שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

זרקור מוזיקלי

השיר נכתב בשנת 1974, בתום מלחמת יום הכיפורים. נורית הירש ביקשה לכתוב שיר מחזק ומעודד, המבטא את האהבה והקשר לארץ ישראל. היא הלחינה מנגינה ופנתה לאהוד מנור לכתיבת המילים. אהוד מנור כתב מילים שיש בהן גם אהבה, גם כאב וגם תקווה לארץ, מבלי שידע שלכך בדיוק כיוונה המלחינה. את השיר ביצעה הזמרת אילנית והוא אחד מן השירים המזוהים איתה ביותר.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל 

כיתות א׳-ב׳

1. שירו לתלמידים את פזמון השיר ושאלו האם מדובר בשיר שמח או עצוב? בקשו מהם להסביר מדוע (אפשר לשיר/ לנגן את הפזמון גם ללא מילים).

2. שירו את הפזמון פעם נוספת והרימו את ידכם בתחילת כל מילת פעולה (ללכת, לנשום, לחלום, לכאוב, להתאהב) שאלו את התלמידים:

• מה משותף לכל הפעמים שבהם הרמנו את היד?
• מהן הפעולות המופיעות בפזמון? (רשמו אותן על הלוח לפי הסדר).
• מה קורה בלחן בתחילתה של כל מילת פעולה? (קפיצה מלודית).

3. בקשו מהתלמידים להמציא תנועה לכל אחת מהפעולות ולבטא בתחילת כל תנועה את הקפיצה המלודית (אפשר לבצע את המשימה בישיבה וגם בתנועה במרחב).

4. האזינו לשיר והצטרפו לשירה בפזמון.

5. האזינו לשיר במלואו ובקשו מהתלמידים לסמן בהרמת יד קפיצות מלודיות. בקשו מהם  לגלות היכן נמצאת הקפיצה הגדולה ביותר במלודיה.

6. בקשו מהתלמידים לשים לב לפתיחה ולמעבר המוזיקלי בביצוע השיר, ולזהות לאיזו שורה מן הפזמון שייכת המנגינה. ציינו שהפתיחה והמעבר הם "ציטוט מוזיקלי" מתוך מנגינת השיר והסבירו את משמעות המושג (תוכלו לבקש מהתלמידים לחפש בבית עוד שירים שמנגינת הפתיחה שלהם ו/או מנגינת המעבר היא "ציטוט מוזיקלי" ממנגינת השיר).

 

כיתות ג׳-ד׳

1. תרגלו עם התלמידים זיהוי והבחנה בין הצלילים דו נמוך (ראשון) ודו גבוה (שני) דרך האזנה, שירה וסימון הצליל בשיטת "היד המזמרת".

2. בקשו מהתלמידים לנגן במטלופון/ חלילית את הצלילים דו נמוך ודו גבוה על פי שירתכם או על פי גובה הסימון שלכם.

3. נגנו לתלמידים את פזמון השיר בלבד, ובקשו מהם לזהות בהצבעה את המקום שבו מופיעה "קפיצה" מדו נמוך לדו גבוה.

4. שירו את הפזמון, ובקשו מהתלמידים לגלות איזו מילה נמצאת במקום שבו נשמעת ה"קפיצה".

5. ספרו לתלמידים שהשיר הוא שיר אהבה. השמיעו את השיר במלואו ובקשו מהם לבדוק: שיר אהבה למי?

6. תארו לתלמידים את הרקע לכתיבת השיר ושאלו:

• כיצד בחרו יוצרי השיר להבליט את המילים "ללכת שבי אחרייך"? (שימו לב אם התלמידים מבינים את משמעות המילים, אם התלמידים אינם מבינים, הקדישו זמן להסביר את המילים כדי שתוכלו לבדוק כיצד המוזיקה "מציירת" את רוח המילים).

 

כיתות ה׳-ו׳

1. הדגימו לתלמידים בנגינה מהי קפיצה במרווח של אוקטבה.

2. בקשו מהתלמידים להתבונן בתווי השיר ולמצוא קפיצה כזאת בתווים (יש רק אחת).

3. האזינו לשיר ועקבו אחר התווים, בקשו מהתלמידים לזהות את המילים המופיעות בזמן הקפיצה ועד לסוף התיבה.

4. דונו עם התלמידים במשמעות המילים "ללכת שבי אחרייך" ושאלו:

• כיצד משרתת הקפיצה המלודית את תוכן הטקסט?

5. האזינו עם התלמידים לריאיון בקישור הבא (החל מ-1:06), לפני ההאזנה הציגו לתלמידים את השאלות האלה:

• מאיזה שיר אימצה נורית הירש את מנגינת המילים "ללכת שבי אחרייך"?
• כיצד אימוץ המנגינה משרת את הבעת תוכנו של השיר? 
• מהו האירוע שקדם לכתיבת השיר והשפיע על כתיבתו?

6. הציגו בפני התלמידים את התווים של השורה "עוד לא אבדה תקוותנו" בהשוואה לשורה "ללכת שבי אחרייך":

ללכת שבי אחרייך	עוד לא אבדה תקוותנו

7. האזינו לשיר "אין לי ארץ אחרת", והתבוננו בתווים. הנחו את התלמידים לזהות בשמיעה ובעיון בתווים את הקפיצות המופיעות בשיר זה, ולעמוד על תרומתן להבעת תוכן השיר.

 

מה למדנו?

• זיהוי קפיצות מלודיות וביטוין בתנועה.
• הקניית המרווח אוקטבה באמצעות תרגול של שירה ונגינה, וזיהויו במנגינת השיר.
• "ציור מילים" באמצעות המוזיקה.
• זיהוי "ציטוט מוזיקלי" מתוך מנגינת השיר המופיע בפתיחה ו/או בקטעי המעבר.
• הרחבה וביסוס של רעיון מוזיקלי באמצעות הדגמתו בשירים אחרים.

ללכת שבי אחרייך - תווים