שיר של יום - ירושלים

סימנייה

prev page next page

 

 

"יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה, כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" – עיר שהיא עושה כל ישראל חברים. (תהילים קכ"ב, ג; תלמוד ירושלמי, חגיגה, דף ב, ו)

 

אודות השיר
השיר מתאר תמונות מן העיר העתיקה בירושלים, על שלל הקולות, הצלילים, הריחות, הטעמים והמראות המיוחדים לה. התמונות השונות משקפות את הדתות, העדות והתרבויות השונות החיות בעיר זו לצד זו, ולעתים גם זו בתוך זו, עד ש"הכול כמו סלט": נוצרים, מוסלמים ויהודים; אשכנזים ומזרחיים; קולות המתפללים השונים וקולות הרוכלים בשוק; קדושה והנאות החיים;

ברוח זו השיר משלב לא מעט מלים בערבית, וגם שמו – "יא ליל", הוא ביטוי ערבי נפוץ הפותח שירים, בעיקר בשמחות.

ירושלים מתוארת בפסטיבל ססגוני, שניתן לראות דווקא בו – בגלל המגוון המיוחד – את הסיכוי לשלום. כל הבעיות יוכלו להיפתר אם הצדדים השונים ישבו מסביב לשולחן אחד, וכאן הרמז הוא גם לשולחן הדיונים, וגם לאכילה משותפת, המקרבת את הלבבות.

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

 לשיר יא ליל / קובי לוריא

השיר "יא ליל" מאפשר שיח על התמונות השונות המשקפות את הדתות, העדות והתרבויות השונות החיות זו לצד זו, ולעתים גם זו בתוך זו.
השיר מאפשר חשיבה על כך שכל הבעיות יוכלו להיפתר אם הצדדים השונים יישבו מסביב לשולחן אחד. ובשל המגוון המיוחד השיח יכול להעצים את הסיכוי לשלום.

קול פעמונים קורא בעיר העתיקה
קול רוכלים מכריז על כל מיני המתיקה,
ריח תבלינים נישא משוק הבשמים
מור וקינמון ופלפלים ויסמין.

האם זכורה לכם חוויית עיר עתיקה, שבה ריחות שונים ומגוונים המשרים אווירה ייחודית? תארו את הריחות שאתם זוכרים.
אולי חוויית שוק במקום אחר בארץ?

ג'ומעה כאן זה יום שישי ושאבס זה שבת
אי אפשר לצאת מזה, הכול כמו סלט,
מהישיבה עולה תפילה אשכנזית,
על הצריח ממולה קורא המואזין.

אי אפשר לצאת מזה, הכול כמו סלט.. מדוע כמו סלט? ומדוע יש צורך לצאת מזה? אולי כדאי לחוות את המיוחדות שבשוני התרבותי.
האם שוני יכול גם לבלבל? ליצור תחושת אי נוחות? או אולי יש בשוני גם הזדמנות ועניין ייחודי?

יא ליל, יא ליל בבוקר ובליל,
הזמר מתגלגל והוויכוח מתפלפל.
משרד הפנים משרד הביטחון
אחרי הכול כולנו במזרח התיכון.

תארו ויכוח מתפלפל שהייתם שותפים לו בכיתה. מה היה תפקידכם בו? האם היה שוני בסיסי ביניכם ובין האחר/אחרים? כמה תרמה והעצימה  השונות את הוויכוח? מה היה האינטרס של כל אחד מכם? כיצד בחרתם לגשר על הדעות השונות?
האם הצלחתם לגשר על העמדות השונות ולמצוא פתרון מוסכם?

חליפות, כפיות, גלביות ומדים
חוגגים במסעדה של אבו איברהים.
כל הבעיות כולן באות על פתרונן
רק צריך לשבת מסביב לשולחן.

מה מזכיר לכם החלק הזה של השיר (שולחן שבת.. פורים.. משחקי תפקידים...  הצגה.. ).
חישבו על אירוע או על מקום שבו אתם או אחרים ישבתם יחד וכל אחד היה מאוד שונה ומיוחד. מהי התרומה של ישיבה לשיח משותף סביב אותו השולחן לפתרון בעיות?
תארו התנסות שבה הצלחתם ליישב סכסוך/אי הבנה/מחלוקת באמצעות שיח משותף.

 

אחרי הכול כולנו במזרח התיכון... אחרי הכול כולנו מאותה כיתה..
בכיתה שלנו ילדים שונים, דעות שונות, מלבושים שונים, מראה שונה, משפחות שונות..
בכיתה שלנו כשאנחנו חלוקים בדעותינו, למרות השוני והמיוחדות שבכל אחד מאתנו, אנחנו מצליחים ליישב מחלוקות כך: ____________________________________________________________________

____________________________________________________________________

  • מה מאפשר לנו להתפשר?
  • מה מעכב אותנו לפעמים?
  • מהי התרומה של כל אחד מאתנו לפתרון המחלוקת?
  • מה החלק שלי במחלוקת? האם אני מחזיק באותן העמדות בדרך כלל? האם אני משנה את דעותיי בהקשר למחלוקת?
  • האם ככיתה יש לנו כוח לשנות מצבים הדורשים שינוי?
  • באילו מצבים אנחנו מרגישים תחושת ביחד טובה יותר בכיתה?

 

הכול כמו סלט..
דמיינו סלט ארץ ישראלי טעים במיוחד.. בחרו ביצירתיות מטפורית את מרכיבי הסלט האנושיים והרעיוניים המצויים במדינתנו שלנו.

  • אילו מרכיבים יש בסלט הארץ ישראלי?
  • מי תורם מה לטעם של הסלט?
  • אילו תכונות ייחודיות תורם כל מרכיב בסלט?
  • מהם התבלינים הייחודיים לנו?
  • מהי התרומה האישית שלי לסלט הארץ ישראלי?
  • מהי התרומה שלנו ככיתה לסלט הארץ ישראלי?

זרקור על תרבות יהודית ישראלית

השיר מתאר תמונות מן העיר העתיקה בירושלים, על שלל הקולות, הצלילים, הריחות, הטעמים והמראות המיוחדים לה. התמונות השונות משקפות את הדתות, העדות והתרבויות השונות החיות בעיר זו לצד זו, ולעתים גם זו בתוך זו, עד ש"הכול כמו סלט": נוצרים, מוסלמים ויהודים; אשכנזים ומזרחים; קולות המתפללים השונים וקולות הרוכלים בשוק; קדושה והנאות החיים;

ברוח זו השיר משלב לא מעט מילים בערבית, וגם שמו - "יא ליל" - הוא ביטוי ערבי נפוץ הפותח שירים, בעיקר בשמחות.

