דילוג לתוכן

שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

אשאל אלוהי - אודות השיר

אודות השיר 

פיוט זה חובר בתימן במאה ה-17. שם המחבר מרומז באקרוסטיכון: אני יוסף. זהו כפי הנראה המשורר יוסף בן ישראל, שחי בשרעב במאות 16 – 17 ונחשב לאביו הרוחני של ר' שלום שבזי

להרחבה על מסורת השירה והפיוט של יהודי תימן.

בפיוט, שרק קטעים מן הבית הראשון והשני מולחנים בו, מבקש המחבר מאלוהים שיגאל את עם ישראל המפוזר בגלות. המשורר מעורר את רחמי האל באמצעות הרמזים לזכויותיהם של אבות האומה ביניהם אברהם, יעקב, שרה, יצחק, ובני ישראל. עליית הגולים לארץ מתוארת בפיוט כאירוע שמח ומלא הדר ובעקבותיו ייבנה בית המקדש.

 

מילון

אֶשְׁאַל אֱלֹהַי  - אבקש מאלוהי

יֶאְסוֹף זְרוּיִים - יאסוף את עם ישראל המפוזר בגלות

בִּזְכוּת מְכֻנָּה אָב הָמוֹן לְגוֹיִם -בזכות אברהם אבינו המכונה אב המון גויים (בראשית י"ז ד')

יְהוּ עֲנוּיִים האל יענה להם

וּבְרוֹן וְהַדְרָה - בשיר ובהדר

לפירושי מילים נוספות ולמקורות

 

ערכים מובילים בשיר: קיבוץ גלויות, זכות אבות, זיקת העם לארצו, געגועים לבית המקדש

סימנייה