דילוג לתוכן

שיר של יום - ואהבת לרעך כמוך

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

חלופות לדיון ושיח בכיתה בשילוב הפעלות 

השיר "האורח" מזמן שיח אודות הערך 'הכנסת אורחים' – ערך מרכזי בתרבויות רבות. השיח יאפשר להעלות משמעויות אישיות הטמונות בהכנסת אורחים הן מצד האורח, הן מצד המארח.

פעילות הכנה לפני הדיון בשיר
- כתבו במרכז הלוח את המילים "הכנסת אורחים", בקשו מהתלמידים להעלות אסוציאציות בנוגע למילים אלו וציירו שמש-אסוציאציות.
- שאלו את התלמידים:

  • מה אתם יכולים ללמוד מאסוציאציות אלה על הערך 'הכנסת אורחים'?
  • מה משמעותו של ערך זה עבורכם?  

- בקשו מהתלמידים להיזכר בחוויה אישית שלהם, בתור אורחים ובתור מארחים.

בתור אורח:
א. האם החוויה הייתה נעימה? אם כן, מה גרם לחוויה להיות כזו?
ב. האם אתם אוהבים להתארח?
ג. לְמה אתם זקוקים בתור אורחים?
ד. אצל מי הייתם רוצים להתארח?
ה. השלימו: "כשאני זוכה לאירוח טוב אני מרגיש..."

בתור מארח:
א. את מי אירחתם? כיצד אירחתם?
ב. האם החוויה הייתה נעימה?
ג. מה עשיתם כדי שהחוויה תהיה נעימה?
ד. מה רציתם שהאורח ירגיש?
ה. השלימו: "כשאני זוכה לארח בצורה טובה אני מרגיש..."

נקודות לדיון ולשיח במליאה
1. אִם בַּשַּעַר יֵש אוֹרֵחַ שֵנָּחַת מֵעֵבֶר יָם...

א. על איזה אורח השיר מדבר?
ב. האם יש הבדל אם האורח בא מרחוק או מקרוב?
ג. כיצד אתם מרגישים כלפי אורח שבא מרחוק?
ד. כיצד תתכוננו לקראת בואו? מה תכינו? מה תרצו שירגיש?

2. מָה נַצִּיע לַאורֵחַ בְּבוֹאוֹ מִשָּם?...

א. מה מציעים לאורח בשיר?
ב. שימו לב: בשיר מפורטים שני רכיבי קישוט התורמים לאווירת האירוח, ושני רכיבים השייכים לארוחה. מה מאפיין את ארבעת הדברים הללו? מה הם מסמלים? איזו תחושה הם יוצרים?
ג. מה אתם מרגישים כלפי הפשטות הזו?
ד. חשבו על רכיבים נוספים המתאימים לאירוח אשר יכולים לייצר תחושה דומה.

3. זֶה מָה שֶיֵּש...

א. מה אומרות מילים אלה למארח באשר לדרך שבה עליו לארח?
ב. האם אתם מזדהים עם מסר זה?

4. שֵב אִתָּנוּ כָּאן... שֵב אִתָּנו, זֶה הַבַּית... שֵב אִתָּנו כְּבֵן בַּית לא כְּהֵלֶךְ זָר...

א. מה מבקש השיר להדגיש באמצעות השימוש החוזר ונשנה במילים "שב אתנו... זה הבית "?
ב. איזו תחושה מבקש המארח להעביר לאורח דרך הכנסת האורחים שלו?
ג. האם רצון זה מוכר לכם בתור מארחים?
ד. האם שמעתם, בתור אורחים, את המילים: "תרגיש בבית"? אילו תחושות ואילו מחשבות עוררו בכם מילים אלה?

5. זֶה הַבַּית... תְּרִיס פָּתוּחַ לַמִּדְבָּר...

א. כיצד מנסה המארח להעביר לאורח תחושה של ביתיות?
ב. מה מסמל התריס הפתוח?
ג. האם יש משמעות לכך שהוא פתוח דווקא למדבר?

6. וְהַלֵּב הָזֶּה הַפֶּתִי שֶאַף פַּעַם לא יַחְכִּים, שוּב נִדְלַק וְשוּב הֵרִיע אֶל הַמֶּרְחָקים...

א. בית זה מדבר על אפשרות של אכזבה לאחר התכונה הרבה לקראת בואו של האורח. תארו במילים שלכם את דברי המשוררת, ממה היא מאוכזבת?
ב. האם חשתם אי פעם אכזבה בעקבות אירוח של חבר או מכר? תארו מה התרחש במהלך האירוח. אילו מחשבות ותחושות ליוו את החוויה?

7. הָאוֹרְחִים הוֹלְכִים הַבַּיְתָה...

א. איזו הרגשה הותירו אחריהם המארחים לאחר שעזבו? 
ב. כיצד באה לידי ביטוי הרגשה זו בתיאור הבית? (צטטו מהשיר והוסיפו דוגמאות משלכם).

