דילוג לתוכן

שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

זרקור מוזיקלי

חלופות להפעלות לפי קבוצות גיל
מצורפים נספח1, נספח2

השיר הוא פיוט ממסורת יהודי תוניס, שהותאם על ידי הפייטן אשר מזרחי ללחן של שיר ערבי. הלחן מבוסס על מקאם נהוונד, המקביל לסולם המינורי (על מקאם נהוונד ומקאמאת נוספים). הבית הראשון נקרא "מדריך" והוא משמש בתור פזמון חוזר בין בתי השיר. הלחן כולו מבוסס על תבנית רתמית אחת החוזרת בשילוב וריאנטים קטנים, כעין סלסול או קישוט. בביצועים השונים של השיר אפשר למצוא וריאנטים מלודיים גם במנגינת הבתים.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. רשמו את מילות הפזמון (A) על הלוח ושירו בקולכם את הפזמון החוזר בתוספת הקשת פעמה אחת של תיפוף גוף בשתק הפותח של כל משפט: אצבע צרידה במשפטים בעלי סיומת  ִי, ומחיאת כף במשפטים בעלי סיומת Xִִִיָה (ראו בנספח1) .

  • בקשו מהתלמידים להצטרף לתיפוף ולמצוא מה הקשר בין תיפופי הגוף השונים לבין מילות השיר.
  • הזמינו תלמיד ללוח לסמן v לציון אצבע צרידה, וסימןX  במקום שבו מחאו כף. שירו ותופפו את הפזמון יחד לפי הסימון.
  • חלקו את מילות השיר. שירו בקולכם את הבתים ובקשו מהתלמידים להקיף עוד מילים  בשיר המתחרזות בצליל  -X ִיָה  (צביה, פוריה, אליה].  
  • אספו הצעות לתיפופי גוף שונים בשתקים הפותחים, התאימו לכל חריזה הצעת תיפוף. בצעו את השיר יחד בשירה ובתיפוף.

2. צפו בשיר בביצוע ליאור אלמליח ושאלו את התלמידים:

  • מה הוסיף הזמר בביצוע הזה של השיר?
    • מאוואל ושירה בערבית
  • אילו כלי נגינה מלווים את השירה?
    • חליל צד, אקורדיון, טמבורין , דרבוקה, עוד, ג'ומבוש , כינור, קונטרבס. 

3. הדגימו בתיפוף את שתי תבניות התיפוף המופיעות בנספח המצורף בפעילות 2.
מה דומה ומה שונה בינהן?

  • שתי הפעמות הראשונות שונות בשתי התבניות בשל אלמנט הסינקופה. פעמות שלישית ורביעית זהות בשתי התבניות.

האזינו לשירתה של אורית עטר והצטרפו בתיפוף – תבנית אחת לליווי הפזמון והשניה לליווי הבתים.

 

כיתות ג-ד
1. חלקו את מילות השיר. שירו את הפזמון בקולכם ומלאו את השתק הפותח כל משפט בנקישת תיפוף גוף שונה לפי חרוז הסיומת שלו (ראו פעילות 1. בנספח המצורף).

  • בחרו סימן מוסכם לכל נקישת גוף ובקשו לסמנו במקום המתאים בטקסט. שירו יחד את הפזמון והקישו במקום המתאים.
  • שירו בקולכם את בתי השיר ובקשו מהתלמידים להקיף במהלך ההאזנה את כל חרוזי השיר. בהגיעכם לפזמון החוזר הזמינו את התלמידים להצטרף בשירה והקשה כמקודם.
  • חלקו את התלמידים לשלוש קבוצות –  כל קבוצה תהייה אחראית לאחד הבתים. בקשו מכל קבוצת תלמידים לבחור אופני הדגשה של השתקים בבית הנתון לפי מצלולי החריזה (אפשר להדגיש את השתקים בתיפוף גוף, בכלי נגינה או בתנועה): הדגשה זהה לחרוז זהה, הדגשה שונה לחרוז שונה, מחיאת כף לחרוז -X ִיָה ).
  • בצעו את השיר בשלמותו: כל קבוצה בתורה תשיר את הבית שלה ואת הפזמון ישירו כולם ביחד.

 2.  צפו בשיר בביצועו של ליאור אלמליח  ובקשו מהתלמידים לרשום את כלי הנגינה  שהם מזהים. מה מיוחד בהרכב כלי זה?

  • שילוב בין כלים מערביים וכלים חוץ-מערביים (סוג של תזמורת אנדלוסית מצומצמת)

 3. האזינו לביצועה של אורית עטר ולוו אותה בשתי קבוצות תיפוף (ראו פעילות 2 בנספח המצורף): הקבוצה הראשונה תקיש תבנית אחת בפזמון והקבוצה האחרת תקיש את התבנית שנייה בכל בית. הפסיקו את התיפוף במעברים המוסיקליים.

 

כיתות ה-ו
1. חלקו את הכיתה לשתי קבוצות תיפוף-גוף: האחת – באצבע צרידה, והאחרת – במחיאת כף. שירו בקולכם את הפזמון ונצחו על הקבוצות למילוי השתקים הפותחים כל משפט לפי התבנית המוצגת  בפעילות 1 בנספח (מבלי לחלק את הנספח!). דונו עם התלמידים:

  • מה הקשר בין התיפוף לבין משפטי השיר? מתי התיפוף חוזר ומתי הוא משתנה?
  • מכמה צלילי חרוזים בנוי כל בית? האם הם שונים מחרוזי הפזמון? כמה קבוצות תיפוף יידרשו לתיפוף לפי החריזה בבתים? (בשלב זה מומלץ להשתמש במושגים הספרותיים המוסברים בנספח 2)

2. חלקו לתלמידים את דף פעילות 1 מהנספח לסימון תיפופי הגוף השונים ולמעקב. שירו בקולכם ולוו בשלוש קבוצות תיפוף-גוף.

3. בשירת הפיוט אופיינים שינויים קלים בשירה לעיטור ולגיוון הלחן החוזר. עיינו בתווים של סיומות הבתים המתחרזים, בביצוע של אורית עטר (ראו פעילות 3-א בנספח). מה דומה ומה שונה בלחני המשפטים?
(עוד דוגמת תווים  לחזרה וריאטיבית בפעילות 3ב בנספח).

4. השוו בין הביצועים  לפיוט של ליאור אלמליח  ו אורית עטר : ההרכב הכלי, מבנה השיר, שינויים ותוספות בשירה.

 


מה למדנו?

  • חשיפה להרכב כלי רב-תרבותי (הרכב אנדלוסי מצומצם).
  • מצלולי חריזה כעוגן למצלולי תיפוף גוף.
  • חשיפה למושגים ספרותיים במבנה הפיוט.
  • גמישות בקו המלודי בתור אחד האפיונים של האסתטיקה המלודית בתרבות הערבית.

 

סימנייה