דילוג לתוכן

שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

חזרה

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

שיר זה מזמן שיח אודות הכיסופים לארץ ישראל והרצון העז לחזור אליה מהגלות, וכן על הזכות הגדולה לחיות בארצנו

1. בשיר יש פנייה לעם ישראל לשוב ל"מולדת".

  • אילו מחשבות מעלה בכם המילה "מולדת"?
  • אילו רגשות עולים בכם לשמע מילה זו?

2. "בת יפהפייה", "ענווה", "יפה", "רעיה חביבה", "עדינה"- אלו הכינויים שבהם מכנה המשורר את עם ישראל.

  • באילו דימויים הוא משתמש?
  • אילו רגשות מעוררים בכם כינויים אלה של עם ישראל?
  • השלימו את המשפט:
    כשאדם פונה לזולתו בכינויים אלה הוא מביע...  הוא מתכוון... הוא רוצה...
  • הוסיפו ברוח השיר עוד כינויים לעם שלנו.

3. השיר משתמש בפעלים רבים המתארים את שיבת עם ישראל לארצו:
שובי, רוני, צהלי, אורי, שכחי, עורי, שירי, גילי, שמחי, שיר דברי, פרחי, דעי, רבי, עשי פרי.

  •  מה מאפיין את הפעלים הללו?
  • האם יש ביניהם פועל יוצא דופן? למה הוא מתייחס?
  • כיצד מתוארת השיבה לארץ?
  • אילו תחושות ילוו אותה, כיצד ירגיש העם בשובו למולדתו?
  • אילו מחשבות ורגשות מעלה בכם תיאור זה?

4. "תמו ימי גלותך", "שובי אל משכנותייך"

  • "גלות"- מקום שאיננו מקומנו הטבעי.
  • "שובי אל משכנותייך"- חזרי למקומך הטבעי, אל "ביתך" הפיזי והרוחני.
    • פרטו מהו בשבילכם בית במובן הפיזי? מהו בית במובן הרוחני?
    • באילו מקומות אתם מרגישים בבית?
    • מה אתם מרגישים כשאתם נמצאים בבית?
    • מה מתאפשר לכם כשאתם נמצאים ומרגישים בבית?
    • מה נמנע מכם כשאתם רחוקים מהבית? מה חסר?
    • למה אתם מתגעגעים?
    • באילו מובנים מולדת היא בית?
    • כשמדינת ישראל פונה אל יהודים תושבי מדינות אחרות בהצעה לעלות לארץ היא קוראת להם "לחזור הביתה", מה דעתכם על קריאה זו?

5. "פרחי כציץ שושנה ורבי עשי פרי".  בין בתי השיר שזורים ברכות ואיחולים  שהמשורר מרעיף על העם ועל מולדתו.

  • העתיקו אותם למחברותיכם והסבירו במילים שלכם.
  • ברכות ואיחולים אלה נכתבו מנקודת מבטו של משורר החי בגלות וחולם על שיבת ציון המחודשת. בימינו, כשבעים שנה לאחר הקמת המדינה:
    • אילו מהברכות והאיחולים התממשו?
    • כיצד בא הדבר לידי ביטוי בארצנו?
    • האם יש ברכות ואיחולים שלא התגשמו? אלו הם?
  • באילו ברכות אחרות תרצו לברך את מולדתנו? נסו לנסח את הברכות בלשון הפיוט.

 

פעילות

1. "כאן ביתי פה אני נולדתי" (עוזי חיטמן). זכות גדולה נפלה בחלקנו אחרי אלפי שנים לחיות ולגדול בארץ ישראל. לעיתים אין אנו שמים לב לדברים הנפלאים שאנו זוכים בהם בארצנו משום שהדבר טבעי לנו.

  • חלקו לתלמידי הכיתה דפים בגודל A5 ובמרכזם ציור של מגן דוד גדול. בקשו מהתלמידים:
    • לכתוב באמצעו את המילים "כאן ביתי, פה אני נולדתי"
    • לרשום בכל קדקוד 'תודה על...' או 'תודה ל...' הקשורה בחייו ובמדינת ישראל (לדוגמא: תודה על הפירות הטובים, תודה על הקיץ הכייפי, תודה לסבא וסבתא שעלו לארץ, תודה על הכינרת היפהפייה, תודה לחיילי צה"ל וכו')
    • לצלילי השיר "כאן ביתי, פה אני נולדתי" בקשו מהתלמידים להסתובב בכיתה. כשהמנגינה תיעצר בקשו מהם לשבת בזוגות (עם התלמיד הקרוב להם) ולספר זה לזה מה שכתבו. כך במשך שישה סבבים. התלמידים ישאלו זה את זה שאלות הבהרה והרחבה.

2.   לסיכום הפעילות קיימו דיון: עד כמה תרמו תהליך לימוד השיר והפעילות לחיזוק הקשר שלנו לארצנו?

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לשיח בכיתה ולפעילויות על פי קבוצות גיל

פיוט ממסורת יהודי תוניסיה  שחיבר אשר מזרחי במאה ה-20 על פי לחן של שיר אהבה עממי בערבית "לאמוני לי גארו מיני" ("גינו אותי אלה שקינאו בי"). בשיר פונה ה"דוד" האוהב (כינוי לאל) לרעיה (עם ישראל) לשוב לארץ ישראל ולחדש את ימיהם כקדם. המשורר אשר מזרחי ברח מארץ ישראל לתוניסיה בגלל פחד מהשלטון התורכי. למולדתו ישראל הוא שב בסוף ימיו, אחרי מלחמת ששת הימים, ונפטר בירושלים כמעט מיד לאחר שובו.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. דונו עם התלמידים בנושא הגעגוע ושאלו אותם:

  • האם קרה לכם שנסעתם למקום רחוק והתגעגעתם הביתה? ספרו על נסיבות האירוע ומה ביקשתם שיקרה.

