּ אֶת הָעֵינַיים תִּסְתַּכְּלוּ סָבִיב
פֹּה וָשָׁם נִגְמָר הָחוֹרֶף וְנִכְנָס אָבִיב

  • "תפקחו", "תסתכלו", "תגידו" - מה אנו מתבקשים לראות? למה עלינו לשים לב?
  • באיזה מובן מסמלת עונת האביב את האנשים הטובים?

 

אַל תַּגִּידוּ לִי שֶׁכָּל זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת

  • למה הכוונה ב"כל זה"?
  • מדוע יש נטייה לומר ש"זה לא יכול להיות"?

 

אֲנָשִׁים טוֹבִים בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ
אֲנָשִׁים טוֹבִים מְאֹד
אֲנָשִׁים טוֹבִים יוֹדְעִים אֶת הַדֶּרֶךְ
וְאִתָּם אֶפְשָר לִצְעוֹד

  • על איזו דרך מדברת המשוררת?
  • כיצד מאפשרים האנשים הטובים את הצעידה הבוטחת בדרך?
  • האם זכורה לכם חוויה שבה אדם טוב עזר לכם להתמודד עם קושי שנתקלתם בו בדרך?
  • ספרו כיצד עזר אדם זה? מה נתן לכם? מה אמר לכם?
  • לו  פגשתם אותו היום מה הייתם רוצים לומר לו?

 

אִישׁ אֶחָד קָנָה לִי סֵפֶר בֵּן מֵאָה שָׁנָה
אִישׁ אַחֵר בָּנָה כִּנּוֹר שֶׁיֵשׁ בּוֹ מַנְגִּינָה

כל אחד מהאנשים הטובים שבדרך נותן מתנה סמלית משמעותית אשר תורמת להצלחה שלנו בחיים.

  • קראו את בתים ב ו-ג וכתבו בכל שורה לאיזו מתנה הכוונה:
    • מתנה המסמלת זהות אישית ________________
    • מתנה המסמלת התמודדות וכוח ______________
    • מתנה המסמלת מורשת ושייכות ______________
    • מתנה המסמלת חלום ותקווה ________________
    • מתנה המסמלת ביטוי אישי _________________
    • מתנה המסמלת שפע וברכה ________________
  • איזו מהמתנות הללו היית רוצה לקבל? מדוע?
  • כיצד תעזור לך מתנה זו לצעוד בדרך?

 

אֲנָשִים טוֹבִים בְאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ...
אֲנָשִׁים טוֹבִים מְאֹד...
אֲנָשִים עַל אֵם הַדֶּרֶךְ מְחַכִּים לְאוֹת

  • האם האנשים הללו  נדירים? האם צריך לחפש הרבה כדי למצוא אותם? או שמא הם נמצאים ביננו ואנחנו צריכים רק לפקוח עיניים כדי לשים לב ולראותם?
  • מה מעוררת בכם הידיעה שהאנשים הטובים נמצאים בדרככם?

 

הפעלות

כיתות א-ג:
חלקו לתלמידים בריסטול/קרטון ביצוע בצורת לב.

  • בקשו מכל תלמיד לבחור שורה מהשיר  שהוא הכי אוהב,לכתוב אותה על הלב ולקשט.
  • בקשו מכל תלמיד להקדיש את הלב שהכין למכר/בן משפחה היקר לליבו.
    • אם המורה מחליט שכל תלמיד יקדיש את הלב לאחד מחבריו בכיתה, יש לערוך הגרלה כדי שכל תלמיד בכתה יקבל לב מקושט.

כיתות ד-ו:
הודיעו לתלמידים כי הם נבחרו לסייע לעמותה חדשה שמטרתה לעזור לנזקקים ושמה "אנשים טובים באמצע הדרך".

  • בקשו מהתלמידים לסייע בגיבוש הקמפיין השיווקי של העמותה ובמסגרת זו לעצב את הלוגו של העמותה ולהתאימו לחולצות המתנדבים/ לעצב הזמנה לאירוע השקה/ לביים קליפ שיווקי קצר וכד'.
  • לאחר סיום ההיערכות השיווקית בקשו מהתלמידים:
    • להציג את המוצר שהכינו בפני הכיתה.
    • לתאר כיצד הרגישו במהלך העבודה.
    • לספר מה היו השיקולים שהביאו להחלטות שקיבלו?
    • לציין האם הם מרוצים מהתוצר?
    •  לשתף את חבריהם במחשבות ובתחושות שלהם בסוף תהליך היצירה והלמידה אודות "אנשים טובים באמצע הדרך".

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לשיח בכיתה בשילוב עם הפעלות בקבוצות, על פי קבוצות גיל  

נעמי שמר כתבה את השיר  במיוחד לערב שיזם העיתון "ידיעות אחרונות״ בשנת 1981, אשר הוקדש בהוקרה לאנשי מופת ומתנדבים למען הזולת. השיר מתאר את החברה האנושית שאנו חיים  בה, את האנשים הטובים החיים בה, את הנתינה, את העשייה למען האחר ואת קירוב הלבבות.

כיתות א-ב
1. כתבו על הלוח  את הפסוק הבא וקראו אותו בקול:
טוֹבִים הַשְּׁנַיִם, מִן-הָאֶחָד: אֲשֶׁר יֵשׁ-לָהֶם שָׂכָר טוֹב, בַּעֲמָלָם. (קהלת, ד, ט)
הסבירו לתלמידים את חשיבותן של הידידות, השותפות בין בני אדם, הנתינה והעזרה ההדדית, על פי פסוק זה.

2. הסבירו לתלמידים כי על פי השיר יש אנשים טובים סביבנו וכל מה שעלינו לעשות הוא לפקוח את העיניים, להסתכל סביב ולראותם. קראו לתלמידים את מילות השיר ושאלו:
מיהם האנשים שהמשוררת פוגשת בדרכה ובמה מתבטאת הנתינה שלהם?

3. בקשו מהתלמידים לבחור את אחד האנשים הטובים המתוארים בשיר ולאחר מכן:

  • לכתוב מה הופך את אותו האדם או את מעשיו לטובים?
  • לצייר את האדם שבחרו.

4. ערכו בכיתה תערוכה של הציורים ושוחחו על האנשים המצוירים ועל מה שהופך אותם לאנשים טובים.

כיתות ג-ד
1. כתבו על הלוח את הפסוק הבא וקראו אותו בקול:
[...] וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ: [...] (ויקרא יט, יח).
דונו עם התלמידים במשמעות הפסוק וסכמו שהמסר הוא היכולת של אדם להבין את רגשות הזולת: שמחתו או מצוקתו, כאילו היו שלו, ולפעול בהתאם.

2. השיר עוסק באנשים טובים. קראו בפני התלמידים את מילותיו ושאלו:

  • כיצד מתבטא הפסוק במילות השיר?
  • מהו מעשה טוב?

3. בקשו מכל תלמיד לכתוב על פתק מעשה טוב  שעשה לאחרונה, ולשתף את חבריו לכיתה.

4. חלקו את התלמידים לקבוצות:

  • בקשו מכל קבוצה לכתוב רעיונות למעשים טובים שכל אחד מהתלמידים יכול לממש.
  • בקשו מכל קבוצה לבחור באחד הרעיונות ולהציע דרכים ליישומו.
  • תלו את התוצרים ובקשו מנציג של כל קבוצה להסביר את הרעיון שנבחר ואת הדרכים  שהתלמידים יכולים ליישמו.

כיתות ה-ו
1. בשיר מתוארים אנשים טובים. קראו בפני התלמידים את הציטוטים שלהלן ובקשו מהם למצוא בשיר את האדם המתאים לציטוט:

  • שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים (מסכת אבות, פרק א, משנה ב).
    הפירוש: העולם נזקק לשלושה יסודות לשם קיומו:
    תורה- הצד הרוחני. לימוד התורה וקיום מצוותיה.
    עבודה – עבודת הכוהנים בבית המקדש, אך גם תפילה ופרנסה.
    גמילות חסדים-  עזרה לזולת, עשיית טובה ומתן עזרה חומרית ונפשית מבלי לצפות לתגמול כלשהו.
  • שַׁמַּאי אוֹמֵר: עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע. אֱמוֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת (מסכת אבות, פרק א, משנה טו).
    הפירוש: קבל כל אדם במאור פנים ובנועם.
  •  הוּא הָיָה אוֹמֵר: [...] ובִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ (מסכת אבות, פרק ב, משנה ה).
    הפירוש: במקום שבו אין אדם היודע לעשות את המעשה הנכון, עליך להשתדל לעשות אותו מעשה בעצמך.

2. דונו עם התלמידים בכל אחד מהציטוטים ובאדם המתאים להם בשיר ובקשו מהם להסביר את הסיבות לבחירתם.

