שיר של יום - ואהבת לרעך כמוך

סימנייה

prev page next page

 

 

"יְהִי כְּבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ" (משנה, מסכת אבות, ב, י)

חָפֵץ – רוצה
נְצֹר – שְמוֹר, סגוֹר                
מִדַּבֵּר מִרְמָה – [הימנע] מלדבר דברי שקר ורמאות 

אודות השיר
השיר מבוסס על פסוקים מספר תהילים, ובוצע בלחן המוכָּר כיום, לראשונה בפסטיבל הזמר החסידי בשנות ה-70 של המאה ה-20. מאז הוא הפך לשיר מוכָּר שמרבים לשיר בקבלות שבת ובאירועי תרבות שונים. מתוארת בו דמותו של אדם  הרוצה לעשות טוב ולחיות חיים טובים. התשובות המפורטות בשיר מלפני אלפי שנים נשארו רלוונטיות עד עצם היום הזה: שמירת הדיבור, הימנעות מרע וחתירה לשלום.

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

לשיר מי האיש / תהילים ל"ד 13-14

השיר "מי האיש" מאפשר שיח על ראיית הטוב ובחירה בעשיית הטוב.

  • מִי- הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים - מיהו האיש בעיניכם? מדוע הוא חפץ בחיים? האם יש אדם שאינו חפץ חיים? כולנו רוצים את הטוב והבחירה הטובה, האם כולנו מצליחים?
  • אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב - מה האיש חפץ החיים אוהב לראות טוב? מה אנחנו אוהבים בימים? מהם ימים טובים בעבורנו?
  • נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע - למה חשוב לנצור לשוננו מרע? מהו בעיניכם לשון הרע? מה בין לשון הרע למילים טובות על אדם?
  • סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה-טוֹב - תמיד אנו יכולים להשתדל לסור ממעשים רעים? למה חשוב לעשות טוב? למי חשוב לעשות טוב? לי, לנו, לאחרים? רק לחברים? לכל אדם כתפיסה?
  • בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ - ממי אנחנו מבקשים לעשות שלום?

כיצד אנו יכולים לרדוף שלום? למה לנו לרדוף אחר שלום? האם השלום ייתכן? בין מי למי? איזו תרומה יש לשלום בין בני אדם/ארגונים/מדינות לחיינו שלנו?

חשבו על איש/ה שדמותם עלתה במחשבתכם בזמן שירת השיר. מיהו האיש/ה?

  • מדוע חשבתם עליו/ה דווקא?
  • מה אתם יודעים על האיש/ה שבחרתם בו/בה? במה הם חפצים (רוצים) בחייהם?
  • מה בינם ובין חשיבה חיובית על התנהלות ובה עשיית טוב, רצון ותרומה חברתית לתנאים של שלום?

חישבו על עצמכם: "רק על עצמי לספר ידעתי".. ולגלות תובנות חדשות על מחשבותיי והתנהגותי.

מלאו את טבלת החשיבה החיובית:

 

יש לי מחשבות שכאלה

אין לי מחשבות שכאלה

אני נוהג כך בהתנהלותי

אני לא נוהג כך בהתנהלותי

דוגמה אישית מהתנהלותי

חָפֵץ חַיִּים
אני שמח בחיי

כן / לא 

 

כן / לא

 

כן / לא

 

כן / לא

 

כן / לא

 

אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב
בדרך כלל אני רואה את הטוב שבחיים שלי

כן / לא

 

כן / לא

 

כן / לא

 

כן / לא

 

כן / לא

 

נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע
אני משתדל לא לרכל על חבריי ולא לומר עליהם דברים לא נעימים

כן / לא

 

כן / לא

 

כן / לא

 

כן / לא

 

כן / לא

 

סוּר מֵרָע
אני משתדל לא להיות רע לאנשים סביבי ולעצמי

כן / לא

 

כן / לא

 

כן / לא

 

כן / לא

 

כן / לא

 

עֲשֵׂה-טוֹב
אני משתדל לעשות טוב ולהיות בטוב לחבריי ולעצמי 

כן / לא

 

כן / לא

 

כן / לא

 

כן / לא

 

כן / לא

 

בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ 
אני משתדל להיות חבר/ה טוב/ה ולגרום לתחושת חברות טובה בין הסובבים אותי

כן / לא

 

כן / לא

 

כן / לא

 

כן / לא

 

כן / לא

 

 
לאחר שמילאתם את הטבלה, קראו שוב את שכתבתם וחשבו:
  • מה אני חושב/ת על עצמי כשאני קורא/ת את שכתבתי?
  • מה למדתי חדש על עצמי?
  • האם אני בעל/ת חשיבה חיובית?
  • מה אני יכול/ה או רוצה לשמר ומה אני יכול/ה או רוצה לשנות?
  • מה הייתי רוצה שיידעו עליי ומה אני מבקש לשמור לעצמי?
  • איזו תובנה (מחשבה) יש לי בעקבות ההתבוננות האישית על מחשבותיי ועל התנהלותי?
  • השלם:

אני חושב/ת ש__________________________________

אני מרגיש/ה ש_________________________________

בדרך כלל אני מתנהג/ת ___________________________

אני שמח/ה ש__________________________________

הייתי רוצה ש__________________________________

למדתי על עצמי ש_______________________________

בעתיד אני ____________________________________

 

 

זרקור בתרבות יהודית ישראלית

השיר מבוסס על פסוקים מספר תהילים.

השיר מתחיל  בשאלה: מי הוא האדם החפץ בחיים (במובן הרחב) ורוצה לראות טוב בימי חייו? התשובה של משורר ספר תהילים נחלקת לשניים – דברים שיש להתרחק מהם ודברים שיש לחתור לקראתם: עליך להישמר מן הרע (לשון הרע, מעשים רעים, רמאות), ועליך לבקש ולחתור לשלום (אישי, בין-אישי, לאומי ...).

בשיר בולטת במיוחד צורת הציווי בגוף שני יחיד. היא מופיעה בכמה שורשים: נְצֹר, סוּר, בַּקֵּשׁ, עֲשֵׂה – כל צורת ציווי חוזרת פעמיים בשיר. צורת הציווי בשיר מביעה את רצונו ואת תקוותו של הדובר ביחס לנמען: שיימנע מן הרע (נְצֹר, סוּר) וגם יבצע פעולה טובה (בַּקֵּשׁ, רדוף, עֲשֵׂה).


ערכים מובילים לפי תוכנית הלימודים בתרבות יהודית-ישראלית שהשיר עומד בזיקה אליהם: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹך", כבוד האדם.

הפתגם מארון הספרים היהודי המלווה שיר זה הוא: "יְהִי כְּבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ"  (מסכת אבות ב י). פתגם זה מצביע על דרך לפיתוח רגישות לזולת, מתוך העמדת עצמי במקומו. מה הקשר בין רעיון זה ובין האמרה מתוך השיר:  נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע?


1. נברר בכיתה:

  • מי מהתלמידים רוצה לשתף ולספר על מקרה שהוא נפגע כיוון שנאמרה לו "מילה רעה".
  • מי מהתלמידים מעוניין לשתף ולספר על מקרה שנאמרה לו "מילה טובה".
  • האם למישהו יש הצעות כיצד הוא יכול להימנע מלומר מילה רעה ו/או לשקר, או לומר לזולתו מילה טובה?

 

2. למידה בחברותא:
נחלק לתלמידים את שלוש האמרות שלפניכם:

יְהִי כְּבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ

(מסכת אבות ב יג)

 

נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע   
וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה

(תהילים לד יד)

 

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹך

(ויקרא יח יט)

 
  • התלמידים יביאו דוגמאות מחייהם או מהמציאות לשלוש האמרות הללו.
  • התלמידים יבחנו אם יש קשר לדעתם בין שלוש האמרות, ויסבירו את עמדתם.

הרחבה:
מעשה שהיה: סם החיים

מַעֲשֶׂה בְּרוֹכֵל אֶחָד שֶׁהָיָה מִסְתּוֹבֵב בָּעֲיָרוֹת וְהָיָה מַכְרִיז "מִי רוֹצֶה לִקְנוֹת סַם חַיִּים? מִי רוֹצֶה לִקְנוֹת סַם חַיִּים?". וּבָאוּ הַכֹּל לִקְנוֹת אֶצְלוֹ.
רַבִּי יַנַּאי הָיָה יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד בְּבֵיתוֹ, וְשָׁמַע אֶת הָרוֹכֵל מַכְרִיז "מִי רוֹצֶה סַם חַיִּים?". אָמַר לוֹ רַבִּי יַנַּאי: "עֲלֵה לְכָאן וּמְכֹר לִי". 
עָנָה לוֹ הַסּוֹחֵר: "אֵין אַתָּה וַאֲנָשִׁים כְּמוֹתְךָ צְרִיכִים סַם זֶה".
אַךְ רַבִּי יַנַּאי הִתְעַקֵּשׁ, וּלְבַסוֹף עָלָה אֵלָיו הָרוֹכֵל
הוֹצִיא לוֹ הָרוֹכֵל סֵפֶר תְּהִלִּים וְהֶרְאָה לוֹ אֶת הַפָּסוּק: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים (פרק ל"ד פסוק י"ג), וּמַה כָּתוּב בַּהֶמְשֵׁךְ? "נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה. סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ".
אָמַר רַבִּי יַנַּאי: "כָּל יָמַי הָיִיתִי קוֹרֵא אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה, וְלֹא יָדַעְתִּי עַד כַּמָּה הוּא פָּשׁוּט, עַד שֶׁבָּא הָרוֹכֵל הַזֶּה וּפֵרְשׁו".

על פי מדרש ויקרא רבה, פרשה ט"ז, ב'

  • מהו "סם החיים שהציע הרוכל (סם=תרופה)?
  • כיצד לדעתכם ה"סם" שהציע הרוכל קשור לאיכות חיים? תנו דוגמה מחיי היום-יום.

זרקור מוזיקלי

  • כיצד המוזיקה "מציירת" את המילה "נצור" – (המנגינה עולה במעין קריאה). מה המשמעות של העלייה?
  • התלמידים ידונו בנאמר בשיר ובאווירה שהמוזיקה יוצרת.
  • החלק הראשון בשיר משופע בסימני שאלה. כיצד באים לידי ביטוי סימני השאלה בלחן? האם מגיעים לטוניקה, ואם כן מתי?
  • התלמידים ינסו לאפיין כל אחד מחלקי השיר (בית ופזמון). התייחסו למנעד, למוטיבים חוזרים, לארטיקולציה, למעקובות (סקוונצות) וכו'.
  • התלמידים ידגישו את הצלילים הגבוהים יותר במוסיקה כשנאמר בציווי: "נצור לשונך מרע  ושפתיך מדבר מרמה".
  • התלמידים יתייחסו למוטיב "האנחה היהודית" - סקונדה קטנה בירידה החוזרת על עצמה פעמים אחדות בחלק השני של השיר.
  • התלמידים יבדקו שירים נוספים שבהם מופיע מוטיב זה וייתנו דוגמאות.
  • התלמידים יתנסו בקריאת השיר בקול, פעם אחת בהגייה רגילה ופעם אחת בהגייה אשכנזית.
  • שיר זה נכתב בהגייה אשכנזית. האם הדבר ניכר במשקל שלו ובאופן שבו הוא הולחן?