2. לפני ההאזנה לשיר הסבירו לתלמידים כי המשורר פותח את השיר במילים: "למולדת שובי רוני". למילה "מולדת" הגדרות שונות. על פי התורה המולדת היא המקום שבו אדם נולד וחי. עם השנים קיבל מושג זה עוד פרשנויות:  המולדת היא המקום שהעם היהודי נכסף אליו וכלפיו יש לו זיקה היסטורית-תרבותית ארוכת שנים.

  • מהי בעיניכם ההגדרה הנכונה למילה "מולדת"?

3. הסבירו לתלמידים כי בפיוט המשורר קורא לעם ישראל, המכונה "בת יפיפייה", לשוב למולדתו ארץ-ישראל. 

  • בקשו מהתלמידים להאזין לפיוט, לעקוב אחר מילותיו ולהקיף את המילה "שובי" בכל פעם שהיא נשמעת.
  • כמה פעמים מופיעה המילה "שובי" ועל מה הדבר מעיד?

4. בקשו מהתלמידים להקיף את האות הראשונה בכל אחד מן הבתים ולזהות מהו השם שהתקבל.

  • הסבירו שזהו אמצעי אמנותי - אקרוסטיכון – אשר בעזרתו המשורר מנציח את שמו בפיוט. שאלו מדוע לדעתם נעשה הדבר?

5. בקשו מהתלמידים לקרוא את מילות השיר ולהקיף את המילים המביעות שמחה.

  • באיזה חג מתאים לשיר את הפיוט?

 

כיתות ג-ד
1. בקשו מהתלמידים להאזין לפיוט, לעקוב אחר מילותיו ולהקיף את המילים הנוגעות לארץ ישראל ולירושלים.

2. שאלו את התלמידים אם הפיוט נכתב לפני קום המדינה או לאחר הקמתה? בקשו מהם לנמק את תשובתם ולהתבסס על תוכן הפיוט.

3. שאלו את התלמידים באילו חגים מתאים לדעתם לשיר את הפיוט? בקשו מהם לנמק את תשובתם.

4. שאלו את התלמידים מדוע לדעתם יהודים רוצים לעלות לארץ ישראל?

  • האם הם מכירים מישהו מבני משפחתם או חברים של בני המשפחה, שעלה לארץ?
  • בקשו מהתלמידים לשוחח איתו, לשאול אותו מנין עלה ומה הייתה הסיבה לעלייתו?
  • בקשו מהתלמידים לשתף את חברי הכיתה במה שלמדו מהשיחות שניהלו.

 

כיתות ה-ו
1. בקשו מהתלמידים להאזין לפיוט ולעקוב אחר המילים. הסבירו כי המשורר אשר מזרחי כתב את המילים בעברית ללחן של שיר ערבי. שאלו:

  • מדוע הוא בחר במנגינה ערבית אך כתב את השיר בעברית?

2. הסבירו לתלמידים כי המשורר מתבסס על  פסוקים מהמקרא:

  • רָנִּי וְשִׂמְחִי, בַּת-צִיּוֹן--כִּי הִנְנִי-בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ, נְאֻם-יְהוָה (זכריה פרק ב יד)
  • קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח (ישעיהו פרק ס  א). 
  • וְיַעַשׂ הַבָּא אֵלָיו כִּרְצוֹנוֹ, וְאֵין עוֹמֵד לְפָנָיו; וְיַעֲמֹד בְּאֶרֶץ-הַצְּבִי, וְכָלָה בְיָדוֹ (דניאל פרק יא טז). 
  • לְמִימֵי אֲבֹתֵיכֶם סַרְתֶּם מֵחֻקַּי, וְלֹא שְׁמַרְתֶּם--שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת; וַאֲמַרְתֶּם, בַּמֶּה נָשׁוּב (מלאכי פרק ג ז).
  • הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ ונשוב (וְנָשׁוּבָה), חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם (מגילת איכה ה כא).

- בקשו מהתלמידים למצוא את המקומות בשיר המתייחסים לפסוקים אלה ולהקיפם בעיגול.
- האם הציטוטים הרבים מהמקורות מעידים על הידע ועל וההשכלה של הפייטן?

3. בקשו מהתלמידים להאזין לפיוט ולזהות את המשפטים המופיעים בין הבתים. הסבירו כי משפטי הפתיחה של הפיוט נקראים "מדריך" ותוכנם מציין את המסר העיקרי של הפיוט. שאלו:

  • מהו המסר העיקרי של הפיוט כפי שמופיע במדריך ומדוע לדעתם המדריך משמש גם בתור פזמון חוזר?


לסיכום:

  • בדקנו את המושג "מולדת".
  • למדנו מהם האמצעים האמנותיים אקרוסטיכון ומדריך.
  • בחנו את הקשר של הפיוט לחגי ישראל.
  • דנו בסיבות לעלייה לארץ ישראל.
  • זיהינו את הפסוקים מן התנ"ך שהמשורר  הסתמך עליהם בכתיבת פיוט זה.

 

סימנייה