ירושלים מתוארת כפסטיבל ססגוני, שניתן לראות דווקא בו – בגלל המגוון המיוחד – את הסיכוי לשלום. כל הבעיות יוכלו להיפתר אם הצדדים השונים יישבו מסביב לשולחן אחד, וכאן הרמז הוא גם לשולחן הדיונים, וגם לאכילה משותפת, המקרבת את הלבבות.


ערכים מובילים לפי תוכנית הלימודים בתרבות יהודית ישראלית: השיר מבטא בעיקר את הערך של זיקה לעם ולארץ, ובכלל זה את הזיקה והכיסופים לירושלים, וכן ערכים של מעורבות, סובלנות וקבלת האחר


האמרה המלווה את השיר היא הפסוק ומדרש החכמים שעליו:      "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה, כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" – עִיר שֶׁהִיא עוֹשָׂה כֹּל יִשְׂרָאֵל חָבֵרִים. (תהילים קכ"ב, ג; תלמוד ירושלמי, חגיגה ב' ו')


נברר עם התלמידים

  • מהי משמעותה של כותרת השיר, "יא ליל"?
  • מה אתם מצפים משיר שזאת הכותרת שלו, ומה ניתן ללמוד ממנה?
  • כיצד משתקפת העיר בשיר?
  • אילו דתות ותרבויות נזכרות בשיר?
  • האם לדעתכם יש דתות ותרבויות נוספות ואחרות בירושלים שאינן נזכרות בשיר? פרטו.
  • "עיר שהיא עושה כל ישראל חברים" – האם השיר מתאים לאמרה זו?
  • מהם לדעתכם היחסים בין הדמויות והתרבויות השונות הנזכרות בשיר? האם הם חברים? מה משותף להם, ומה מחלק ביניהם?
  • כיצד באים לידי ביטוי בשיר הן השותפות והן הקושי והמורכבות בירושלים?

 

עבודה בחברותא: "השורה שלי"

  • כל חברותא תקבל דף ובו מילות השיר. כל אחד ממשתתפי החברותא יבחר בשורה בשיר שלדעתו מתארת את ירושלים באופן המדויק ביותר, או מסקרנת אותו ומושכת את תשומת לבו.
  • התלמידים יציגו זה לזה את השורה שבחרו ויסבירו את נימוקיהם לבחירה.
  • החברותא תיצור קולאז' המתייחס לשורות שנבחרו. צירוף הקולאז'ים השונים ליצירה כיתתית ישקף את הריבוי האנושי והתרבותי המתואר בשיר.                                
    עזרים: בריסטולים, ז'ורנאלים, טושים, צבעים, מספריים דבק.
  • (ניתן גם לחלק את הכיתה מראש לפי השורות השונות בשיר. כל חברותא תדון בשורות שקיבלה ותעצב עבורן את הקולאז', וכך יובטח ביטוי לכל מרכיבי השיר).

במליאה

במליאה תציג כל חברותא את הקולאז' שהכינה, וכך ייווצר הקולאז' הכיתתי.
מנהלים דיון:

  • מה היו נקודות הדמיון בין הקולאז'ים?
  • האם ראינו התייחסויות שונות לאותן השורות? מה מקור השוני?
  • איזו שורה זכתה להתייחסות הרבה ביותר? מדוע?
  • מה ניתן ללמוד על ירושלים מתוך הקולאז'ים?

זרקור מוזיקלי

המושג המוזיקלי לאלתור קולי בערבית נקרא:  ליאלי ليالي -  צורה ווקאלית אשר הזמר חוזר בה  על המילים "יא ליל" או "יא עין".

צורה זו מובילה למוואל, שפירושו:אלתור קולי במוזיקה ערבית, המבוצע במסגרת מקאם (סולם) מסוים ועל פי טקסט כתוב, ומשמש הקדמה לשיר באותו מקאם. המוואל מתבצע בקצב חפשי, ללא התחייבות לפעמה. במסגרת המוואל מביא המבצע לידי ביטוי את יכולותיו הקוליות, את יצירתיותו ואת שליטתו ברזי המקאם. המבצע ישלב לרוב במוואל גם מקאמים שכנים, אולם בסופו יחזור אל המקאם הראשי שלו. לעתים יקדים את המוואל חלק אלתורי נוסף המושר למילים "יה לילי יה עיני" (לייאלי), המשמש לו כמבוא.

מוואל עשוי להופיע גם באמצע שיר, כאתנחתא אלתורית באמצע השיר המולחן. במקרים אלה האלתור נעשה לרוב על בסיס מילים מתוך השיר, תוך שמירת הזיקה המוזיקלית למנגינה הסמוכה.

  • התלמידים יתנסו בשירת מוואל (יאלתרו על אחת המילים מתוך השיר).
  • מקצב השיר -  "מצמודי כביר"- תורם את חלקו לאווירה של השיר. התלמידים יבחרו תבניות ריתמיות קבועות וילוו בדרבוקות ו/או בכל כלי הקשה אחר את השיר.
  • השיר מביא את המורכבות והצבעוניות של ירושלים, אך גם רומז ומזמן התייחסות לתקווה -  האם התייחסות זו באה לידי ביטוי בלחן?

 

 

עֲשָׁ‏רָ‏ה קַ‏בִּים יוֹ‏פִי יָ‏רְדוּ‏ לְעוֹ‏לָ‏ם, תִּשְׁעָ‏ה – נָ‏טְלָ‏ה יְרוּ‏שָׁ‏לַ‏יִם, וְאֶ‏חָ‏ד – כֹּ‏ל הָ‏עוֹ‏לָ‏ם כֻּלוֹ. (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ"ט, ע"ב)

אודות השיר
שיר זה הפך כמעט להמנונה הבלתי רשמי של ירושלים, ובעקבות איחוד העיר אחרי מלחמת ששת הימים (יוני 1967) אף הציעו אותו כהמנון מדינת ישראל.

על נסיבות כתיבת השיר כתבה נעמי שמר: "בחורף 1967 פנה אלי גיל אלדמע מ'קול ישראל' (לבקשת טדי קולק, ראש העיר ירושלים דאז) והזמין אצלי שיר על ירושלים. במשך שנים רבות נהגו ב'קול ישראל' לערוך במוצאי יום העצמאות פסטיבל זמר תחרותי, ששודר עד אז ברדיו בלבד (כי הטלוויזיה הגיעה אלינו רק ב-1968). באותה שנה, 1967, חרגו באופן חד פעמי מן הנוהג, והזמינו מחוץ לתחרות גם חמישה שירים אצל מלחינים מקצוענים, שאני הייתי אחת מהם. מאוד התקשיתי בכתיבת השיר, עד שנזכרתי באגדה התלמודית על רבי עקיבא, שהבטיח לרעייתו רחל 'עיר של זהב', כלומר תכשיט של זהב בדמות ירושלים.

