דילוג לתוכן

שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

חזרה

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

שיר זה מזמן שיח אודות "ספירות מלאי" מסוגים שונים ועל המשמעויות הרגשיות של ספירות אלה

שיח כיתתי

1. "ספירת מלאי"

שאלו את התלמידים:

  • מה מעורר בכם שמו של השיר?
  • שירו ביחד את השיר וקראו את מילותיו, איזו תחושה הוא משרה בכם?
  • ספרו על פעולות ספירה שאתם מבצעים:
    • מהן הסיבות לספירה?
    • מה אתם סופרים? 
    • אלו ספירות אתם עורכים בשגרה? אלו ספירות אתם עורכים בזמנים מיוחדים?
      מהו הערך שבספירה? (למורה: ניתן לבחון ולדון עם התלמידים סוגים של ספירות שתוצאותיהן מעוררות רגש כגון – ציון במבחן, דרוג של הצלחה /אי הצלחה, קבלה לתוכנית ייחודית הכרוכה בכימות ידע, דרוג חברתי, דרוג של מוצר אופנה, סרט, הצגה) 
    • מהם הרגשות המלווים את תחושת הספירה? (שמחה, סיפוק, התרגשות, גאווה דאגה, אכזבה, עצב, תסכול). 
  • שתפו את חבריכם בפעולת "ספירת מלאי" אישית שלכם שהייתה עבורכם משמעותית במיוחד.

 

2. "יום של ניצחון, יום של מפלה"

שוחחו עם התלמידים:

(למורה: כל אחד מאתנו חווה ניצחונות אישיים כמו גם מפלות, זו הזדמנות לשיח רגשי אודות חוויות מגוונות בחיים, כמו גם האפשרות לדון בדרכי ההתמודדות האישיים, בכל אחד מהמצבים. שיח מסוג זה, יאפשר העמקת ההיכרות האישית, והקשבה לניצחונות, מפלות שלי ושל חבריי ודרכי התמודדות מגוונות במצבים אילו, מהם כל אחד מהתלמידים יוכל לבחור).

  • מהו ניצחון עבורכם? 
  • האם חוויתם סוגים שונים של ניצחון? 
  • מה אתם חושבים וכיצד אתם מגיבים לניצחון אישי?
  • מהי מפלה עבורכם?
  • האם חוויתם סוגים שונים של מפלות?
  • מה אתם חושבים וכיצד אתם מגיבים למפלה אישית?
  • שתפו את חברי הכיתה בניצחון או במפלה, ומה היה סגנון ההתמודדות שלכם  בעקבות החוויה.
    • כיצד הרגשתם לאחר השיתוף?
    • מה למדתם על עצמכם לאחר השיתוף?
    • מה בחרו תלמידי הכיתה ללמוד מהמשתף?

 

3. "מדינה אחת, פעמיים ים 
     ואגם אחד וקדחת גם, 
     שמש אחת עגולה, 
     עם אחד חכם מלא סגולה, 
     כאב ראש אחד ושלוש גלולות 
     ושישה ימים ושבעה לילות".
 

שאלו את התלמידים:

  • מה המשמעות התוצאה "אחד" או "אחת" בספירה? האם זה חיובי או שלילי שהתוצאה או המיקום הוא אחד? 
  • האם ישנו מכנה משותף בין כל ה'אחדים' בשיר? 
  • מה משותף בין בני המשפחה שלכם? בין ילדי הכיתה? בין תושבי המדינה? העלו רעיונות משלכם למכנים משותפים נוספים.

 

הפעלות לבחירה

1. חלקו את תלמידי הכיתה לקבוצות:

כל קבוצה תערוך "ספירת מלאי" של מדינת ישראל, על הטוב והקיים ועל החסר בה עבורם. 

(הדריכו את התלמידים לכלול בספירה פריטים ומושגים שונים, מתחומים מגוונים הקשורים במדינת ישראל).

  • כל קבוצה תציג בפני הכיתה את מדינת ישראל שלהם כפי שהם חווים אותה.
  • בקשו מהתלמידים לשתף במחשבות, תחושות ורגשות שעלו תוך כדי התהליך.

 

2. משחק "מכנה משותף" כל מי שמרגיש/ חושב...

תלמידי הכיתה עומדים במעגל, כל תלמיד בתורו מציג שאלה אחת העולה מן השיר, מי שחש כמותו יעמוד לצד הדובר

(המשחק יאפשר לדון בדמיון והשוני, בבחירה החופשית, כמו גם לחוש את החוויה שבאחזקת מכנה משותף).

לדוגמא:

  • כל מי שחושב שיש שמש אחת עגולה.
  • כל מי שמרגיש שאנו עם אחד חכם מלא סגולה.
  • כל מי שהרגיש וחווה יום של ניצחון.
  • כל מי שהרגיש וחווה יום של מפלה. 
  • כל מי שחש רגע של ביטחון.
  • כל מי שחשובה לו עצמאות.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

מצורפים: נספח 1, נספח 2
בשיר מוצגים פנים שונות של מדינת ישראל, ללא העדפה או סדר חשיבות. הבחירה בשם 'ספירת מלאי' מאפשרת להתייחס אל תמונה כוללת מרובת פרטים. מעמד מיוחד מקבל הציטוט החוזר בכל סיום בית "אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ" (מתוך הפיוט, אחד מי יודע)  והוא ששוזר את כל הפרטים ליצירה שלמה, שיש בה שייכות ושותפות גורל יהודית וישראלית.

