ניתוח טקסטואלי ומוזיקלי תוך הדגשת נקודות הקשר בין המילים ללחן.
התבוננות בשם השיר. מה משמעות האמירה "אני שייך"? למי? למה?
קריאת השיר. למה מרגיש המשורר שייך? הסבר.
למה אנחנו מרגישים שייכים וכיצד? מה עושה תחושת השייכות? מתי אתה רוצה להיות שייך?
הקשר לעם היהודי - כיצד הוא בא לידי ביטוי בשיר (נפש יהודי הומה בי פנימה.... לכחול וללבן)?
בחירת השורה המשמעותית ביותר בשיר בשביל כל אחד והסבר מדוע.
איזו שורה הייתה משמעותית ביותר למלחינה נורית הירש? לפי מה? מה יש בה שאין ביתר השורות (לא אוכל......- יש קפיצה גדולה מאוד - השוואה ל"התקווה" ואפשר גם לשיר "ללכת שבי אחרייך")?
ציור ואיתור הקו המלודי של השיר, הסקת מסקנות באשר לאווירה הנוצרת על פי כיווניות המנגינה (ירידה, עלייה).
ביצוע השיר בהצטברות כאשר מתחילים את השיר בסולו ואחר כך נוספות קבוצות תלמידים בהדרגה אל סיום שבו כלל התלמידים שרים. לאחר הביצוע ניתוח התחושות שחשו התלמידים המבצעים והמאזינים בכיתה, ופיתוח שיחה בנושא שירת רבים - מהן תכונותיה, אילו תחושות היא מעוררת ומהי הדינמיקה המאפיינת הצטברות.
דיון באשר למאפייניו של המנון. האזנה להמנון הישראלי, התייחסות להבדל בין המנון פונקציונלי, לצורך טקס כלשהו, להמנון לאומי (מיועד לכיתות גבוהות).
חלוקת התלמידים לקבוצות. כל קבוצה מקבלת בית אחר מהשיר (כולל הפזמון) ודנה כיצד היא מעוניינת להציג את החלק שקיבלה. ניתן לאבזר את הקבוצות בכלי הקשה, בסרטי קרפ בכחול ולבן, אפשר להציע לילדים לבחור בביצוע הכולל תנועה, נגינה, ומשחק בצירוף שירה. כל קבוצה מציגה את עבודתה. דנים בדרך שבה הקבוצות בחרו להציג את חלקי השיר. ולסיום ביצוע השיר ברצף כאשר כל קבוצה קמה בזמנה ומבצעת את חלקה המוזיקלי. כך נוצרת יצירה שלמה בשירה, בנגינה ובתנועה.
התנסות בכתיבת טקסט ולחן להמנון בית ספרי על פי מאפייני ההמנון שדנו בהם בשיעורים.
בכיתות גבוהות שיש בהן תלמידים מנגנים ונלמד בהן תחום הסגנונות במוסיקה ניתן לאפשר לתלמידים לנגן את השיר בסגנונות שונים.
