הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה
השיר "האורח" מזמן שיח אודות הערך 'הכנסת אורחים' – ערך מרכזי בתרבויות רבות. השיח יאפשר להעלות משמעויות אישיות הטמונות בהכנסת אורחים הן מצד האורח, הן מצד המארח
פעילות הכנה לפני הדיון בשיר
כתבו במרכז הלוח את המילים "הכנסת אורחים", בקשו מהתלמידים להעלות אסוציאציות בנוגע למילים אלו וציירו שמש-אסוציאציות.
שאלו את התלמידים:
- מה אתם יכולים ללמוד מאסוציאציות אלה על הערך 'הכנסת אורחים'?
- מה משמעותו של ערך זה עבורכם?
בקשו מהתלמידים להיזכר בחוויה אישית שלהם, בתור אורחים ובתור מארחים.
בתור אורח:
א. האם החוויה הייתה נעימה? אם כן, מה גרם לחוויה להיות כזו?
ב. האם אתם אוהבים להתארח?
ג. לְמה אתם זקוקים בתור אורחים?
ד. אצל מי הייתם רוצים להתארח?
ה. השלימו: "כשאני זוכה לאירוח טוב אני מרגיש..."
בתור מארח:
א. את מי אירחתם? כיצד אירחתם?
ב. האם החוויה הייתה נעימה?
ג. מה עשיתם כדי שהחוויה תהיה נעימה?
ד. מה רציתם שהאורח ירגיש?
ה. השלימו: "כשאני זוכה לארח בצורה טובה אני מרגיש..."
נקודות לדיון ולשיח במליאה
1. אִם בַּשַּעַר יֵש אוֹרֵחַ שֵנָּחַת מֵעֵבֶר יָם...
א. על איזה אורח השיר מדבר?
ב. האם יש הבדל אם האורח בא מרחוק או מקרוב?
ג. כיצד אתם מרגישים כלפי אורח שבא מרחוק?
ד. כיצד תתכוננו לקראת בואו? מה תכינו? מה תרצו שירגיש?
2. מָה נַצִּיע לַאורֵחַ בְּבוֹאוֹ מִשָּם?...
א. מה מציעים לאורח בשיר?
ב. שימו לב: בשיר מפורטים שני רכיבי קישוט התורמים לאווירת האירוח, ושני רכיבים השייכים לארוחה. מה מאפיין את ארבעת הדברים הללו? מה הם מסמלים? איזו תחושה הם יוצרים?
ג. מה אתם מרגישים כלפי הפשטות הזו?
ד. חשבו על רכיבים נוספים המתאימים לאירוח אשר יכולים לייצר תחושה דומה.
3. זֶה מָה שֶיֵּש...
א. מה אומרות מילים אלה למארח באשר לדרך שבה עליו לארח?
ב. האם אתם מזדהים עם מסר זה?
4. שֵב אִתָּנוּ כָּאן... שֵב אִתָּנו, זֶה הַבַּית... שֵב אִתָּנו כְּבֵן בַּית לא כְּהֵלֶךְ זָר...
א. מה מבקש השיר להדגיש באמצעות השימוש החוזר ונשנה במילים "שב אתנו... זה הבית "?
ב. איזו תחושה מבקש המארח להעביר לאורח דרך הכנסת האורחים שלו?
ג. האם רצון זה מוכר לכם בתור מארחים?
ד. האם שמעתם, בתור אורחים, את המילים: "תרגיש בבית"? אילו תחושות ואילו מחשבות עוררו בכם מילים אלה?
5. זֶה הַבַּית... תְּרִיס פָּתוּחַ לַמִּדְבָּר...
א. כיצד מנסה המארח להעביר לאורח תחושה של ביתיות?
ב. מה מסמל התריס הפתוח?
ג. האם יש משמעות לכך שהוא פתוח דווקא למדבר?
6. וְהַלֵּב הָזֶּה הַפֶּתִי שֶאַף פַּעַם לא יַחְכִּים, שוּב נִדְלַק וְשוּב הֵרִיע אֶל הַמֶּרְחָקים...
א. בית זה מדבר על אפשרות של אכזבה לאחר התכונה הרבה לקראת בואו של האורח. תארו במילים שלכם את דברי המשוררת, ממה היא מאוכזבת?
ב. האם חשתם אי פעם אכזבה בעקבות אירוח של חבר או מכר? תארו מה התרחש במהלך האירוח. אילו מחשבות ותחושות ליוו את החוויה?
7. הָאוֹרְחִים הוֹלְכִים הַבַּיְתָה...
א. איזו הרגשה הותירו אחריהם המארחים לאחר שעזבו?
ב. כיצד באה לידי ביטוי הרגשה זו בתיאור הבית? (צטטו מהשיר והוסיפו דוגמאות משלכם).
פעילות בדרמה
1. בקשו מהתלמידים להביא לכיתה פרטי לבוש, אביזרי תחפושת וחפצים מתאימים.
2. הכינו מראש כרטיסיות ובהן רשומים מעמדים שונים הקשורים באירוח (כמפורט למטה).
3. חלקו את תלמידי הכיתה לקבוצות ותנו לכל קבוצה כרטיס ובו תיאור מעמד של אירוח.
4. בקשו מהתלמידים להמחיז את המעמד, משלב ההכנות לאירוח ועד לאחר סיום הביקור.
5. בסוף ההצגה בקשו מכל תלמיד לתאר איך הרגיש בתפקיד שמילא: מה היה לו קל, מה היה לו קשה, לְמה עוד היה זקוק, מה התחדש לו מתהליך זה בכל הנוגע להכנסת אורחים.
הצעות למעמדים הקשורים באירוח:
אירוח חבר שמבקר כמעט בכל יום.
- משפחתכם מארחת בני דודים רחוקים מחו"ל שטרם פגשתם.
- משפחה מתארחת בבית מלון.
- בני זוג שצועדים ב"שביל ישראל" מתארחים אצל "מלאכי השביל".
- במפגש בין כיתות ממקומות שונים בארץ מארחים ילדי המקום בביתם לראשונה תלמידים בני גילם.
- משפחתכם מארחת משפחת עולים – אחת מפעילויות הקליטה בקהילה.
- משפחתכם מארחת חיילים שמשרתים בקרבת מקום.
- יש הסבורים שנעמי שמר כתבה שיר זה במחשבה על העולים שהגיעו לארץ בשנות השמונים. אם אתם בוחרים לפרש את השיר בכיוון זה, עליכם לתת משמעות נוספת לדיון בבתים מסוימים בשיר, למשל בתים ב' וג'.