לביצוע השיר בחרתי את שולי נתן, מורה-חיילת בת 20, שביצעה את השיר בקול פעמונים עם הגיטרה שלה. השיר כבש את הלבבות כבר בשמיעה ראשונה, ובחצות הלילה, כאשר שולי הוזמנה לבמה שנית, כבר שר אתה הקהל בבנייני האומה את הפזמון החוזר.

אותה שעה החלו הדברים להתגלגל לקראת מלחמה, ואחרי שלושה שבועות, כאשר שחררו הצנחנים את הכותל כבר היה בפיהם המנון מוכן. אותו יום 7.6.1967 הוספתי לשיר בית רביעי לכבוד הניצחון."

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

השיר "ירושלים של זהב" מאפשר שיח על אהבת מקום ייחודי וקדוש לנו ולדתות השונות.

אוויר הרים צלול כיין
וריח אורנים
נישא ברוח הערביים
עם קול פעמונים

במה אתם נזכרים? על מה אתם חושבים כאשר אתם שומעים או קוראים את מילות השיר? היזכרו בטיול או בביקור במקום בארץ שבו הרגשתם כך.

העיר אשר בדד יושבת 
ובלבה חומה 

מתי אנחנו מציבים חומה בלבנו? שתפו את חבריכם בסיפורים על מצבים שבהם הרגשתם בדידות, או הצבתם חומה בלבכם.

ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
    

מה לדעתכם רצתה נעמי שמר לספר לנו על ירושלים מתוך הבית הזה?
האם אתם מכירים את החלקים האלה בירושלים? ספרו על טיולים משפחתיים שעשיתם בירושלים.
מתי אנו משתמשים בדימויים של זהב? ונחושת? ואור? ולכל שירייך אני כינור?

איכה יבשו בורות המים
כיכר השוק ריקה
ואין פוקד את הר הבית
בעיר העתיקה.

הכותבת מתארת בדידות וריקנות בעיר, בורות מים שיבשו, כיכר השוק הריקה, ואין פוקד.. האם תחושה זו מוכרת לכם ממקום/מצב כלשהו?

חזרנו אל בורות המים
לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר הבית
בעיר העתיקה.

שורות אלה נכתבו לאחר המלחמה והניצחון. חישבו מה קורה בשיר בשלב הזה. אילו רגשות מתוארים מבעד למילים?
תארו מצב שבו חוויתם רגשות מתחלפים מעצב לשמחה, ומפחד וריקנות לגאווה ואהבה.

אוויר הרים צלול כיין וריח אורנים
נישא ברוח הערביים עם קול פעמונים..

בקשו מהתלמידים להקשיב למילים ולחפש את הרגש שמציף אותם בזמן ההאזנה לניגון ולתוכן המילים בבית הראשון של השיר.
הציעו לתלמידים לצייר את הרגש והתמונה שעולה בעיני רוחם.

ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור..
ירושלים מתוארת כעיר ייחודית של זהב, נחושת ואור.
בקשו מהתלמידים לחשוב על הביקור בירושלים: היכן פגשו בזהב, בנחושת ובאור? אחר כך בקשו מהם לחשוב על היישוב שבו הם מתגוררים. כיצד מטפורות אלה פוגשות אותם ביישובים שבהם הם גרים?
מהם להרגשתם זהב, נחושת ואור בירושלים ובמקום מגוריהם ומה ההבדלים בין היישובים?

זרקור על תרבות יהודית ישראלית

השיר "ירושלים של זהב" הפך כמעט מרגע לידתו לקונצנזוס לאומי, ואף הוצע במשך השנים להחליף את "התקווה" כהמנון המדינה. סיפורו של השיר קשור קשר הדוק בזיכרונות מתקופת מלחמת ששת הימים. השיר בוצע לראשונה במוצאי יום העצמאות, ערב המלחמה, וביטא זיקה וכמיהה עמוקה לירושלים. בעקבות המלחמה אף נוספו לו בתים: "חזרנו אל בורות המים"...  


על נסיבות כתיבת השיר כתבה נעמי שמר: "בחורף 1967 פנה אלי גיל אַלדמָע מ'קול ישראל' (לבקשת טדי קולק, ראש העיר ירושלים דאז) והזמין אצלי שיר על ירושלים. במשך שנים רבות נהגו ב'קול ישראל' לערוך במוצאי יום-העצמאות פסטיבל-זמר תחרותי, ששודר עד אז ברדיו בלבד (כי הטלוויזיה הגיעה אלינו רק ב-1968). אותה שנה, 1967, חרגו באופן חד פעמי מן הנוהג, והזמינו מחוץ לתחרות גם 5 שירים אצל מלחינים מקצוענים, שאני הייתי אחת מהם. מאוד התקשיתי בכתיבת השיר, עד שנזכרתי באגדה התלמודית על רבי עקיבא, שהבטיח לרעייתו רחל 'עיר של זהב', כלומר תכשיט של זהב בדמות ירושלים. לביצוע השיר בחרתי את שולי נתן, מורה-חיילת בת 20, שביצעה את השיר בקול פעמונים עם הגיטרה שלה. השיר כבש את הלבבות כבר בשמיעה ראשונה, ובחצות הלילה, כאשר שולי הוזמנה לבמה שנית, כבר שר אתה הקהל בבנייני האומה את הפזמון החוזר. אותה שעה החלו הדברים להתגלגל לקראת מלחמה, ואחרי 3 שבועות, כאשר שחררו הצנחנים את הכותל כבר היה בפיהם המנון מוכן. אותו יום 7.6.1967 הוספתי לשיר בית רביעי לכבוד הניצחון".

האמרה מארון הספרים המלווה שיר זה היא דברי חז"ל על יופיָה של ירושלים: "עֲשָׁ‏רָ‏ה קַ‏בִּים יוֹ‏פִי יָ‏רְדוּ‏ לְעוֹ‏לָ‏ם, תִּשְׁעָ‏ה נָ‏טְלָ‏ה יְרוּ‏שָׁ‏לַ‏יִם, וְאֶ‏חָ‏דכֹּ‏ל הָ‏עוֹ‏לָ‏ם כֻּלוֹ." (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ"ט, ע"ב) קב = מידת נפח, כמות מסוימת. לפי אמרה זו, יופיָיה של ירושלים עולה, כביכול, עשרת מונים על יופייה של כל עיר אחרת בעולם. האמרה נכתבה כנראה בתקופתו של הורדוס, שבה ירושלים אכן הייתה מן הערים היפות בעולם הרומי (השוו גם לאמרה על המקדש בימים ההם: "מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו" (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נא,ע"ב).)מה כאן קורה עם הסוגריים אולם יש להניח שהיופי האמור במשפט זה מתייחס גם למעלתה וליופייה הרומניים של העיר.


