דילוג לתוכן

שיר של יום - ואהבת לרעך כמוך

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

השיר "שוים" מאפשר שיח על הייחודיות של בני האדם ועל השונות ביניהם.

אַתָּה לָבָן, אֲנִי שָׁחֹר,
אֲנִי חָשׁוּךְ, אַתָּה בָּאוֹר
אַתָּה קָטָן, אֲנִי גָּדוֹל
אֲנִי רוֹצֶה, אַתָּה יָכוֹל
אֲנִי בּוֹכֶה, אַתָּה צוֹעֵק
אֲנִי טוֹעֶה, אַתָּה צוֹדֵק

אתה ואני, אני ואתה.. שונים ושווים, במצבים שונים, בבחירות שונות. שווים אבל גם שונים.
השיר מאפשר התבוננות על הדמיון ועל השוני, אין כאן ציפייה או תקווה שכולנו נהיה "לבנים" או "שחורים", או "קטנים או גדולים", אלא אפשרות להתבוננות בשוני, במצב שבו כל אחד יהיה שלם עם עצמו ועם הייחודיות שלו. שהשוויון יהיה בקבלת השונות בין בני האדם.
אין זה משנה מה, או מי אתה  - אתה שווה כאדם!
ניתן לזמן דיון  בקבוצות ההשתייכות שלי , היכן אני מרגיש שונה/דומה/שווה?
מה אני חושב ומרגיש כשאני דומה? שונה? שווה?
במה אני שונה וממי?
ניתן להוסיף דוגמה: אם אני אצן ואני בקבוצת אתלטיקה, אהיה שווה. אך אם אני אצן ואהיה בקבוצת אנשים בכיסאות גלגלים – אני אהיה השונה.
חשוב לתת לגיטימציה שאפשר להיות שונה גם בקבוצת השווים ולא רק השונים ממני.

וְאוּלַי יָבוֹא יוֹם וְנַהֲפֹךְ שָׁוִים  
אַתָּה תִּהְיֶה לִי נַחַל וַאֲנִי לְךָ - יַמִּים
וְנִזְרֹם בְּיַחַד עַד אֵין סוֹף

מילות השיר משקפות את הרצון הממשי של כולנו להיות דומים, שווים, כמו כולם, לא להיות בולטים בשונות, לא להיות חריגים.

יש תלמידים כאלה ויש אחרים, ניתן לנהל דיון בנושא הכמיהה המוצגת בשיר "ואולי יבוא יום.."
מי מחכה ליום הזה? מי אינו מחכה ובוחר בשונות, אולי בייחודיות?
למי חשוב להיות כמו כולם, למה זה קל/קשה יותר להיות כמו כולם/ שונה?
איך החברים בכיתה מרגישים בנוח - כשכולם דומים או כשיש שונות בקרב החברות והחברים לכיתה?

ניתן להשתמש במשפט "אתה תהיה לי נחל ואני לך – ימים" כמנוף לתרומה חברתית ולעזרה הדדית בין חברים וחברות. מה אני מביא לקשר? מה האחר? האם רק שני דומים יכולים להיות חברים או להיות בקשר הדדי, או אולי השונות תורמת לקשר?
"ונזרום ביחד.." כמה אני זורם? מוכן לקבל? מוכן לוותר?
האם אני חייב לזרום בכל מצב? האם לגיטימי לעמוד על שלי? להחזיק בעמדותיי השונות משל האחרים? אם אני לא זורם, אהיה בודד? או מקובל יותר?

אַתָּה - אַתָּה, אֲנִי – אֲנִי

אפשרו לתלמידים עבודה עצמית בהתבוננות על הקשר עם החבר/ה הכי טובים שלהם.
ההנחיה תהיה: "חישבו על החבר/ה הכי טוב/ה שלכם, העבירו את המחשבה לרגש, דמיינו מה אתם חשים כלפיו/ה ולאחר מכן השלימו את המשפטים:

אני והחבר/ה  שלי____________________________________

בחרנו להיות חברים טובים מכיוון ש__________________________

אני דומה לו/ה ב_____________________________________

אני שונה ממנו/ה ב___________________________________

אני יותר__________________________________________

אני פחות_________________________________________

אני מרגיש/ה בנוח איתו/ה כש____________________________

אני מתבייש ממנו/ה כש________________________________

אני כועס/ת עליו/ה כש_________________________________

אני לפעמים נעלב/ת כש________________________________

כשאני לא מסכים/ה איתו/ה הוא/היא _______________________

אנחנו חושבים בדיוק אותו הדבר על______________________

הייתי רוצה שהוא/היא יהיו יותר___________________________

כשאני חושב/ת על עתיד החברות בינינו אני מרגיש/ה_____________

כשאני קורא/ת מה שאני כתבתי בהשלמת המשפטים אני מרגיש/ה שאני __________________את החבר/ה שלי.

אני מבין/ה ש______________________________________.

אפשר לבקש מהתלמידים לשתף רק בתובנה על חוויית הקשר עם החבר/ה הטוב/ה.

 

ביחס לחבריי לכיתה: מי אני? מתי אני שונה? מתי דומה? מתי שווה?
התלמידים יעמדו מול המורה בכיתה, והמורה יציג בפניהם משפטים. ההנחיה: מי שהמשפט מתאים לו יעמוד בצד ימין של הכיתה, ומי שלא מתאים לו או הוא מזדהה עם המשפט שנאמר, יעמוד בצד שמאל של הכיתה.
פעילות זו מאפשרת לתלמיד להתבונן חזותית, פנים מול פנים, מי דומה לי בכיתה, מי שונה ממני, מתי אני כמו כולם ומתי אחר.

הזדמנות נוספת לדיון שלאחר הפעילות היא לעורר את תשומת לבם של התלמידים לכך שלפעמים נמצאים בקבוצה אחת של חברים ולעתים באחרת, לא בכל הנושאים אנחנו דומים ולא תמיד אותם התלמידים חווים ומרגישים אותן ההרגשות. הנושאים משתנים והרכב קבוצות הילדים בכל נושא משתנה.
זוהי הזדמנות להכיר זה את זה יותר ולהכיר בתכונות ובבחירות שונות ומשתנות במצבי חיים שונים.

דוגמאות למשפטים שאפשר להשתמש בהם:

  • כל מי שתמיד שמח כשמצליח/ה במבחן
  • כל מי שחושב/ת שביישן/ביישנית
  • כל מי  שאוהב/ת את שיעורי החשבון
  • כל מי שאוהב/ת את שיעורי הספורט
  • כל מי שמקפיד/ה על תזונה בריאה
  • כל מי שאוהב/ת לקנות בגדים חדשים
  • כל מי שאוהב/ת חופשות בטבע
  • כל מי שתמיד מעדיף/פה חופשה בבית מלון מפנק
  • כל מי שפעיל/ה בתנועת נוער
  • כל מי שאוהב/ת משחקי מחשב
  • כל מי שאוהב/ת לקרוא
  • כל מי שאוהב/ת לשיר
  • כל מי שאוהב/ת לרקוד
  • כל מי שטבעוני/ת או צמחוני/ת
  • כל מי שאוהב/ת לבשל או לאפות
  • כל מי שבכור/ה במשפחה
  • כל מי שצעיר/ה במשפחה
  • כל מי שמתנדב/ת לעזור בחברה
  • כל מי שעוזר/ת במטלות הבית
  • כל מי שגר/ה קרוב לבית הספר
  • כל מי שיש לו/ה תחביב
  • כל מי שאוהב/ת לשחק במשחקי קופסה
  • כל מי שמקפיד/ה על כך שהחדר שלו יהיה מסודר
  • כל מי שאוהב/ת לישון בשבת בבוקר
  • כל מי שמגדל/ת בעל חיים בבית באהבה
  • כל מי שאוהב/ת כדורגל
  • כל מי שאוהב/ת כדורסל
  • כל מי שגר/ה תקופה מחוץ לארץ
  • כל מי שהרגיש/ה פעם שונה
  • כל מי שהרגיש/ה פעם שייך
  • כל מי שהרגיש/ה פעם שווה לכולם
  •  כל מי שנהנה ממשחק ההיכרות

*ניתן להוסיף משפטים הקשורים באווירת הכיתה ובחוויות המשותפות של התלמידים בכיתה.