 

 

מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן. (מִשְׁלֵי י"ח, כ"א)

בַּשָׁרָב – במזג אויר חם ויבש, חמסין
מַשַּׁב – [נשיבת] רוח
סּופָה – רוח חזקה, סערה
סוֹאֵן – רועש מאוד
טְרוּפִים – משוגעים, לא רגילים. שינה 

אודות השיר
השיר עוסק בכוחה המרפא והמנחם של המילה הטובה: "מילה טובה מיד עושה לי טוב".
המילה הטובה משנה את הדרך בה אנו רואים את העולם ואת הדרך בה אנשים רואים את עצמם. הדובר/ת בשיר מבקש/ת "מילה טובה" מהסביבה, מילה טובה המסייעת להתגבר על זמנים ומצבים קשים, מעודדת את הזולת ומפיחה תקווה במקום של ייאוש.

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

לשיר מילה טובה / יעקב גלעד

השיר "מילה טובה" מאפשר שיח על כוחה וחשיבותה של המילה הטובה.
השיר שם דגש על הבחירה בראיית הטוב, גם כאשר נדרשת התמודדות עם מצבים לא נעימים, קשים או מורכבים.

אֲפִלּוּ בַּשָׁרָב הֲכִי כָּבֵד
יָדַעְתִּי שֶׁהַגֶּשֶׁם עוֹד יֵרֵד
רָאִיתִי בַּחֲלוֹן שֶׁלִי צִפּוֹר
אֲפִלּוּ בְּמַשַּׁב סוּפָה וָקוֹר.

אפילו.. וידעתי וראיתי..
אף שחוויתי קושי  - ידעתי שיש בי היכולת להתמודד
אף שלא היה קל -  ראיתי תקווה, כוח, התמודדות!

השיר מדגים ומנגיש לנו מצבי חיים שעמם ניתן להתמודד.
הדגש הוא בבחירה המרובה המתאפשרת לנו בהתבוננות חיובית על כל קושי שצף ועולה.
ניתן לנהל שיח על מגוון הפתרונות לבעיות, תוך כדי מתן לגיטימציה לזמן המשתנה, לפרופורציות המתקבלות מול מצבים שונים שעמם אנו נדרשים להתמודד, ניתן לתת מקום לחלום, לרצון שיהיה  טוב יותר ולעודד את השיח לכיוון אישי וקבוצתי: מה עושה לי טוב במצבים שבהם אני נדרש/ת להתמודדות? מה עוזר לנו כקבוצה/כיתה להתמודד טוב יותר?

לֹא פַּעַם זֶה קָשֶׁה
אֲבָל לָרוֹב מִלָּה טוֹבָה
מִיָד עוֹשָׂה לִי טוֹב
רַק מִלָה טוֹבָה
אוֹ שְׁתַּיִם לֹא יוֹתֵר מִזֶּה.

מה קשה? מתי קשה לי? אילו כוחות יש לי להתמודד? מי עוזר לי? למי אני יכול לפנות? מי יכול להקל עליי ובאיזה מצב אני מוכן לקבל עזרה?

והמילה הטובה - מה היא?
מה עושה לי טוב בלב? מה עושה לכיתה טוב בלב? האם כשטוב לנו בלב נעים לנו יותר?
ממי אני רוצה/אוהב לקבל מילה טובה?
האם כשמישהו אומר לי מילה טובה, אני מצליח להתמודד טוב יותר?
מה הזמן המתאים למילה טובה (כשטוב, כשעשיתי משהו טוב/לא טוב, כשרע לנו, כשאנחנו עצובים/ שמחים, כועסים, כשהצלחתי/ כשנכשלתי, כשאני לבד/ ביחד)?
האם מילה טובה יכול להגיד רק אדם קרוב/מוכר, או גם מישהו שאיננו מכירים (בחוג, במשחק, בשכונה, בסופר, ברחוב, באוטובוס)?
מתי יש מקום למילה הטובה ומתי היא לא מתאימה?
האם כל אחד יכול להגיד מילה טובה?
למה רק מילה אחת? או שתיים לא יותר מזה? האם כדי לעשות טוב למישהו צריך משהו גדול, או די ברגע אחד מיוחד של תשומת לב?

תָּמִיד הִשְׁאַרְתִּי פֶּתַח לְתִקְוָה

תמיד? האם כולנו מקפידים להשאיר פתח לתקווה?
מתי אני דבֵק בתקווה ומתי מוותר?
האם נתקלתי במצבים שבהם אין תקווה?
האם יש קשר בין התקווה להתנהלות?

חָלַמְתִּי עַל יָמִים יוֹתֵר יָפִים
אֲפִלּוּ בְּלֵילוֹת שֵׁנָה טְרוּפִים

מתי אני חולם על ימים יותר יפים? כשקשה לי/כשטוב לי?
מתי אני מאפשר לעצמי לחלום על טוב יותר ומתי אני נשאר בקושי?

 

שיר אחד יכול לשנות רגע, רעיון אחד יכול לשנות את העולם, צעד אחד יכול להתחיל מסע ארוך, אבל מילה טובה אחת - יכולה לאפשר אפילו את הבלתי אפשרי!
אפשרו לתלמידים לשתף במילה טובה אחת שנאמרה להם וחוללה שינוי במחשבה, בהרגשה, בהתנהלות.
כתבו על לוח הכיתה את כל המילים הטובות שחוללו שינוי בתלמידי הכיתה.
שוחחו על ההרגשה בעת הצפייה בלוח שנבנה מחוויות התלמידים.

 

מילה טובה כתובה וגלויה לעיני כל
הכינו פתקים קטנים בצבעים שונים, בשקית קטנה בפינת הכיתה.
בקשו במהלך השבוע/התקופה מכל תלמיד שיש לו מילה טובה לחברו/חברתו בכיתה, לכתוב את המילה הטובה בספונטניות ולחבר אל לוח הקיר לעיני כל.

מילה טובה כתובה אישית
באותה הפינה ניתן להוסיף תיבה קטנה שבה יוכלו תלמידים לכתוב מילה טובה ולשמור אותה בתיבה באנונימיות, או בצירוף השם, לבחירתם.

המחנך יחלק את הדפים שנאספו לכל תלמיד באופן אישי (חשוב לוודא שכל תלמיד מקבל התייחסות ומילים טובות).

מעטפת אוצר אישי של מילים טובות ומשפטים מעודדים לעצמי
כולנו זקוקים למילה טובה, לעתים היא ניתנת ולעתים חסרה. יש רגעים שבהם אני נעזר, נתמך, ויש רגעים שאני מגלה את הכוחות הפנימיים שלי.

כל תלמיד יכתוב כמה משפטים אישיים שעוזרים לו במצבי לחץ, משבר, מצוקה, עצבות, תסכול..
המשפטים יוצגו על הלוח או במרחב כיתתי, וכל תלמיד יקבל דף ויכתוב בו את המשפטים המתאימים לו ומעודדים אותו מהמגוון שיוצג.
את הדף יכניס למעטפה אישית, ויוכל להיעזר בה כשיתמודד עם מצב משברי.
אפשר להוסיף משפטים מחזקים לאלה שיכתבו התלמידים, כגון:

  • לכל בעיה יש יותר מפתרון אחד!
  • יש בי את הכוחות והיכולות להתמודד
  • יש לי במי להיעזר אם ארצה
  • כדאי "לספור עד עשר" ואז לחשוב שוב על המצב
  • אני יודע/ת שאני אהוב/ה
  • יש לי חברות וחברים טובים שיהיו לצדי
  • תמיד יהיה לצדי מי שיגיד לי מילה טובה בזמן המתאים
  • אני יודע/ת שאחרים התמודדו עם מצב דומה – גם אני מסוגל/ת
  • אי ודאות עלולה לגרום לבלבול ולעתים היא בלתי נמנעת, אך זהו מצב זמני וחולף!
  • ניתן להתאמן על חשיבה אופטימית על ידי היפוך משפטים:  מייאוש לתקווה
  • נתינה לאחר היא נתינה לעצמך – יש לה כוח מעודד ומחסן

 

זרקור בתרבות יהודית ישראלית

השיר עוסק בכוחה המרפא והמנחם של המילה הטובה.

המילה הטובה משנה את הדרך שבה אנו רואים את העולם ואת הדרך שבה אנשים רואים את עצמם. הדובר בשיר מבקש "מילה טובה" מהסביבה, מילה טובה המסייעת להתגבר על משבר ועל זמנים קשים. המילה הטובה מדגישה עד כמה ניתן באמצעותה לעודד חבר או חברה ולהפיח בהם תקווה במקום של ייאוש.

המילה "אפילו", הפותחת את השיר וחוזרת על עצמה פעמים רבות במהלכו, היא שילוב של המילים אף ו-אילו ומקורה בלשון חז"ל. באמצעות המילה "אפילו" ניתן להביע רעיונות המנוגדים לציפיות, לדוגמה: "אפילו בשרב הכי כבד, ידעתי שהגשם עוד יירד" . המצופה: במצב של שרב (חום כבד), ההרגשה לא נעימה, וקשה להאמין שיירד גשם. המנוגד למצופה: למרות השרב יודעים שיירד גשם (על פי "במלל ובזמר", משרד החינוך).


ערכים מובילים לפי תוכנית הלימודים בתרבות יהודית-ישראלית שהשיר עומד בזיקה אליהם: "ואהבת לרעך כמוך", כבוד האדם.

הפתגם מארון הספרים היהודי המעמיק את הדיון במשמעותה של "המילה הטובה" הוא הפסוק "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" [מִשְׁלֵי יח כא], המורה על חשיבותן ומשקלן של המילים שאנו אומרים, שיכולות להשפיע אפילו על חיים ומוות.


1. נברר עם התלמידים מה המשמעות של "המילה הטובה" בשיר ומהי חשיבותה בחיינו.

2. האם לדעתם האמרה "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" היא גוזמה (הגזמה) או מציאות? התלמידים ייתנו  דוגמאות.

3. למידה בחברותא:
נחלק לתלמידים את מילות הפזמון:

לֹא פַּעַם זֶה קָשֶׁה
אֲבָל לָרוֹב מִלָּה טוֹבָה
מִיָד עוֹשָׂה לִי טוֹב
רַק מִלָה טוֹבָה
אוֹ שְׁתַּיִם, לֹא יוֹתֵר מִזֶּה.

התלמידים יבררו בחברותא:

  • מה המשמעות של המשפט "לא פעם זה קשה". מה קשה ולמה?
  • הם יספרו על מקרה אישי שבו עודדו חבר, אח או קרוב אחר, מה אמרו לו, וכיצד זה השפיע עליו.
  • האם קשה יותר לומר מילה טובה ומעודדת או לקבל מילה טובה? מדוע?

הרחבה
השמיעו את השיר "מי האיש" ולאחריו את השיר " מילה טובה". השוו ביניהם: מה דומה ומה שונה?

