דילוג לתוכן

שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

זרקור מוזיקלי

מצורף: נספח 1

"שיר העמק" נכתב בשנת 1934 כחלק מפסקול הסרט "לחיים חדשים" שהפיקה מרגוט קלאוזנר בשיתוף עם קרן היסוד. בסרט נראה מלחין השיר, דניאל סמבורסקי מלמד את חברי הקיבוץ את השיר והם פורצים במחיאות כפיים סוערות וקריאות שמחה. את המילים כתב נתן אלתרמן.

בשיר בולט מקצב הסינקופה, החוזר פעמים רבות לאורך השיר ויוצר תחושה מערסלת של שיר ערש. בגרסאות כיסוי רבות שהוקלטו לשיר, יש זיקה ברורה בין הטקסט לעיבוד המוזיקלי. 

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א׳-ב׳

1. שאלו את התלמידים איך לדעתם מתאים לשיר שיר ערש ומדוע?

2. שירו את הפזמון של "שיר העמק" (למורה: "נומה עמק, ארץ תפארת.. ") ושאלו את התלמידים למי שרים את השיר?

3. הקניית מקצב הסינקופה:

  • הציגו בפני התלמידים שתי כרטיסיות עם יחידות המקצב: והורו להם להקיש ו/או להגיד, בשפת המקצב, שמיניות או רבעים בהתאים לכרטיסייה שאתם מציגים. הזמינו ילדים להחליף אתכם.
  • החליפו את הכרטיסייה של שתי השמיניות בכרטיסייה הזו:  הסבירו לתלמידים שאין שינוי במשך הצליל ותרגלו איתם מספר פעמים.
  • הציגו בפני התלמידים את תבנית הסינקופה:  ושאלו אותם במה שונה תבנית זו מן התבנית הראשונה שהקשנו 
  •   הקישו את תבנית הסינקופה ושאלו את התלמידים איזה מבין הצלילים הוא הממושך ביותר. קראו לתבנית בשמה לפי המקצב: 
    ותרגלו עם התלמידים מספר פעמים.

4. שירו או נגנו את מנגינת הפזמון בשיר ובקשו מהתלמידים להצביע כששומעים סינקופה.

5. שירו את הפזמון ושאלו את התלמידים אילו מילים היו בסינקופה?

6. בקשו מהתלמידים להציע תנועה מתאימה למקצב הסינקופה, שירו את הבית הראשון בשיר ובקשו מהם להראות את התנועות שהמציאו כאשר הם שומעים את הסינקופה.

7. הזכירו לתלמידים איך יש לבצע שיר ערש, לפי תשובותיהם בפעילות הראשונה, שירו את השיר ובקשו מהם להצטרף בשירה ובתנועות בפזמונים.

 

כיתות ג׳-ד׳

1. הקניית מקצב הסינקופה כפי שמתואר בסעיף 3 לכיתות א׳-ב׳.

2. הציגו בפני התלמידים את תבניות המקצב הבאות, המכילות סינקופה ולקוחות מפזמון השיר, ותרגלו איתם בהקשות ובשפת המקצב.

  

3. שירו את השיר בקולכם ושאלו את התלמידים האם התבניות מופיעות בבתים או בפזמונים בשיר?

4. חלקו לתלמידים את הנספח ובקשו מהם למתוח קו בין התבניות המקצביות לתבניות המלודיות המתאימות להן (משימה מספר 1).

5. שירו את פזמון השיר ובקשו מהתלמידים לעקוב אחר התבניות ולמספר אותן לפי סדר הופעתן בשיר (משימה מספר 2).

6. שירו את השיר במלואו ובקשו מהתלמידים לעקוב אחר תווי הפזמון. שאלו את התלמידים כמה פעמים חזרה כל תבנית ובקשו מהם להשלים את סדר הופעתם (למורה: 1,1,2,3,2,3 ) (משימה מספר 3).

7. שאלו את התלמידים איך לדעתם מתאים לשיר את השיר, תוך התייחסות לטקסט בכל אחד מהבתים. כוונו אותם להתבטא במונחים מוזיקליים של דינמיקה, טמפו, הרכב קולי מבצע (סולנים, שירת מענה וכו') תזמור ואווירה כללית.

8. בקשו מהתלמידים לבצע את השיר על פי הצעותיהם.

 

כיתות ה׳-ו׳

1. שירו בקולכם את הבית הראשון ובקשו מהתלמידים לאתר תבנית מקצב שחוזרת על עצמה. שאלו אותם מדוע לדעתם בחר המלחין לעשות שימוש רב במקצב הסינקופה ואיזה תחושה יוצר המקצב אצל המאזין.

2. חלקו לתלמידים דף עם המילים של השיר ושירו את השיר במלואו. שאלו את התלמידים אם לדעתם יש לבצע את כל הבתים באותו אופן ואיזה בית דורש אווירה מוזיקלית שונה.

3. שאלו את התלמידים איך היו מעבדים את השיר בזיקה לטקסט (למורה: הרכב קולי/כלי מלווה, תפקיד הליווי בהלימה לטקסט, ביצוע אמנותי/עממי, שילוב קולות ומרקם ועוד).

4. השמיעו בכיתה שני ביצועים של שיר העמק, האחד בביצועם של הפרברים והשני בביצועו של אריק איינשטיין. בקשו מהתלמידים להשוות בין הביצועים, לפי הפרמטרים בסעיף הקודם 

5. שאלו את התלמידים באיזה מהביצועים בחר המעבד "לצייר" את תוכן השיר באמצעות המוזיקה. בדקו כיצד "מציירת" המוזיקה את האווירה בכל אחד מהבתים (באמצעות הקולות, בחירת הכלים, מרווחים, קפיצות מלודיות ועוד...) 

6. ערכו דיון מסכם על תפקיד המעבד ביצירה ושירו את השיר.

 

מה למדנו?

  • הקניית מקצב הסינקופה וביצועו בנגינה ובתנועה.
  • פיסוק מוזיקלי באמצעות זיהוי תבניות חוזרות.
  • "ציור מילים" באמצעות המוזיקה.
  • השוואת ביצועים על פי פרמטרים מוזיקליים.
חזרה

שיר העמק - תווים

תווים

סימנייה