שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

שיר זה מזמן שיח אודות הציפייה הרגשית לאורח שיבוא ויביא עימו טובה וברכה, ועל ההכנות הנעשות לקראת בואו. זו הזדמנות להתבונן גם על אורחים אקראיים בחיינו ולהתמודד עם החשש מהחמצת השעה, שבה לא נבחין בהם  ולא נפתח את הדלת

האזינו ביחד לשיר וקראו את מילותיו

1. בארץ אהבתי השקד פורח
    בארץ אהבתי מחכים לאורח

הסבירו לתלמידים כי יש אורחים מסוגים שונים: אורחים לימי חול, אורחים לשבתות וחגים, אורחים שמגיעים  מדרך רחוקה, אורחים המגיעים בהזדמנויות מיוחדות. יש אורחים שאנו מזמינים ומצפים לקראתם ויש אורחים אקראיים. שאלו את התלמידים:

• האורח בשיר הוא אורח חשוב מאוד  שמצפים לו. אילו הכנות, לפי דעתכם, נעשות לכבודו?
• חשבו על אורח  משמעותי עבורכם  שאתם מחכים לו:

• תארו את האורח.
• מדוע אתם מחכים לו ורוצים שיגיע? 
• אילו מחשבות ורגשות עולים בכם כאשר אתם חושבים על האורח?

• תארו חוויה של אורח שהגיע באופן לא מתוכנן.

• מה הייתה הרגשתכם כשהאורח הגיע ללא תיאום מוקדם?

 

2. בארץ אהבתי על צריח דגל
    אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל

לקראת האורח מניפים דגלים במקומות בולטים. את האורח מדמים לעולי הרגל שהיו עולים לבית המקדש בחגים ועימם מתנות וביכורים.

• ספרו על הדרך שבה אתם מקבלים אורחים במשפחתכם, אלו הכנות נעשות לקראתם?
• כיצד מביעות ההכנות שלכם את הציפייה ואת השמחה לקראת בואם של האורחים?

 

3. בארץ אהבתי השקד פורח

השקד תמיד ראשון לפרוח, בפריחה מרהיבה, ואחרון לתת פרי. בשל תכונה זו הוא מסמל את הסבלנות שלעיתים דרושה בציפייה לאורח. שאלו את התלמידים:

• האם מוכרים לכם מצבים שבהם נדרשתם לסבלנות ולאורך רוח בשעת הציפייה לאורח?
  (לכל אורך השיר אפשר להתייחס לאורחים אישיים או לאורחים של הקהילה או המדינה שציפו לבואם).
• ספרו על מצבים כאלה.

 

4. בשעה טובה, בשעה ברוכה 
    המשכיחה כל צער

• כיצד יכול האורח להשכיח כל צער?
• שתפו בחוויה שבה האורח אשר חיכיתם לבואו הביא עימו טובה וברכה והשכיח כל צער. 

 

5. אך מי עיני נשר לו ויראנו
    ומי לב חכם לו ויכירנו
    מי לא יטעה, מי לא ישגה,
    מי יפתח לו הדלת?

שאלו את התלמידים:

• האם ייתכן שהאורח ידפוק בדלת ונחמיץ את ההזדמנות לפגוש אותו?
• כיצד, לדעתכם, עלול להיווצר מצב כזה?
• האם חשש מהחמצת הזדמנות (חוסר ניצול הזדמנות), מוכר לכם? מה עלינו לעשות כדי שלא להחמיץ שעת כושר?
• האם חוויתם מצב שבו פגשתם במישהו לרגע וכיום אתם מרגישים שיכולתם להעמיק איתו את ההיכרות? (מישהו שהיה אורח לרגע בחייכם).

 

הפעלות לבחירה

הנחו את התלמידים:

1. חשבו על אדם החשוב לכם באופן אישי אשר תרצו להזמין אותו להתארח אצלכם (הוא יכול להיות אדם מוכר או שאינו מוכר, אישיות פוליטית, אישיות היסטורית, שחקן, מוסיקאי, זמר, ספורטאי וכדומה).

• הציעו  דרך יצירתית שבאמצעותה תוכלו להזמינו להתארח אצלכם?
• מדוע כדאי לו להתארח דווקא אצלכם? כיצד תשכנעו אותו להיפגש?
• תארו את התחושות והרגשות  שאתם משערים שתחושו בזמן הפגישה המיוחלת.