 פעילות בדרמה
1. בקשו מהתלמידים להביא לכיתה פרטי לבוש, אביזרי תחפושת וחפצים מתאימים.
2. הכינו מראש כרטיסיות ובהן רשומים מעמדים שונים הקשורים באירוח (כמפורט למטה).
3. חלקו את תלמידי הכיתה לקבוצות ותנו לכל קבוצה כרטיס ובו תיאור מעמד של אירוח.
4. בקשו מהתלמידים להמחיז את המעמד, משלב ההכנות לאירוח ועד לאחר סיום הביקור.
5. בסוף ההצגה בקשו מכל תלמיד לתאר איך הרגיש בתפקיד שמילא: מה היה לו קל, מה היה לו קשה, לְמה עוד היה זקוק, מה התחדש לו מתהליך זה בכל הנוגע להכנסת אורחים.

הצעות למעמדים הקשורים באירוח:
אירוח חבר שמבקר כמעט בכל יום.

  • משפחתכם מארחת בני דודים רחוקים מחו"ל שטרם פגשתם.
  • משפחה מתארחת בבית מלון.
  • בני זוג שצועדים ב"שביל ישראל" מתארחים אצל "מלאכי השביל".
  • במפגש בין כיתות ממקומות שונים בארץ מארחים ילדי המקום בביתם לראשונה תלמידים בני גילם.
  • משפחתכם מארחת משפחת עולים – אחת מפעילויות הקליטה בקהילה.
  • משפחתכם מארחת חיילים שמשרתים בקרבת מקום.
  • יש הסבורים שנעמי שמר כתבה שיר זה במחשבה על העולים שהגיעו לארץ בשנות השמונים. אם אתם בוחרים לפרש את השיר בכיוון זה, עליכם לתת משמעות נוספת לדיון בבתים מסוימים בשיר, למשל בתים ב' וג'.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לדיון ולשיח בכיתה בשילוב הפעלות 

השיר "האורח" עוסק בערך 'הכנסת אורחים'. אורח הוא אדם המגיע לביקור בביתו של אדם אחר, לפעמים הוא בא לזמן קצר, ולפעמים למשך זמן ארוך יותר.
ערך 'הכנסת האורחים' הוא ערך מרכזי במסורת היהודית, והוא מן הערכים הקדומים ביותר.
חז"ל דורשים: גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים, יוֹתֵר מִקַּבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קכ"ז, ע"א).

הם מבססים את דבריהם על הסיפור המקראי שבו מסופר כי בעוד אברהם אבינו עומד ומדבר עם אלוהים, הוא רואה שלושה אנשים (שהיו למעשה שלושה מלאכים) באים לקראתו. אברהם אבינו מבקש מהאל להפסיק את השיחה לפי שעה, כדי להתפנות לטפל באורחים. אולי הם רעבים או שמא תעו בדרך.  מכאן הסיקו חז"ל שהערך 'הכנסת אורחים' הוא חשוב ומשמעותי יותר מכל דבר אחר, אפילו מהשיחה עם האל. הדובר בשיר מספר על הגעתו של האורח ושואל (אולי כמו אברהם אבינו)  מָה נַצִּיעַ לָאוֹרֵחַ בְּבוֹאוֹ מִשָּׁם? 

 

פעילות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. קראו עם הילדים את השיר ובררו איתם:
א. אילו דברים מוצעים בפזמון לאורח ( למשל טנא ירוק- מדוע הוא ירוק? מה אפשר להכניס לטנא ולהציע לאורח? מדוע פרח לבן, פת לחם או יין אדום?) מה הם מסמלים?
ב. מה משמעותו של המשפט בבית שני שֵׁב אִתָּנוּ כְּבֶן-בַּיִת לֹא כְהֵלֶךְ [נווד, חסר בית] זָר?

2. שאלו את התלמידים:
א. כיצד המארחים מרגישים בעקבות האירוח?
ב. כיצד המארחים רוצים שהאורח ירגיש?

3. ספרו לתלמידים את סיפור אברהם ושלושת האנשים (מלאכים) והסבירו את אמירת חז"ל המלווה שיר זה: גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים, יוֹתֵר מִקַּבָּלַת פְּנֵי הַשְּכִינָה. הסבירו מהי השכינה (המושג שְׁכִינָה במקורות היא ההתגלות האלוהית בעולם. שם הפעולה "שכינה" נגזר מהשורש שכ"נ ,'לשכון'.) שאלו את התלמידים:
א. האם אתם מסכימים עם אמירת חז"ל? נמקו תשובתכם.
ב. האם אמירת חז"ל באה לידי ביטוי בשיר? אם כן, כיצד?