 

זרקור מוזיקלי

  • התלמידים יאזינו  לשיר בביצוע יהודית רביץ ויעמדו על ההבדלים בלחן בין הבית לפזמון.
  • כיצד הניגודים בשיר תורמים לעיצוב הרעיון הכללי בשיר?
  • מהן המילים שהמלחינה בוחרת להבליט באמצעות המנגינה? מדוע?
  • רצ'יטטיב- פירושו שירה בסגנון דיבורי ומדוקלם. היכן בשיר המלחינה בוחרת להשתמש בסגנון זה ומדוע?
  • התלמידים יכתבו בתים נוספים לשיר, תוך שמירה על חריזה, תבנית ומשקל. התלמידים ינסו לשיר אותם.
  • התלמידים יגיבו בהרמת יד/אצבע צרדה/מחיאת כפיים בכל פעם שהם שומעים הפסקה בתחילת פסוק מוזיקלי. איזו הרגשה יוצרות ההפסקות המרובות בתחילת הפסוקים?

 

 

חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם. (משנה, מסכת אבות, ג, י"ד)

אודות השיר
את השיר "שוים" כתב עילי בוטנר, פזמונאי, מלחין וגיטריסט. השיר עוסק בייחודיות ובשונות של בני אדם.
עילי כתב את השיר על אחיו הבכור, שהינו בעל צרכים מיוחדים.  וכך הוא מספר: "השיר מבטא את אהבתי ודאגתי לאחי ואת הרצון העז שלי שהוא יחלים, ישוב ויהיה כמו כולם, שלם ומאושר, ושהפערים בינו לביני, ובינו לבין החֶבְרָה יקטנו, ולא יהוו קושי, אלא יתמזגו ונוכל 'לזרום ביחד'."

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

לשיר שוים / עילי בוטנר

השיר "שוים" מאפשר שיח על הייחודיות של בני האדם ועל השונות ביניהם.

אַתָּה לָבָן, אֲנִי שָׁחֹר,
אֲנִי חָשׁוּךְ, אַתָּה בָּאוֹר
אַתָּה קָטָן, אֲנִי גָּדוֹל
אֲנִי רוֹצֶה, אַתָּה יָכוֹל
אֲנִי בּוֹכֶה, אַתָּה צוֹעֵק
אֲנִי טוֹעֶה, אַתָּה צוֹדֵק

אתה ואני, אני ואתה.. שונים ושווים, במצבים שונים, בבחירות שונות. שווים אבל גם שונים.
השיר מאפשר התבוננות על הדמיון ועל השוני, אין כאן ציפייה או תקווה שכולנו נהיה "לבנים" או "שחורים", או "קטנים או גדולים", אלא אפשרות להתבוננות בשוני, במצב שבו כל אחד יהיה שלם עם עצמו ועם הייחודיות שלו. שהשוויון יהיה בקבלת השונות בין בני האדם.
אין זה משנה מה, או מי אתה  - אתה שווה כאדם!
ניתן לזמן דיון  בקבוצות ההשתייכות שלי , היכן אני מרגיש שונה/דומה/שווה?
מה אני חושב ומרגיש כשאני דומה? שונה? שווה?
במה אני שונה וממי?
ניתן להוסיף דוגמה: אם אני אצן ואני בקבוצת אתלטיקה, אהיה שווה. אך אם אני אצן ואהיה בקבוצת אנשים בכיסאות גלגלים – אני אהיה השונה.
חשוב לתת לגיטימציה שאפשר להיות שונה גם בקבוצת השווים ולא רק השונים ממני.

וְאוּלַי יָבוֹא יוֹם וְנַהֲפֹךְ שָׁוִים  
אַתָּה תִּהְיֶה לִי נַחַל וַאֲנִי לְךָ - יַמִּים
וְנִזְרֹם בְּיַחַד עַד אֵין סוֹף

מילות השיר משקפות את הרצון הממשי של כולנו להיות דומים, שווים, כמו כולם, לא להיות בולטים בשונות, לא להיות חריגים.

יש תלמידים כאלה ויש אחרים, ניתן לנהל דיון בנושא הכמיהה המוצגת בשיר "ואולי יבוא יום.."
מי מחכה ליום הזה? מי אינו מחכה ובוחר בשונות, אולי בייחודיות?
למי חשוב להיות כמו כולם, למה זה קל/קשה יותר להיות כמו כולם/ שונה?
איך החברים בכיתה מרגישים בנוח - כשכולם דומים או כשיש שונות בקרב החברות והחברים לכיתה?

ניתן להשתמש במשפט "אתה תהיה לי נחל ואני לך – ימים" כמנוף לתרומה חברתית ולעזרה הדדית בין חברים וחברות. מה אני מביא לקשר? מה האחר? האם רק שני דומים יכולים להיות חברים או להיות בקשר הדדי, או אולי השונות תורמת לקשר?
"ונזרום ביחד.." כמה אני זורם? מוכן לקבל? מוכן לוותר?
האם אני חייב לזרום בכל מצב? האם לגיטימי לעמוד על שלי? להחזיק בעמדותיי השונות משל האחרים? אם אני לא זורם, אהיה בודד? או מקובל יותר?

אַתָּה - אַתָּה, אֲנִי – אֲנִי

אפשרו לתלמידים עבודה עצמית בהתבוננות על הקשר עם החבר/ה הכי טובים שלהם.
ההנחיה תהיה: "חישבו על החבר/ה הכי טוב/ה שלכם, העבירו את המחשבה לרגש, דמיינו מה אתם חשים כלפיו/ה ולאחר מכן השלימו את המשפטים:

אני והחבר/ה  שלי____________________________________

בחרנו להיות חברים טובים מכיוון ש__________________________

אני דומה לו/ה ב_____________________________________

אני שונה ממנו/ה ב___________________________________

אני יותר__________________________________________

אני פחות_________________________________________

אני מרגיש/ה בנוח איתו/ה כש____________________________

אני מתבייש ממנו/ה כש________________________________

אני כועס/ת עליו/ה כש_________________________________

אני לפעמים נעלב/ת כש________________________________

כשאני לא מסכים/ה איתו/ה הוא/היא _______________________

אנחנו חושבים בדיוק אותו הדבר על______________________

הייתי רוצה שהוא/היא יהיו יותר___________________________

כשאני חושב/ת על עתיד החברות בינינו אני מרגיש/ה_____________

כשאני קורא/ת מה שאני כתבתי בהשלמת המשפטים אני מרגיש/ה שאני __________________את החבר/ה שלי.

אני מבין/ה ש______________________________________.

אפשר לבקש מהתלמידים לשתף רק בתובנה על חוויית הקשר עם החבר/ה הטוב/ה.

 

ביחס לחבריי לכיתה: מי אני? מתי אני שונה? מתי דומה? מתי שווה?
התלמידים יעמדו מול המורה בכיתה, והמורה יציג בפניהם משפטים. ההנחיה: מי שהמשפט מתאים לו יעמוד בצד ימין של הכיתה, ומי שלא מתאים לו או הוא מזדהה עם המשפט שנאמר, יעמוד בצד שמאל של הכיתה.
פעילות זו מאפשרת לתלמיד להתבונן חזותית, פנים מול פנים, מי דומה לי בכיתה, מי שונה ממני, מתי אני כמו כולם ומתי אחר.

הזדמנות נוספת לדיון שלאחר הפעילות היא לעורר את תשומת לבם של התלמידים לכך שלפעמים נמצאים בקבוצה אחת של חברים ולעתים באחרת, לא בכל הנושאים אנחנו דומים ולא תמיד אותם התלמידים חווים ומרגישים אותן ההרגשות. הנושאים משתנים והרכב קבוצות הילדים בכל נושא משתנה.
זוהי הזדמנות להכיר זה את זה יותר ולהכיר בתכונות ובבחירות שונות ומשתנות במצבי חיים שונים.

דוגמאות למשפטים שאפשר להשתמש בהם:

  • כל מי שתמיד שמח כשמצליח/ה במבחן
  • כל מי שחושב/ת שביישן/ביישנית
  • כל מי  שאוהב/ת את שיעורי החשבון
  • כל מי שאוהב/ת את שיעורי הספורט
  • כל מי שמקפיד/ה על תזונה בריאה
  • כל מי שאוהב/ת לקנות בגדים חדשים
  • כל מי שאוהב/ת חופשות בטבע
  • כל מי שתמיד מעדיף/פה חופשה בבית מלון מפנק
  • כל מי שפעיל/ה בתנועת נוער
  • כל מי שאוהב/ת משחקי מחשב
  • כל מי שאוהב/ת לקרוא
  • כל מי שאוהב/ת לשיר
  • כל מי שאוהב/ת לרקוד
  • כל מי שטבעוני/ת או צמחוני/ת
  • כל מי שאוהב/ת לבשל או לאפות
  • כל מי שבכור/ה במשפחה
  • כל מי שצעיר/ה במשפחה
  • כל מי שמתנדב/ת לעזור בחברה
  • כל מי שעוזר/ת במטלות הבית
  • כל מי שגר/ה קרוב לבית הספר
  • כל מי שיש לו/ה תחביב
  • כל מי שאוהב/ת לשחק במשחקי קופסה
  • כל מי שמקפיד/ה על כך שהחדר שלו יהיה מסודר
  • כל מי שאוהב/ת לישון בשבת בבוקר
  • כל מי שמגדל/ת בעל חיים בבית באהבה
  • כל מי שאוהב/ת כדורגל
  • כל מי שאוהב/ת כדורסל
  • כל מי שגר/ה תקופה מחוץ לארץ
  • כל מי שהרגיש/ה פעם שונה
  • כל מי שהרגיש/ה פעם שייך
  • כל מי שהרגיש/ה פעם שווה לכולם
  •  כל מי שנהנה ממשחק ההיכרות

*ניתן להוסיף משפטים הקשורים באווירת הכיתה ובחוויות המשותפות של התלמידים בכיתה.

 

 

זרקור בתרבות יהודית ישראלית

השיר "שווים" עוסק בשונות ובייחודיות המבדילות בין בני אדם. השיר מציין סדרה של הפכים: "אתה לבן אני שחור...אתה קטן אני גדול..." ומנסה לומר שהפכים הם לאו דווקא ניגודים אלא דברים המשלימים זה את זה ומשקפים את השאיפה "להיות שלם בין אנשים".

לעילי אח בשם עופר שהוא אדם בעל צרכים מיוחדים. עילי מספר: "יום אחד, באופן פתאומי, אושפז אחי בבית-החולים במצב קשה. ידיעה זו היכתה אותי בהלם והייתי מודאג, חרֵד ועצוב..... כשחזרתי הביתה מהביקור אצל אחי, ישבתי וכתבתי את השורות האלה [של השיר], ולהן נוספו עוד מילים, ועוד צלילים, שהפכו והתגבשו אט-אט לשלם, ומתוך הכאב נולד השיר:  'שווים'.

השיר מבטא את אהבתי ודאגתי לאחי ואת הרצון העז שלי, שהוא יחלים, ישוב ויהיה כמו כולם, שלם ומאושר, ושהפערים בינו לביני, ובינו לבין החֶבְרָה יקטנו ולא יהוו קושי, אלא יתמזגו ונוכל 'לזרום ביחד'".

בלימוד שיר זה נמשיך ונעסוק במשמעות השונות והייחודיות בהקשר של יחסים בין בני אדם.


ערכים מובילים לפי תוכנית הלימודים בתרבות יהודית-ישראלית שהשיר עומד בזיקה אליהם: "ואהבת לרעך כמוך", כבוד האדם.