 

 

זרקור בתרבות יהודית ישראלית

השיר "שווים" עוסק בשונות ובייחודיות המבדילות בין בני אדם. השיר מציין סדרה של הפכים: "אתה לבן אני שחור...אתה קטן אני גדול..." ומנסה לומר שהפכים הם לאו דווקא ניגודים אלא דברים המשלימים זה את זה ומשקפים את השאיפה "להיות שלם בין אנשים".

לעילי אח בשם עופר שהוא אדם בעל צרכים מיוחדים. עילי מספר: "יום אחד, באופן פתאומי, אושפז אחי בבית-החולים במצב קשה. ידיעה זו היכתה אותי בהלם והייתי מודאג, חרֵד ועצוב..... כשחזרתי הביתה מהביקור אצל אחי, ישבתי וכתבתי את השורות האלה [של השיר], ולהן נוספו עוד מילים, ועוד צלילים, שהפכו והתגבשו אט-אט לשלם, ומתוך הכאב נולד השיר:  'שווים'.

השיר מבטא את אהבתי ודאגתי לאחי ואת הרצון העז שלי, שהוא יחלים, ישוב ויהיה כמו כולם, שלם ומאושר, ושהפערים בינו לביני, ובינו לבין החֶבְרָה יקטנו ולא יהוו קושי, אלא יתמזגו ונוכל 'לזרום ביחד'".

בלימוד שיר זה נמשיך ונעסוק במשמעות השונות והייחודיות בהקשר של יחסים בין בני אדם.


ערכים מובילים לפי תוכנית הלימודים בתרבות יהודית-ישראלית שהשיר עומד בזיקה אליהם: "ואהבת לרעך כמוך", כבוד האדם.

הפתגם מארון הספרים היהודי המלווה את השיר הוא: "חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם" (מסכת אבות ג יד). פתגם זה נסמך על סיפור בריאת האדם מספר בראשית: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם" (בראשית א כז). העובדה שהאדם הראשון נברא כביכול בצלמו של האל מציב את ערך כבוד האדם ואת ערך שוויונם של כל בני האדם, שהם כולם בניו-צאצאיו של האדם הראשון, כערכים מרכזיים ומובילים בעולמה של היהדות.


1. הפכים וניגודים

  • נבקש מהילדים דוגמאות של הפכים או ניגודים ביניהם ובין חבריהם.
  • נברר מה המשמעות של הפכים אלה: האם זה יתרון או חסרון שיש ניגודים בין בני אדם?
  • האם מערכת של הפכים היא בהכרח ניגודים שאינם יכולים "לחיות" יחד, או אולי זוהי מערכת שהניגודים בתוכה משלימים זה את זה.
  • נקרא את מילות השיר לפי חלוקה ונזהה אילו ניגודים מופיעים שם.

2. דוגמה מסיפור הבריאה למערכת של הפכים וניגודים היוצרת שלמות.

  • נשאל את התלמידים האם היום והלילה הם מערכת של ניגודים, הפכים, או עניינים המשלימים זה את זה?
  • נסביר שהיום והלילה הם מערכת של ניגודים המשלימים זה את זה: היום והלילה יחד יוצרים את "היממה", והם מוגדרים זה מכוחו של זה, שהרי אם אין יום – אין לילה, ולהיפך.
  • נבקש מהתלמידים לתת דוגמאות נוספות למערכת של ניגודים היוצרת את השלם.

3. שם השיר "שווים"
נברר עם התלמידים מדוע לדעתם שם השיר הוא "שווים" ולא "שונים".
נשוחח על הפתגם "חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם" – כיצד הוא מבטא את ערך השוויון.

4. בשיר יש ניגודים בין הדמויות: עבדו בחברותא וציירו ציור זוגי של ניגודים שנפגשים (לאו דווקא ניגודים המופיעים בשיר).  מומלץ לברר בסוף התהליך: מהם הניגודים וכיצד הם נפגשים?

סימנייה