דילוג לתוכן

שיר של יום - ירושלים

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

השיר מזמן שיח עם תלמידים על שמחה, עידוד ותקווה, ועל חדוות העשייה כמקור לסיפוק ומשמעות

 

שיח במליאה

בפיוט 5 בתים.

קראו יחד עם התלמידים את השיר והסבירו לתלמידים כי זהו פיוט בבלי אשר שרים באירועים שמחים, כגון חתונות.

חלצו יחד עם התלמידים ביטויים המעוררים בהם תחושות חיוביות, המביעות שמחה, עידוד ותקווה, וכתבו אותן על הלוח (למורה: מבשר שלום, רינה , שיר ומזמור, דרור, רננה, תהילה, אור, עורי קומי כי בא אורך, כלה יפה.) לחלופין – אפשרו להם לבצע את הפעילות בעצמם.

בקשו מהתלמידים להתייחס למילים או לביטויים באופן אישי, ולשתף במקרה אשר קרה להם לאחרונה, בו הרגישו גם הם שמחים ומעודדים.

 

שיח ופעילות בזוגות

1. בקשו מהתלמידים לכתוב במחברתם רשימה ששמה " 10 דברים שמשמחים אותי" (הדגישו בפני התלמידים טרם הכתיבה האישית, שאחר כך יתבקשו לשתף בתוכן הרשימה.)

לאחר עריכת הרשימה: 

  • שתפו זה את זה בדברים אשר כתבתם, מצאו פריטים משותפים ברשימה וסמנו אותם.
  • בחרו מתוך הרשימה פריט ייחודי אשר תירצו להציע לחבריכם להתנסות בו, והסבירו להם מדוע פעילות זו עשויה לשמח אותם. התחילו את הצעתכם במילים: "אני ממליץ לך...". (למורה: לדוגמה, משחק עם חיית מחמד משמח אותי. אני ממליץ/ה לך להתנסות בקשר עם חיית מחמד, המעורר לדעתי תחושת קרבה ושמחה.)

2. בקשו מהתלמידים לשתף זה את זה, במקרה בו כאשר עודדו אתכם, קיבלתם כוחות להתמודד עם קושי ולהצליח להתגבר עליו. מי עודד אתכם? מה נאמר לכם שחיזק את תחושת המסוגלות שלכם להצליח?  מה למדתם על עצמכם בעקבות המקרה? האם וכיצד בחרתם להודות על העידוד לו זכיתם?

3. שתפו באירוע/ מצב בו אתם הייתם המעודדים. את מי עודדתם? כיצד בחרתם לעודד? כיצד הודו לכם על העידוד שהענקתם? תארו את ההרגשה שלכם בעת העידוד ולאחריו.

4. בשיר מתוארת השירה והנגינה כמקור לשמחה ועידוד במצבים של עצב או ייאוש. 

  • שתפו זה את זה בשיר שהכי משמח אתכם, שכאשר אתם מקשיבים לו אתם חשים טוב, וחל שיפור במצב רוחכם. מהו השיר? מי שר אותו? מדוע בחרתם דווקא בשיר זה? 
    (למורה: הסבירו לתלמידים את הביטוי "מצב רוח"- מצב רגשי, הרגשה או תחושה הנמשכת לפרק זמן מסוים.)

5. הסבירו לתלמידים כי בפיוט מודגשת העשייה והפעילות ככאלו המעוררות מצב רוח הטוב ושמחה. 

  • מה אתם אוהבים לעשות כאשר מצב רוחכם לא טוב? באיזו פעילות תבחרו לעסוק כאשר אתם רוצים להתעודד או להתעורר? מה יש בפעילות זו שמעורר את מצב רוחכם? מדוע הייתם ממליצים לחברים לעסוק דווקא בה?
    ( למורה: יש לכוון את התלמידים לשתף בפעילות שיש בה עשיה ופעולה, כגון ריצה, רכיבה על אופניים, קריאה, ציור, ריקוד, בישול, הליכה או טיול..)

