דילוג לתוכן

שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

חזרה

זרקור מוזיקלי

מצורפים: נספח 1, נספח 2

השיר נכתב בשנת 1991 ובוצע על-ידי שלמה גרוניך ומקהלת ילדים יוצאי אתיופיה ("מקהלת שבא"). בלחנו של השיר ובעיבודו המקורי בולטים מספר אלמנטים מוסיקליים עממיים: שירת מענה, סולם פנטטוני (בבית), ליווי במרקם שאינו הרמוני-הומופוני: נקודת עוגב בצליל בס (בבית), ודו-קוליות במוטיב מלודי חוזר (בפזמון). שיר זה מזכיר שירים נוספים בהם אוצרת הציפור הנודדת סיפורי דרך, ומסמלת את הכמיהה לישראל ולציון. למשל: השיר "אילו ציפורים" (סרטון נוסף "אילו ציפורים"), "אל הציפור" (שירו של ח.נ. ביאליק, אודסה, 1891), "העגורים" (שירו של דן אלמגור, 1971') - בסרטון זה שולבו תמונות של 'אסירי-ציון' בסיביר, ותמונת שחרורו של אנטולי שרנסקי.                                                        ניתן להבחין בשוני הסגנוני בין השירים המבוססים על לחנים עממיים מזרח-אירופיים, לבין שיר זה שהולחן בהשראת מוזיקה עממית אתיופית (אפריקאית). השוני ניכר בסולמיות, באפיון הריתמי, ובמצלול ההרמוני.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל 

כיתות א'-ב'

1. למדו את שורת המענה "עפה חסידה" בשירה על צליל אחד, ותרגלו את שירת הבית הראשון כמענה בין המורה לתלמידים. הוסיפו לשירתכם ליווי בתיפוף גוף: המורה ילווה שירתו בטפיחות ידיים על הרגלים – התלמידים ילוו את שורת המענה במחיאות כף.
האזינו לכל השיר בביצוע מקהלת שבא, והמשיכו בתיפוף הגוף (ללא שירה) בהתאם לשירת המענה הנשמעת:

  • האם המילים בשירת המענה חוזרות על עצמן או משתנות?
  • האם שורת המענה מופיעה לכל אורך השיר או פוסקת בחלק מהשיר? 

2. חלקו את הכיתה לשתי קבוצות שירה: "ביתא-ישראל" ו"החסידה": 

  • איזה תפקיד מתאים לכל קבוצה (הובלת הטקסט או שורת המענה)? מדוע? 
  • הוסיפו לכל קבוצה כלי ליווי מתאים לו בגוון, ולוו את שירתכם בהקשת הפעמה
    (למשל: דרבוקה מול מאראקס או טמבורין)

3. צפו בקטעי נגינה של שני כלים אתיופיים מסורתיים: 1) וָואשִינְט - חליל מבמבוק, 2) "קֵבֵּרוֹ"- תוף. לאחר הצפייה השמיעו שוב את השיר בביצוע מקהלת שבא ובקשו מהתלמידים לסמן בסימן מוסכם (אפשר אצבע אחת, שתי אצבעות) מתי נשמע כל אחד מהכלים בשיר. 

 

כיתות ג'-ד'

1. רשמו על הלוח את המשפט: "שִימָלָה, שִימָלָה, אָגֵרָצִ'ין יֵרוּזסלֵם דֵהנָה?", ושאלו האם ידוע להם באיזו שפה המשפט ומה פירושו? (למורה – המשפט בשפת גֵעז: "חסידה, חסידה, השלום לירושלים ארצי?"). חלקו/הקרינו את מילות השיר כפי שמופיעות בנספח 1 והשמיעו את השיר בביצוע מקהלת שבא

  • הטקסט כתוב בשני סוגי כתב. כיצד מבטאת החלוקה לשני סוגי הכתב את ביצוע השיר?
  • איזו תוספת מוזיקלית מסמן הקו הגראפי?

2. שירו בסולפז' את הקו המלודי המלווה את שירת הפזמון (נספח 2), וחלקו את התלמידים לשתי קבוצות שירה: "ביתא-ישראל" (הובלת שירה), ו"החסידה" (שירת המענה וקול שני מלווה בפזמון).    

3. בהאזנה שניה לשיר בביצוע מקהלת שבא שאלו את התלמידים איזו משפחת כלים בולטת בליווי השירה (הקשה, קשת, או נשיפה), ואיזה כלי נגינה עממי-סולני בולט במיוחד. צפו בנגינה בחליל וואשינט אתיופי. 

 

כיתות ה'-ו'

1. רשמו על הלוח את המשפט: "שִימָלָה, שִימָלָה, אָגֵרָצִ'ין יֵרוּזסלֵם דֵהנָה?", ושאלו באיזו שפה המשפט ומה פירושו (למורה – בשפת גֵעז: "חסידה, חסידה, השלום לירושלים ארצי?"). השמיעו את השיר בביצוע מקהלת שבא ובקשו מהתלמידים לציין מה בביצוע לקוח מתוך התרבות האתיופית (למורה – מלים בשפת הגֵעז, כלי נגינה אתיופיים, מקהלת שבא).

2. חלקו/הקרינו את המילים של השיר כפי שמופיעות בנספח 1 . בקשו מהתלמידים להסביר מה מסמן אופן הרישום בבית (שני סוגי הכתב), ומה מסמן הקו הגראפי לצד הפזמון. חלקו תפקידים ושירו את השיר בשירת מענה (בבית), ובשני קולות (בפזמון) – ראו קול שני בנספח 2.

3. שאלו את התלמידים האם הם מכירים שירים נוספים על ציפורים נודדות. צפו בשיר "העגורים"

  • נחשו מתי ועל מי נכתב השיר? 
  • במה דומה השיר ל"שיר החסידה", ובמה שונה ממנו? 

 

מה למדנו?

  • מרקם קולי: "שירת מענה" (אוניסון), שירה דו-קולית (בפזמון).
  • "ציור מילים" באמצעות המוזיקה: האדם בארץ (מוטיב מלודי נמוך) – לעומת החסידה בשמיים (צליל גבוה.)
  • הכרות עם כלי נגינה אתיופיים: חליל וָואשִינְט, תוף קֶבֶּרוֹ.
  • סמליות הציפור בשירי כמיהה לציון בתפוצות השונות. 

שיר החסידה - תווים

תווים

תוויםתווים

סימנייה