דילוג לתוכן

שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

חזרה

זרקור מוזיקלי

מצורפים 2 נספחים

בשנת 1983 ייצג השיר "חי" את ישראל בתחרות הארוויזיון ואף זכה במקום השני. ביצוע השיר היה קליל וקצבי כמקובל בתחרות, אך הוא טמן במילותיו, בלחן שלו ואפילו בתלבושות הזמרים, מסרים עמוקים שבחרו יוצרי השיר (אהוד מנור, אבי טולדאנו ודורין פרנקפורט המלבישה) להעביר מן העם היהודי לעולם ובייחוד למארחת- גרמניה. 

הלחן מורכב משלושה חלקים ומאופיין בארפז'ים רבים ובמנעד רחב.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל 

כיתות א׳-ב׳

1. חימום: פתחו את השיעור בלימוד מקצב הפזמון (נספח 1).  שחקו עם התלמידים משחקים להקניית המקצב כגון: קריאת המקצב בקול, קריאת המקצב והקשתו במחיאות, קריאת המקצב בלב והקשתו במחיאות, התאמת קול גוף שונה לרבעים ולשמיניות. חלוקת הכיתה לקבוצה שתקיש את הרבעים וקבוצה שתקיש את השמיניות ויצירת המקצב בדו שיח כיתתי או כמשחק זוגות או צעידה של המקצב בחלל הכיתה.

2. האזינו לשיר ובקשו מהתלמידים להצטרף אליכם בהקשת המקצב שתרגלתם.

3. שאלו את התלמידים: באיזה חלק של השיר הקשנו את המקצב (בית או פזמון)?

4. בקשו מהתלמידים לשיר את המילים המתאימות למקצב מתוך השיר.

5. הפכו את הפזמון לריקוד: הציעו לתלמידים מספר תנועות: צעידה לפנים, צעידה במקום, הנפת ידיים למעלה, סיבוב. שירו להם בכל פעם תיבה מן הפזמון ובקשו מהם להתאים לה תנועה ולהסביר את בחירותיהם.

(למורה: לדוגמא במילים "סבא" ו "אבא" מתאימה הנפת ידיים למעלה מכיוון שהמילים מולחנות בצלילים גבוהים ונשמעות כקריאה.)

6. שירו את בתי השיר ובקשו מהתלמידים להעביר ביניהם חפץ בהפסקות שבין המשפטים (לדוגמא דגל ישראל קטן). שאלו: 

  • האם כל המשפטים זהים בארכם? 
  • מהי התבנית הקבועה החוזרת על עצמה בבתי השיר? (קצר- קצר- ארוך)

7. עמדו במעגל, בבתים העבירו את החפץ ובפזמון רקדו את הריקוד שהכנתם. 

 

כיתות ג׳-ד׳

1. הציגו לתלמידים את הגרפים בנספח 2, נגנו בכל פעם קטע מן השיר ובקשו מהתלמידים לבחור בגרף המתאים לו. 

(למורה: הגרף מורכב משלוש מנגינות: בית, מעבר ופזמון. )

2. הקריאו לתלמידים מאפיינים מוזיקליים מתוך המילון (נספח 2 עמוד 2) ובקשו מהם לשייך כל מאפיין למנגינה המתאימה לו.

3. השמיעו לתלמידים את השיר ובקשו מהם למספר את הגרפים בנספח 2 לפי סדר הופעת המנגינות בשיר. 

4. "ציור מילים" בצלילים: שירו עם התלמידים את המשפט "אני שואל ומתפלל, טוב שלא אבדה עוד התקווה", ועקבו תוך כדי השירה אחר הרישום בגרף. שאלו:

  • כיצד המנגינה מביעה ומציירת את המילים "שואל", "מתפלל"?
  • מה כוונת המשפט "טוב שלא אבדה עוד התקווה"?
  • כיצד המסר של המשפט הזה בא לידי ביטוי באופן הלחנתו?

(למורה: המילים "שואל" ו"מתפלל" מאופיינות במנגינה בכיוון עולה ובצליל ארוך בסיומן ומבטאות את השאיפה והחלום. לעומתן המשך המשפט מאופיין בחזרה על אותו הצליל ומבטא את העקשנות לחיות, לקוות ולהתקדם )

5. מקצב משלים: קראו עם התלמידים את מנגינת הבית בסולפז' ובקשו מהם למחוא כף בכל מקום שבו מופיעה הפסקה בתווים.

6. האזינו לשיר ובקשו מהתלמידים למצוא לפחות שלוש דרכים שונות בהן "מילאו" את ההפסקות בביצוע.

7. בקשו מהתלמידים להציע דרכים נוספות למילוי ההפסקות באמצעות שירה, קולות גוף או כלי הקשה.

 

כיתות ה׳-ו׳

1. האזינו לשיר ובקשו מהתלמידים לציין אילו מילים בלטו במיוחד?

2. הציגו לתלמידים מספר דרכים מוזיקליות להבלטת מילים: חזרה על מילה, חזרה על צליל, צלילים גבוהים, צלילים ארוכים.  בקשו מהתלמידים לבחון, באמצעות האזנה והתבוננות בתווים, באיזה מן האופנים מודגשת כל אחת מן המילים הבולטות שציינו קודם לכן. 

3. שאלו: כיצד הדגשת המילים הללו מבטאת את המסר של השיר?

4. למדו ביחד בעזרת הקישור הבא את שפת הסימנים למילים: חי, שואל, מתפלל, תקווה, סבא, אבא. שירו את השיר ושלבו בו את הסימנים שלמדתם.

5. השוואת ביצועים: צפו עם התלמידים בביצוע המקורי מתחרות הארוויזיון, ולאחר מכן צפו בביצוע של "קולולם". שאלו: 

  • אילו רגשות עולים בכם בצפייה ובהאזנה לביצוע הראשון, לעומת הביצוע השני?

 

מה למדנו?

  • קריאת מקצב המורכב מרבעים ושמיניות והקשתו.
  • יצירת ריקוד המבטא מאפיינים מוזיקליים.
  • פיסוק מוזיקלי א-סימטרי.
  • זיהוי מנגינות ומרכיבים מוזיקליים ואפיונם באמצעות רישום גרפי.
  • זיהוי מקצב ויצירת מקצב משלים.
  • דרכים מוזיקליות להדגשת מילים.
  • "ציור מילים" באמצעות המוזיקה.

חי - תווים

תווים

 

תווים

 

סימנייה