6. "שימי כתר לראשך"- על מה מגיע לכם כתר? חישבו על דבר אשר עמלתם, השתדלתם והצלחתם להשיג, ואתם גאים בו. הישג מיוחד עבורכם עליו תרצו  להעניק לעצמכם כתר. 

  • כיצד הצלחתם להשיגו? מה או מי עזרו לכם להצליח להשיגו?
  • במה תירצו עוד לעמול ולהשקיע, ולהעניק לעצמכם כתר הצלחה בסוף השנה?

7. חישבו יחד על פעילות משמחת המתאימה לכיתתכם (משחק או הפעלה, בזמן שיעור או בשעות אחר הצהריים לכלל תלמידי הכיתה.) 

כתבו את שם הפעילות אותה אתם מציעים, משך הפעילות, ציוד או הכנה הנדרשת לפעילות וכללים להתנהגות בזמן הפעילות. הציגו הצעה זו לכיתה.

 

פעילות מסכמת במליאה

  • כיצד הרגשתם במהלך השיח בזוגות? במה היה לכם קל לשתף ובמה פחות? 
  • מה אהבתם בפיוט? איזה בית אהבתם במיוחד? מדוע דווקא בית זה? 
  • חישבו על אדם שאתם מכירים הזקוק לעידוד ואשר הייתם רוצים להקדיש לו את השיר. מיהו?
    • מדוע הוא זקוק לעידוד ותקווה? 
    • כיצד עוד תוכלו לעזור לו \?
  • הציעו יחד רשימה כיתתית של 5 דברים, כמספר אצבעות היד, אשר יכול ילד בגילכם לעשות על מנת להתעודד ולשפר את מצב רוחו. 
  • הציגו את "כללי האצבע שלנו לשיפור מצב הרוח" על לוח חברת הילדים הכיתתי. 

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלות

בפיוט, שנכתב במחצית הראשונה של המאה ה-20, תיאור מרגש לחידוש הקשר בין עם ישראל לארצו. האם גם היום, לאחר 70 שנות עצמאות, אנו מתייחסים כך למקום זה? בונים, מחדשים ואוהבים אותו? 

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א'-ב'

ציונות

אוריינות: 

1. הנחו: מצאו לפחות 3 ביטויים מוזיקליים בפיוט (רינה, שיר, מזמור, רננה, כינור ונבל.)

2. שאלו: מדוע יש בפיוט הרבה ביטויים כאלו? (להדגיש את השמחה שבמפגש בין העולים לציון) 

ערך במבחן:

1. אמרו: בפיוט מתואר מפגש מרגש בין ציון, שהיא ארץ ישראל, לבין הבנים השבים אליה - עם-ישראל. איזה ביטוי בשיר מתאר שיבה זו? ("ושבו בניך לגבולך") מהו הדימוי בתיאור זה? (הארץ והעם מדומים לאם ובנים.) 

2. שאלו: האם אתם מכירים סיפורי-עליה ארצה של קרובי-משפחה? אם כן - מהיכן עלו? את הפיוט כתב ר' שמעון בן ר' ניסים שמעון, שהיה מורה ומנהל בקהילת יהודי עיראק ועלה ארצה בשנות ה- 50. הרחיבו וספרו על הקהילה הבבלית המפוארת, שבין היתר העמידה את התלמוד הבבלי. תארו כיצד נוכח הרעה בתנאי החיים של יהודי-עיראק, יצא לפועל מבצע עזרא ונחמיה, שבמסגרתו עלו ארצה יותר מ-120 אלף יהודי עיראק, בפחות משנתיים(!). שאלו: מה השאירה הקהילה היהודית בעיראק, כשעזבה במהירות שכזו? (רכוש ציבורי, פרטי, תרבות, מנהגים, אוכל, נופים…)

3. הקרינו והשמיעו את השיר "המסע לארץ ישראל", המתאר את עליית אתיופיה במסגרת "מבצע משה", בשנת 1984. שאלו: במה דומים ובמה שונים התיאורים בשיר זה, מתיאורי העלייה בפיוט? לאיזה מהם אתם מתחברים יותר? מדוע? 