3. הסבירו לתלמידים את המושג "חסידי אומות העולם" ואת הקשר שבין הציטוט בסעיף ג למושג זה. דונו עימם בנושאים אלה:

  • מה עושה אדם הראוי לכינוי "חסיד אומות עולם"?
  • האם תוכלו לתאר מקרים שבהם אנשים נחלצו לעזרתם של אנשים בצרה?

4. הביאו לכיתה כתבות מהאינטרנט על מקרים שבהם אנשים נחלצו לעזרתם של אחרים, חלקו את התלמידים לקבוצות ובקשו מהם:

  • לבחור באחת מהכתבות, להדביק אותה על בריסטול ולכתוב מה הסיבות לבחירתה.
  • לתלות את הכרזה שהכינו, לספר בכיתה על המקרה שהכתבה עוסקת בו ועל הסיבות שבגללן נבחר דווקא מקרה זה.

 


לסיכום:

  • בחנו מיהו אדם טוב ומהו מעשה טוב וכיצד הם מוצאים את ביטוים בשיר.
  • התייחסנו לציטוטים ממסכת אבות מהתנ"ך ובדקנו כיצד הם מתבטאים בשיר.
  • דנו ברעיונות למעשים טובים ובדרכים ליישומם.
  • דנו במושג "חסידי אומות העולם".

 

זרקור מוזיקלי

חלופות להפעלות במליאה בשילוב עם הפעלות בקבוצות במרחב הכיתה  – לפי קבוצות גיל
מצורף נספח

 

נעמי שמר כתבה את השיר בשנת 1981 במיוחד לערב הוקרה למתנדבים. השיר פשוט ובנוי באופן סטרופי – בית ופזמון חוזר. הלחן העליז והקצבי מבטא היטב את השמחה שממלאת את הלב נוכח האנשים הטובים, ואת הכרת התודה על עשייתם לטובת הפרט והכלל. הרתמוס מדגיש את החריזה בכל בית ואת המילים – אנשים, טובים, מאד בפזמון. הלחן פשוט וקליט מאד ואופיו הקצבי מבטא היטב את אלמנט הצעידה המוזכר בפזמון החוזר.

 

פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. שירו את השיר בקולכם ובקשו מהתלמידים לסמן את סיומת החרוזים בשתי מחיאות כף לפי המקצב בשיר (ס-ביב, א-ביב). המשיכו לשיר ובקשו אותם להציע הקשת גוף שונה לכל חרוז שצלילו שונה (חרוזים שצלילם זהה – ההקשה באותו מקום בגוף). בקשו מהם לבחור הקשה אחרת שתתאים לפזמון – הקשה שבאה לאחר החרוז, כמילוי לשתקים (מאד * *, לצעוד * *) 

2. פעילות במרחב הכיתה: בתוך האזנה לשיר וביצוע תיפופי הגוף שבחרו, בקשו מהתלמידים לצעוד במרחב ולמצוא בכל חרוז בן-זוג אחר למחיאה משותפת.

3. בקשו מהתלמידים להדגיש בקו את מילות השיר המתארות כל אחד מהאנשים הטובים (לדוגמא: איש אחד יקנה לי ספר בן מאה שנה, איש אחד יבנה לי גשר, ואישה טובה אחרת...),

 4. אחרי שהדגישו, בקשו להציע חלוקת תפקידים בין סולנים מתחלפים לבין שירה משותפת.

כיתות ג-ד
1. בקשו מהתלמידים לקרוא את מילות השיר בקריאה דמומה ולבדוק מה משותף לכל סיומות המשפטים המתחרזים במנגינת הבית (♪ ♪ ♪).

2. נגנו כל אחת מהסיומות המלודיות שבתבניות הגרפיות  בקובץ המצורף, ובקשו מהתלמידים:

  •  למצוא את התבנית הגראפית התואמת אותה.                                   
  •  למספר את התבניות לפי סדר הופעתן במנגינת הבית.
  •  לרשום כל מילה תחת התבנית המתאימה לה: בודדים,  נודדים,  דגניות,  במקומה

3. בקשו מהילדים להאזין לשיר בשני מעגלים הפונים זה לזה (חיצוני ופנימי).

  • בהישמע התבנית הרתמית החוזרת של החרוז בסיום המשפט ילדי המעגל החיצוני ימחאו כפיים עם הילד שמולם במעגל הפנימי. בפזמון – יצעדו שני המעגלים בכיוונים נגדיים כך שבבית הבא יתחלפו באופן אקראי בני הזוג העומדים זה מול זה. 
  • מי זוכר כמה "אנשים טובים" מהכיתה פגש במהלך השיר? ומיהם?

כיתות ה-ו
1. בקשו מהתלמידים להאזין לשיר ולרשום את כל זוגות החרוזים המופיעים בבתי השיר:

  • כיצד מדגישה המנגינה את החרוזים האלה?
  • מה דומה ומה שונה בלחן ובמקצב של תבניות החריזה?

2. בקשו  מהתלמידים למתוח קו מחבר בין מילת החרוז לבין התבנית המלודית שלה:

דגניות
בודדים
נודדים
במקומה

3. שירו את הפזמון ובקשו מהתלמידים למלא במחיאת כף רק את השתקים (ההפסקות).

  • הזמינו מתנדבים שיסמנו בלוח את מחיאות הכף על גבי ציר ריק של פעמות:     

  • מה ההבדל בין מחיאות הכף בהפסקות לבין מחיאות הכף בפעמה?
  • אילו ממילות הפזמון מודגשות דרך מחיאת השתקים?

4. פעילות בקבוצות: חלקו את בתי השיר ופזמוניהם בין הקבוצות ובקשו מכל קבוצה להתאים תזמור לליווי  הבית או הפזמון שקיבלה בעזרת כלי הקשה בעלי גוון שונה (משולש, דרבוקה, מאראקס וכו'). הנחו אותם להתייחס לאלמנטים שנלמדו: חריזה, מצלול /צלצול, תבנית מקצב, פעמה, שתק/הפסקה, מילים חשובות בשיר. בצעו את השיר  יחד כשכל קבוצה מלווה בתורה את הבית  או הפזמון שלה.

 


מה למדנו?

  • הבחנה בפיסוק המוזיקלי בשיר, מבנה השיר ואפיונו כשיר לכת
  • ביצוע בשירה ותיפוף גוף (בשכבות הנמוכות) ובליווי תזמור מותאם (בשכבות הגבוהות)
  • זיקה בין מצלול פונטי (מילולי) לבין צלצול מלודי (צלילי ורתמי)
  • זיקות בין אלמנטים לשוניים וסמנטיים לבין הלחן
  • הבחנה בין רובד הפעמה לרובד המקצב ותיפקודו של אלמנט השתק
  • מעקב אחר תרשים גרפי וזיהוי תבניות מלודיות מתווים

 

 

 

ברוך אתה ה'... שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם. (ברכת האילנות)

אודות השיר
זהו 'שיר תפילה' המעלה על נס את ערך ההודיה על הטוב. יש רגעים בחיים שעלינו לעצור את העשייה היומיומית,  להסתכל סביב ולהודות על מה שיש בחיינו, מן הדברים השגרתיים ביותר, שאנו נוטים לקבל כמובנים מאליהם ("אור עיניים", "בית חם" וכד'), ועד לדברים המיוחדים שבהם זכינו. 


ערכים מובילים בשיר: הכרת הטוב, הכרת תודה, אהבת הדעת, חברות, הערכה


 

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב בשילוב הפעלה / ללא הפעלה / הפעלה בלבד

שיר זה מזמן שיח אודות חשיבות הכרת התודה, תוך התבוננות בדברים הפשוטים והיומיומיים המרכיבים את חיינו, ומעניקים לנו את היכולת להתקיים.

לדיון ושיח במליאה
1. "תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת"

תודה על כל מה שקיים, גם מה שלא ניתן דווקא לנו.

  • האם ומדוע חשוב להודות גם על דברים שנמצאים בסביבה ולא שייכים דווקא לי?
  • מה נותנים לנו הבריאה והיקום כולו? מה הם מאפשרים לנו?

2. "תודה על מה שלי נתת"

  • בהמשך השיר מפורט על אלו דברים אנו אמורים להודות: על אור עיניים, חבר או שניים, שיר קולח ולב סולח. קראו בית דומה שנכתב בשינוי קל:

"תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על אור יקרות
חברים עשרות
על שירים לרוב
ועל לב כה טוב"

  • מה ההבדל בין שני הבתים? מה ההבדל בין הדברים המופיעים בבית שבשיר לבין אלו שמפורטים בבית הזה?
  • על אלו דברים, לדעת המשורר, עלינו להודות?
  • מדוע אנו אמורים להודות על דברים אלו?

3. "שבזכותם אני קיים"

  • האמנם אנו קיימים בזכות דברים אלה? הסבירו את דבריכם.