בשיר משוקעים ומהדהדים מושגים מהתרבות היהודית והישראלית.

1. שם השיר: "יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב" - ביטוי זה שאול מסיפור אהבתם של ר' עקיבא ורחל; בימי עוניָים היו ישנים במתבן, ובבוקר היה ר' עקיבא מלקט את התבן משערותיה של אשתו ואומר לה: "לוּ היה לי [כסף], הייתי קונה לך 'ירושלים של זהב'." זה היה תכשיט או זר (אולי כתר) מזהב בדמות חומת ירושלים, שהחתן היה מעניק לכלתו בליל חופתם, שהרי חתן וכלה בליל חופתם דומים למלך ולמלכה. עם זאת, הביטוי קיבל גם משמעות חדשה הקשורה למראה העיר ירושלים באור הזריחה או השקיעה, כשחומותיה וגגותיה זוהרים כאילו עשויים זהב (ובוודאי "כיפת הזהב" שעל הר הבית). 

2. "הָעִיר אֲשֶׁר בָּדָד יוֹשֶׁבֶת"- בשיר יש תיאור טרגי של המציאות של עיר חרבה, בודדת ומנותקת. הביטוי מהדהד את הפסוק הפותח את מגילת החורבן, מגילת איכה: "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם, הָיְתָה כְּאַלְמָנָה..." (כיצד הפכה עיר מרובת תושבים ותוססת לעיר היושבת לבדה, כאלמנה אחרי פטירת בעלה...) נעמי שמר משתמשת בביטוי זה כדי לתאר גם את מצב העיר ערב מלחמת ששת הימים (עיר נצורה, מבודדת).

3. אֵיכָה יָבְשׁוּ בּוֹרוֹת הַמַּיִם -  המשוררת משתמשת כאן במילה "איכה" (איך, בצורה מוארכת, המבטאת קינה). המילה לקוּחה גם היא  מפתיחתהּ של מגילת איכה (וכן מישעיהו א, כא).

4. שאר התיאורים בשיר הם גיאוגרפיים מירושלים ומסביבתה - בורות מים שיבשו, כיכר השוק הריקה מתושביה היהודים, מהר הבית נפקדים שוחריו, במערות שבסלעי ההרים רוחות מייללות, כיוון שהן ריקות מאדם. כיאה לקינה גם הטבע כביכול מצטרף לתיאור הטרגי של ירושלים.

5. לְכָל שִׁירַיִךְ אֲנִי כִּנּוֹר"ביטוי זה הוא בהשראת הפיוט המפורסם של ריה"ל "ציון הלא תשאלי". ר' יהודה הלוי (1141-1075) גדול משוררי ספרד בתקופת "תור הזהב" של יהודי ספרד, רופא ופילוסוף, והפיוט הוא שיר קינה הרווי רגש לאומי ותקווה לגאולת ישראל ולבניין ירושלים. בסיום הבית הראשון של השיר הוא אומר: "לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים, וְעֵת אֶחֱלֹם שִׁיבַת שְׁבוּתֵך – אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ" .

6. "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם"... – הביטוי שאוב מפסוק (תהלים קל"ז: "על נהרות בבל..."), המתאר את אבלם וגעגועיהם של בני ישראל שגלו לבבל אחרי חורבן הבית הראשון. הגולים סירבו לבקשת הבבלים לשיר משירי ציון, והם נשבעים לא לשכוח את ירושלים; הם אף מקבלים עליהם בנדר (וקללה), שאם ישכחו את ירושלים, יינטל הכוח מידם הימנית, ולשונם תדבק לחכם (יהיו כאילמים). פסוק זה התפרסם כיוון שהוא נאמר בחופה ע"י החתן לפני שבירת הכוס (כנראה זכר לחורבן בית המקדש).

7. "כִּי שְׁמֵךְ צוֹרֵב אֶת הַשְּׂפָתַיִם כִּנְשִׁיקַת שָׂרַף" משפט זה שאול מישעיהו (פר' ו'), המספר על חזון שנגלה אליו, ובו הוא מתקדש לנביא. הנביא רואה את ה' יושב עם מועצת שריו, כשהשרפים, כינוי למלאכים, שרים את תהילתו. וכדי להכין את ישעיהו למעמד ההתקדשות הוא עובר טקס טהרה מטומאתו ע"י שרף הלוקח גחלי אש מעל המזבח ומעבירן על שפתיו הטמאות. גחלי האש נוגעות בשפתיו, אך אינן שורפות אלא צורבות אותן קלות כדי לטהרו. נעמי שמר ארגה את טקס ההתקדשות הזה לכדי משפט אלמותי, ובו היא מטהרת כביכול את ישראל כדי להיות ראויה להתקדש עם הכלה ירושלים.

8. "שׁוֹפָר קוֹרֵא בְּהַר הַבַּיִת"השופר ביהדות משמש כדי להקהיל את העם, להתריע ולהזעיק למלחמה; הוא מוזכר במעמד הר סיני ונשמע בימים הנוראים, והנביאים הפכו אותו לסמל בעת "קיבוץ נדחי ישראל", כפי שנאמר בתפילה: "תקע בשופר גדול לחרותנו". 

 


נברר עם התלמידים:

  • כשאנחנו שומעים את השם "ירושלים של זהב", על מה אנו חושבים? ומה אנחנו מרגישים?
  • מתי ביקרנו בירושלים בפעם האחרונה? היכן היינו? מה תחושתנו כשאנו בירושלים?
  • אילו אסוציאציות מעורר בנו שם השיר "ירושלים של זהב"? נסביר בכיתה את המקור לשם השיר.

נאזין לשיר ונחלק לתלמידים את מילות השיר.

  • נשאל על מה מדבר השיר.
  • נבדוק מה יש בירושלים וכיצד היא נראית, לפי מילות השיר.
  • נבקש מהתלמידים לצייר את ירושלים, כפי שהיא מוצגת בשיר.
  • בקשו מהתלמידים לכתוב חיבור או שיר על ביקור אמתי או דמיוני בירושלים.
  • שאלו אותם מדוע לדעתם הפך השיר "ירושלים של זהב" למעין המנון לאומי?