השיר משקף תקופה היסטורית ושיח מבוגרים, החשיבות בשיר היא התמונה הכללית ולכן אין צורך להתעכב ולהבין את הפרטים השונים.  

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א׳-ב׳

1. האזינו עם התלמידים לשיר.

  • איזו אווירה עולה מהשיר? האם השיר שמח? עצוב? הביאו דוגמאות מתוך השיר. 
  • שם השיר הוא "ספירת מלאי". מה זאת אומרת? נסו לברר מה בין המילה "מלא" למילה "מלאי"?
  • ערכו ספירת מלאי של הכיתה, נסו להימנע מספירת חפצים בלבד, בדומה לשיר. הביאו דוגמאות.
  • מה סופר יוסי בנאי בשיר? מה הספירה מתארת? האם כל הדברים טובים ושמחים, מדוע? 

2. בקשו מהתלמידים להתבונן באיור שבקישור (מתוך הספר 'רק בישראל' של המאיירת רחלי שלו) ולבחור שלושה פרטים שמושכים את תשומת ליבם. 

  • ערכו ספירת מלאי על הלוח. האם הפרטים הללו חשובים? מדוע?
  • בקשו מהתלמידים לתת שם לתמונה שבקישור. מדוע בחרו את השם הזה? 
  • אילו פרטים נוספים אפשר היה להוסיף לתמונה עם הכותרת שנבחרה?
  • שאלו את התלמידים - אילו דברים הם היו מציירים בספירת המלאי של מדינת ישראל שלהם (זה המקום לעסוק בנקודות מבט שונות)?
  • הזמינו את כל התלמידים בכיתה לצייר תמונה משותפת של מדינת ישראל (בדגש על שילוב פרטים רבים). 

 

כיתות ג׳-ד׳

1. האזינו עם התלמידים לשיר.

  • היכן מתקיימת פעולת ספירה בחיי היומיום שלנו? הביאו דוגמאות (מספר חברים/ משפחה, לייקים, פריטים באוסף, שנים, ימים ועוד).
  • מדוע אנחנו סופרים? מה הספירה מאפשרת לנו? על מה מעידה ספירה?
  • האם אנו סופרים דברים שאינם חשובים? או שאיננו אוהבים? 
  • מה חשוב, טוב, או מעודד בפעולת הספירה? 
  • מה עשוי להיות מכביד, מקשה או מדאיג בפעולת הספירה? 

2. קראו את מילות השיר. 

  • במה עוסק השיר? מהי "ספירת המלאי" המופיעה בשם השיר?
  • עבדו בחברותות על פי ההנחיות הבאות:
    • סמנו בשיר, בשלושה צבעים, 'פרטים' חיוביים, שליליים או ניטרליים. 
    • האם ספירת המלאי בשיר היא חיובית / שלילית / ניטרלית? נמקו.
    • בקשו מהתלמידים לכתוב שיר 'ספירת מלאי' אקטואלי משלהם, על מדינת ישראל של היום. בקשו מהם להיצמד לפתיח השיר הנוכחי "מדינה אחת פעמים ים, ואגם אחד וקדחת גם..." ולשמר גם את המבנה והמנגינה. בקשו ממתנדבים לשיר את השיר שכתבו.

 

כיתות ה׳-ו׳

1. האזינו  לשיר עם התלמידים ושאלו:

  • האם הם מזהים את הציטוט החוזר בסיום כל בית? מהיכן?
  • הציגו לתלמידים את הפיוט "אחד מי יודע" מתוך ההגדה של פסח (נספח 1)
  • מהו הביטוי המשותף לשני הטקסטים שלפנינו, העתיק והחדש? 
  • הצביעו על נקודות דמיון נוספות  ועל הבדלים בולטים בין שני הטקסטים.
  • מה התפקיד המיוחד של הקביעה: אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ? בפיוט ובשירו של יוסי בנאי? האם היא מעבירה את אותו מסר בשתי היצירות? 
  • צפו ביצירת המחול 'אחד מי יודע' של אוהד נהרין בביצוע להקת בת שבע הצעירה. כיצד משתמש אוהד נהרין בפיוט? ולמה משמש המשפט החוזר?
  • האם אתם מזדהים עם השימוש ב"אחד אלוהינו" באחד מהיצירות? אם כן באיזו, ומדוע? אם לא, נמקו מדוע לא. 

2. לימוד בחברותא. בקשו מהתלמידים לקרוא את המדרש (נספח2) ולענות על השאלות במשותף.

 

לסיכום:

  • ביררנו את המושג "ספירת מלאי" ויישמנו אותו בהקשרים שונים.
  • ביררנו את הערכים הטמונים בפעולת הספירה ואת התמונה המורכבת של המציאות, שמתגלה לנו דרך הספירה. 
  • השווינו בין שלושה מקורות: השיר, פיוט מתוך ההגדה של פסח, ויצירת אמנות מתחום המחול בימינו. עמדנו על השימוש והמסרים השונים שהיוצרים בחרו להביא דרך שימוש באותו משפט.
  • דנו בחשיבות ההכרה ב"יש" ובמאתגר בישראל בת זמננו.

סימנייה