2. הכינו הזמנה לאורח  שאתם מחכים לו. כתבו אותה בשם כל המשפחה:

• כתבו לו עד כמה הוא חסר לכם, תארו את ההכנות לקראת בואו, את הברכה הטמונה במפגשכם עימו וכדומה. קשטו את ההזמנה בצורה מזמינה המשקפת את רגשותיכם.

3. בקשו מהתלמידים לתאר בקצרה בכתב חוויה שבה הם עצמם היו האורחים.

• אספו את החוויות האישיות, התחלקו לזוגות וכל תלמיד ישחק מתארח ומארח בהסתמך על החוויות שנאספו ועל פי בחירתם. לאחר מכן החליפו תפקידים.

 

לאחר כל אחת מהפעילויות: 

קיימו שיח מסכם בכיתה על משמעותם של האורחים בחיינו, מוזמנים ואקראיים, על השוני בין הציפייה לאורח לבין אורח המגיע בהפתעה, ועל התקווה שתמיד נדע להבחין בהם ולפתוח להם את הדלת.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלות

מצורף נספח

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

לכל הכיתות

1. בקשו מהתלמידים לענות על השאלה:  מהי "ארץ אהבתי" עבור לאה גולדברג? 

2. בקשו מהתלמידים להשלים בעצמם את המשפט "בארץ אהבתי..."-  מה יש "בארץ אהבתם"- שייחודי רק לה? התלמידים יכולים להתייחס לארץ ישראל או לארץ אחרת.

 

כיתות א׳-ב׳

אורחים בשער

אוריינות:

"שבע עלמות שבע אימהות שבע כלות בשער".

1. מה עושות הנשים? כמה נשים יש בסך הכל? (אפשר שיש כלות עלמות, ואז יהיו בסך הכול שבע? או אימהות עלמות?)

2. המספר שבע חוזר פעמים רבות ביהדות. בקשו מהתלמידים לציין מקומות נוספים במסורת היהודית שבהם מופיע המספר שבע (שבעת ימי השבוע, המנורה בת שבעת הקנים, שנת השמיטה בשנה השביעית ועוד). תוכלו לשחק גם "שבע בום". 

3. מה פירוש המילה "עלמה"? האם אתם מכירים בנות שנקראות בשם זה? מה ההבדל בין השם עלמא המסתיים באות אל"ף (מילה בשפה הארמית שמשמעותה- עולם), לבין השם עלמה המסתיים באות ה"א (בחורה/נערה צעירה)? 

ערך במבחן:

"בארץ אהבתי מחכים לאורח" 

1. על בסיס הפסוקים בבראשית יח, א-טו (נספח) ספרו לתלמידים על האופן שבו חיכה אברהם אבינו לאורחים . כמה טרח למענם וכמה הכנות ערך כשהאורחים ניצבו בפתח אוהלו. ציינו כי אברהם היה כאוב עקב ברית המילה שנערכה זמן קצר קודם לכן, ובכל זאת הזדרז והתרוצץ למען אורחיו. 

• בקשו מהתלמידים להיזכר במקרה דומה שאולי אירע להם שבו לא הרגישו טוב והיה עליהם לקבל אורחים – האם גם הם התייחסו יפה לאורחים למרות אי הנוחות?  
• שאלו את התלמידים אם הם יודעים באיזה חג אנחנו מחכים לאורחים שמגיעים להתארח אצלנו? הזכירו כי מדובר באושפיזין המגיעים לסוכה בחג הסוכות. 
• דונו עם התלמידים במצוות הכנסת אורחים, האם זאת מצווה חשובה? למה?

 

כיתות ג׳-ד׳

עולי רגל וחכמי לב– היסטוריה רחוקה ורגישות

אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל.

אוריינות:

שאלו את התלמידים: 

1. מהו 'עולה רגל'? מאיזה מקום הוא יוצא ולאן הוא הולך? ספרו לתלמידים על מצוות עלייה לרגל שהייתה נהוגה כשבית המקדש היה קיים (נספח). 

2. מהן המילים בשיר המלמדות כי  עולי הרגל קיבלו סיוע בדרכם ארצה? 

