זרקור מוזיקלי
- איתור הפיסוק המוסיקלי הבולט בשיר - משפט פותח ומשפט סוגר – ניתן לעבוד בזוגות כאשר כל אחד מבני הזוג "ממונה" על אחד מהפסוקים בשיר ומתאר אותו (מלודית) בעזרת תנועה.
בפזמון - שני הילדים מתארים בתנועה את מה שהם מרגישים. - בניית הקדמה תזמורתית לפני ביצוע השיר, רצוי בכלי הקשה. בהקדמה צריכה להיבנות אווירת השיר. הדבר ייעשה כמובן רק לאחר ניתוח מילות השיר המזמנות פוטנציאל מוזיקלי, לדוגמה: הרים, פעמונים, חלום, כינור, מייללות רוחות, שופר וכו'.
לכיתות ג'-ו'
נוסף על השיחה והביאור של השיר יש להתייחס לקו המלודי שלו:
- תיאורו בתנועה ובציור תוך התייחסות להבדלים בין הקו המלודי של הבית לקו המלודי של הפזמון.
- איתור ההבדלים והתייחסות למשמעות הקשר בין המלודיה לטקסט. ניתן לעשות זאת בעזרת צבעי גואש ומכחולים על בריסטול גדול, ולראות ויזואלית את הבתים ואת הפזמון מבחינה מלודית.
- ציון השיא בשיר והוספת הטקסט מתחת לקו המלודי.
לכיתות הגבוהות
השוואת ביצועים ועיבודים:
- בביצוע של שולי נתן
- בביצוע של שלווה ברטי
- בביצוע של עופרה חזה מחגיגות היובל למדינה
- בביצוע של יהורם גאון
- בביצוע של עמיר בניון
- בביצוע מיוחד של נעמי שמר שרה לילדים
- בביצוע של אריק איינשטיין
- בביצוע של הגבעטרון
בהשוואות בין הביצועים כדאי להתייחס למרכיבי המוסיקה האלה: תזמור, התייחסות לפיסוק מוזיקלי, דינמיקה, בניית אווירה מוזיקלית, הכנה ושיא, קשר בין מילה ולחן.
- פיתוח יכולתם של התלמידים להסיק מסקנות מתוך הניתוח המוזיקלי ופירוט טעמם האישי בבחירת הביצוע המועדף תוך הנמקה.
- השוואת השיר לשיר "זאת ירושלים" של איתן פרץ ונחום היימן. הדומה והשונה בהתייחסות המשוררים והמלחינים אל ירושלים מבחינה מוזיקלית ומבחינה טקסטואלית.
- השוואת השיר לשירו של מאיר אריאל "ירושלים של ברזל". בסוף שנות השישים לאחר מלחמת ששת הימים, כשהארץ עוד הייתה אפופה באופוריה, קם צנחן צעיר, עלה לבמה ושר את השיר "ירושלים של ברזל" כהתרסה לשיר של נעמי שמר "ירושלים של זהב". בשירו דיבר מאיר על כאב המלחמה, אובדן החיילים וההרס, בניגוד לפסטורליה שצוירה בשירה של נעמי שמר.
http://www.youtube.com/watch?v=h4QC8ceF1eU
במשך שנים לא סלחה נעמי שמר למאיר אריאל על השימוש שעשה בשיר שלה.