הפתגם מארון הספרים היהודי המלווה את השיר הוא: "חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם" (מסכת אבות ג יד). פתגם זה נסמך על סיפור בריאת האדם מספר בראשית: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם" (בראשית א כז). העובדה שהאדם הראשון נברא כביכול בצלמו של האל מציב את ערך כבוד האדם ואת ערך שוויונם של כל בני האדם, שהם כולם בניו-צאצאיו של האדם הראשון, כערכים מרכזיים ומובילים בעולמה של היהדות.


1. הפכים וניגודים

  • נבקש מהילדים דוגמאות של הפכים או ניגודים ביניהם ובין חבריהם.
  • נברר מה המשמעות של הפכים אלה: האם זה יתרון או חסרון שיש ניגודים בין בני אדם?
  • האם מערכת של הפכים היא בהכרח ניגודים שאינם יכולים "לחיות" יחד, או אולי זוהי מערכת שהניגודים בתוכה משלימים זה את זה.
  • נקרא את מילות השיר לפי חלוקה ונזהה אילו ניגודים מופיעים שם.

2. דוגמה מסיפור הבריאה למערכת של הפכים וניגודים היוצרת שלמות.

  • נשאל את התלמידים האם היום והלילה הם מערכת של ניגודים, הפכים, או עניינים המשלימים זה את זה?
  • נסביר שהיום והלילה הם מערכת של ניגודים המשלימים זה את זה: היום והלילה יחד יוצרים את "היממה", והם מוגדרים זה מכוחו של זה, שהרי אם אין יום – אין לילה, ולהיפך.
  • נבקש מהתלמידים לתת דוגמאות נוספות למערכת של ניגודים היוצרת את השלם.

3. שם השיר "שווים"
נברר עם התלמידים מדוע לדעתם שם השיר הוא "שווים" ולא "שונים".
נשוחח על הפתגם "חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם" – כיצד הוא מבטא את ערך השוויון.

4. בשיר יש ניגודים בין הדמויות: עבדו בחברותא וציירו ציור זוגי של ניגודים שנפגשים (לאו דווקא ניגודים המופיעים בשיר).  מומלץ לברר בסוף התהליך: מהם הניגודים וכיצד הם נפגשים?

זרקור מוזיקלי

  • השיר נקרא "שוים", אולם הוא מלא ניגודים. כיצד הניגודים בטקסט באים לידי ביטוי בלחן?
  • במנגינת הבית המלחין אינו מגיע לטוניקה (צליל הבית). מדוע?
  • התלמידים יביעו בשירה , בנגינה ובתנועה "ניגודים שמתקרבים".
  • המנעד בשיר רחב מאוד. היכן יש שימוש בצלילים נמוכים והיכן בגבוהים?
  • היכן בשיר נשמע הצליל הגבוה ביותר? מדוע?
  • התלמידים יתנסו בכתיבת בתים נוספים לשיר , תוך שמירה על חריזה, תבנית ומשקל.
  • השיר פותח בקפיצה של קוורטה זכה בעלייה - זהו קפיצה הגורמת בדרך כלל לתחושה של תרועה, התעוררות, קריאה להאזנה, ריגוש.
  • התלמידים יאזינו לשירים נוספים הפותחים בקפיצה של קוורטה כלפי מעלה:

מחר- נעמי שמר
שיר בוקר (בהרים כבר השמש מלהטת) – אלתרמן וסמבורסקי
מרש צה"ל  - יואב תלמי
זמר הפלוגות – אלתרמן וסמבורסקי
הכניסיני תחת כנפך – ביאליק, איינשטיין וגבריאלוב

מדוע בחר המלחין במרווח זה?

 

 

כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה. (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין דף כ"ז,ע"ב)

פֹוסֵעַ – צועד
דַּקּויֹות – הבדלים דקים
מְחִילָה – סליחה

אודות השיר
השיר עוסק בערך הנתינה. הנתינה מתייחסת לאחריות ולמחויבות של אנשים זה כלפי זה.
לדברי המשוררת "עמותות, אגודות, ארגוני התנדבות, טקסי השבעה, חתונות, תשדירים, פרסומות – כל אלה ועוד אימצו את השיר, ובמיוחד עמותת "לתת" (עמותה העוזרת לאנשים במצוקה), שאימצה את שם השיר, שגם נבחר לשיר היובל בגלי צה"ל."

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

לתת / בועז שרעבי

הנחיות לדיון קבוצתי ולשיח כיתתי בשילוב עם הפעלות ועבודה בקבוצות
מצורף נספח  1
השיר מזמן שיח אודות ערך הנתינה, כאשר ההתמקדות היא באדם הנותן ובמשמעות הרחבה של מעשה הנתינה.

דיון ושיח כיתתי

1. לפניכם משפטים הקשורים בנתינה. מצאו בשיר משפטים המבטאים אותו רעיון:

  • נתינה מאפשרת  לחדור לנפש הזולת ולגרום לו להיפתח_________________
  • הנתינה הנכונה היא עדינה ורגישה_______________________________
  • נתינה היא היכולת לא לעמוד תמיד על שלך_________________________
  • נתינה יכולה להתקיים גם במציאות חיים קשה_______________________
  • יש ללמוד כיצד לתת בצורה מיטיבה______________________________
  • נתינה גורמת אושר, הן למקבל והן לנותן___________________________
  • נתינה היא היכולת לשתף בדברים אישיים__________________________
  • הנתינה מאפשרת להתאושש ולהתחיל מחדש________________________
  • נתינה היא היכולת להבין ולסלוח________________________________
  • הנתינה היא תולדה של אהבה__________________________________
  • הנתינה מאפשרת לחיות חיי שיתוף ­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­______________________________

2. בחרו מתוך השיר, או מהסיפור שמאחורי השיר, דבר מה שהרשים אתכם במיוחד. תארו אילו רגשות ומחשבות התעוררו בכם.
לסיכום: ציינו מה למדתם אודות נתינה, אשר לא היה מוכר לכם לפני השיח על השיר.

הפעלה ראשונה – עבודה בקבוצות לכיתות ה-ו
לתֶת אֶת הַנְּשָמָה וְאֶת הַלֵּב...:

  • חלקו את התלמידים לקבוצות
  • חלקו לחברי הקבוצות מקור אחד מתוך המקורות המצורפים בנושא הנתינה. הנחו את חברי הקבוצה לקרוא יחד את המקור  שקיבלו ולקיים שיח ביניהם:
  1. האם מקור זה מעורר בכם חשיבה חדשה בנוגע לנתינה?
  2. האם הזדהתם עם הנאמר?
  3. האם תמיד קל לנו לתת? מתי קל לתת? מתי קשה?
  4. אילו עמדות קודמות בנוגע לנתינה הוא מחזק בכם?
  5. האם יש במקור זה  רעיונות אשר הופיעו בשיר "לתת"?
  6.  האם יש דבר מה אישי שאתם יכולים לשאוב ממקור זה?
  • כל קבוצה תציג בפני חברי הכיתה את המקור שלה ואת התובנות שעלו בקרב חברי הקבוצה בתהליך הלמידה.
  • לסיכום: תארו בקצרה את תחושותיכם ומחשבותיכם בסיום ההתנסות שעברתם.

הפעלה שנייה
חלקו לכל הקבוצות בכיתה מקור אחד מהמקורות (אסתר קל וג'ובראן חליל ג'ובראן). בקשו מהתלמידים לקרוא את המקור בעיון.
המקור של אסתר קל (מומלץ לכיתות הנמוכות)

שאלות:
א. מדוע מדמה אסתר קל את הנתינה לפרח?
ב. מה מיוחד בפרח?
-  עצמו את העיניים ודמיינו שאתם בשדה פרחים. מה אתם מרגישים? מה את חווים?
-  ציירו את הנתינה הזו, הדומה לפרח. למי תרצו להעניק את ציורכם? (אפשר להחליט יחד לתת
את הציורים לחבר בכיתה או בשכבה, למורה, להורה, לקשישים בבית אבות או לילדים המאושפזים בבית-חולים כדי לעודד את רוחם.
המקור של ג'ובראן חליל ג'ובראן (מומלץ לכיתות ה-ו)

שאלות:
א.   המקור מונה ארבעה סוגי נותנים. מי הם? מהי הנתינה שלהם? מהו שכרם?
ב.   איזה סוג של נתינה המחבר מעדיף? מדוע? האם אתם מזדהים עם דבריו?
ג.   שאלה אישית: אני בתור אדם שנותן

  • לאיזה סוג מהנותנים  האלה אני שייך?
  • האם אני נותן בשמחה?
  • מה הייתי רוצה לשפר? מה הייתי רוצה לשמר?
  • אילו תחושות ומחשבות מעורר בי מקור זה?

 

 

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

הנחיות לדיון קבוצתי ולשיח כיתתי בשילוב עם הפעלות
השיר עוסק בערך הנתינה לזולת-  ערך מרכזי במסורת ובתרבות היהודית.
מקורות  רבים דנים בנושא הנתינה ומצוות רבות כגון מצוות צדקה, ביקור חולים וגמילות חסדים  קשורות בו.  
אמירתו  של רבי עקיבא "ואהבת לרעך כמוך-זה כלל גדול בתורה" (ירושלמי נדרים ט' ד') הייתה מקור השראה למצוות רבות הקשורות בנתינה לזולת.


ערכים מובילים בתרבות יהודית-ישראלית: ואהבת לרעך כמוך, ערך הנתינה לזולת ומתן צדקה.


 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. השיר נקרא "לתת".
רבי עקיבא אמר "ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה" (ירושלמי, נדרים ט' ד')
- למה הכוונה בכלל "ואהבת לרעך כמוך"? האם זה קשה או קל?
- כיצד שם השיר ומילותיו קשורים לכלל של רבי עקיבא?  
- ספרו לכיתה על מקרים שבהם ניסיתם לקיים כלל זה.  

2. בשיר נאמר "לתת את הנשמה ואת הלב".
- למה הכוונה?
- באילו  חגים או תאריכים מיוחדים בלוח השנה, אנחנו נותנים משהו לאנשים אחרים?

3. בשיר נאמר "תמיד לדעת לוותר".
- בספר חסידים (עמ' שכ"ג) נאמר שיותר טוב להתחבר עם אדם לא כל כך חכם, אבל טוב לב שיודע לתת  לאחרים ולוותר, מאשר להתחבר עם אדם חכם אבל קמצן ובעל אופי רע, שלא יודע לתת לאחרים ולוותר.  
- ספרו על מקרים שבהם ויתרו לכם  ועל מקרים שבהם אתם ויתרתם לאחרים.

4. כתבו יפה , צבעו וקשטו את הפסוק "ואהבת לרעך כמוך".

כיתות ג-ד
1. שם השיר הוא  "לתת".  ביהדות יש מצוות רבות הקשורות בערך הנתינה.  
- אלו מצוות הקשורות בנתינה אתם מכירים?
- האם אתם מכירים אנשים או ארגונים בסביבה שלכם, שעוסקים בנתינה ועזרה לזולת?