4. "על צחוק של ילד
    ושמי התכלת
    על אדמה ובית חם
    פינה לשבת
    אישה אוהבת
    שבזכותם אני קיים"

  • האם הבית הזה ממשיך באותה הרוח של הבית הקודם? הסבירו והדגימו את דבריכם.
    • האם אתם בוחרים להודות על הדברים הפשוטים והיומיומיים בחייכם?
    • כיצד ההודיה על הדברים השגרתיים שבחיינו משפיעה על רגשותינו הפנימיים?
    • מה תפקידם של הדברים האלה בחיינו?

5. "על יום של אושר
    תמימות ויושר
    על יום עצוב שנעלם"

  • מה גורם ליום להיות שמח או עצוב?
  • מדוע אנו מודים על יום שמח ועל יום עצוב שנעלם?
  • מה דעתך על התכונות, "תמימות ויושר", שמוזכרות כאן? האם הן תכונות מיוחדות ונדירות או שמא תכונות בסיסיות שאמורות להיות חלק מהאישיות של כולנו?

6. קרא את תפילתה של המשוררת לאה גולדברג:
"...למד את שפתותי ברכה ושיר הלל
בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל
לבל יהא עלי יומי כתמול שלשום
לבל יהא עלי יומי הרגל".
המשוררת מבקשת ללמוד להודות על כל יום ויום כדי שימיה לא יהפכו למובנים מאליהם.

  • האם תפילתה דומה לשיר שלנו?
  • האם תמיד קל לנו להרגיש הכרת תודה?
  • כיצד נגביר את תחושת הכרת התודה בחיינו?

7. "תודה על כל מה שנתת"

  • מדוע לדעתכם הנמען , אליו מכוונות כל התודות, לא מוזכר בשיר?

8. קראו את הדברים הבאים:
"לא אושר גורם לנו להיות מכירי תודה אלא הכרת התודה היא שגורמת לנו להיות מאושרים"(אלברט קלארק).

  • האם אתם מזדהים עם חשיבתו של אלברט קלארק? הסבירו ונמקו את דבריכם.

 

הפעלות

1. מזוודת "הכרת תודה":

  • היערכו לפעילות: הביאו לכיתה קרטון שבלונה של המזוודה וקרטונים להכנת המזוודות, (לשיקול המורה בהתאם לזמן העומד לרשותו), ניירות צבעוניים ופלסטלינה בצבעים שונים.
  • בקשו מהתלמידים ליצור מזוודה מקרטון, (מומלץ גודל 15X8X8), אותה יקשטו ועליה יכתבו "הכרת תודה".
  • בקשו מהם ליצור מפלסטלינה דברים שונים מחייהם - חומריים, רוחניים, רגשיים קטנים או גדולים-  עליהם הם רוצים להודות.
  • ניתן להוסיף פתקים מנייר לצורך כתיבת דברים שהילדים יתקשו לפסל מפלסטלינה.
  • בסיום העבודה בקשו מהתלמידים לשתף במליאה במה שהכינו ולספר למי ברצונם לומר תודה על כל אחד מהדברים ,(אנשים, אלוקים, טבע, יקום, בעל-חיים ,חפץ וכד'):
  • מה אתם מרגישים כשאתם נושאים מזוודה זו?
  • אלו תחושות ומחשבות עולות בכם על כל מה שזכיתם בחיים? (דברים פשוטים ושגרתיים ודברים מיוחדים יותר).

2. פנקס "הכרת תודה":
חלקו לתלמידים פנקסים אישיים אותם יעטפו ויקשטו. על כריכת הפנקסים יכתבו, "הכרת תודה".

  • בכל דף בחלקו העליון ידביקו ציור של שעון ועליו יסמנו 3-4 שעות במהלך היממה. (למשל: 7:30 בבוקר, 13:00 בצהריים, 17:00 אחרי הצהריים, 20:00 בערב).
  • בכל שעה שסומנה יכתבו למי/למה הם רוצים להודות בשעה זו ביום.
  • כשתגיע השעה יגידו תודה למי שכתבו, (בפגישה/ שיחה טלפונית/ כתיבה/ שיחה דמיונית וכד').
  • בחלק התחתון בדף יכתבו בכמה מילים למי הודו ומה היה תוכן השיחה.
  • כך יעשו במשך שלושה ימים.

הנחו  את התלמידים כיצד לנהל את השיחה ומהם מרכיביה:

  • אני רוצה להודות לך על...
  • העזרה/הדבר שנתת/שאתה נותן לי גורם לי להרגיש...
  • בזכות העזרה/הנתינה הזו...
  • זה משפיע עלי בכך ש...
  • חשוב לי שתדע ש...

בקשו מהתלמידים לשתף זה את זה בחוויות אישיות ולספר במה תרמה להם העצירה מהעשייה היומיומית ואמירת התודה.

 

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לפעילויות על פי קבוצות ושיח כיתתי
מצורף נספח

זהו שיר הודיה על הטוב שמקבל האדם. השיר עוסק בדברים שעליהם יש להודות, רוחניים וגשמיים כאחד, בחיי היום יום של האדם.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. הסבירו לתלמידים את המושג "הודיה" ובקשו מהם:

  • לציין למי אמרו תודה בשבוע האחרון?
  • לשתף את חבריהם בסיבות לאמירת התודה.

2. השמיעו לתלמידים את השיר ובקשו מהם לציין:

  • למי נאמרה התודה על פי השיר?
  • מהם הדברים בגינם נאמרה התודה?

3. בקשו מהתלמידים להודות למי שיושב משמאלם על דבר שעשה למענם.

  • הסבירו לתלמידים שהשיר פותח במשפט ,"תודה על כל מה שבראת", ושספר בראשית פותח בפסוק: "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ", (בראשית פרק א פסוק א). בספר בראשית מתוארת בריאת כדור הארץ, בעלי החיים והאדם. שאלו את התלמידים מה נברא בשיר?
  • האם מה שנברא בשיר זה מה שנברא בספר בראשית? מה ההבדל ביניהם?בשיר המחבר מודה  על דברים כביכול קטנים ויומיומיים כגון חברות, חיוך, אהבה, אך אלה הדברים החשובים שיוצרים את עולמו.

 

כיתות ג-ד
1. קראו בפני התלמידים משפט זה מתוך ברכת המזון: "[...]כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵטִיב לַכֹּל וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. [...]", הסבירו להם שהכוונה היא שהאל דואג לכך שיהיו גם מצרכי המזון וגם מי שיכין אותם. שאלו:

  • מי מכין את הארוחות בביתכם?
  • כיצד אתם מודים לו או לה על כך?
  • חשבו ודונו עם התלמידים, על דרכים בהן אפשר להודות למי שמכין ארוחות אלו, (למשל: כתיבת ספר מתכונים כיתתי, הכנת אחת הארוחות בבית, הגשת ארוחת בוקר מפנקת ועוד).

2. בקשו מהתלמידים לציין, מהם הדברים הנוספים הנעשים למענם במהלך היום ומי עושה זאת? שאלו:

  • מה הדברים שבלעדיהם לא היו יכולים לנהל שיגרת חיים טובה?
  • כיצד הם נוהגים להודות על המעשה?
  • מה חשיבות ההודיה?

3. הגידו לתלמידים לבחור יום בחייהם ובקשו מהם:

  • לכתוב על כרטיסיה ברכת תודה לכל אחד מבני המשפחה אשר עושה דבר מה למענם.
  • להחליט על מעשה, או פעולה, אותה הם יכולים לעשות למענם לאות תודה.

 

כיתות ה-ו
1. הסבירו לתלמידים שלפי המסורת ברכת ,"מודה אני", זו הברכה הראשונה הנאמרת מידי בוקר, ומבטאת הודיה לאל על החיים המתחדשים מידי בוקר לאחר השינה. צטטו בפניהם: "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ:" בקשו מהתלמידים:

  • לכתוב את כל מה שקורה במהלך הבוקר עד הגעתם לבית הספר ולציין את כל מה שנעשה למענם ועל ידי מי.
  • לתאר בכיתה - כיצד נראה הבוקר שלהם.
  • לספר מה בני הבית עשו עבורם בבוקר ולמי הם צריכים להודות על כך?
  • לציין אם הודו על מעשים אלו ולספר כיצד היה נראה הבוקר לולא עשו למענם דברים אלה.

2. הסבירו לתלמידים את המושג, "רוחניות" , כמילה המציינת את חיי הנפש והרגש ואת המושג "גשמיות" כמילה המציינת את החיים החומריים והפיזיים. לאחר מכן:

  • בקשו מהם להכין טבלה ובה מצוינים בעמודה אחת הדברים הרוחניים המופיעים בשיר ובעמודה השנייה הדברים הגשמיים המופיעים בשיר.
  • דונו בממצאים ובחנו האם עלו התלבטויות בנוגע לחלק מהשיבוצים.
  • בקשו מהתלמידים להוסיף דבר אחד שהם מודים עליו שלא נמצא בשיר.

