קְחוּ בִּכְלֵיכֶם מִזִּמְרַת הָאָרֶץ וְהוֹרִידוּ לְאִישׁ מִנְחָה. (בְּרֵאשִׁית מ"ג, י"א(
כֻּתֹנֶת – בגד, לבוש
אוֹדֶה יָהּ – אודה לאל (על פי פסוק בתהילים)
תַּמּוּ – נגמרו
פְּלָאַיִךְ – הנפלאות וההפתעות שלך
בַּלָּאט – בשקט, באין רואים
נִפְסָעָה - נצעד
אודות השיר
לפנינו שיר אהבה למולדת, לארץ ישראל. בשיר יש האנשה [ייחוס תכונות אנושיות למי שאינו אדם] של הארץ לדמות אישה, ובפזמון היא "אם ובת".
יורם טהרלב, כותב השיר, מספר : "בשיר אני מביא מעין ציטוט של פסוק מתהילים: 'פתחי לי שעריך, אבוא בם
אודה יה'. בתהילים כתוב: 'פיתחו לי שערי צדק, אבוא בם אודה יה'. לשיר זה חודר נוף הקיבוץ וזיכרונו של אבא שלי, שהיה רועה-צאן: 'נביאה בבגדינו את ריח הכפרים/ בפעמון לבנו יכו העדרים' "...
ערכים מובילים בשיר: זיכרון לאומי, שייכות לעם היהודי ולמדינת ישראל, זיקה לארץ ולטבע ואהבת הארץ, הסתפקות במועט, פשטות, אהבת המולדת