דילוג לתוכן

שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

זרקור מוזיקלי

מגוון פעילויות בכיתה, במרחב ובקבוצות לפי קבוצות גיל.
מצורפים נספח1, נספח2

המלחין והזמר אביהו מדינה הלחין את מילות השיר מתוך "ברכת השנים" בתפילת שמונה- עשרה. הלחן מאופיין במנעד רחב ובכיוון מלודי אשר עולה במהלך השיר עד לשיאו בקדנצה. כיוון העלייה במנגינה מדגיש את הפנייה לאל בתפילה ובתחנונים.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. הכנה להאזנה:

  • נגנו לתלמידים רק את מנגינת המילה "ברכנו" באוקטבות שונות ובקשו מהם לציין מה דומה ומה שונה בין המנגינות.
  • חזרו על הפעילות ובקשו מהתלמידים להגיב בתנועה בגבהים שונים לפי גובה צלילי המנגינה.

2. השמיעו לתלמידים את תחילת השיר ושאלו:

  • מהי המילה המתאימה למנגינה שהכרנו קודם? (ברכנו)
  • מה משמעות המילה?
  • למי פונה השיר?
  • היכן ומתי מתאים לשיר אותו?

3. האזנה (ביצוע אביהו מדינה):

  • השמיעו את השיר והזמינו את התלמידים להצטרף אליכם בתנועות מראה כמתואר בקישור )ניתן לצפות עם התלמידים בקישור או ללמוד את המראה ולהציגה בעצמכם). שאלו:
    • אילו תנועות חזרו על עצמן בגבהים שונים? מדוע?
  • האזינו שוב בליווי תנועות המראה והנחו את התלמידים לשים לב לחילופים בין הידיים ולמשמעותם.
  • שירו את השיר או השמיעו אותו, ובקשו מהתלמידים לשיר בכל פעם שתעשו תנועות ביד שמאל (תפקיד המקהלה, החוזרת אחרי הסולן).

4. יצירה בתנועה: בחרו תלמיד סולן וקבוצה של תלמידים  . בקשו מהתלמיד הסולן לנוע במרחב כשנשמעת שירת הסולן. בקשו מתלמידי הקבוצה לנוע כשנשמעת שירת המקהלה. הנחו את התלמידים לתנועה בגבהים שונים במרחב בהתאם לגובה השירה של הזמר.

כיתות ג-ד
1. תרגלו עם התלמידים שירת סולפז' בליווי תנועות קודאי של תיבה מספר 7 (בכל בכל).

  • בקשו מהתלמידים לזהות את המנגינה בזמן ההאזנה לשיר ולסמנה בתנועות קודאי בכל פעם שישמעו אותה.
  • בקשו מהם לגלות מהן המילים המתאימות למנגינה זו.

2. הקרינו את נספח1. חלקו מספר מטלופונים לתלמידי הכיתה ובקשו מהם לנגן, בזמן שהם מאזינים לשיר, את המנגינה שתרגלו קודם לכן (מסומנת בצהוב) במקום המתאים. השמיעו את השיר עד סיום חלק א' (תיבה 32) בלבד.

3. השמיעו לתלמידים את חלק ב' (מתיבה 33) ושאלו האם שני חלקי השיר דומים, זהים או שונים?

  • מלבד הקדנצה, החלקים נבדלים בגובה השירה: בחלק הראשון הזמר שר באוקטבה ראשונה ואילו בחלק השני הוא שר באוקטבה שנייה.

4. קראו עם התלמידים את מילות השיר ושאלו:

  • כיצד החזרה על השיר בצלילים הגבוהים  מבטאת את תוכן השיר?
  • הציעו לתלמידים מחסן מילים שיוכלו להיעזר בו בתשובתם: תפילה, בקשה, תחנון, זעקה, הפצרה.

5. שירו את הקדנצה של השיר (חזרה ארבע פעמים על המילה "ברכנו" בסקוונצה עולה) ובקשו מהתלמידים להביע בתנועה ובציור את כיוון המנגינה. שאלו את התלמידים:

  • כיצד "מצייר" הלחן את המילה "ברכנו" ומדוע הוא עושה זאת?

6. הציעו לתלמידים מגוון כלי הקשה ובקשו מהם ליצור ליווי לשיר כשהם מתייחסים לתפילה ולבקשה שבו.

7. בצעו את השיר בליווי המטלופונים וכלי ההקשה.

כיתות ה-ו
1. הקרינו את נספח 2  והשמיעו את השיר. בקשו מהתלמידים להאזין ובאותו זמן לעקוב אחר התווים.

  • מה קורה בתיבות המסומנות באדום?
    (התיבות המסומנות באדום מדגישות את שירת המקהלה).

2. הסבירו לתלמידים את המונח "שירת מענה".

  • בקשו מהתלמידים להצטרף לשירת המקהלה.
  • הזמינו תלמיד לבצע את תפקיד הסולן ובקשו משאר התלמידים לשיר את תפקיד המקהלה.

3. בקשו מהתלמידים להתבונן בתווי השיר, למצוא את הצליל הנמוך ביותר ואת הצליל הגבוה ביותר ולסמן אותם. בקשו מהם לתאר במילים שלהם כיצד נראה הקו המלודי של השיר.
(השיר נמצא בעלייה מתמדת עד לשיא בקדנצה).

4. בקשו מהתלמידים לבחור מילה שתגדיר את אופי השיר בצורה המדויקת ביותר.

  • הציעו להם מחסן מילים: תפילה, ציפייה, תחנון, זעקה, בקשה.
  • שאלו: כיצד השימוש בשירת מענה ובקו מלודי עולה "מצייר" את אופי השיר?

5. בקשו מהתלמידים להמציא לשיר תנועות או ריקוד אשר יתאימו לאופי השיר כשיר תפילה. הדגישו כי עליהם להמחיש גם את שירת המענה ואת הכיוון המלודי.

6. הצעות להרחבה:

  • לחקור בקבוצות את אחד הפיוטים או השירים  (מתוך רשימת ההשמעה בקישור) ולהשוות בינו לבין השיר "ברכנו".
  • למצוא שיר נוסף  שקיימת בו שירת מענה.

 


מה למדנו?

  • זיהוי תבניות חוזרות ונגינתן.
  • תנועה בהתאם ל"מראה" (תנועה שמשקפת פרמטרים מוזיקליים).
  • הבחנה בין רגיסטר נמוך ורגיסטר גבוה.
  • זיהוי כיוון מלודי.
  • שירת מענה.
  • אופנים שונים לביטוי ה"תפילה" באמצעות המוזיקה.

 

סימנייה