 


לסיכום:

  • בחנו ודנו במושגים תודה, הודיה, רוחניות וגשמיות.
  • דנו ברעיונות לדרכים בהן ניתן להודות לאחר.

 

זרקור מוזיקלי

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל בכיתה במרחב ובקבוצות

השיר נכתב על ידי עוזי חיטמן. עוזי חיטמן היה יוצר פורה שכתב בסגנונות מוזיקליים רבים.
בביתו הוא נחשף למוזיקה חסידית ותקליטי חזנות, ובמקביל אהב להאזין למוסיקת פופ ורוק ולתקליטים מסגנונות מגוונים בשפות אירופאיות שונות.
במהלך שנות ה – 70 שיתף עוזי חיטמן פעולה עם זמרים ים תיכוניים רבים ובהם חיים משה, שימי תבורי ומרגלית צנעני. בתקופה זו,  הזמר הים תיכוני לא הושמע ברדיו, וחיטמן נלחם על מקומו בתרבות הישראלית.

עוזי חיטמן הרבה לכתוב מילים ללחנים יווניים. השיר תודה בוצע במקור על ידי יורגוס דאלארס,  ובארץ בוצע על ידי הזמר חיים משה. ניתן לשמוע שחיטמן היטיב לשמר את הסגנון המוזיקלי היווני, גם במעבר לשפה העברית.

מבנה השיר הוא סוג של רונדו, כאשר הפזמון החוזר, (תודה על כל מה שבראת...), מתחיל ומסיים את השיר.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. השמיעו את השיר ובקשו מהתלמידים לזהות את שתי השורות שחוזרות במדויק בכל אחד מהבתים.

2. השמיעו את השיר ובקשו מהתלמידים ללוות את שתי השורות החוזרות, (שפותחות כל בית), בהקשת הפעמה.

3. בקשו מהתלמידים להציע דרכים שונות ומגוונות להקשת הפעמה על הגוף.

4. שוחחו עם התלמידים על המילים בשיר ובקשו מהם להציע תנועות שיביעו את הטקסט בשיר.

5. שירו את השיר בקולכם ובקשו מהתלמידים להצטרף בהקשת הפעמה בשתי השורות הראשונות. בשאר השורות, יציגו התלמידים את התנועות שהציעו בסעיף 3.

6. בקשו מהתלמידים ללכת בתחילת כל בית לפי הפעמה לעבר חבר שהם מוקירים לו תודה ולעמוד מולו. בבתי השיר, יציגו התלמידים את התנועות ביחד.

7. בקשו מהתלמידים להסתדר במעגל ובחרו ילד שיצעד בתחילת כל בית, לפי הפעמה, לעבר ילד אחר שהוא מכיר לו תודה.  את התנועות בשאר שורות הבית, יביעו שניהם במשותף, לפי התנועות שנבחרו. כשמתחיל הבית הבא, הילד שנבחר צועד לעבר ילד אחר וכן הלאה.

8. חזרו על הפעילות מסעיף 6, עם ילדים אחרים, ובקשו מהילדים העומדים במעגל להצטרף בשירה. ניתן לחזור שוב על הפעילות בתוספת נגינה בכלי הקשה.

 

כיתות ג-ד
1. בקשו מהתלמידים לשיר סולם מי מינור בעלייה וירידה. תרגלו את שירת הסולם בדרכים מגוונות כגון שירה לפי תנועות קודאי, שירת הסולם בצלילים חסרים, (התלמידים שרים בלב), ייצוג צלילי הסולם בחישוקים כשכל חישוק הוא צליל, (הילד הולך בחישוק והילדים שרים כשהמורה מלווה בנגינה) וכו'.

  • בשירת סולם שלא במנעד התלמידים, רצוי לחלק את הסולם לשני טטרקורדים. הטטרקורד הראשון הוא מהצליל מי ועד הצליל לה. בשירת הטטרקורד השני, המתחיל בצליל סי, שרים באוקטבה נמוכה יותר.

2. בקשו מהתלמידים לנצח משקל 4/4 או לטפוח על הירכיים את הפעמה הראשונה ו – 3 פעמות נוספות באצבע צרידה.

3. שירו את השיר ובקשו מהם להבחין האם השיר מתחיל בפעמה הראשונה. ניתן לחדד ולשאול באיזו פעמה התחיל השיר.

4. הציגו בפני התלמידים את התווים הבאים והראו להם את הקדמה.

  • בקשו מהתלמידים לסמן את הצליל המרכזי, (מי).
  • שירו עם התלמידים את הקו המלודי בשפת המקצב.
  • שירו את הפזמון תוך מעקב בתווים ובקשו מהתלמידים להבחין באיזו מילה מתחילה התיבה הראשונה שלאחר הקדמה, (מי).

5. שירו את השיר ובקשו מהתלמידים להצטרף בפזמון תוך כדי ניצוח.

6. הראו לתלמידים את התווים הכתובים ושירו איתם בשפת המקצב.

7. בקשו מהם לסמן ,איפה יש מנגינה שחוזרת על עצמה במדויק אך בשינוי, (השאה), של צליל כלפי מעלה, (סקוונצה).

8. חלקו לתלמידים דף עם מילות השיר, ובקשו מהם לסמן איזה מילים מופיעות בסקוונצה, בכל אחד מהבתים.

9. בקשו מהתלמידים לשיר את כל השיר במלואו.

 

כיתות ה-ו
1. שאלו את התלמידים איך לדעתם תישמע מוזיקה המביעה תודה.

2. ארגנו עם התלמידים את הפרמטרים המוזיקליים לפי תזמור, טמפו, דינמיקה וארטיקולציה, מבנה, אופי, קונטור מלודי וכו'.

3. השמיעו לתלמידים את השיר בביצועו של חיים משה ובדקו יחד אם תשובותיהם מתאימות.

4. השמיעו לתלמידים את הביצוע של  יורגוס דאלארס  ובקשו מהם לציין מה דומה ומה שונה בין הביצועים, על פי הפרמטרים המוזיקליים.

5. חלקו את התלמידים לקבוצות ובקשו מהם לחבר בית נוסף בו ייכתבו על מה הם מודים.

6. בקשו מהתלמידים לשיר את השיר ובסופו הנחו כל קבוצה לעמוד בתורה ולבצע את הבית שחיברו.

 


סיכום

  • למדנו המחשת המושג פעמה באמצעות הקשות ותנועה במרחב.
  • למדנו המחשת המושג קדמה וביצועו בדרכים מגוונות.
  • סקוונצה – הסבר המושג וזיהויו בתווים ובמילות השיר
  • ניתוח שיר ע"פ פרמטרים מוזיקליים
  • השוואת ביצועים ע"פ פרמטרים מוזיקליים
  • בעבודה בקבוצות, התנסות בכתיבת בתים נוספים לשיר
  • סיום תהליך בהצגת תוצרים בפני חברי הכיתה

 

 

 

מְעַט מִן הָאוֹר דּוֹחֶה הַרְבֵּה מִן הַחֹשֶׁךְ. (ר' ישראל בעל שם טוב)

אודות השיר
השיר מציג את הרעיון שעוצמה ויכולת נוצרים מהחיבור, מה"יחד" של בני אדם.
כל אדם מוסיף את חלקו הקטן, וביחד, "יד ביד", העשייה מקבלת עוצמה והיא נעימה יותר.


ערכים מובילים בשיר: אחדות, ערבות הדדית, נתינה, חברות, שיתוף פעולה


 

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

שיר זה מזמן שיח אודות הכוח והעוצמה שנוצרים מהליכה "יד ביד", מתוך אחדות ושיתוף פעולה, כאשר כל פרט תורם את חלקו הקטן ושותף ליצירת ה"ביחד".

עבודת הכנה לשיר
קיימו עם התלמידים משחקים במעגל בהם התלמידים נותנים ידיים זה לזה:

1. (מתאים לכיתות א'-ו')

  • התלמידים יעמדו במעגל ויתנו ידיים זה לזה.
    אחד התלמידים יעמוד בתוך המעגל וינסה לפרוץ את המעגל ולצאת החוצה.
    המשימה: התלמידים מנסים למנוע ממנו לצאת מהמעגל מבלי לעזוב ידיים (אם התלמיד מצליח לצאת, ייכנס למעגל חבר אחר הקרוב למקום ממנו נכנס התלמיד למעגל).  

2. (מתאים לכיתות ד'-ו')

  • התלמידים יעמדו במעגל ויתנו ידיים זה לזה.
    על זרועו של אחד התלמידים יושחל חישוק.
    המשימה: יש להעביר את החישוק בין כל התלמידים העומדים במעגל מבלי לעזוב ידיים.

