שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

זרקור מוזיקלי

מצורף נספח 1

פיוט שנכתב בתימן במאה ה-17 על ידי הפייטן יוסף בן ישראל. מן הפיוטים האהובים ביותר במסורת יהודי תימן. הפייטן מבקש מהאל לגאול את עם ישראל מהשבי בגלות ולענות לתפילותיהם, ומתאר את השמחה שתהיה בעת העלייה לארץ. זהו פיוט ארוך, אך בביצוע נשמעות חמש שורות בלבד. באופן מסורתי מדובר בפיוט קצבי המלווה בתיפוף ובריקוד. מנגינת הפיוט בנויה משני חלקים: החלק הראשון ארוך מן השני וכל אחד מהם חוזר פעמיים ברצף בשירת מענה (סולן- מקהלה). לימוד פיוט זה הוא הזדמנות להיכרות עם המסורת המוזיקלית הייחודית של יהודי תימן, להרחבה בנושא קראו באתר הזמנה לפיוט.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל 

כיתות א'-ב'

1. בקשו מהתלמידים להאזין לפיוט תוך כדי הליכה במרחב: הליכה לבד בשירת הסולן, והליכה בזוגות או בקבוצות קטנות כאשר מצטרפת מקהלה לשירת הסולן.

2. שאלו: האם כל הזמן שמעתם סולן או מקהלה? מה עוד שמעתם? (למורה: ישנם קטעי מעבר וכן פתיחה וסיום כליים ללא שירה)

3. בקשו מהתלמידים להאזין שוב ולפעול כפי שפעלו בסעיף 1, ובנוסף כאשר ישמעו את כלי הנגינה, להמחיש בפנטומימה את הכלים שזיהו (למורה: לפני הפעילות מומלץ לערוך חידון פנטומימה קצר של נגינה בכלים שונים ולבקש מהתלמידים לזהות את הכלי, או את משפחת הכלים)

4. הכנסו לנספח 1 ובצעו את המשימות בשקופית הראשונה והשנייה. 

5. התבוננו בתמונה, בקשו מהתלמידים לתאר את התמונה ושאלו: מה הקשר בין הפיוט לתמונה? ספרו לתלמידים את הרקע לפיוט: היכן ומתי נכתב ובמה הוא עוסק.

6. התבוננו בסרטון, שאלו: אילו קשרים גיליתם בין הפיוט והתמונה לסרטון? 

7. האזינו לפיוט והצטרפו אל הסולן בשירת מענה. שימו לב לסיומת השונה של שירת הסולן לעומת שירת המקהלה בחלק השני של הלחן. בקטעי המעבר הכליים נסו לרקוד כפי שראיתם בסרטון. 

 

כיתות ג'-ד'

1. האזינו לפתיחה (עד 1:07) ושאלו: על מה מספר הפיוט?

2. האזינו לפתיחה שוב, בצעו את תנועות המראה, ובקשו מהתלמידים להצטרף לתנועות. בקשו מהתלמידים:

• להציג תנועה מן המראה הממחישה את אחת מן המילים. 
• להסביר כיצד ממחישה המראה את הצטרפות המקהלה לשירת הסולן? 
• למצוא קשר טקסט- לחן במילים "אלוהיי" ו"שבויים" (למורה: המילה "אלוהיי" מולחנת בצלילים הגבוהים ביותר בפיוט כפניה לאל במרום, המילה "שבויים" חוזרת על עצמה מספר פעמים ומולחנת בירידה מתמדת כמתארת את מצב העם השבוי בגולה ונמצא בתחתית)

3. האזינו לכל הפיוט והצטרפו לתנועות המראה. שאלו: 

• מה מייצג השימוש ביד אחת במהלך המראה?
  שירת סולן/ סולו בכלי נגינה/ שתי התשובות נכונות. 
• האם המקהלה שרה בדיוק כמו הסולן? כיצד זה מומחש בתנועות המראה?

4. בצעו את המשימות בשתי השקופיות הראשונות בנספח 1. 

5. צפו בסרטון  ושאלו אילו קשרים קיימים בין הפיוט והמראה שלמדתם לבין הסרטון?

6. לימדו לרקוד צעד תימני, בצעו את הפיוט בשירת מענה והוסיפו צעד תימני בקטעי המעבר.

 

כיתות ה'-ו'

1. בטרם ההאזנה הראשונה בקשו מהתלמידים לשים לב למספר מרכיבים מוזיקליים ולתאר לאחר ההאזנה מה שמעו ביחס לכל מרכיב: מבצעים, מפעם, כלי נגינה, קשר טקסט- לחן, מבנה- פתיחה, בתים, קטעי מעבר, סיום. (למורה: ניתן לחלק את המשימות בין התלמידים או לאפשר לכל התלמידים להתייחס לכל המרכיבים. מומלץ להאזין לפחות פעמיים על מנת לאסוף כמה שיותר מידע)

2. סכמו על הלוח את ממצאי התלמידים. בקשו מהתלמידים להאזין שוב לפיוט ולהצטרף לתנועות המראה. לאחר ההאזנה שאלו: כיצד המחישו התנועות כל אחד מן המרכיבים המוזיקליים?

3. התבוננו במילות הפיוט ושאלו: מהו נושא הפיוט? ספרו את הרקע לכתיבתו, ובקשו מהתלמידים להציע כותרת לפיוט.  

4. בצעו את כל המשימות בנספח 1. (למורה: מומלץ להביא לכיתה פחים ולהתנסות בתיפוף עליהם כליווי לפיוט.)

5. העשרה (אפשרי בכל הכיתות): האזינו ולמדו על השיר "אגדת שלום שבזי" באתר שיר של יום. רבי שלום שבזי היה תלמידו וקרוב משפחתו של יוסף בן ישראל, כותב הפיוט. אילו קשרים קיימים בין הפיוט "אשאל אלוהיי" לשיר "אגדת שלום שבזי"?

 

מה למדנו?

• שירת מענה: הבחנה בין שירת סולן ומקהלה באמצעות תנועה
• תזמור: זיהוי כלי הנגינה המלווים את שירת הפייטן
• סגנון מוזיקלי: חשיפה למוזיקה ולריקוד של יהודי תימן
• "ציור מילים": באמצעות לחן ותנועה
• ביצוע, יצירה: ליווי הפיוט בנגינה, תיפוף וריקוד

אשאל אלוהי - תווים