שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

שיר זה מזמן שיח אודות תרומתה של האדמה לחייו ולקיומו של האדם ועל יחסי הגומלין ביניהם, תוך משאלה שהאדם ישאף לחיזוק קשרים עם אדמתו וילמד מתכונותיה ומסגולותיה הנפלאות

עבודת הכנה לשיר

1. בקשו מהתלמידים מבעוד מועד לחשוב על חלקת אדמה בסביבת ביתם, אותה הם אוהבים במיוחד (גן שעשועים, פרדס, שדה, חצר הבית, שביל חורשה וכד') ולהביא ממנה מעט אדמה בכלי. 

2. בכיתה – בקשו מהתלמידים לתאר בכתיבה או בציור את חלקת האדמה שבחרו כך שגם מי שלא ביקר שם מעולם יוכל לדמיין את המקום. סייעו לתלמידים באמצעות השאלות הבאות:

• אילו צבעים, ריחות וקולות קיימים שם?
• מה נמצא/גדל על חלקת האדמה הזו?
• מי הם האנשים המבקרים בה? מה הם עושים שם? 
• מה היה קורה אילו היו מכסים בבטון/אספלט/ריצוף את חלקת האדמה? מה היה נעלם? מה היה חסר לכם ולסביבה? וכד'...

3. בקשו מהתלמידים לשתף את חבריהם בדברים שכתבו.

 

עיון בשיר

1. "אדמה אני קשובה לקולך"

שאלו את התלמידים:

• כיצד ניתן להקשיב לקולה של האדמה?
• האם מוכרת לכם חוויה של הקשבה לדומם (דומם - כל חומר בטבע שאינו חי ואינו צומח)? תארו חוויה זו.
• מה קורה כאשר מקשיבים לדומם?
• האם ובאיזה אופן הדומם משיב לנו?
• מה מרוויחים כאשר מקשיבים לדוממים מסביבנו?

 

2. הנחו  את התלמידים לקרוא את דבריו של עמוס קינן ולענות על השאלות הבאות:

"כדי להבין את האדמה צריך קודם כל להסתכל אל השמש ואל השמיים להסתכל ולבדוק את האדמה... מה היא אוהבת ומה היא רוצה ומה היא יכולה... ולהתאים את עצמך אליה, לא אותה אליך. רק אחר כך אתה יכול לבנות עליה את החיים שלך."

• כיצד מסביר עמוס קינן מהי הקשבה לאדמה?
• האם הוא מוסיף על דבריכם? מה נוסף?
• מה לדעתכם המשפט המרכזי בדבריו? סמנו אותו במחברותיכם.
• צטטו מהשיר את הביטויים המתארים את מה שגומלת האדמה לאלה הקשובים לקולה: 
  • האם הביטויים מוכרים לכם?
  • ספרו על מצבים בהם אתם חשים שהאדמה מיטיבה עמכם.

 

3. "אמא אדמה"

שאלו את התלמידים:

• מהן המחשבות והתחושות העולות בכם נוכח צירוף מילים זה?
• באילו מובנים החיבור בין אדם לאדמה חזק כמו החיבור בין אדם לאמו?
• האם תמיד אתם חשים קשר חזק לאדמה?
• מה ניתן לעשות כדי לחזק קשר זה?

 

4. "למדי נא את בנך, האדם"

מה הייתם רוצים או מבקשים ללמוד מן האדמה באופן אישי?

 

5. "אדמה"

ספרו לתלמידים כי אהוד מנור הקדיש שיר שלם לאדמה שהיא לכאורה הדבר הבסיסי ביותר והמובן מאליו. ציינו כי אנו במגע יומיומי עם האדמה, אך לא תמיד עוצרים ומודים לה על תרומתה לחיינו ולקיומנו. שאלו:

• מה ניתן ללמוד מהמשורר אודות זווית הראייה החיובית בה הוא מביט אל האדמה?
• מי ומה בחייכם הם בגדר "אדמה" (אנשים, בע"ח, צומח, דומם)?

 

6. הסבירו לתלמידים מהי מטאפורה (שימוש במאפיינים של דבר אחד כדי לתאר אסוציאטיבית דבר אחר; דימוי) ובקשו מהם לכתוב מילות הערכה ותודה לאדמה המטאפורית בחייהם. בקשו מהם לשתף את חבריהם במה שכתבו.

 

פעילות סיכום

חלקו גיליונות A4, דבק ומכחולים והנחו את הפעילות באופן הבא:

• השמיעו את צלילי השיר ובקשו מהתלמידים לעצום את עיניהם ולחשוב מה הדבר המשמעותי ביותר עבורם כשהם חושבים על אדמה. בקשו מהם לבחור מילה אחת אשר מבטאת בצורה הטובה ביותר, את תחושותיהם ולכתוב אותה בעזרת הדבק והמכחול על הדף. 
• בקשו מהתלמידים לפזר את האדמה שהביאו על הדף ולאחר מספר דקות לנער את הדף. על גיליון הנייר, תישאר המילה שכתבו מכוסה באדמה. 
• בקשו מהתלמידים לשתף זה את זה ביצירות ולתלות אותן על לוח משותף.
• לסיכום דונו עמם בשאלה מהו אותו 'דבק' שבינינו לבין האדמה?

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לפעילויות על פי קבוצות ושיח כיתתי

השיר שלפנינו מתאר את הקשר בין עם ישראל, לארץ ישראל, כקשר שלא ניתן להפרידו. אהוד מנור, בחר לבטא רעיון זה באמצעות מטאפורה של אם אוהבת ודואגת, שלא ניתן להפריד בינה לבין ילדיה. שם השיר מתבסס על פסוק מבראשית ב',7: "וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה".