3. (מתאים לכיתות ד'-ו')

  • התלמידים יעמדו במעגל עם הפנים לתוך המעגל ויתנו ידיים זה לזה.
    המשימה: כל התלמידים יפנו את הגב למעגל מבלי לעזוב ידיים.

 

דיון ושיח במליאה

  • האם היה קל/קשה לבצע את המשימה?
  • איך הרגשנו כשנתנו ידיים זה לזה?
  • מה התאפשר לנו בזכות נתינת הידיים?
  • מה נדרש מכל אחד ואחת מאתנו כשאנו נותנים ידיים?
  • מה הרגשתם כשהצלחתם במשימה?
  • איזו ייחודיות יש בהצלחה כאשר נותנים יד ביד?
  • "יד-ביד": מטבע לשון המתייחס לשיתוף פעולה. כתבו באילו מובנים התגייסתם לשיתוף פעולה כאשר נתתם ידיים לצורך ביצוע המשימות במעגל.

1. בקשו מהתלמידים להעתיק מהשיר את כל הביטויים המתארים את מה שניתן להרוויח בזכות ה"ביחד" וה"יד ביד".

  • לאיזה מהביטויים הללו אתם הכי מתחברים? הסבירו מדוע.
  • תארו חוויה אישית המתחברת להיגד שבחרתם (לדוגמא: *חוויות שמתחברות ל"קיצורי דרך" והשגת מטרות ביתר קלות בזכות ה"יד ביד", *חוויות שמתחברות ל"עמידה מול כל מכשול" בזכות הביחד, *חוויות שמתחברות ליכולת העברת מסרים בקול אחיד ורם "נשירה פה אחד" בזכות הקבוצה וכד').

2. "יד ביד ולב אל לב... בלב אחד... פה אחד שירנו רם". מלבד הידיים מוזכרים בשיר איברים נוספים: הלב. הפה.

  • מה מסמל הלב?
  • מה מסמל הפה?
  • איזו תמונה מתקבלת לגבי תקשורת ויחס בין אישי כתוצאה מנתינת הידיים?
  • אלו מחשבות ותחושות מעוררים צירופי הלשון: יד ביד, לב אל לב, פה אחד?

"כל אחד יתן מעט
כל אחד יושיט רק יד"

  • מה נדרש מכל פרט כדי לקיים את ה"ביחד"?
  • כיצד נתרם כל פרט מה"יד ביד" וה"ביחד"?
  • תארו כשרון, כוח, או ידע מיוחד, שאתם מביאים אתכם כפרטים ליחד הקבוצתי.
  • מה אתם מרגישים כשאתם באופן אישי תורמים לביחד?
  • מה אתם מרגישים שהביחד תורם לכם?

 

הפעלה

הכינו מראש חומרי יצירה: גזרי עיתונים ומגזינים, דפים צבעוניים, מדבקות, צבעים, דבק וכו'.

  • כל תלמיד יקבל 1/4 בריסטול.
  • על הבריסטול יצייר התלמיד את כף ידו והזרוע שלו ויעטר אותה בעזרת חומרי יצירה.
  • בטוש בולט יכתוב התלמיד על הזרוע שצייר מילה או ביטוי המציין דבר מה אשר מתאפשר בזכות נתינת ידיים וביחד.
    • כפעולה מקדימה בקשו מהתלמידים לציין ביטוי המדגיש דבר מה אשר מתאפשר בזכות נתינת ידיים וביחד כגון: כוח, אכפתיות, מסירות, קיצורי דרך, התגברות על מכשולים, הגשת עזרה, עוצמה, יכולת, חיבור, השגת מטרות, אחדות, אחווה, שלום, ערבות, קרבה, העברת מסרים, שיתוף פעולה, תמיכה, תקשורת, תקוות, לא לבד, אהבה, הכל אפשרי, חברות וכד'.
    • בקשו מהתלמידים לבחור את אחד הביטויים ולהציגו בקול , (ולאחר מכן לכתבה על כף ידו המשורטטת).
  • על בריסטול גדול הדביקו את כל הזרועות במעגל ובמרכזו כתבו כותרת כגון: יד ביד ולב אל לב", "יחד יד ביד", "יחד כל דבר הולך" וכד'..
  • קיימו דיון מסכם: האם עלו במהלך הלמידה והיצירה מחשבות/תחושות חדשות לגבי חיבור והביחד בין בני אדם?

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לפעילויות על פי קבוצות גיל ושיח כיתתי 
מצורף נספח

השיר מדבר על חשיבותם של ערכי הערבות ההדדית, האחדות והנתינה. לכל אחד מאיתנו יכולת, ולכן גם אחריות, להביא לקיומם של ערכים אלו.
ערבות הדדית והדאגה לכלל נוכחים במסורת ובתרבות היהודית מדורי דורות.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א'-ב'
1. המילה "יחד"  מופיעה בשיר פעמים רבות.

  • הקיפו בעיגול את המקומות בשיר בהם מופיעה המילה "יחד". כמה פעמים מופיעה המילה  השיר?
  • בקשו מהתלמידים לחשוב על דברים אותם כיף וטוב לעשות ביחד, ולא לבד.

2. בשיר נאמר "יד ביד מול כל מכשול".

  • קראו את המדרש.
  • הביאו חבילת שיפודי עץ ובקשו מהתלמידים להדגים את הנאמר במדרש.
  • הסבירו בעקבות ההדגמה את הנאמר במדרש.
  • מה הקשר בין המדרש לבין המילים בשיר?
  • בקשו מהתלמידים לחשוב על מקרה מהחיים המדגים את הנאמר במדרש: מצב שבו התגברו על מכשולים בעזרת חברים, או עזרו לחבריהם ללכת "יד ביד מול כל מכשול".
  • בקשו מהתלמידים לחשוב על פעילות/הפעלה/מבצע התנדבות קצר, שבו הם פועלים ביחד ככיתה ועוזרים לאדם בסביבתם הזקוק לעזרה. אם מתאפשר, בצעו.

כיתות ג'-ד'
1. בשיר נאמר "איש לאיש ואיש זה עם".

  • במדרש במדבר רבה לפרשת פנחס (פרשה כ"א פסקה ב') נאמר על בני האדם שברא האל בעולם: "כשם שאין פרצופותיהן דומין זה לזה כך אין דעתן שוין זה לזה אלא כל אחד ואחד יש לו דעה בפני עצמו".
  • הסבירו את הקשר בין מילות השיר לנאמר במדרש.  (הצעה להסבר בנספח).
  • כמו בשיר ובמדרש, גם הכיתה מורכבת מילדים שונים בעלי מראה שונה ודעות שונות. מה אנחנו מרוויחים מכך?

2. בשיר נאמר "את ידי כך בידך, יחד כל המשפחה, איש אחד בלב אחד ..."

  • בספר שמות פרק י"ט פסוק ב' מסופר על התכנסות עם ישראל ליד הר סיני, למעמד מתן התורה (ראה נספח). רש"י בפירושו לפסוק אומר כי העם היה "כאיש אחד בלב אחד" בעמדו ליד הר סיני.  
  • למה לדעתכם התכוון רש"י במילים אלו?
  • האם גם היום אנחנו יכולים להתנהג כך- לחשוב באותה צורה ולהתנהג באותה צורה? מתי זה טוב ומתי לא?
  • ציירו את המשפט "כאיש אחד בלב אחד".

3. בשיר נאמר "כל אחד ישא קולו, יחד לעולם כולו".

  • קראו בויקיפדיה את הערך "תגליות והמצאות בישראל".
  • ספרו בקצרה לכיתה על תגלית/המצאה ישראלית שמדינת ישראל תרמה לעולם כולו.

כיתות ה'-ו'
1. בשיר נאמר "כל אחד יתן מעט, כל אחד יושיט רק יד".

  • קראו את מילותיו של הרמב"ם.
    • הסבירו את כוונתו.
    • האם אתם מסכימים איתו?
  • מה הקשר בין הדברים של הרמב"ם למילים של השיר?
  • ע"פ דבריו, מדוע כדאי שכל אחד מאיתנו יתן מעט לסובבים, מאשר שאיש אחד (למשל, מלך או ראש ממשלה, או מישהו עשיר וחשוב) ייתן הרבה?
  • חשבו על דוגמא שבה  נתתם למישהו משהו קטן, ששימח אותו, או עזר לו.

2. בשיר נאמר "איש לאיש ואיש זה עם".

  • קראו את המדרש שבנספח.
  • הביאו חבילת שיפודי עץ ובקשו מהתלמידים להדגים את הנאמר במדרש.
  • הסבירו את הנאמר במדרש, בהתייחס למילים בשיר.
  • בקשו מהתלמידים לחשוב על מקרה מהחיים המדגים את הנאמר במדרש- מצב שבו התגברו על מכשולים בעזרת חברים, או עזרו לחבריהם ללכת "יד ביד מול כל מכשול".
  • בקשו מהתלמידים לחשוב על פעילות/הפעלה/מבצע התנדבות קצר, שבו הם פועלים ביחד ככיתה ועוזרים לאדם בסביבתם הזקוק לעזרה. אם מתאפשר, בצעו.