2. בשיר נאמר "לתת, לתת כשאתה אוהב".  אפשר לקשר משפט זה לערך מרכזי ביהדות המובע באמירתו של רבי עקיבא "ואהבת לרעך כמוך".  אחד מהביטויים של ערך זה ביהדות,  הוא מצוות ביקור חולים.
לאחר שאברהם אבינו נימול ונח באוהל, הקב"ה 'בא לבקר' אותו באוהלו.
אנו לומדים מכך, כי כמו שהקב"ה 'ביקר' את אברהם החולה, כך גם עלינו לבקר חולים.
- הציעו הצעה מעשית לכיתה (לוח תורנות וכד') לביקור חולים. כתבו  ותלו  אותה במקום בולט בכיתה.

3. בשיר נאמר "כשהלב בך נצבט, מכל חיוך מכל מבט".
מסופר על קיסר רומאי שהתריס ברבי עקיבא ושאלו:  אם אלוהים אוהב עניים, מדוע אין הוא דואג להם בעצמו? (לסיפור בהרחבה) . רבי עקיבא ענה לו: כדי שאנחנו נזכה לקיים את המצווה של עזרה לעני.  
- היזכרו במקרה שבו נתתם צדקה לעני, או עזרתם למישהו שהיה זקוק לעזרה. האם אתם זוכרים את המבט או החיוך של אותו אדם? ספרו בכיתה.

4. בשיר נאמר "אתה נזהר אתה יודע, וחוץ ממך איש לא שומע"
אחת המצוות החשובות ביהדות היא מצוות "מתן בסתר". האמירה בשיר יכולה להתקשר למצווה זו. לפי דברי הרמב"ם מתן צדקה בסתר היא אחת הדרכים הטובות ביותר של מתן צדקה. 
(הלכות מתנות עניים פרק י הלכה ז-יד) .הרמב"ם מונה שמונה מעלות במתן צדקה. הדרגה הנמוכה ביותר היא מתן צדקה לעני בעצב, שלא בסבר פנים יפות.
- מדוע, לדעתכם, קבע הרמב"ם כי "מתן בסתר" היא מעלה גבוהה של מתן צדקה?
- מדוע מעמיד הרמב"ם את הנתינה בהחמצת פנים בתחתית מעלות הצדקה?
- בפעם הבאה שתראו אדם עני, כיצד תנהגו כלפיו?

כיתות ה-ו
1. השיר עוסק בערך הנתינה.  מצוות רבות היהדות קשורות בערך זה.
- אלו מצוות הקשורות בנתינה אתם מכירים?  

2. בשיר נאמר "עוד תלמד לתת, לתת".
- בספר החינוך נאמר "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות"  (ספר החינוך, מצווה ט"ז). הסבירו את המשפט.
- מה הקשר בין המשפט מהשיר לציטוט מספר החינוך?
- איך אפשר ללמוד לתת?

3. בשיר נאמר "לתת, לתת כשאתה אוהב". אפשר לקשר משפט זה לערך מרכזי ביהדות המובע באמירתו של רבי עקיבא "ואהבת לרעך כמוך".  אחד מהביטויים של ערך זה,  הוא מצוות ביקור חולים.
אחרי שאברהם אבינו נימול ונח באוהל, הקב"ה 'בא לבקר' אותו באוהלו. אנו לומדים מכך, כי כשם שהקב"ה 'ביקר' את אברהם החולה, כך גם עלינו  לבקר חולים.
- הציעו הצעה מעשית לכיתה (לוח תורנות וכד') לקיום מצוות ביקור חולים ותלו אותה במקום בולט בכיתה.

4. השיר מדבר על נתינה לאחר. ביהדות מגולמת נתינה זו גם במצוות "גמילות חסדים".
נאמר: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים" (מסכת אבות פרק א' משנה ב').
 מהי גמילות חסדים? תנו דוגמא. האם יש ביטוי לגמילות חסדים בשיר?
- מדוע העולם עומד על גמילות חסדים? מה יקרה אם לא תהיה גמילות חסדים בעולם?
  - המחיזו את הפסוק בדרך חווייתית.

 


לסיכום:

  • למדנו כי נתינה לאחר היא ערך מרכזי ביהדות,  וניתן לראות בכלל של רבי עקיבא "ואהבת לרעך כמוך" בסיס והשראה לערך זה.
  • קיימות דרכים מגוונות לתת לאחר, ומצוות רבות ביהדות נגזרות מערך הנתינה, כגון מתן צדקה, ביקור חולים, דאגה לעניים ועוד.

 









 

זרקור מוזיקלי

 מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל בכיתה, במרחב ובקבוצות

חמוטל בן זאב כתבה את השיר, שמביע את ערך הנתינה, לבקשתו של בועז שרעבי. הלחן – שממחיש ומדגיש את המילה "לתת" – ואופן שירתו של שרעבי, יוצרים אווירה של 'שיר נשמה'. הוא פותח בפזמון רחב שחוזר בין בתי השיר בצורה מקוצרת. בין הפזמון לבתים יש קשר מלודי הדוק דרך  פראזות מלודיות החוזרות, לעיתים בוואריאנטים קלים. הלחנה זו יוצרת לכידות מוסיקלית ורעיונית לאורך השיר, כשהמסר: "לתת", עוטף את כולו ושרוי בכל חלקיו.


ערכים נוספים בשיר: חברות וסובלנות, ערבות הדדית, אחריות, רגישות לזולת


 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כתות א-ב

  1. בשעת ההאזנה הראשונה לשיר, בקשו מהתלמידים לעמוד ולהעביר ביניהם, לפי סדר הישיבה בכיתה, כדור (או חפץ אחר) בהישמע המילה "לתת". תלמידים שהכדור עבר אצלם ישבו.
  2. שאלו האם הפזמונים בשיר זהים או דומים?
  3. שירו יחד את הפזמון החוזר (המקוצר) ובקשו  מהתלמידים לצעוד צעד אחד בהישמע המילה "לתת". בזוגות - זה מול זה, בקשו מהתלמידים לטפוח את הפעמה על הרגליים  ו"לתת" ברכת שלום (בהצמדת כפות הידיים זו אל זו) במילה "לתת".
  4. שירו יחד את הפזמון (המקוצר) והקישו את הפעמה. בקשו מהתלמידים לעקוב אחר התרשים ולבחור את הגרף המתאר נכונה את הופעת המילה "לתת" (X):

    לוו את השירה במשולשים לפי הסימנים בגרף המתאים (X= נקישת משולש).
  5. למדו את התלמידים את תנועות שפת החירשים של הפזמון החוזר. צפו בביצוע של מקהלת מורן לשיר ונסו להצטרף בתנועות הפזמון.
    https://www.youtube.com/watch?v=k0cFJqEcpoE

כתות ג-ד

  1. א. בשעת ההאזנה הראשונה בקשו מהתלמידים לבחור מתוך 'מחסן מלים', את המלים המתאימות לתיאור האווירה ולתיאור התחושות שעורר בהם השיר: עדינות, רגישות, חמלה, כוח, כאב, אומץ, עצב, תקווה, תוקפנות, אושר, חשש,יאוש, אחר: ­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­____
    ב. רשמו/סמנו את המלים שבחרו התלמידים ושאלו:
    - האם אותה אווירה נשמרת לאורך כל השיר או משתנה?
    - באיזה חלק של השיר וכיצד המלחין או המעבד משנה את האווירה/הרגש בשיר?
  2. פעילות בזוגות:
    -  שירו בקולכם את הפזמון (בגרסאותיו השונות) ובקשו מהתלמידים להעביר ביניהם חפץ  כלשהו כשתשמע המילה "לתת".
    -  השמיעו את השיר המלא וחזרו על הפעילות בתנועה במרחב, כשהפעם כל תלמיד מחזיק חפץ בידו. בהשמעת בית – יצעדו בחופשיות, ובהשמעת פזמון – ימצאו בן זוג לתת לו  ולקבל ממנו  את החפץ. שאלו את התלמידים כמה חפצים החליפו ועם כמה ילדים?
  3. שירו את הפזמון, הקישו את הפעמות וסמנו היכן בתיבות הריקות מושרת המילה "לתת".
    לפי גרסת הפזמון הראשון:
    4/4 . . . . I . . . . I . . . . I . . . . I . . . . I . . . . II
    לפי גרסת הפזמון החוזר

    I . . . . I . . . . I . . . . II . . . . I . . . . I . . . .4/4 
    * כוונה לסימון הפעמה החזקה בה מושרת המילה ולא להקדמה או לסינקופה
  4. צפו בביצוע של מקהלת מורן ובקשו מהתלמידים לנסות לזכור כמה שיותר סימנים למלים בשפת החירשים. נסו להצטרף לביצוע בשירה ובסימנים. https://www.youtube.com/watch?v=k0cFJqEcpoE 

כתות ה-ו

  • חלקו לתלמידים את תווי הפזמון הפותח של השיר [A1] ושירו בקולכם. בקשו מהם להקיף את כל הפעמים שבהן מופיעה המלה "לתת"

א. כמה פעמים מופיעה המילה?
ב. כיצד ממחיש ומדגיש המלחין את המילה במוסיקה?
- הקשיבו לשירתו של שרעבי ובקשו מהתלמידים לבדוק האם הפזמון חוזר בשיר באופן זהה/דומה. מאילו משפטים/תיבות הרכיב המלחין את הפזמון החוזר?
פעילות בקבוצות:
- בשיר זה יש קשר הדוק בין בתי השיר והפזמון דרך מנגינות חוזרות. מצאו לכל משפט-פזמון בטבלה את משפטי הבתים שמתחת לטבלה, המושרים בלחן זהה :

משפט מהפזמון הפותח

משפט/ים מהבית

"את הנשמה ואת הלב"

 

"לתת כשאתה אוהב"

 

"עוד תלמד לתת לתת"

 

 

"אתה לומד עם השנים" / "לחיות עם כל השינויים" / "לרקום איתה סיפור חיים" / "ולעבור ימים קשים" / "תמיד לדעת לוותר" / "ואת הטעם לשמר" /
- בחרו את הגרף המתאר נכונה את מהלך השיר בביצועו של בועז שרעבי. נמקו את בחירתכם מבחינה מוסיקלית ורגשית.

                         


מה למדנו?

  • הבחנה בין ניואנסים מוסיקליים דומים וזהים
  • ביצוע של מוטיב מוסיקלי בתנועה ובנגינה
  • הבחנה בין הפעמה למוטיב המלודי
  • הבחנה בקשרים מלודיים בתוך השיר ובין חלקיו
  • הבנת העיבוד והביצוע  בתור אמצעים לפיתוח מוסיקלי
  • מעקב ורישום בתרשים גרפי ובתווים של השיר.    

 

גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים, יוֹתֵר מִקַּבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה. (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קכ"ז, ע"א)

פַּת – חתיכת לחם, פרוסה.
הֵלֶךְ – נווד, חסר בית
בֵּן בַּיִת – אדם רצוי ומקובל בבית (אפילו שאינו שלו)
פֶּתִי – מי שמאמין לכל דבר, תמים
הריעַ – קרא בקול, מלשון תרועה
נָעוּר – מנוער (ניערו אותו) משאריות האוכל

אודות השיר
שם השיר  "אורח", והוא  עוסק בערך 'הכנסת אורחים', ערך מרכזי במסורת היהודית, המופיע כבר אצל אברהם אבינו.
אורח הוא אדם המגיע לביקור לביתו של אדם אחר. לפעמים בא לזמן קצר, ולפעמים למספר ימים. כשאורח מגיע לבית הוא זוכה ל'
הכנסת אורחים'.
'הכנסת האורחים' מתבטאת  בסיפוק כל צרכיו של האורח כשהוא מתארח בבית אחר.
את השיר כתבה נעמי שמר ללהקת "הכול עובר חביבי" בשנת 1984, כנראה עם הפנים לעולים החדשים שבאו ארצה  בשנות השמונים, והוא מביא את תמצית הערך של 'הכנסת אורחים' לבאים להיות חלק מאיתנו.