השיר מציג את הכמיהה בת אלפי השנים לירושלים אל מול השיבה אליה בדור האחרון. שני הבתים האחרונים נוספו לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים: "חָזַרְנוּ אֶל... לַשּׁוּק וְלַכִּכָּר, שׁוֹפָר קוֹרֵא בְּהַר-הַבַּיִת... נָשׁוּב נֵרֵד אֶל יַם הַמֶּלַח בְּדֶרֶךְ יְרִיחו". לפניכם כתב ידה של נעמי שמר, שבו כתבה את הבתים הנוספים: 

 

"ירושלים של זהב": טיוטה של השיר בכתב ידה ובפנקסה של המשוררת נעמי שמר, 1967

  • התבוננו בצילום. מה ניתן ללמוד ממנו על נסיבות כתיבת הבתים הללו?
  • מדוע נוספו בתים אלו? מה הם מספרים?

 

"עֲשָׁ‏רָ‏ה קַ‏בִּים יוֹ‏פִי יָ‏רְדוּ‏ לְעוֹ‏לָ‏ם, תִּשְׁעָ‏ה נָ‏טְלָ‏ה יְרוּ‏שָׁ‏לַ‏יִם, וְאֶ‏חָ‏דכֹּ‏ל הָ‏עוֹ‏לָ‏ם כֻּלוֹ."

  • בקשו מהתלמידים להסביר במילים שלהם אמרה זו.
  • גם היום טוענים רבים שירושלים היא מן הערים היפות בעולם. מדוע לדעתכם? האם אתם מסכימים או מתנגדים? הסבירו.
  • התלמידים יציעו הצעות משלהם כיצד ניתן להוסיף על יופיָה של ירושלים.

העשרה
בול: ירושלים של זהב

התבוננו בבול שלפניכם:

בול "ירושלים של זהב"(גיליונות מזכרת), מעצב  אהרון שבו, 2008
באדיבות השירות הבולאי - דואר ישראל.

  • נתאר מה אנו רואים: דמויות, חפצים, טקסטים.
  • התלמידים יסבירו את תוכנו של הבול: כתר הזהב לראשה של הדמות-שם לשיר "ירושלים של זהב", הלקוח מסיפור אהבתם של ר' עקיבא ורחל, ברקע העיר העתיקה והחומה - השראה למראהו של הכתר. עיגול ובמרכזו מאתריה וסמליה של ירושלים ומסביב אנשים אוחזים ידיים - איחוד ואחדות.
  • כיצד בא לידי ביטוי בבול המקור שלמדתם לעיל? (יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּועיר שהיא עושה כל ישראל חברים").
  • התלמידים יסבירו את "סיפורו של הבול": מה הבול מבקש לספר לנו על ירושלים? כיצד קשור הבול למה שנלמד בשיר?

 

נציג את הפסוק מספר תהילים ואת הפרשנות לצדו:
יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו- ורבי יהושע בן לוי מפרש: "עיר שהיא עושה כל ישראל חברים" (תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ג' הלכה ו'). 

הסבר: יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה - כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (תהילים קכב ג). הפסוק הוא מתוך מזמורו של העולה לרגל לירושלים בתקופה שבית המקדש היה קיים. המשורר מתפעל ממראה עיניו ובעיקר מכוח האחדות הלאומית שמתבטא בעיר – בזמן העלייה לרגל ירושלים מרכזת בתוכה את כל שבטי ישראל, ובכך היא מקרבת ומאחדת ביניהם: "ְעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו". חז"ל אף דרשו פסוק זה במילים: "עיר שהיא עושה כל ישראל חברים". לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים, אומץ ביטוי קדום זה והפך לסמל לאיחודה של העיר מחדש.

נברר עם התלמידים:

  • מה אומר הפסוק? איזו פרשנות נתנו לו חכמים?
  • כיצד באה לידי ביטוי אמרה זו בבול?
  • מה הדמיון ומה ההבדל בין התיאור של ירושלים בשיר ובין התיאור שלה כ"עיר שחוברה לה יחדיו"?
  • מה דעתכם, האם ירושלים היא גם היום עיר שמחברת בין אנשים? בין מי למי? כיצד? 

זרקור מוזיקלי

  • איתור הפיסוק המוסיקלי הבולט בשיר  -  משפט פותח ומשפט סוגר – ניתן לעבוד בזוגות כאשר כל אחד מבני הזוג "ממונה" על אחד מהפסוקים בשיר ומתאר אותו (מלודית) בעזרת תנועה.
    בפזמון - שני הילדים מתארים בתנועה את מה שהם מרגישים.
  • בניית הקדמה תזמורתית לפני ביצוע השיר, רצוי בכלי הקשה. בהקדמה צריכה להיבנות אווירת השיר. הדבר ייעשה כמובן רק לאחר ניתוח מילות השיר המזמנות פוטנציאל מוזיקלי, לדוגמה: הרים, פעמונים, חלום, כינור, מייללות רוחות, שופר וכו'.

 

לכיתות ג'-ו'
נוסף על השיחה והביאור של השיר יש להתייחס לקו המלודי שלו:

  • תיאורו בתנועה ובציור תוך התייחסות להבדלים בין הקו המלודי של הבית לקו המלודי של הפזמון.
  • איתור ההבדלים והתייחסות למשמעות הקשר בין המלודיה לטקסט. ניתן לעשות זאת בעזרת צבעי גואש ומכחולים על בריסטול גדול, ולראות ויזואלית את הבתים ואת הפזמון מבחינה מלודית.
  • ציון השיא בשיר והוספת הטקסט מתחת לקו המלודי.

 

לכיתות הגבוהות
השוואת ביצועים ועיבודים:

בהשוואות בין הביצועים  כדאי להתייחס למרכיבי המוסיקה האלה: תזמור, התייחסות לפיסוק מוזיקלי, דינמיקה, בניית אווירה מוזיקלית, הכנה ושיא, קשר בין מילה ולחן.

  • פיתוח יכולתם של התלמידים להסיק מסקנות מתוך הניתוח המוזיקלי ופירוט טעמם האישי בבחירת הביצוע המועדף תוך הנמקה.
  • השוואת השיר לשיר "זאת ירושלים" של איתן פרץ ונחום היימן. הדומה והשונה בהתייחסות המשוררים והמלחינים אל ירושלים מבחינה מוזיקלית ומבחינה טקסטואלית.
  • השוואת השיר לשירו של מאיר אריאל "ירושלים של ברזל". בסוף שנות השישים לאחר מלחמת ששת הימים, כשהארץ עוד הייתה אפופה באופוריה, קם צנחן צעיר, עלה לבמה ושר את השיר "ירושלים של ברזל" כהתרסה לשיר של נעמי שמר "ירושלים של זהב". בשירו דיבר מאיר על כאב המלחמה, אובדן החיילים וההרס, בניגוד לפסטורליה שצוירה בשירה של נעמי שמר. 
    http://www.youtube.com/watch?v=h4QC8ceF1eU
    במשך שנים לא סלחה נעמי שמר למאיר אריאל על השימוש שעשה בשיר שלה.