3. בשיר נאמר "כל אחד ישא קולו, יחד לעולם כולו".

  • קראו בויקיפדיה את הערך "תגליות והמצאות בישראל".
  • ספרו בקצרה לכיתה על תגלית/המצאה ישראלית שמדינת ישראל תרמה לעולם כולו.

 


לסיכום

  • למדנו כי הערבות ההדדית, האחדות והנתינה הינם ערכים חשובים במסורת ובתרבות היהודית ויש להם לא מעט ביטויים במקורות .  
  • למדנו כי לציבור ולכלל יש כוח גדול לפעול ולשנות וכי כוחו של ציבור חזק יותר מכוחו של אדם יחיד.

 

זרקור מוזיקלי

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל בכיתה במרחב ובקבוצות

השיר "יד ביד" נכתב על ידי תלמה אליגון – רוז והולחן על ידי רוני וייס. השיר נכתב במקור לתכנית הטלוויזיה לילדים בשם "החתול שמיל" ,אך מוכר יותר בזכות הביצוע בפסטיגל 1984.
ההדגשים בשיר הם בפעמות השנייה והרביעית כמו בסגנון הסווינג.
הבית הראשון בשיר מהווה פזמון חוזר והוא מסתיים באקורד הדומיננטה (סול מז'ור). בשיר 6 בתים המשלימים את ההרמוניה של הפזמון החוזר, ומסתיימים באקורד הטוניקה (דו מג'ור).

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. הקריאו לתלמידים את המילים של החלק הראשון המהווה פזמון חוזר ובקשו מהם להמציא תנועות המביעות את המילים. החליטו עם התלמידים על התנועות שילוו את הפזמון. שירו בקולכם את הפזמון כשהתלמידים מתרגלים את התנועות.

2. חלקו את התלמידים ל – 6 קבוצות, כמספר הבתים בשיר. חלקו לכל קבוצה כרטיסיה עם מילות הבתים כשהן מנוקדות, (לכל קבוצה בית אחר בשיר), ובקשו מהם להביע בתנועה משותפת את המילים.

  • עברו בין הקבוצות וודאו שהמילים מובנות והמשימה ברורה.
  • חזקו קבוצות בהן ניכרים שיתוף פעולה והקשבה בין התלמידים.

3. השמיעו את השיר ובקשו מכל קבוצה להציג את התנועות בהישמע הבית שלה. בפזמון יציגו כל התלמידים את התנועות המתואמות עליהן הוחלט בסעיף 1.

4. חזרו עם התלמידים על הפעילות מסעיף 3, והפעם בקשו מהם להצטרף בשירה בפזמון החוזר.

 

כיתות ג-ד
1. השמיעו את השיר ובקשו מהתלמידים לטפוח את ההדגשים בשיר. כוונו את הילדים לטפוח בפעמות השנייה והרביעית.

2. בקשו מהתלמידים להציע דרכים אחרות להקשה על הגוף ובקשו כל פעם מילד אחר להדגים כששאר התלמידים מחקים אותו.

3. תרגלו עם התלמידים את המקצבים הבאים בשפת המקצב וההקשות:

4. חלקו את התלמידים לשתי קבוצות לפי תבניות המקצב. השמיעו את השיר ובקשו מהם להקיש את המקצב לפי ניצוח שלכם, (קבוצה א, קבוצה ב, וביחד וכו'). ניתן להזמין ילד לנצח במקומכם.

5. קבעו יחד את מבנה הליווי לשיר, (לכל קבוצה בית, ובפזמון נגינה משותפת).

6. חלקו לכל קבוצה כלי נגינה בעלי גוון שונה, (מקלות ומרקסים, תיבות ופעמונים וכו'), השמיעו את השיר ובקשו מהתלמידים ללוות את השיר בנגינה, ולהצטרף בשירה בפזמון.

 

כיתות ה-ו
1. בקשו מהתלמידים להראות תנועה המביעה שיתוף פעולה בלי להיעזר בתלמידים אחרים.

2. חזרו על המשימה בזוגות ובקבוצות קטנות ושאלו באיזה אופן הוצג במלואו שיתוף הפעולה, כשהראו תנועה לבד, בזוגות או בקבוצה?

3. השמיעו את השיר וסמנו לתלמידים להחליף תנועה לפי החלקים השונים בשיר, לדוגמא, בבית א' מראים תנועה בזוגות ובפזמון מראים תנועה משותפת וכו'.

4. חלקו לתלמידים דף עם מילות השיר. השמיעו לתלמידים את הביצוע מפסטיגל 1984 ובקשו מהם לזהות ולכתוב ליד כל חלק את אופן הביצוע שלו (סולן, דואט, בנים, בנות או כולם).

5. בקשו מהתלמידים להציע אופני ביצוע שונים לכל חלק בשיר ובצעו את השיר.

 


סיכום

  • עבודה בשיתוף פעולה בקבוצות והצגת תוצרים מול הכיתה.
  • הבחנה בין חלקי השיר השונים באמצעות נגינה ושירה.
  • פיתוח שמיעה מוזיקלית והקשבה בנגינה משותפת.
  • נגינת תבניות מקצב בהתאמה לשיר (בכיתות ג-ד).
  • הכרת אופני ביצוע מגוונים.

 

 

 

וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת. לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. (ישעיהו י"ב, ד)

אודות השיר
"הלוואי" הוא פזמון שנכתב עבור תחרות הקדם-אירוויזיון בשנת 1986 (האירוויזיון הוא תחרות מוזיקה שנתית בין-לאומית שמארגן איגוד השידור האירופאי.)
השיר שהולחן ובוצע על ידי הזמר בועז שרעבי הגיע בתחרות שהתקיימה בארץ למקום האחרון עם נקודה אחת בלבד, אולם ברבות השנים הפך לשיר אהוב ומושמע, ואף בוצע מחדש בפי יהודית רביץ באופן מיוחד ומרגש בחגיגות היובל למדינה, כשיר תפילה לשנים הבאות בארץ.

שם השיר "הלוואי" הוא גם מילת המפתח שבו, החוזרת בראשיתה של כל שורה. 'הלוואי' היא מילת בקשה ותקווה לעתיד, יש בה גם ציפייה וגם קריאה לפעולה. השיר מבטא את התפילה וחתירה לעולם טוב ומתוקן יותר במכלול רחב של תחומים, בחיי היחיד והחברה כאחד, בארץ ובעולם כולו.

בשיר משולבים ביטויים רבים מן המקורות היהודיים. כך למשל, ישנן שתי שורות שונות בשיר השואבות מעולם הדימויים בתנ"ך, כפי שעולה בפסוקים הבאים (מיכה ד',א'-ד'): "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים ... וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה. וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד, כִּי פִי ה' צְבָאוֹת דִּבֵּר". (וכן הפסוק מספר ישעיהו שמובא כפתגם בעמוד זה.) פסוקים אלו (והשורות המקבילות בשיר) מבטאים חזון ושאיפה לעתיד של חיי שקט, שלווה ושלום בעולם כולו.


ערכים מובילים בשיר: ערבות הדדית, אחריות ומחויבות, חברות וסובלנות, זיקה לעם ולמורשת היהודית, תיקון עולם


 

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלה / ללא הפעלה / הפעלה בלבד 

שיר זה מזמן שיח אודות משאלות אישיות, גלויות וכמוסות, לצד משאלות קולקטיביות המשותפות לנו כעם וכבני אדם ועל כוחן של המשאלות בעיצוב חיי הפרט והכלל.

 

עבודת הכנה לשיר

הלוואי- מילה המציינת משאלה.
בקשו מכל תלמיד לכתוב 4-5 משאלות אישיות ולציין:

  • מתי אתה מביע משאלה?
  • ממי אתה מבקש?
  • אלו משאלות אתה מבקש? (משאלות הקשורות למשפחה שלך, לבריאות שלך, לחלומות שלך וכד'..).
  • מה אתה מרגיש כשאתה מביע משאלה?
  • את מי אתה משתף במשאלות האישיות שלך?
  • האם בדרך כלל המשאלות מתגשמות?

בתרבויות מסוימות קיימים מנהגים בהם מעודדים אנשים לבקש משאלה במצבים שונים. לדוגמא במהלך כיבוי הנרות הדולקים על עוגת יום הולדת, כאשר רואים כוכב נופל בלילה, כאשר נופל ריס ובזריקת מטבע לתוך באר או מזרקה.