 

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

לשיר האורח / נעמי שמר

חלופות לדיון ושיח בכיתה בשילוב הפעלות
השיר "האורח" מזמן שיח אודות הערך 'הכנסת אורחים' – ערך מרכזי בתרבויות רבות. השיח יאפשר להעלות משמעויות אישיות הטמונות בהכנסת אורחים הן מצד האורח, הן מצד המארח.

פעילות הכנה לפני הדיון בשיר
- כתבו במרכז הלוח את המילים "הכנסת אורחים", בקשו מהתלמידים להעלות אסוציאציות בנוגע למילים אלו וציירו שמש-אסוציאציות.
- שאלו את התלמידים:

  • מה אתם יכולים ללמוד מאסוציאציות אלה על הערך 'הכנסת אורחים'?
  • מה משמעותו של ערך זה עבורכם?  

- בקשו מהתלמידים להיזכר בחוויה אישית שלהם, בתור אורחים ובתור מארחים.

בתור אורח:
א. האם החוויה הייתה נעימה? אם כן, מה גרם לחוויה להיות כזו?
ב. האם אתם אוהבים להתארח?
ג. לְמה אתם זקוקים בתור אורחים?
ד. אצל מי הייתם רוצים להתארח?
ה. השלימו: "כשאני זוכה לאירוח טוב אני מרגיש..."

בתור מארח:
א. את מי אירחתם? כיצד אירחתם?
ב. האם החוויה הייתה נעימה?
ג. מה עשיתם כדי שהחוויה תהיה נעימה?
ד. מה רציתם שהאורח ירגיש?
ה. השלימו: "כשאני זוכה לארח בצורה טובה אני מרגיש..."

נקודות לדיון ולשיח במליאה
1. אִם בַּשַּעַר יֵש אוֹרֵחַ שֵנָּחַת מֵעֵבֶר יָם...

א. על איזה אורח השיר מדבר?
ב. האם יש הבדל אם האורח בא מרחוק או מקרוב?
ג. כיצד אתם מרגישים כלפי אורח שבא מרחוק?
ד. כיצד תתכוננו לקראת בואו? מה תכינו? מה תרצו שירגיש?

2. מָה נַצִּיע לַאורֵחַ בְּבוֹאוֹ מִשָּם?...

א. מה מציעים לאורח בשיר?
ב. שימו לב: בשיר מפורטים שני רכיבי קישוט התורמים לאווירת האירוח, ושני רכיבים השייכים לארוחה. מה מאפיין את ארבעת הדברים הללו? מה הם מסמלים? איזו תחושה הם יוצרים?
ג. מה אתם מרגישים כלפי הפשטות הזו?
ד. חשבו על רכיבים נוספים המתאימים לאירוח אשר יכולים לייצר תחושה דומה.

3. זֶה מָה שֶיֵּש...

א. מה אומרות מילים אלה למארח באשר לדרך שבה עליו לארח?
ב. האם אתם מזדהים עם מסר זה?

4. שֵב אִתָּנוּ כָּאן... שֵב אִתָּנו, זֶה הַבַּית... שֵב אִתָּנו כְּבֵן בַּית לא כְּהֵלֶךְ זָר...

א. מה מבקש השיר להדגיש באמצעות השימוש החוזר ונשנה במילים "שב אתנו... זה הבית "?
ב. איזו תחושה מבקש המארח להעביר לאורח דרך הכנסת האורחים שלו?
ג. האם רצון זה מוכר לכם בתור מארחים?
ד. האם שמעתם, בתור אורחים, את המילים: "תרגיש בבית"? אילו תחושות ואילו מחשבות עוררו בכם מילים אלה?

5. זֶה הַבַּית... תְּרִיס פָּתוּחַ לַמִּדְבָּר...

א. כיצד מנסה המארח להעביר לאורח תחושה של ביתיות?
ב. מה מסמל התריס הפתוח?
ג. האם יש משמעות לכך שהוא פתוח דווקא למדבר?

6. וְהַלֵּב הָזֶּה הַפֶּתִי שֶאַף פַּעַם לא יַחְכִּים, שוּב נִדְלַק וְשוּב הֵרִיע אֶל הַמֶּרְחָקים...

א. בית זה מדבר על אפשרות של אכזבה לאחר התכונה הרבה לקראת בואו של האורח. תארו במילים שלכם את דברי המשוררת, ממה היא מאוכזבת?
ב. האם חשתם אי פעם אכזבה בעקבות אירוח של חבר או מכר? תארו מה התרחש במהלך האירוח. אילו מחשבות ותחושות ליוו את החוויה?

7. הָאוֹרְחִים הוֹלְכִים הַבַּיְתָה...

א. איזו הרגשה הותירו אחריהם המארחים לאחר שעזבו? 
ב. כיצד באה לידי ביטוי הרגשה זו בתיאור הבית? (צטטו מהשיר והוסיפו דוגמאות משלכם).

 פעילות בדרמה
1. בקשו מהתלמידים להביא לכיתה פרטי לבוש, אביזרי תחפושת וחפצים מתאימים.
2. הכינו מראש כרטיסיות ובהן רשומים מעמדים שונים הקשורים באירוח (כמפורט למטה).
3. חלקו את תלמידי הכיתה לקבוצות ותנו לכל קבוצה כרטיס ובו תיאור מעמד של אירוח.
4. בקשו מהתלמידים להמחיז את המעמד, משלב ההכנות לאירוח ועד לאחר סיום הביקור.
5. בסוף ההצגה בקשו מכל תלמיד לתאר איך הרגיש בתפקיד שמילא: מה היה לו קל, מה היה לו קשה, לְמה עוד היה זקוק, מה התחדש לו מתהליך זה בכל הנוגע להכנסת אורחים.

הצעות למעמדים הקשורים באירוח:
אירוח חבר שמבקר כמעט בכל יום.

  • משפחתכם מארחת בני דודים רחוקים מחו"ל שטרם פגשתם.
  • משפחה מתארחת בבית מלון.
  • בני זוג שצועדים ב"שביל ישראל" מתארחים אצל "מלאכי השביל".
  • במפגש בין כיתות ממקומות שונים בארץ מארחים ילדי המקום בביתם לראשונה תלמידים בני גילם.
  • משפחתכם מארחת משפחת עולים – אחת מפעילויות הקליטה בקהילה.
  • משפחתכם מארחת חיילים שמשרתים בקרבת מקום.

 

  • יש הסבורים שנעמי שמר כתבה שיר זה במחשבה על העולים שהגיעו לארץ בשנות השמונים. אם אתם בוחרים לפרש את השיר בכיוון זה, עליכם לתת משמעות נוספת לדיון בבתים מסוימים בשיר, למשל בתים ב' וג'.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לדיון ולשיח בכיתה בשילוב הפעלות
השיר  "האורח”  עוסק בערך 'הכנסת אורחים'. אורח הוא אדם המגיע לביקור בביתו של אדם אחר, לפעמים  הוא בא לזמן קצר, ולפעמים למשך זמן ארוך יותר.
ערך 'הכנסת האורחים' הוא ערך מרכזי במסורת היהודית, והוא מן הערכים הקדומים ביותר.
חז"ל דורשים:  גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים, יוֹתֵר מִקַּבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קכ"ז, ע"א).

הם מבססים את דבריהם על הסיפור המקראי שבו מסופר כי בעוד אברהם אבינו עומד ומדבר עם אלוהים, הוא רואה שלושה אנשים (שהיו למעשה שלושה מלאכים) באים לקראתו. אברהם אבינו מבקש מהאל להפסיק  את השיחה לפי שעה,  כדי להתפנות לטפל באורחים. אולי הם רעבים או שמא תעו בדרך.  מכאן הסיקו חז"ל שהערך 'הכנסת אורחים' הוא חשוב ומשמעותי יותר מכל דבר אחר, אפילו מהשיחה עם האל. הדובר בשיר מספר על הגעתו של האורח ושואל (אולי כמו אברהם אבינו)  מָה נַצִּיעַ לָאוֹרֵחַ בְּבוֹאוֹ מִשָּׁם? 


ערכים מובילים בתרבות יהודית ישראלית: הכנסת אורחים, ואהבת לרעך כמוך, ערבות הדדית, אחריות ומחויבות.


 

פעילות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. קראו עם הילדים את השיר ובררו איתם:
א. אילו דברים מוצעים בפזמון לאורח ( למשל טנא ירוק- מדוע הוא ירוק? מה אפשר להכניס לטנא ולהציע לאורח?  מדוע פרח לבן, פת לחם או יין אדום?) מה הם מסמלים?
ב. מה משמעותו של המשפט בבית שני  שֵׁב אִתָּנוּ כְּבֶן-בַּיִת לֹא כְהֵלֶךְ [נווד, חסר בית] זָר?

2. שאלו את התלמידים:
א. כיצד המארחים מרגישים בעקבות האירוח?
ב. כיצד המארחים רוצים שהאורח ירגיש?

3. ספרו לתלמידים את סיפור אברהם ושלושת האנשים (מלאכים) והסבירו את אמירת חז"ל המלווה שיר זה: גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים, יוֹתֵר מִקַּבָּלַת פְּנֵי הַשְּכִינָה. הסבירו  מהי השכינה (המושג שְׁכִינָה במקורות היא ההתגלות האלוהית בעולם. שם הפעולה "שכינה" נגזר מהשורש שכ"נ ,'לשכון'.) שאלו את התלמידים:
א. האם אתם מסכימים עם אמירת חז"ל?  נמקו תשובתכם.
ב. האם אמירת חז"ל באה לידי ביטוי בשיר? אם כן, כיצד?

כיתות ג-ד (השיר יחולק לתלמידים)
1. הזכירו לתלמידים את סיפור אברהם ושלושת האנשים (מלאכים) והסבירו את אמירת חז"ל המלווה שיר זה: גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים, יוֹתֵר מִקַּבָּלַת פְּנֵי שׁכינָה (שְכינָה: "השכינה" היא ההתגלות האלוהית בעולם.  שם הפעולה "שכינה" נגזר מהשורש שכ"נ ,'לשכון'.)
דונו בכיתה במשמעות של  "קבלת"  פני השכינה:
א. מדוע מדגישים חז"ל את ערך 'הכנסת אורחים' וטוענים שהוא גדול וחשוב מכל דבר אחר? האם אתם מסכימים עם אמירת חז"ל?
ב. אילו משפטים בשיר מבטאים יותר מכול הכנסת אורחים ראויה לשמה? סמנו משפטים אלה. ציינו משפט אחד שנוגע לכם באופן  מיוחד.

  • מהו המשפט שנבחר ומדוע?
  • מה אפשר ללמוד מכל משפט על הערך "הכנסת אורחים" (הנכונות לפתוח את הבית לאנשים מבחוץ, הגשת  תקרובת או ארוחה, הענקת תחושת בית,  התעניינות אישית באורח, אירוח לזמן בלתי מוגבל, ועוד.)