 

 

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי – בִּמְהֵרָה יָבוֹא אֵלֵינוּ, עִם מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. (פיוט למוצאי שבת)

 

מַּרְצֵעַ כלי לעשיית חורים (בהכנת הנעל)
יִנְווּ
יהיו נאווים, יפים
הַמְּבַשֵּׂר – מבשר הגאולה, המשיח
אֶבֶן הַפִּנָּה
האבן הראשונה של הבניין

אודות השיר
יורם טהרלב המחבר, כתב על השיר: "אחרי מלחמת ששת הימים היה בארץ גל של שירי ניצחון ותהילה.  אבל מתחת לפני השטח החלו לרחוש גם זרמים מיסטיים של אמונה בנסים שקרו לנו. את השיר "על כפיו יביא" כתבתי שנתיים אחרי המלחמה, אבל אני חושב ששורה עליו רוח המסורת היהודית, שהרי אליהו הנביא נחשב למבשר ביאת המשיח. לפני בוא המשיח יבוא אליהו הנביא כדי לבשר את בואו, אחריו יבוא משיח בן יוסף, שייהרג במלחמת גוג ומגוג ורק אחריהם יבוא המשיח האמיתי, משיח בן דוד, ויביא את הגאולה השלמה. זה אחד השירים האהובים עלי, בעיקר בגלל אופיו ה"עממי". הוא מעלה אל פני השטח בעלי מקצועות יומיומיים, שדמותם נזכרת הרבה בשירי העם היהודיים ממזרח אירופה, אך כמעט לא מופיעה בשירים העבריים."

 

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

לשיר על כפיו יביא / יורם טהרלב

השיר "על כפיו יביא" מאפשר שיח על הכמיהה לשינוי ולשיפור מצב נתון.

ברחובנו הצר
גר נגר אחד מוזר
הוא יושב בצריפו
ולא עושה דבר.
איש אינו בא לקנות,
ואין איש מבקר,
ושנתיים שהוא
כבר אינו מנגר.

נסו לדמיין מה עובר על הנגר? מה הוא מרגיש? מה הוא חושב?
מה הייתם יכולים לומר לו אז? היום?

והוא חלום אחד נושא עוד בלבבו
לבנות כיסא לאליהו שיבוא,
על כפיו אותו יביא,
לאליהו הנביא.

למרות בדידותו וחוסר תפקודו, הנגר עדיין חולם. מה מאפשר לו החלום? מה מאפשר לנו לחלום? מתי אנחנו חולמים?
מה המשמעות של נשיאה על כפיים? מתי אנחנו בוחרים לשאת משהו או מישהו על כפיים?

והוא יושב ומחכה לו
כבר שנים חולם הוא שיזכה לו,
על סודו שומר ומחכה לו
מתי כבר יגיע היום.

כבר שנים חולם..  האם חלמתם חלום במשך תקופה ארוכה? מה גורם לחלום להתגשם? מה אנחנו יכולים לעשות כדי שהחלום שלנו יתגשם? האם אנחנו צריכים לחכות שיגיע היום או יכולים לוודא שיגיע?

בירושלים ישנו
איש לגמרי לא צעיר,
שבנה הרבה בתים
בכל פינות העיר
והוא חולם כי, כמו שאת העיר בנה,
יניח למקדש את אבן הפינה.
על כפיו אותה יביא
אליהו הנביא.

איש לגמרי לא צעיר..  מה אנחנו למדים מאנשים מבוגרים מאתנו? האם יש לנו מה ללמוד מהם? ללמד אותם? הם יכולים לתרום לנו מהידע הנצבר שלהם במהלך השנים, ואנחנו יכולים לתרום להם מיכולותינו וממה שלמדנו בעת הזאת.

 

נגר אחד, סנדלר אחד, בנאי אחד..
נגר שחולם לבנות כיסא לאליהו שיבוא..
סנדלר שחולם לתפור נעליים לאליהו הנביא ..
בנאי שחולם להניח את אבן הפינה לבית המקדש, על כפיו אותה יביא לאליהו הנביא...
מה הייתם אתם בוחרים להביא?
חשבו על חפץ, תחושה, מחשבה, ידיעה או עזרה שיכולתם אתם להביא לאליהו הנביא..
ניתן לשתף בשיח חופשי, בציור, ביצירה מגוונת.

 

והוא חלום אחד נושא עוד בלבבו... הכנת לוכד חלומות כיתתי
התלמידים מתיישבים במעגל, ואחד מהם מחזיק חוט צמר. כל אחד בתורו מספר על חלום שהיה לו וזורק את החוט אל תלמיד/ה אחר/ת. כך עד שהחוט עובר אצל כולם. זריקת חוט הצמר מתלמיד לתלמיד תיצור לוכד חלומות במרכז המעגל. תוך כדי הסבב אפשר לפתח שיח קצר על מהות החלומות: מה יקרה אם יגשימו אותם? מדוע זהו החלום שלהם? ממה או ממי הושפעו בבחירתם? איזה סוג של חלומות היו רוצים להגשים ולמה?

 

חשבו על תרומה/למידה משמעותית של אדם המבוגר מכם בשבילכם, בשביל הקרובים לכם, בשביל הקהילה.
שתפו את חבריכם לכיתה בלמידה המשמעותית.

  • מיהו האדם?
  • מה למדתם?
  • היכן נפגשתם? ומתי?
  • האם הייתה לכם היכרות מקדימה? או הייתה זו דמות חדשה בעבורכם?
  • האם שיתפתם אותו בלמידה ובהתרשמות שלכם ממנו?
  • האם בחרתם להודות לו/לה על התרומה/הלמידה?
  • מדוע בחרתם לשתף בסיפור זה דווקא?

זרקור על תרבות יהודית ישראלית

השיר מתאר כמה בעלי מקצוע שלכאורה פרשו ממלאכתם שבשגרה, והם מקדישים את כל זמנם ועמלם לקירוב בואו של אליהו הנביא, שעל פי האמונה יבשר את בוא המשיח.