  • כיצד אתה מבין מנהגים אלו? מה דעתך עליהם?
  • האם למשאלה יש כח או ערך? אם כן, איזה?
  • האם יש למשאלה השפעה על המציאות? כיצד? הסבר את דבריך.

 

דיון במליאה
בקשו מהתלמידים לקרוא את השיר עד סופו.

  • אלו משאלות מביע המשורר? (אישיות? לאומיות? חברתיות? אחרות...?).
  • העתיקו למחברת את המשאלות לפי החלוקה הבאה:
    • משאלות המביעות בקשה לחיי שלווה.
    • משאלות המביעות בקשה לאהבה ואחווה בעם שלנו.
    • משאלות המביעות בקשה לרצון לזכות שוב למה שהיה בעבר.
    • משאלות המביעות בקשה לשלום בין העמים.
    • משאלות המביעות בקשה לאופטימיות ותקווה.
  • אלו תחושות ומחשבות מציפות משאלות אלו?
  • האם קיים הבדל בין אופי המשאלות האישיות שלכם, לבין המשאלות המופיעות בשיר? מהו?
  • האם יש משאלות אשר מופיעות בשיר ומופיעות גם במשאלות האישיות? מהן?
  • ממי מבקש המשורר את המשאלות הללו?
  • איזה מסר הוא מעביר דרך משאלות אלה? מה הציפיה שלו?
  • תנו שם אחר לשיר.
  • חברו בית חדש והוסיפו אותו לשיר.

 

הפעלות
1. "הלוואי שלעולם הזה יש תקנה"- הפעלה קבוצתית בפנטומימה ותנועה. (בקשו מהתלמידים להביא מראש אביזרי תחפושות, בדים בצבעים שונים וכד').

  • חלקו את הכיתה לקבוצות, והקצו לכל כתה משאלה הכתובה בשיר.
  • בקשו מחברי כל קבוצה לדמיין כיצד ייראה העולם כשהמשאלה תתגשם ולהציג בפני תלמידי הכיתה את התגשמות המשאלה בפנטומימה או בתנועה (ללא מילים).
  • בקשו משאר תלמידי הכיתה לגלות איזו משאלה שהוגשמה הודגמה בפנטומימה.
  • קיימו דיון קצר על כוחן של משאלות והשפעתן על עיצוב מציאות חיינו.

2. "כל שנבקש לו יהי".

  • חלקו בלונים לתלמידי הכתה.
  • בקשו מהתלמידים לחזור ולקרוא  את המשאלות האישיות אותן כתבו בפעילות ההכנה לשיר ולבחור את המשאלה המשמעותית ביותר.
  • בקשו התלמידים לנפח את הבלונים ולכתוב עליהם את משאלותיהם, (אפשר לקשט את הבלונים).
  • צאו עם התלמידים לחצר בית הספר, צרו מעגל והפריחו את בלוני המשאלות האחד לאחר השני, (ניתן לומר מילים אישיות בשקט כשמפריחים את הבלון).
  • לאחר מכן, בקשו מכל תלמיד לספר כיצד הרגיש כאשר הפריח את, 'בלון המשאלה'. לחלופין ניתן לבקש מהתלמידים להשלים משפט כגון: "זה היה בשבילי כמו..."

 

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לפעילויות על פי קבוצות גיל ושיח כיתתי 
מצורף נספח

השיר מבטא שאיפה לעתיד טוב יותר, עתיד של שלום, שלמות והשלמה.
המשורר מייחל לשלום חברתי ומדיני, ומציאות  של יחסים מתוקנים בין אדם לחברו.
בשיר ביטויים תנ"כיים המבטאים רעיונות אלה. חלקם לקוחים מחזון אחרית הימים בספר ישעיהו, וחלקם מפרקים אחרים בהם מתוארת מציאות של שלום ושלווה בארץ.  

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א'-ב'
1. בשיר נאמר, "הלוואי ומענן תרד אלינו קשת". הקשת הראשונה בעולם מוזכרת בספר בראשית, (ראה נספח) והיא מסמלת את הברית בין האל לאדם.  

  • ע"פ הפסוק, לאיזו מטרה ניתנה הקשת לעולם? 
  • היזכרו במקרים ומקומות בהם ראיתם קשת בשמים. 
  • ציירו וצבעו קשת, תלו בכיתה.

2. בשיר נאמר ,"הלוואי שלעולם הזה יש תקנה".  
קראו וספרו לילדים את הסיפור שבנספח. שאלו:

  • למה התכוון הסנדלר במילים אלו?
  • כיצד פירש את דבריו רבי ישראל מסלנט? 
  • מה אתם הייתם רוצים לתקן בעולם? (בכיתה/בשכונה)

3. בשיר נאמר, "הלוואי ועוד נשב בצל התאנה".
הביטוי לקוח מספר מלכים א' ומתאר מציאות של חיי שלום ושלווה תחת מלכותו של שלמה המלך.

  • הראו לתלמידים תמונה של צמחי הגפן והתאנה. מהן תכונותיהם?
  • מדוע לדעתכם דווקא הגפן וצל התאנה מסמלים מציאות של שלום ושלווה?
  • מהם שלווה ושלום עבורכם?

כיתות ג'-ד'
1. בשיר נאמר, "הלוואי שלא נכאב ואיש אחיו יאהב".

  • בקשו מהתלמידים להיזכר בסיפור תנכ"י על יחסים בין אחים.
  • בסיפור יוסף ואחיו בבראשית ל"ז נאמר על אחיו של יוסף, "לא יכלו דברו לשלום", בגלל הקנאה והשנאה שחשו כלפיו. האחים פגעו ביוסף והשליכו אותו לבור עמוק.
    • מדוע מייחל המשורר שאיש יאהב את אחיו? הרי זו אהבה שמתקיימת בתוך המשפחה פנימה. מה הקשר בין יחסי אחים למצב חברתי של העם כולו?
  • בקשו מהתלמידים לכתוב ברכה לאחיהם ולציין בה מדוע הם אוהבים אותם.

2. בשיר נאמר, "הלוואי ויתמזגו מזרח ומערב".

  • למה הכוונה במיזוג של מזרח ומערב?
  • רבי יהודה הלוי, פילוסוף ומשורר יהודי מימי הביניים, כתב בשירו המפורסם,  "ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב". 
    • ע"פ מפת העולם, איפה המזרח ואיפה, "סוף מערב", בשירו של רבי יהודה הלוי? 
  • כיצד לדעתכם אפשר לקרב יותר בין אנשים מתרבויות שונות? מה מקרב ומה מרחיק ביניהם?   

3. בשיר נאמר, "הלוואי שלעולם הזה יש תקנה", כלומר- הלוואי שעוד ניתן לתקן את העולם הזה.

  • איזה ביטוי עם המילה "תקנה" אתם מכירים? מה משמעותו?
  • קראו וספרו לילדים את הסיפור שבנספח. שאלו:  
    • למה התכוון הסנדלר במילים אלו?
    • מה הבין  מדבריו רבי ישראל מסלנט?  
    • מה אתם הייתם רוצים לתקן בעולם?

כיתות ה'-ו'
1. בשיר נאמר, "הלוואי שלא נכאב ואיש אחיו יאהב".
בקשו מהתלמידים להיזכר  בסיפור תנכ"י על יחסים בין אחים. בסיפור יוסף ואחיו בבראשית ל"ז נאמר על אחיו של יוסף ש"לא יכלו דברו לשלום", בגלל הקנאה והשנאה שחשו כלפיו, והשליכו אותו לבור עמוק.

  • מדוע מייחל המשורר שאיש יאהב את אחיו? הרי זו אהבה שמתקיימת בתוך המשפחה פנימה. מה הקשר בין יחסי אחים למצב חברתי של העם כולו?
  • בקשו מהתלמידים לכתוב ברכה לאחיהם ולציין בה מדוע הם אוהבים אותם.

2. בשיר נאמר, "הלוואי ולא יישא גוי אל גוי חרב".
מילים אלו לקוחות מדבריו של הנביא ישעיהו בחזון אחרית הימים.
ע"פ הפסוקים, כתבו שלושה דברים שאמורים לקרות באחרית הימים.

  • עד כמה ארוכה הדרך למתואר בחזון אחרית הימים?
  • האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי לקרב מציאות זו?

3. בשיר נאמר, "הלוואי ויתמזגו מזרח ומערב".

  • למה הכוונה במיזוג של מזרח ומערב?
  • רבי יהודה הלוי, פילוסוף ומשורר יהודי מימי הביניים, כתב בשירו המפורסם,  "ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב".  ע"פ מפת העולם, איפה המזרח ואיפה, "סוף מערב", בשירו של רבי יהודה הלוי?  
  • האם לדעתכם אפשר למזג את הגלויות השונות כפי שמייחל המשורר? האם זה כדאי?

