זרקור מוזיקלי
מצורף נספח
מילות השיר נכתבו ע"י עלי מוהר בסוף שנות ה-80 בהתאמה ללחן יווני של שיר מתוך הסרט היווני "רמבטיקו" (1983). במקור נקרא השיר:Ta Pedia Tis Amynas ("ילדי אמינה"), והוא שיר פטריוטי המייחל לשחרור לאומי על רקע מלחמת טורקיה-יוון.
הלחן של המלחין היווני סטאווארוס קטראקוס בסגנון הרמבטיקו העממי, סגנון שהתפתח בשכונות העוני ע"י מהגרים יווניים שהגיעו מטורקיה בתחילת המאה ה-20 ונקראו "רמבטיס". בשיר זה משמש המודוס החיג'אזי המעניק לו גוון מוסיקלי מזרחי המצוי הן במוסיקה הים-תיכונית והן במוסיקה המזרח-אירופאית (פריגיש שטייגער "אהבה רבה").
מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל
כיתות א-ב
1. בהאזנה הראשונה הזמינו את התלמידים, בזה אחר זה, לרשום את שמם על הלוח ברצף כך שתיווצר "שיירת ילדי הכיתה" (לדוגמה: דניערןיעלנועה....)
- מה הקשר בין שם השיר ונושא השיר לבין מה שנוצר על הלוח?
2. בהאזנה השנייה הזמינו את התלמידים לשיירת ילדים מצטברת לפי סדר שמותיהם על הלוח ועל פי הסימן המוסיקלי:
- בבתים - הקישו במשולש (בכל פעמה ראשונה בתיבה) לסימון תורו של הבא בתור להצטרף לשיירה.
- בפזמון – הקישו פעמה קצובה בתוף, סימן לצעידת השיירה במרחב אחרי המוביל.
- במעבר המוסיקלי – עצרו סימנים ותנועה.
ניתן לחזור על הפעילות ברישום רצף שמות שונה, ומינוי נגנים מתנדבים.
3. ספרו לילדים על מקורו היווני של הלחן, (בדומה לאנשים שעלו לארץ מהגולה). חלקו להם את דף כלי הנגינה (בנספח) וצפו איתם בביצוע השיר בשפת המקור בקשו אותם לסמן n ליד שמו של הכלי הנראה בסרטון.
להרחבה נוספת ניתן לצפות בקליפ המלווה את השיר בנושא העליות ארצה
כיתות ג-ד
1. נגנו את 'הפריודה המוסיקלית' הפותחת של השיר, (תיבות 1-8), ובקשו מהתלמידים לעקוב אחר הרישום הגרפי ולבחור מי מהם מתאים למשפט המוסיקלי הפותח ומי למשפט הסוגר. מה דומה ומה שונה ביניהם, במנגינה ובקו?
.PNG)
2. בשלוש קבוצות – בקשו מהתלמידים ליצור ליווי תנועתי מתאים לפריודה המוסיקלית ע"פ המוטיבים הזהים/שונים הנ"ל, ולהתאמן לבצעו כאשר יגיע תורם.
תוך האזנה לשיר בביצועו של אריק אינשטיין הזמינו כל קבוצה בתורה "לעלות ארצה", (לעמוד בחזית הכיתה), ולהנחות את הביצוע התנועתי שיצרה: בפתיח – קב' ראשונה, (במהלך הבית הראשון והפזמון מפנה מקומה לקבוצה הבאה אחריה וכך הלאה). בסיומת החוזרת הזמינו את כל הקבוצות לביצוע משולב-משותף ממקומם. במה קשורה הפעילות למילות השיר?
3. ספרו לתלמידים על מקור הלחן "שעלה ארצה" מיוון. חלקו את דף כלי הנגינה (בנספח) וצפו בביצוע היווני.
בקשו מהתלמידים לזהות מי הכלי או הכלים המובילים את הפריודה המוסיקלית החוזרת.
כיתות ה-ו
1. רשמו על הלוח בתווים את סולם דו מז'ור ושירו אותו.
2. חלקו לתלמידים את תווי השיר ובקשו מהם למצוא בפתיח המוסיקלי (תיבות 1-8) את הצלילים המותקים (דיאזים ובמולים), היוצרים את ניגונו המיוחד של השיר – הסולם החיג'אזי
- שירו את הסולם החיג'אזי בהשוואה למז'ורי
- שאלו אם יוכלו לנחש את מקור לחנו המאומץ של השיר לפי 'צלצולו החיג'אזי'?
- היכן בפזמון, (חלק B (, ובקודה מושר הסולם החיג'אזי בשלמותו, עולה ויורד? [תיבות 59-62 / תיבות 88-92]
- אילו משפטים מושרים בלחן זה? אילו רעיונות חובקים הכלליים בטקסט הותאמו ללחן 'החובק-כל' של הסולם השלם?
3. ספרו לתלמידים על המקור היווני של השיר וחלקו את דף כלי הנגינה (בנספח). צפו בביצוע היווני ובקשו לסמן את שמות הכלים שיזהו.
4. דונו בשאלה: האם מתאים היה לאמץ לחן עממי-זר לשיר בנושא העליה לארץ?
כהרחבה לדיון התרבותי-מוסיקלי אפשר להשמיע שירים נוספים בעלי לחן מאומץ או שירים שהביאו למוסיקה הישראלית השפעות מוסיקליות אתניות שונות.
לכל הכיתות:
כהרחבה לערך הנלמד "זיקה לעם ולארץ", בקשו מהתלמידים לחפש לאיזה שיר עברי אחר מרמזות המילים: "מסביב יהום הסער". (המנון הפלמ"ח – זרובבל גלעד ודוד זהבי).
מה למדנו?
- לימוד חלקי השיר (בית – פזמון - מעבר)
- הכרות עם כלי נגינה עממיים ים-תיכוניים ממקור אתני יווני/טורקי
- מבנה, 'פריודה מוסיקלית', אפיון משפט פותח ומשפט סוגר
- הבחנה בין מוטיבים מלודיים בדגש על כיווניות, (עליה, ירידה)
- פיתוח שמיעה והבחנה בין סולם מז'ור למודוס חיג'אז, (בכיתות הגבוהות)
- מעקב אחר תרשים גרפי/תוים של השיר
- זיקות אפשריות בין נושאו הישראלי של השיר לבין לחנו המאומץ