 

מגוון פעילות לפי קבוצות גיל

כיתות א׳-ב׳

1. לפני ההאזנה לשיר הציגו תמונות שונות של אדמה/עצים ושאלו את התלמידים: 

• מה רואים בתמונות? מהי אדמה? היכן יש אדמה בסביבתכם? מה שותלים באדמה?
• האם אתם אוהבים אדמה? מדוע? מה אתם אוהבים בה ?

2. האזינו עם התלמידים לשיר ודונו עמם:

• מה מתאר המשורר בשיר?
• בשיר נכתב: ''עֲצֵי הַשָּׂדֶה" אילו עצים אתם מכירים? 
• מדוע העצים חשובים לאנשים?

3. הקרינו בכיתה מצגת ובכל שקף הציגו עצים שונים שגדלים בארצנו.

• בקשו מהתלמידים לזהות את העצים (שקדיה, אלון, אורן ועוד).
• שאלו מהו העץ האהוב עליהם במיוחד, ומדוע?
• האם המשורר אוהב את האדמה/הארץ? בקשו מהתלמידים למצוא משפטים או ביטויים המוכיחים זאת בשיר.
• מה ניתן ללמוד מהשיר על האדמה ועל העצים?

4. הציעו לתלמידים להכין עבודת יצירה:

• אפשרות א': לאסוף חלקים שנשרו מן העצים או שנמצאו על האדמה (מחצר ביה"ס או מסביבתם הקרובה) ולהכין מהם יצירות שונות .ערכו בכיתה תערוכה.
• אפשרות ב' :להכין לעץ מחצר ביה"ס: ציור, ברכה או מתנה מיוחדת, לקשט אותו ולתלות עליו את הציורים ואת הברכות.

 

כיתות ג׳-ד׳

1. לפני ההאזנה לשיר הקרינו בכיתה מצגת ובכל שקף הציגו ציור אומנותי של אדמה כפי שהיא משתקפת בנופיה של הארץ (מומלץ לבחור את תמונותיו של האומן אברהם אדולף ברמן, המצייר נופים ארצישראליים).

2. דונו עם התלמידים: 

• מה אתם רואים בציורים? איזה נוף חוזר בהם?
• תארו את האדמה בכל אחד מהציורים? מה דומה? מה שונה? 
• האם זיהיתם מקומות בארץ? האם ביקרתם בהם? 
• איזו תמונה אהבתם במיוחד? בקשו מהתלמידים לנמק את תשובתם.
• בקשו מהתלמידים לצייר את אדמה כפי שהיא משתקפת מעיניהם ולהסביר את יצירתם. 

3. קראו את השיר והאזינו לו עם התלמידים. שאלו:

• מהו הנושא של השיר? כיצד מתוארת האדמה בשיר?
• על מה מודה המשורר? 
• באיזה שם מכנה המשורר את האדמה? בקשו מהתלמידים להסביר מדוע.
• 'אדמה - נותנת פריה לכולם' - מה ניתן ללמוד ממשפט זה על חשיבותה?
• קראו את המדרש:" אמר הקב"ה לאדם הראשון:.. רְאֵה מַעֲשַׂי כַּמָּה נָאִים וּמְשֻׁבָּחִין הֵן, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי, תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹא תְקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי, שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְתַקֵּן אַחֲרֶיךָ" (מדרש קהלת רבא, ז' פסוק 28). 
• כיצד כל אחד מכם יכול לשמור על האדמה ועל הסביבה?  

4. הציעו לתלמידים לכתוב מודעה שכותרתה "ולא תקלקל ותחריב את עולמי", בה יוצגו דרכים לשמירה על הסביבה.

 

כיתות ה׳-ו׳

1. לפני ההאזנה לשיר ניתן לצפות בסרטון ושאלו את התלמידים: 

• מהי אדמה בשבילכם?
• כיצד לדעתכם ניתן לבטא את האהבה לאדמה / לארץ?
• כיצד אתם מבטאים את אהבתכם לאדמה / לארץ?

2. האזינו עם התלמידים לשיר ודונו עמם:

• כיצד מתוארת האדמה בשיר? מה מיוחד באדמה עפ"י השיר? 
• האדמה בשיר משולה ל'אמא אדמה'. כיצד דמותה המיוחדת באה לידי ביטוי בשיר? הדגימו והסבירו בלשונכם.
• בשיר כתוב: 'אדמה - למדי נא את בני האדם' מה לדעתכם המשורר רוצה שהאדמה תלמד את בני האדם?
• קראו את הפסוק מבראשית ב', 7:"וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה". 
• כיצד תורם מקור זה להבנת הרעיון המרכזי של השיר?
• עפ"י השיר, מה משמעותה של האדמה בחיי העם היהודי?
• האם שיר זה רלוונטי גם לתקופתנו? בקשו מהתלמידים לנמק.
• איזה מסר רצה לדעתכם המשורר להעביר? בקשו מהתלמידים לנמק.

3. הציעו לתלמידים להכין פרסומת/ כרזה המעודדת שמירה על הסביבה וערכו תערוכה של הכרזות בכיתה / במרחב ביה"ס.

   

לסיכום:

• ביררנו את המושג "אדמה".
• התייחסנו לערך של זיקה לארץ ישראל.
• בחנו את משמעותה של האדמה עבור העם היהודי.
• דנו בדרכים לשמירה על הסביבה.