בשיר מתוארים תנאי חייהם המצומצמים של בעלי המלאכה: הן הנגר והן הסנדלר חיים "ברחובנו הצר", בצריף,  בבדידות, בהסתר ובעוני: "איש אינו בא לקנות, ואין איש מבקר". את לבם ממלא חלום, שעליו הם שומרים בסוד. החלום בא לבטא את אהבתם ומסירותם לעמם ולמסורתו ואת תקוותם לגאולת העם מצרותיו. אהבה ומסירות זו הם מבטאים באמצעות הכישורים המיוחדים שניחנו בהם, בזכות אּומנותם ועמל כפיהם: הנגר חפץ "לבנות כיסא לאליהו" – מעין מהדורה מפוארת של כיסא אליהו הניצב בבתי כנסת (שעליו נערכת ברית המילה, שלפי האמונה העממית אליהו הנביא מבקר בה); הסנדלר מבקש לתפור נעליים שבהן יוכל אליהו לבשר את הגאולה מעל ההרים; והבנאי – להניח את אבן הפינה של המקדש.

דמותו של אליהו היא אפוא מוקד השיר כולו. אליהו נביא ישראל ניבא ופעל בתקופת בית ראשון בממלכת ישראל (בימי אחאב מלך ישראל ואחזיה בנו). על מעשיו ונבואותיו מסופר בתנ"ך בספרי מלכים א'-ב'. הוא מכונה "אליהו התשבי" – על שם עירו תִשְּבָה שבחבל גלעד, מדרום לגולן.

אליהו לחם בקנאות בפולחן האלילי בארץ שהתקיים בימיו, פולחן הבעל והאשרה, ופעל באומץ רב אפילו כנגד המלך אחאב, שחטא בעבודת הבעל ובדיכוי עמו, בעקבות נישואיו לאיזבל בת מלך צידון, שהביאה מארצָהּ מסורת אלילית. אליהו נרדף על ידיהם והיה נע ונד בארץ. בנדודיו מצא מקלט בצידון שבצפון, והגיע עד הר סיני, הר האלוהים, שבדרום מדבר סיני. הוא חולל נִסים, ואירעו לו נִסים והתגלויות אלוהים. אליהו מינה את אלישע כיורשו, ועלה בסערה לשמים, על מרכבת אש. "וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב-אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם" (מלכים ב, ב, יא).

על פי המסורת העממית, קנאותו של אליהו לאלהים התקבלה אפילו על ידי האל בביקורת מסוימת, בעיקר בהאשמתו את העם כי עזבו את ברית ה'. לכן הוא כביכול לא מת אלא עלה בסערה לשמים, ורוחו ממשיכה להסתובב בעולם, כדי להיווכח שוב ושוב שעם ישראל ממשיך לקיים את בריתו עם אלהים. הוא מבקר כביכול באירועים שונים, כגון ברית המילה או ליל הסדר, ולפי אגדות שונות הוא אפילו מתגלה לעתים לחכמים הלומדים תורה או לבני אדם הזקוקים לעזרה (למשל בסיפור "חנהל'ה ושמלת השבת"), והוא כאמור עתיד לבשר על הגאולה (עוד על כך ראו להלן).


לכבודו של אליהו שרים במוצאי שבת בקהילות ישראל רבות את הפיוט שהפזמון החוזר שלו הוא: "אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, בִּמְהֵרָה יָבוֹא אֵלֵינוּ עִם מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד." זוהי גם האמרה המלווה שיר זה.


ערכים מובילים לפי תוכנית הלימודים בתרבות יהודית ישראלית: השיר מבטא בעיקר את הערך של זיקה לעם ולארץ, ובכלל זה את הזיקה והכיסופים לירושלים, וכן את ערכי האחריות והמעורבות, המסורת והחידוש.


בשיר משוקעים ומהדהדים מושגים שונים מהתרבות היהודית והישראלית.

1. כיסא אליהו: כאמור, אליהו הנביא, כפי שהוא מעיד על עצמו, היה נביא קנאי: "וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי-עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל....." (מלכים א', יט י). בפרקי אבות דרבי אלעזר מסופר, כי בתגובה לדברים אלה אמר אלוהים לאליהו: "חָיֵיךָ (לשון שבועה, בחיי האדם) שאין עושין ברית מילה ש[אין] אתה רואה בעיניך". מכאן התקינו (קבעו תקנה) חכמים לעשות כיסא אחד מכובד ל"מלאך הברית" (כך מכונה אליהו הנביא). על פי מסורת זו, מכיוון שאליהו הנביא האשים את העם שעזב את בריתו עם אלוהים, הנביא מוזמן לכל טקסי ברית המילה ושם מראים ומוכיחים לו את הברית בין העם לאלוהיו. בהלכות שולחן ערוך כתוב "נוהגין לעשות כיסא לאליהו שנקרא מלאך הברית, וכשמניחו יאמר בפיו שהוא כיסא אליהו" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רסה, סעיף יא(. [על פי "הפיוט והזמר בתרבות ישראל"].

2. בֵּן עַל הָרִים יִנְווּ (יהיו נווים, יפים) רַגְלֵי הַמְּבַשֵּׂר. אליהו עתיד לחזור ולהשלים את תפקידו, "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְהוָה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם ..." (מלאכי ג, כג-כד). אליהו הנביא נתפס כמבשר הגאולה, והביטוי בשיר הוא ברוח נבואת הנחמה של ישעיהו: "מַה-נָּאווּ עַל-הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיהו נב, ז). אחד הביטויים של הגאולה, לפי המסורת, הוא בניינו מחדש של המקדש, כפי שחוזר הביטוי בפזמון: "ייבנה המקדש".


נערוך דיון:

  • נברר מה התלמידים יודעים על אליהו הנביא, ונשלים ידיעותיהם.
  • מה לדעתם אומרת הכותרת "על כפיו יביא". מי מביא, ואת מה?
  • אילו מקצועות מופעים בשיר, מה עושה כל בעל מקצוע, ולמה הוא מצפה?
  • נברר מה יחסם לאמונה בביאת המשיח? כיצד הם מבינים אמונה זו?
  • "אליהו הנביא, אליהו התשבי"

בררו עם התלמידים מדוע לדעתם שרים על אליהו הנביא דווקא בזמירות של מוצאי השבת. (פזמוני אליהו הנביא מושרים במוצאי שבת, על פי דברי התלמוד במסכת עירובין, שלפיהם אליהו הנביא לא יבוא בערב שבת ולא בשבת. מכאן שהחל ממוצאי שבת הוא הזמן המתאים לצפות לבואו.)