כיתות ג-ד (השיר יחולק לתלמידים)
1. הזכירו לתלמידים את סיפור אברהם ושלושת האנשים (מלאכים) והסבירו את אמירת חז"ל המלווה שיר זה: גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים, יוֹתֵר מִקַּבָּלַת פְּנֵי שׁכינָה (שְכינָה: "השכינה" היא ההתגלות האלוהית בעולם. שם הפעולה "שכינה" נגזר מהשורש שכ"נ ,'לשכון'.)
דונו בכיתה במשמעות של "קבלת" פני השכינה:
א. מדוע מדגישים חז"ל את ערך 'הכנסת אורחים' וטוענים שהוא גדול וחשוב מכל דבר אחר? האם אתם מסכימים עם אמירת חז"ל?
ב. אילו משפטים בשיר מבטאים יותר מכול הכנסת אורחים ראויה לשמה? סמנו משפטים אלה. ציינו משפט אחד שנוגע לכם באופן מיוחד.

  • מהו המשפט שנבחר ומדוע?
  • מה אפשר ללמוד מכל משפט על הערך "הכנסת אורחים" (הנכונות לפתוח את הבית לאנשים מבחוץ, הגשת  תקרובת או ארוחה, הענקת תחושת בית,  התעניינות אישית באורח, אירוח לזמן בלתי מוגבל, ועוד.)

2. פעילות יצירה:
- בקשו מהתלמידים להביא מהבית קופסאות קרטון (קופסת נעלים, קופסאות קורנפלקס וכדומה) ודאגו לחומרי יצירה (קרטונים, דפים צבעוניים, פלסטלינה, מספריים, דבק ועוד)
- חלקו את התלמידים לקבוצות ובקשו מהם לחשוב על דרכים יצירתיות לבנות מהקופסא שלהם בית   ערוך להכנסת אורחים. בקשו מהם להיזכר באמירת חז"ל  וכן במשפטים שסימנו ובמשפט שנגע להם במיוחד.   
- בסיום עבודות היצירה חזרו למליאה ובקשו מכל קבוצה להסביר מה הוביל אותה לבנות את הבית שבנתה וכיצד הבית מבטא את הערך 'הכנסת אורחים'.

כיתות ה-ו (השיר יחולק לתלמידים)
- המילה אוֹרֵחַ נגזרת מהמילה - אוֹרַח, שפירושה: דרך. עובר-אורַח הוא אדם ההולך בדרך, ו'אוֹרֵחַ' הוא מי שהולך בדרך, דופק בדלת ומבקש שיקבלו אותו לזמן מה. כתבו על הלוח את שתי המילים: אוֹרֵחַ ו- אוֹרַח

  • הסבירו את משמעות המילים.
  • שאלו את התלמידים מדוע לדעתם המילים אוֹרֵחַ ואוֹרַח הם נגזרת של אותו שורש? מה המשותף בין   'אורח' ובין 'דרך'?

- בקשו מהתלמידים לסמן את המילים או הביטויים היוצרים קשר בין 'אורח' לדרך.
כשאנו מדברים על אורח חיים אנו מתכוונים לדרך שבה אדם או קבוצת אנשים חיים את חייהם היומיומיים. בקשו מהתלמידים לתאר את אורח החיים שלהם (ההתנהלות היומיומית, חוגים, ספורט מזון ועוד).
קראו בכיתה את אמירת חז"ל המלווה שיר זה

  • בקשו מהתלמידים להסביר אמירה זו של חז"ל 
  • הדגישו את העניין הלשוני הטמון במילה "אוֹרֵחַ" והציעו לתלמידים לתת פרשנות נוספת לאִמרה.   
  • על פי חז"ל 'הכנסת אורחים' צריכה להיות אוֹרַח חיים, כלומר דרך חיים. האם התלמידים מסכימים עם אמירה זו?

- בחנו עם התלמידים:

  •  המשמעות של אמירה זו? (שם הפעולה "שכינה" נגזר מהשורש שכ"נ ,'לשכון'.  שְׁכִינָה במקורות היא ההתגלות האלוהית בעולם.) האם יש בה ייחוד? אם כן מהו?
  • מה אומרת האמרה גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים, יוֹתֵר מִקַּבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה בעולם התוכן שלהם?

 


לסיכום:

  • בחנו את הערך 'הכנסת אורחים'
  • מן המקורות: זיהינו את הסיפור הקדום על אברהם ושלושת המלאכים המעיד על חשיבות הערך 'הכנסת אורחים' כבר בראשית עיצובה של המסורת והתרבות היהודית .
    הצגנו את מאמר חז"ל "גדולה  הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה" בקשר עם הסיפור על אברהם אבינו.
  • בדקנו את הקשר בין המושגים: אורח, מארח ואוֹרַח, שעליהן בנוי הערך 'הכנסת אורחים'. 

 

 

 

סימנייה