3. בקשו מהתלמידים לציין 5 מילים המתארות את הקשיים שעברו  במסע ארוך  שהשתתפו בו או בדרך ארוכה שהלכו בה (למורה: ארוך, איטי, מעייף, משעמם, קשה וכו')

ערך במבחן:

ומי לב חכם לו ויכירנו.

1. שאלו את התלמידים: מהי כוונת הביטוי "לב חכם"? הסבירו כי מקור הביטוי הוא בספר שמות פרק לא פסוק ו: "...וּבְלֵב כָּל-חֲכַם-לֵב, נָתַתִּי חָכְמָה; וְעָשׂוּ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ." בתקופת המקרא האמינו עמים רבים שהמחשבה מתרחשת בלֵב.  הפסוק מדבר על בניית המשכן ועל ההבנה והרגישות המיוחדים של האנשים שעסקו במלאכת הבנייה. שאלו את התלמידים אם הם מכירים אנשים בעלי "לב חכם"?  

2. הורו לתלמידים להתמקד בשורה "מי יפתח לו הדלת". קראו את הפסוק: "עוד מנהג גדול היה בירושלים, מפה פרוסה על גבי הפתח (בדומה למפת שולחן). כל זמן שהמפה פרוסה אורחין נכנסין, נסתלקה המפה אין האורחין נכנסין" (בבא בתרא, צג עמוד ב). הסבירו כי הכוונה היא לזמנים של עלייה לרגל לירושלים, עת היו בתי העיר מלאים עד אפס מקום. כל אחד הציע את ביתו להלנת עולי הרגל. באמצעות פריסת המפה יכלו בעלי הבית להודיע מתי אפשר ומתי אי אפשר להיכנס לביתם.  

• הציעו לתלמידים להכין "מפה" מקושטת שתהיה תלויה מחוץ לדלת ביתם (התלמידים יכולים להכין יריעת נייר, ועליה לכתוב, למשל, "כאן גרה בכיף משפחת כהן, ברוכים הבאים לביתנו!"). 

 

כיתות ה׳-ו׳

שעה ברוכה– רגישות ותזמון

אוריינות: 

1. "שבע עלמות שבע אימהות שבע כלות בשער". שאלו את התלמידים מה מזכיר להם המספר שבע. הסבירו כי המספר שבע הוא מספר טיפולוגי (נספח) ובקשו מהתלמידים להזכיר הקשרים נוספים שבהם מופיע המספר שבע ביהדות. שחקו "שבע בום". 

ערך במבחן: 

1. "בשעה טובה בשעה ברוכה המשכיחה כל צער". קראו מתוך מסכת אבות: "... שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום " (אבות ד, ב)

• בקשו מהתלמידים להסביר את הפסוק ממסכת אבות בזיקה למילות השיר. בקשו מהתלמידים להביא דוגמא מחייהם למצב שבו היה נדמה שאין למשהו או למישהו 'מקום' ובדיעבד הסתבר ההפך. 

2. "מי יפתח לו הדלת". קראו את הפסוק: "עוד מנהג גדול היה בירושלים, מפה פרוסה על גבי הפתח. כל זמן שהמפה פרוסה אורחין נכנסין, נסתלקה המפה אין האורחין נכנסין" (בבא בתרא פרק צ"ג עמוד ב')     

3. הסבירו כי הכוונה היא לזמנים של עלייה לרגל לירושלים, עת היו בתי העיר מלאים עד אפס מקום. כל אחד הציע את ביתו להלנת עולי רגל. באמצעות תליית המפה יכלו בעלי הבית להודיע מתי אפשר להיכנס לביתם ומתי לא. דונו בשאלה:

• האם גם בימינו אנחנו יכולים לנהוג כפי שנהגו בימי בית המקדש ולפתוח את ביתנו לכל אחד? מה השתנה? 

 

לסיכום

• למדנו על ערך הכנסת האורחים בעבר ובימינו.
• עמדנו על הופעותיו של המספר שבע בשיר ובמסורת היהודית.
• שוחחנו על תופעת עולי הרגל בימי קדם ובימינו.
• פגשנו את הביטוי "לב חכם", עמדנו על משמעותו ועל נוכחותם של "חכמי לב" בחיינו.