2. פעילות יצירה:
- בקשו מהתלמידים להביא מהבית קופסאות קרטון (קופסת נעלים, קופסאות קורנפלקס וכדומה) ודאגו לחומרי יצירה (קרטונים, דפים צבעוניים, פלסטלינה, מספריים, דבק ועוד)
- חלקו את התלמידים לקבוצות ובקשו מהם לחשוב על דרכים יצירתיות לבנות מהקופסא שלהם בית   ערוך להכנסת אורחים. בקשו מהם להיזכר באמירת חז"ל  וכן במשפטים שסימנו ובמשפט שנגע להם במיוחד.   
- בסיום עבודות היצירה חזרו למליאה ובקשו מכל קבוצה להסביר מה הוביל אותה לבנות את הבית שבנתה וכיצד הבית מבטא את הערך 'הכנסת אורחים'.

כיתות ה-ו (השיר יחולק לתלמידים)
- המילה אוֹרֵחַ נגזרת מהמילה - אוֹרַח, שפירושה: דרך. עובר-אורַח הוא אדם ההולך בדרך, ו'אוֹרֵחַ' הוא מי שהולך בדרך, דופק בדלת ומבקש שיקבלו אותו לזמן מה. כתבו על הלוח את שתי המילים: אוֹרֵחַ ו- אוֹרַח

  • הסבירו את משמעות המילים.
  • שאלו את התלמידים מדוע לדעתם המילים אוֹרֵחַ ואוֹרַח הם נגזרת של אותו שורש? מה המשותף בין   'אורח' ובין 'דרך'?

- בקשו מהתלמידים לסמן את המילים או הביטויים היוצרים קשר בין 'אורח' לדרך.
כשאנו מדברים על אורח חיים אנו מתכוונים לדרך שבה אדם או קבוצת אנשים חיים את חייהם היומיומיים. בקשו מהתלמידים לתאר את אורח החיים שלהם (ההתנהלות היומיומית, חוגים, ספורט מזון ועוד).
קראו בכיתה את אמירת חז"ל המלווה שיר זה

  • בקשו מהתלמידים להסביר אמירה זו של חז"ל 
  • הדגישו את העניין הלשוני הטמון במילה "אוֹרֵחַ" והציעו לתלמידים לתת פרשנות נוספת לאִמרה.   
  • על פי חז"ל 'הכנסת אורחים' צריכה להיות אוֹרַח חיים, כלומר דרך חיים. האם התלמידים מסכימים עם אמירה זו?

- בחנו עם התלמידים:

  •  המשמעות של אמירה זו? (שם הפעולה "שכינה" נגזר מהשורש שכ"נ ,'לשכון'.  שְׁכִינָה במקורות היא ההתגלות האלוהית בעולם.) האם יש בה ייחוד? אם כן מהו?
  • מה אומרת האמרה גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים, יוֹתֵר מִקַּבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה בעולם התוכן שלהם?

 


לסיכום:

  • בחנו את הערך 'הכנסת אורחים'
  • מן המקורות: זיהינו את הסיפור הקדום על אברהם ושלושת המלאכים המעיד על חשיבות הערך 'הכנסת אורחים' כבר בראשית עיצובה של המסורת והתרבות היהודית .
    הצגנו את מאמר חז"ל "גדולה  הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה" בקשר עם הסיפור על אברהם אבינו.
  • בדקנו את הקשר בין המושגים: אורח, מארח ואוֹרַח, שעליהן בנוי הערך 'הכנסת אורחים'. 

 

 

 

זרקור מוזיקלי

פעילויות במליאה ובקבוצות במרחב הכיתה – לפי קבוצות גיל

נעמי שמר כתבה את השיר  במיוחד עבור מופע של להקת "הכל עובר חביבי" בשנת 1984, לציון עשור לפעילותה. כל שירי המופע מכונסים גם באלבום בשם זה. השיר בעל מבנה פשוט (סטרופי), הבתים מאופיינים במקצבים סינקופליים ואילו המקצב של הפזמון פשוט יותר  ומעניק תחושה של ביטחון ויציבות. בדרך זו מובלט ערך הכנסת האורחים, בעיקר באמצעות  ההדגשה על צמד המילים "פת במלח".


ערכים נוספים בשיר: זיקה למורשת, זיקה לעם ולארץ, .


 

פעילויות לפי קבוצות גיל

כתות א-ב
1. לפני  שהצגתם את  מילות השיר בפני התלמידים, ציירו שער במרכז הלוח ומסביבו כתבו מילים שונות (ציורים/כרטיסים). מומלץ לבחור במילים המופיעות בשיר ובמילים אחרות שאינן מופיעות בשיר: אורח, ים, טנא, פרח, יין, תריס, בית וכו'.
בקשו מהתלמידים להאזין לשיר:

  • מדוע צויר שער ואיזה ערך הוא מייצג?
  • אלו מהמילים הרשומות על הלוח יכנסו בשער?
  • האם יש פזמון חוזר?
  • אילו מהמילים הרשומות על הלוח מופיעות בפזמון ואילובבתים?

2. הכינו סרטים בשלושה צבעים, חלקו את הכיתה לשתי קבוצות: קבוצת הבתים וקבוצת הפזמון. כל אחד מתלמידי הבתים  יקבל מילה מן השיר (מרשימת המילים שלעיל) ותלמידי הפזמון יקבלו סרט צבעוני (בשלושה צבעים) ירוק ) טנא), לבן (פרח), אדום (יין). שני תלמידים ייִצרו שער  בהרמת ידיים.
השמיעו שוב את השיר:

  •  תלמידי הבתים יעברו דרך השער כשיושמעו המילים שבידיהם.
  •  התלמידים שבידיהם סרטים יעברו דרך השער לפי הצבע המוזכר בשיר.
  • אפשרו לתלמידים להתחלף בתפקידים ולהתנסות בהאזנה  פעם לבתי השיר, ופעם לפזמון .

3. בקשו מהתלמידים לדקלם את הפזמון על פי המקצב, עד המשפט "זה מה שיש".
הציגו והקישו את שתי תבניות המקצב האלה: 

  • בקשו מהתלמידים להתאים את תבניות המקצב למשפט הנכון בשיר כשהם מתנסים בהקשת המקצבים.
  • פעילות בקבוצות:  חלקו את בתי השיר והפזמונים בין הקבוצות, אפשרו לתלמידים ללוות את השיר בכלי הקשה על פי ליווי שחיברו בעצמם או ליווי שהמורה תחבר בהתאמה לתבניות המקצב של השיר.
  • בקשו להדגיש בליווי את צמד המילים: "פת במלח".
  • אפשרו לכל קבוצה להופיע בתורה עם הליווי שחיברה.

כתות ג-ד
1. לפני שהצגתם את מילות השיר בפני התלמידים, חלקו לתלמידים דף שבמרכזו מצויר שער. מתחת לשער יהיה מחסן מילים ובו  מילים הלקוחות מן שיר וגם מילים אחרות לדוגמא: אורח, ים, מדבר, בית, טנא, פרח, שמש, שדה וכו'
בקשו מהתלמידים להאזין לשיר ולענות:

  • מדוע צויר שער ואיזה ערך הוא מייצג?
  • בקשו  לכתוב בתוך השער רק את המילים שהוזכרו בשיר.
  • בקשו לערוך טבלה ולמיין מילים שהופיעו בפזמון ומילים שהופיעו בבתי השיר.

2. בקשו מהתלמידים לדקלם את פזמון השיר על פי המקצב :"טנא ירוק, פרח לבן..."

  • שאלו את התלמידים איזה צמד מילים מודגש? מדוע?
  • הכינו  5 כרטיסים עם תבניות המקצב של הפזמון ( ללא "שב אתנו כאן").

  • בקשו מהתלמידים לסדר את הכרטיסים על פי הסדר הנכון .
  • פעילות בקבוצות: חלקו את בתי השיר והפזמונים בין הקבוצות. אפשרו לתלמידים ללוות את השיר בכלי הקשה על פי ליווי שחיברו או ליווי שהמורה תחבר, בהתאמה  לתבניות המקצב.
  • אפשרו לכל קבוצה להופיע בתורה עם הלווי שחיברה.

כתות ה-ו
1. בקשו מהתלמידים להתבונן בתווי השיר:

  • אילו תיבות חוזרות על עצמן בשיר?
  • אילו מרווחים מאפיינים את המלודיה?
  • בקשו לסמן את השתקים, מה תפקידם במנגינה?
  • איזה צמד מילים מודגש בפזמון? מדוע?
  • באילו אמצעים מוזיקליים משיגה נעמי שמר הדגשה זו?

2. חלקו לתלמידים דף עם מילות השיר, השמיעו להם את השיר בביצוע "הכל עובר חביבי":

  • בקשו לסמן תוך כדי האזנה לשיר מי מבצע בכל פעם: סולו/ יחד.
  • בקשו לציין האם מבנה זה חוזר לכל אורך השיר או משתנה בחלקים השונים של השיר?
  • בקשו לבצע את השיר על פי מבנה זה .
  • באיזה מקום בשיר יש תחושה של הגעה לשיא? אילו מרכיבים מוזיקליים יוצרים תחושה זו?

 


מה למדנו?

  • הבחנה בפיסוק המוזיקלי בשיר
  • זיהוי מבנה השיר והבחנה בין בית לפזמון
  • ביצוע בשירה ובליווי של כלי הקשה
  • הבחנה בתבנית מקצב חוזרת
  • הבנת הקשר בין טקסט לבין הלחן
  • תפקודיו של אלמנט השתק
  • מעקב אחר תבניות המקצב  בפזמון 
  • עבודת צוות בנגינה משותפת
  • הסקת מסקנות מתמונת תווים

 

 

 

 

הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד. (תהילים קל"ג, א)         

אודות השיר
השיר עוסק במשמעות הערך והמושג 'יחד' .
השיר נכתב בשנת 1985 לסרט המוסיקלי "שוברים". בשיר מוצגת מערכת ההפכים של ביחד ולחוד. יחד- "כן ללכת יחד אל האור",  אל מול האדם הרגיל שבשגרת חייו הוא חי ופועל ביחידות ואולי בבדידות "מה אני? אני רק בן אדם". 
מאיר בנאי מלחין השיר ומבצעו בסרט, שיחק בסרט דמות המכונה "שַׁפשַׁף", ולכן השיר נקרא "שירו של שפשף".

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

השיר "שירו של שפשף" מאפשר שיח על ה"אני" של כל אחד מאתנו אל מול כוחו של ה"ביחד".

מה אני, אני רק בן אדם
אני חי ועובד כמו כולם.

השיר פותח ב"אני" - "מה אני?"
המשמעות של אני לפני אנחנו.. עוד לפני ביחד - "מה אני?" זאת הזדמנות לשיח בנושא אני (היחיד) ומה אני מביא לביחד.
האם כל "אני" יכול להיות "ביחד"?
"אני חי ועובד כמו כולם" - מסר של פשטות.. אני חי.. עובד.. כמו כולם.. הייחודיות לא נוכחת באני היחיד בשיר זה, כי אם בעוצמת הביחד.
ניתן להתבונן על כך מפריזמת כוח היחיד ומפריזמת ריבוי היחידים לביחד גדול וחזק.
האם קבוצה של חלשים יכולה להפוך ליחד חזק?
האם קבוצה של יחידים חזקים יכולה להפוך לביחד?
האם שונות בין אנשים יכולה לבוא לידי ביטוי ביחד?
האם חשוב לנו יותר האני או הביחד? מתי אני בוחר/ת ב"אני" ומתי ב"ביחד"?
האם קולי הייחודי יישמע בביחד?