 

כיתות ג'-ד'

ציונות

אוריינות:

1. הנחו: מצאו בפיוט כמה שיותר פעלים בלשון נקבה (התנערי, תראי, קומי...) 

2. שאלו: למי פונים פעלים אלו? (ציון, היא ארץ ישראל) אילו שמות נוספים אתם מכירים לארץ ישראל? (ארץ האבות, ארץ הקודש, ארץ זבת חלב ודבש...)

ערך במבחן:

1. הנחו: הסבירו לפחות שתי דרישות מארץ-ישראל המופיעות בפיוט (התנערי מתוך מגינה - קומי מהעצב, שאי עיניך - לראות את הבנים שחוזרים) 

2. הנחו: בפיוט קיימת דרישה גם מהעם השב לציון. מצאו לפחות שני תיאורים לכך (יישאו קול רינה - ישירו, שבו לגבולך - חזרו, סולו סולו המסילה - סללו שבילים, שוש ישישו – ישמחו...). שאלו: האם אתם מכירים פעולות דומות שעשו אנשי העליות שהקימו את המדינה? (ריקודי-עם, סלילת כבישים, ייבוש ביצות...)

3. הכירו לתלמידים את דמות המופת דוד בן-גוריון, שהכריז על הקמת מדינת ישראל והיה רה"מ הראשון. הקרינו את השיר המתאר את דמותו, "סיפורה של המדינה - בן גוריון". שאלו: לפי השיר, באילו פעולות נקט בן-גוריון כדי לסייע להקמת המדינה? במה דומה גישתו למצופה מהעולים לציון לפי הפיוט? (התלהבות, שמחה, עשייה רבה)

 

כיתות ה'-ו'

אהבה

אוריינות: 

1. שאלו: מהם הכינויים לעם-ישראל בפיוט? (בניך, שבויים, אבלי ציון, כלה יפה ומעולה, עדת ישראל) ולארץ ישראל? (ציון). 

2. אמרו: בשורות האחרונות מופיעים שני שמות: ינון ואריאל. בררו את משמעותם באמצעות המרשתת (ינון - משמות המשיח, אריאל - שם נרדף לירושלים ולבית המקדש.)

ערך במבחן:

1. אמרו: בפיוט מתואר מפגש בין עם-ישראל לארץ-ישראל. שאלו: מה צריך, לפי הפיוט, לעשות כל אחד מהצדדים לקראת המפגש? (העם צריך להתעורר, לסלול דרכים, לבנות, לשיר ולהלל והארץ גם היא צריכה להתכונן - להתעורר ולראות בניה, להתקשט בכתר)

2. שאלו: מדוע נהוג לשיר את הפיוט שלפנינו בחתונות? אילו משפטים בפיוט מתאימים לחתונה? (יישאו קול רינה, שיר מזמור, קומי עורי, בא אורך, שוש ישישו, כתר, כלה יפה...) מה הקשר בין נושא הפיוט ובין חתונה?

3. שאלו: מדוע שוברים כוס בחופה? הקרינו את הסרטון הבא. שאלו: מה מקור המנהג? (לזכר חורבן בית המקדש) כיצד מפרש הדובר את המנהג? (אזכור לעצב שקיים בחיים, גם בזמן השמחה) איזה משני הרעיונות יותר מוצא חן בעיניכם? מדוע? ומה הקשר בין שבירת הכוס לפיוט שנהוג לשיר בחתונה? (שניהם חורגים מהאהבה הפרטית ומזכירים את השייכות לחברה ולארץ, מזכירים אתגרים שהיו ועוד יהיו לזוג).

 

לסיכום:

  • זיהינו את הדרישה לעשייה מהעולים לציון והכרנו את פועלו של דוד בן-גוריון.
  • למדנו על העלייה של יהודי עיראק ותהינו האם הפיוט מתאר נאמנה חוויה כזו.
  • בחנו את הקשר בין הפיוט לשבירת הכוס בחופה, כשני מינהגים נפוצים בחתונות יהודיות.  

סימנייה

Whoops, looks like something went wrong.