 


לסיכום

  • למדנו כי ביטויים רבים בשיר, המבטאים שאיפה למציאות מתוקנת של אחרית הימים, לקוחים מהתנ"ך וממקורות יהודיים אחרים  ומתכתבים עימם.
  • ראינו כי השאיפה למציאות חברתית ומדינית מתוקנת היא נחלת כל הדורות כולם, מימי בריאת העולם ועד ימינו אנו.
  • ו"כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן"- על כל אחד במקומו וכפי כוחותיו, מוטלת האחריות לתיקון העולם כיום.  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

זרקור מוזיקלי

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל בכיתה, במרחב ובקבוצות

השיר, "הלוואי", נכתב בשנת ,1986 לקדם האירוויזיון של אותה השנה והגיע למקום האחרון עם נקודה אחת בלבד. ולמרות זאת הפך לשיר אהוד ביותר וזכה לביצועים רבים, דוגמת זה של יהודית רביץ, בחגיגת, "פעמוני היובל", לציון 50 שנה למדינה. בצמוד לטקסט, הלחן מבוסס על תבנית מוסיקלית חוזרת הפותחת במילה החוזרת, "הלוואי". מילה זו מובחנת משאר המשפט מבחינה ריתמית, (צליל ארוך), ומלודית, (צליל גבוה יחסית למשפט שאחריו). תבנית זו משווה לשיר אופי של תפילה הבנויה כשירת מענה, והוא מעורר וסוחף בזרימתו הקצבית.

לחנו של השיר בנוי במבנה של בית ופזמון. לכל אחד מהבתים והפזמון יש ארבע שורות. הלחן של שתי השורות הראשונות, זהות ללחן בשתי השורות הבאות. בבתים - המשפט הראשון סגור, והשני פתוח, ואילו בפזמון – המשפט הראשון פתוח, והשני סגור. צלילי הפזמון הם גבוהים, כאילו הבקשה נהייתה דחופה יותר, משמעותית יותר.
למילה, "הלוואי", אותו המקצב בכל השיר, והיא מולחנת בשני אופנים – בבית ובפזמון.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. האזינו לשיר ובקשו מכל אחד בתורו לפי סדר הישיבה, לעמוד בהישמע המילה "הלוואי". כמה פעמים חזרה המילה בשיר? האם חזרה בתזמון קבוע? האם חזרה באותם הצלילים?

2. המילה "הלוואי":

  • למדו את התלמידים לשיר את המילה בשני אופניה:
  • תרגלו את שירת שני האופנים על ידי כרטיסיות של המספרים 1 ו 2:
    בכל פעם שתרימו את כרטיסיה  1 , ישירו התלמידים את לחן מס' אחד, (של הבתים), בכל פעם שתרימו את כרטיסיה 2 , ישירו התלמידים את לחן מס' שתיים, (של הפזמון).

3. חלקו לכל התלמידים את שתי הכרטיסיות 1 ו – 2. התלמידים יאזינו לשיר ובכל פעם כשישמעו את המילה, "הלוואי", ירימו את הכרטיסייה המתאימה לה.

4. שאלו את התלמידים בסיומה של פעילות 3: "מה גיליתם?" - ב- 4 המשפטים הראשונים שרים את המילה, "הלוואי" ,לפי כרטיסיה מספר 1 וב-4 המשפטים שלאחר מכן שרים את המיל, "הלוואי", לפי כרטיסיה מספר 2. בשלב זה ניתן להסביר כי בבתי השיר ,שרים את המילה, "הלוואי", על פי כרטיסיה 1 ובפזמון שרים אותו על פי כרטיסיה 2.

5. שאלו את התלמידים, מדוע חוזרים כל כך הרבה פעמים על המילה, "הלוואי", ומדוע לדעתם בפזמון שרים אותה בצלילים גבוהים יותר? זו ההזדמנות לשוחח אתם על משמעות המילים וכיצד גובה הצליל משפיע על אופי הבקשה.

6. שירת/נגינת מענה: התלמידים ישירו את המילה, "הלוואי", והמורה תענה בהמשך שירת המשפט וכך הלאה. התלמידים ישירו את המילה, "הלוואי", והמורה ,"תענה", בנגינת המשך המשפט. "הלוואי", בקול רם והמשך בלב (שירה דמומה).

7. בקשו מהתלמידים להציע שתי תנועות גוף שונות בעמידה: האחת לסימון, "הלוואי", בבית והשניה לסימון, "הלוואי", בפזמון. בצעו זאת כריקוד משותף, (במעגל או בשורות). לדוגמה, בבית: צעד קדימה, בפזמון: הנפת ידיים.

8. שירו את השיר במלואו.

 

כיתות ג-ד
1. שבו בחצי מעגל / מעגל / שורות והשמיעו את השיר. העבירו כדור אחד קטן מיד ליד לפי סדר הישיבה, "ממזרח למערב" ,בכל פעם שתשמע המלה, "הלוואי". האם הספיק הכדור לעבור את כל הדרך מצד אחד לשני, (ממזרח למערב)?                                                             

2. רשמו על הלוח את שתי התבניות המלודיות של המוטיב, "הלוואי", (מפורטות בפעילות 2 עבור כתות א-ב). תרגלו את שירת, "הלוואי", על פי שתי התבניות.

3. השמיעו לתלמידים את השיר בביצועו של בועז שרעבי ובקשו מהם לבדוק על פי איזו תבנית שרים את הבית ועל פי איזו תבנית שרים את הפזמון. האם שרים בדיוק על פי שתי התבניות או שיש שינויים קלים? מה נשאר קבוע ומה משתנה, (קבוע: המילה הלוואי מושרת בבית נמוך יותר מן הפזמון. משתנה: וריאציות קטנות על שלד המוטיב).

  1. שאלו את התלמידים, מדוע חוזרים כל כך הרבה פעמים על המילה, "הלוואי", ומדוע לדעתם בפזמון שרים אותה בצלילים גבוהים יותר? זו ההזדמנות לשוחח אתם על משמעות המילים וכיצד גובה הצליל משפיע על אופי הבקשה.
  2. שירו את כל השיר כאשר  המלה, "הלוואי", מושרת בקול רם והמשך המשפט בלב (דומם). הקפידו על התבנית הנכונה בזמנה.
  3. שירו את השיר בשירת מענה. קבוצה אחת שרה את המילה, "הלוואי", וקבוצה שנייה עונה לה בהמשך המשפט. כאשר היחידה הראשונה מסתיימת, (בית+פזמון) , החליפו תפקידים. בשלב הבא שירו את שירת המענה בין סולן לכתה כולה.
  4. צפו בגרסת הכיסוי של סאבלימינאל לשיר. מהם החידושים בגרסה זו? (התייחסו לחידושים במוזיקה ובטקסט).

 

כיתות ה-ו
1. השמיעו את השיר ובקשו להעביר מאחד לשני לפי סדר הישיבה מחיאת כף אחת אחרי המילה, "הלוואי", על פי הפעמה.

2. חזרו על הפעילות כשבכל מחיאה מצטרף הבא בתור למוחאים שלפניו.

3. רשמו על הלוח את צלילי הסולם המינורי של השיר ושירו אותו. לאחר מכן שירו את שתי התבניות המלודיות על המילה, "הלוואי" ,(מפורטות בפעילות 2 עבור כתות א-ב). ובקשו לזהות באיזה צליל/ים בסולם מושר מוטיב, "הלוואי", של הבית ובאיזה מוטיב, "הלוואי", של הפזמון.

4. ניתן להמשיך את הפעילות בדומה למפורט בהצעות 3, 4, 5, 6, 7 בפעילות לכתות ד-ו.

5. צפו בגרסה של סאבלימינאל לשיר והתייחסו לחידושים ולתוספת הטקסטואלית.

6. חלקו לקבוצות ובקשו להוסיף בית חדש לשיר בהתאם למנגינה ולחריזה של המבנה המקורי: הלוואי ....... הלוואי.....וכו'.

 

כהרחבה

  • ניתן להביא שיר נוסף של אותו מלחין, שמבוסס על מילה אחת חוזרת ("לתת").
  • בקשו למצוא שיר של משוררת/מלחינה אחרת שגם בו מילות התפילה (הנרדפות למילה "הלוואי"), חוזרות על עצמן בכל משפט כשיר-מענה ("לו יהי"/ נעמי שמר).

 


מה למדנו?

  • הבחנה בין חלקי השיר (בית ופזמון).
  • שירת/ נגינת מענה באופנים שונים.
  • הבחנה בין תחילת המשפט (המילה "הלוואי") והמשכו.
  • זיהוי שתי תבניות מלודיות חוזרות והבחנה בווריאנטים על תבניות אלו.
  • השוואת ביצועים בהיבט המוזיקלי והטקסטואלי

 

Please rotate Your Device
In Portrait Mode.

You are using an outdated version of Internet Explorer. For better user experience, please, upgrade your browser.