לא מבין מה קורה וחושב
מי שומע את מה שבלב

אני כיחיד לא מבין: מי שומע את היחיד? את מה שבלבו?
האם יש לנו כקבוצה יותר כוח לגרום שיקשיבו למה שבלבנו?
האם אני יכול לומר את שבלבי ביחד? האם יהיה מי שיקשיב וישמע את מה שבלב אחד בקבוצה?

הכוונה נותנת אמונה

הכוונה למה? למה אני מתכוון? ומדוע כשיש לנו כוונה אנו חשים באמונה?
האמונה קיימת באופיינו או נרכשת?
האם יכול להיות שכשיש לנו משימה, מטרה (כוונה), אנו מדויקים יותר? מצליחים יותר? מאמינים ביכולתנו להצליח?

ואם רק נסתכל אם לא ניבהל
ונראה לעולם שביחד כולם
יחד כן ללכת יחד
כן ללכת יחד אל האור
יחד זה הזמן ביחד
ואיתך ביחד לאהוב.

ואם רק נסתכל.. אם לא ניבהל, על מה נסתכל? על הסובבים אותנו? על עצמנו כיחידים? כחברה?
ולמה ניבהל? האם הביחד, יכול גם להבהיל? להוביל למקומות מסוכנים?
ונראה לעולם שביחד כולם,  מה העולם יראה? כוח? עוצמה? האם העולם יכול לראות גם את היחיד? או רק את הביחד?
ללכת יחד אל האור, מהו המקום המואר הזה? זה שאין בו חשכה? זה שנלך אליו ביחד בכיוון הנכון והמואר?
זה הזמן ביחד, יש זמן לביחד וזמן לבד? מהם הזמנים שבהם אנחנו מעדיפים להיות ביחד ומתי אנחנו מעדיפים את הלבד שלנו?
מה נרוויח בזמן הזה מהביחד?

אין לי פחד ויש לי תחושה
שהדרך תהיה לי קשה

למרות הידיעה שלעתים עומדים בפנינו מכשולים, הדובר בשיר מתאר שאינו מפחד.
האם כולנו? האם הידיעה שיש מכשול (הדרך הקשה הצפויה) מפחידה? מה אנחנו יכולים לעשות כדי לא לפחד? איך אנו יכולים לחזק את התחושות שלנו בנוגע ליכולת שלנו להתמודד?
כמה אנו קשובים לתחושות שלנו? כשהן מחזקות, הן מעודדות אותנו ונותנות לנו ביטחון, אך כשהן תחושות פחות טובות, כיצד נוכל להמירן בתחושות חיוביות, מנחמות ומחזקות?
מהו מאגר הכוחות האישיים שלנו להתמודדות מיטבית מול קשיים?

 

משחק תנועות –  גלה את היחיד בקבוצה ואת כוחה של הקבוצה אל מול היחיד
כולם יושבים במעגל, תלמיד אחד נבחר ומוצא אל מחוץ לכיתה לדקה אחת. כאשר הוא לא רואה ולא שומע את מה שקורה במעגל, בוחרים מישהו שיעשה תנועות. כאשר התלמיד שיצא מהמעגל חוזר לכיתה, התלמיד שנבחר לעשות את התנועות מתחיל לעשות תנועות וכולם מחקים אותו, עד שהתלמיד מחוץ למעגל מוצא את החניך שהתחיל את התנועות.

בסיום המשחק יתנהל דיון על מיקום היחיד בקבוצה. מי מוביל קבוצה? איך נבחר מוביל? האם התנדב? מה אנחנו מחקים? מי מצליח להיות מובל בקבוצה ומי מנסה לקבוע חוקים חדשים?

כוחה של הקבוצה - מה אני יודע על המתרחש בקבוצה עם הצטרפותי לביחד? רמזים חברתיים, הבנת סיטואציה חברתית שאני נכנס  אליה מבלי להכיר את הכוחות הפועלים בה. כשאני רוצה להצטרף למהלך קבוצתי מה נדרש ממני? להיות אני? להשמיע את הקול שלי? או לקבל את המתרחש בקבוצה? לחקות את החברים בקבוצה?

אם אחד המשתתפים בוחר שלא להתנהל על פי חוקי המנהיג בקבוצה, מה יהיו התגובות כלפיו? הרי זה משבש את ההבנה מיהו המנהיג.

בחירות אישיות בקבוצה, על מה אני מוותר ומה אני מרוויח?

האם קבוצה היא כוח חיובי תמיד? האם לביחד יש כוח רב ומשמעותי יותר מהלבד? כמה ביטחון נותנת לי הקבוצה הגדולה? האם יש לי קבוצת השתייכות בכיתה? האם אני מרגיש בטוח בקבוצת הכיתה שלי? האם כולם עושים אותן התנועות, או שיש מקום לייחודיות ולמקוריות שלי?

 

לפוצץ את הבלון  - "ונראה לעולם שביחד כולם.."
מטרת המשימה היא להדגים את כוחה של הקבוצה לעומת כוחו של היחיד.
תלמיד אחד מתנדב לאחוז בבלון ולשמור עליו.
מטרת התלמידים האחרים היא לפוצץ את הבלון במהירות האפשרית.
כאשר הקבוצה מצליחה, מגייסים עוד שלושה תלמידים לעזרת האוחז בבלון עם בלון מנופח חדש. כך הלאה עד אשר כל הכיתה שומרת על הבלון מול תלמיד אחד שמנסה לפוצץ את הבלון.

מובן שכאשר המצב הוא אחד מול רבים, הקבוצה תנצח את היחיד מהר מאוד, עד שהמצב מתהפך והיכולת של היחיד מול הקבוצה אינה מאפשרת ליחיד להגיע לבלון ולפוצץ אותו.

לאחר ההדגמה ייערך דיון בכיתה, שבו ניתן להיעזר בשאלות מכוונות:

  • מה הבנתם מההדגמה?
  • מה אתם חושבים שהיה המסר?
  • מה הבלון יכול לסמל?
  • איך הרגשתם כשהייתם צריכים לשמור לבד/ביחד על הבלון? ההרגשה הייתה אחרת?
  • האם יש קושי לעמוד מול קבוצה?
  • מה התנאים להצלחת היחיד מול קבוצה?
  • מדוע חשוב שלקבוצה יהיה כוח קבוצתי?
  • מאין אתם חושבים שמגיעה העוצמה של קבוצה?
  • האם ההדגמה הזו עוררה בכם זיכרון של מקרה אישי?

 

"כן ללכת יחד אל האור ...יחד זה הזמן שיחד"
חשיפה למשפט "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך" הבעל שם טוב

היכנסו לחדר חשוך, כל תלמיד יקבל נר או פנס וידליק אותו לפי סדר העמידה. ככל שיותר ילדים יצטרפו יהיה האור חזק יותר.
פעילות זו מוסברת לתלמידים ונעשית בשקט מוחלט. בתום הפעילות ישוחחו התלמידים על כוחו הגדול של האור הקבוצתי.

זרקור בתרבות יהודית ישראלית

השיר עוסק במשמעות המושג "יחד". הוא נכתב לסרט מוסיקלי בשם "שוברים" (1985), העוסק בקבוצת שחקנים המגיעים לנגב כדי לצלם סרט דל תקציב, ונאלצים להתמודד יחד עם אילוצים וקשיים למיניהם. מאיר בנאי מלחין השיר ומבצעו בסרט, השתתף בו גם כשחקן, ודמותו נקראה "שפשף", ומכאן שם השיר.

ה"יחד" (המילה החוזרת בשיר)  עולה בשיר בשני היבטים ומעגלים: היבט חברתי-קהילתי-לאומי ("ונַראה לעולם שביחד כולם, אז יחד, כן ללכת יחד ...") , ובהיבט האישי-זוגי ("ואיתך ביחד לאהוב"). ה"יחד" מוצג בשיר בהנגדה לשגרת חייו של אדם, שחי ביחידות ואולי בבדידות: "מה אני? אני רק בן אדם, אני חי ועובד כמו כולם...".  בשיר מובעת העמדה שה"יחד" הוא כוח, הוא מסמל התאחדות המובילה לעשייה משותפת, להתגברות על קשיים ולהתקדמות משמעותית, וכן מעצימה את האיש היחיד.


ערכים מובילים לפי תוכנית הלימודים בתרבות יהודית-ישראלית שהשיר עומד בזיקה אליהם:  "ואהבת לרעך כמוך", ערך החברות, ערבות הדדית

האמרה מארון הספרים היהודי המלווה את השיר לקוחה מספר תהילים (פסוק שהוא בעצמו שיר): "הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד" (תהלים קלג א).


1. נשוחח עם התלמידים

  • מהם הדברים הנכונים מבחינתם לעשות ביחד (דוגמאות והסבר)?
  • אלו דברים מעדיפים לעשות לבד (דוגמאות והסבר)?
  • כיצד קשור השיר לערך "ואהבת לרעך כמוך"?

2. נחלק את השיר לתלמידים

  • מה הפרשנות שמציע מחבר השיר למושג "יחד"? האם אתם מסכימים עם פרשנות זו? מדוע?

3. "הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד" (תהילים קלג א)

  • התלמידים יסבירו במילים שלהם את הפסוק.
  • האם הם מסכימים עם הרעיון המובא בפסוק? האם זה נעים "לשבת" יחד? האם תמיד זה נעים, האם זה נעים עם כל אחד?

העשרה
נציע לתלמידים הסבר נוסף על המילה "יחד", על דרך הרמז. המילה יחד היא גם ראשי תיבות של המילים "יש חילוקי דעות", ומכאן הסבר הפסוק: הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, כלומר: גם כשיש חילוקי דעות.

  • התלמידים יספרו על חילוקי דעות או על מריבות עם חברים. האם הם עדיין "יישבו ביחד" ו/או ייפרדו?
  • התלמידים יציעו הצעות כיצד אפשר לשמור על ה"ביחד", למרות ואולי בזכות חילוקי הדעות.

 

זרקור מוזיקלי

  • התלמידים יאזינו לשיר בביצועו של מאיר בנאי ויתארו את השינויים שחלים בשיר (עליהם להתייחס לתזמור, לאינטונציה, לעוצמה).
  • איזו מילה בחר המלחין להבליט? מדוע הוא בחר במילה זו דווקא וכיצד הוא מבליט אותה?
  • במנגינת הבית התנועה המלודית היא ברובה בירידה ולעומת זאת בפזמון יש תחושה של טיפוס ועלייה מתמדת. האם הלחן משרת את הטקסט?
  • התלמידים יאזינו לשיר "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" (לחן עממי). מה אופיו של השיר? התלמידים ישוו בין תחושת ה"יחד" ב"שירו של שפשף" ובין תחושת היחד בשיר "הנה מה טוב ומה נעים".

 

Please rotate Your Device
In Portrait Mode.

You are using an outdated version of Internet Explorer. For better user experience, please, upgrade your browser.