  • ראוי לשים לב להבדלים בין הבתים השונים מבחינת העשייה של בעלי המלאכה, דבר שלעתים מחמיצים: הבית האחרון שונה מעט מקודמיו. בבתים הראשונים בעלי המלאכה פרשו ממלאכתם בעבר, והם ממתינים לבוא המשיח עם הפריט שהכינו לאליהו (כיסא או נעליים). בבית השלישי האיש מתואר כמי שבונה את ירושלים "כבר שבעים שנה". הראשונים רוצים לתת משהו לאליהו: "על כפיו אותה יביא לאליהו הנביא", ואילו השלישי, הבנאי, שבונה בפועל את העיר כל חייו, אמנם מכין כמו חבריו דבר מיוחד, אבן ראשונה לבניין המקדש, אולם אבן זו "על כפיו אותה יביא, אליהו הנביא". הנביא בעצמו יביא את האבן. ולמעשה – הבנאי פעל כל ימיו בבניין ירושלים (ולא רק ציפה לאליהו) וזה שכרו.
  • כתיבה: חישבו על מקצוע נוסף המתאים לשיר, חברו בית נוסף לשיר והקדישו אותו לירושלים.

 

הסיפור מאחורי השיר
על נסיבות כתיבת השיר מספר הפזמונאי יורם טהרלב:
"
אחרי מלחמת ששת הימים היה בארץ גל של שירי ניצחון ותהילה. אבל מתחת לפני השטח החלו לרחוש גם זרמים מיסטיים של אמונה בנסים שקרו לנו. את השיר 'על כפיו יביא' כתבתי שנתיים אחרי המלחמה, אבל אני חושב ששורה עליו רוח המסורת היהודית, שניתן למצאה בין השִטין. שהרי אליהו הנביא נחשב למבשר ביאת המשיח. לפני בוא המשיח יבוא אליהו הנביא כדי לבשר את בואו, אחריו יבוא משיח בן יוסף, שייהרג במלחמת גוג ומגוג, ורק אחריהם יבוא המשיח האמתי, משיח בן דוד, ויביא את הגאולה השלמה. זה אחד השירים האהובים עליי, בעיקר בגלל אופיו ה'עממי'. הוא מעלה אל פני השטח בעלי מקצועות יום-יומיים, שדמותם נזכרת הרבה בשירי העם היהודיים ממזרח אירופה, אך כמעט לא מופיעה בשירים העבריים".

 

ריאיון עם יורם טהרלב:
http://www.baba-mail.co.il/video.aspx?emailid=9279
בעקבות  הריאיון, האם השיר אכן מתאים לירושלים? הסבירו.

זרקור מוזיקלי

האזנה לשיר בביצוע רבקה זוהר

  1.  התייחסו לביצוע, לתזמור, למעברים, לדינמיקה, להתפתחות השיר. 
  2. האם יש קשר בין הטקסט ללחן? אם כן היכן?
  3. בחרו בית אחד בשיר וצרו ממנו תמונה, מצגת, עבודת יצירה.

 

 

 

יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלַיִם. (תהילים קכ"ח, ה)

בְּרִיחֵי – מנעולי 

אודות השיר
פסוקים אלו מתוך מזמור תהלים, קוראים לירושלים (הכוונה כנראה לתושבי ירושלים) להתפלל לשלומה ולברכתה.
הלחן והביצוע המיוחדים של אביהו מדינה הפכו פסוקים אלו לשיר פופולארי ששרים בשמחות שונות.  

 

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלות בזוגות

שיר זה מאפשר שיח אודות ההתבוננות חיובית והכרת הטוב כלפי המקום אליו אנו שייכים.
דוד המלך פונה אל אנשי ירושלים ואומר להם לשמוח ולהודות על תחושת הביטחון שקיימת בעיר, ("חיזק בריחי שערייך"), ועל הברכה השורה במעשי ידיהם של התושבים, ("בירך בנייך בקרבך").

לדיון ושיח במליאה

1. לאילו ערכים מעודד הכתוב, כאשר הוא מפנה את תשומת לב התושבים, לדברים החיוביים שבעיר?
2. מה המיוחד במאפיינים אותם מדגיש הכתוב?
3. מתי ובאלו מצבים ,קל לנו להתבונן בדברים הטובים בסביבתנו?
4. מה מפריע לנו להתבונן?
5. מתי אנחנו בוחרים להתעלם מהדברים השליליים?
6. איך בכל זאת נוכל להתרכז בחצי הכוס המלאה?
7. מדוע חשוב שנראה את הדברים הטובים שבמקום?
8. כשאנחנו חושבים על דברים או מצבים  טובים-

  • מה זה גורם לנו?
  • אלו רגשות מתעוררים בנו?
  • מה קורה לקשר שלנו עם המקום?
  • מה קורה להתייחסות שלנו לדברים השליליים?
  • לאלו כוחות ותכונות אנחנו זקוקים כדי להתמקד בטוב?
  • מי יכול לסייע לנו להתבונן בטוב?

הפעלות

עבודה בזוגות בשילוב שיח במליאה
1. כל זוג יקבל רשימה של מקומות, כגון: העיר שלי, הרחוב שלי, הבניין בו אני גר, בית הספר, תנועת הנוער שלי, המתנ"ס, הארץ שלי, הספרייה וכד'.

  • בקשו מבני הזוג לבחור יחד מקום המשותף להם. כל אחד בני  הזוג יכתוב במחברתו 4-5 רגשות חיוביים, על המקום שנבחר. לאחר מכן בקשו מהשניים להשוות בין  הרגשות שחוו, וליצור יחד רשימה משותפת.
  • לאחר השלמת המשימה, בקשו מכל זוג לשתף בתהליך שעבר, במליאה:
    • האם היה לנו קל להיזכר בתחושות אלו?
    • ספרו על תהליך ההתמקדות בטוב?
    • האם היה דמיון בין התחושות והמחשבות שחשנו?
    • האם השתנה דבר מה ביחסנו לתחושות השליליות?
    • אלו רגשות עולים בנו כשאנו מדברים על הדברים הטובים?

2. בקשו מהתלמידים לעצב יחד "פלייר", או לכתוב כתבת תדמית קצרה לעיתון ושווקו דרכם את המקום שלכם. הציגו את התוצר שהכנתם בפני תלמידי הכתה.
3. בקשו מהתלמידים לכתוב מכתב תודה לאחד מבעלי התפקידים במקום אותו בחרו.
4. מה שינה/עיצב/חינך/חידש בכם התהליך שעברנו?

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לפעילויות על פי קבוצות גיל ושיח כיתתי

מילות השיר לקוחות ממזמור קמ"ז בספר תהילים, בו הכותב מפרט את מעלותיו וחסדיו הרבים של האל- כלפי האדם והעולם. במזמור קריאה לבני האדם, להלל ולשבח את האל על פועלו, על דאגתו לברואיו ועל דרכי המשפט והצדק בהן הוא מנהיג את העולם. הפסוק "שבחי ירושלים" משולב במזמור והוא מבטא קריאה לתושבי ירושלים לשבח ולהלל את האל על גדולתו.


ערכים מובילים בתרבות יהודית-ישראלית: קדושתה וחשיבותה של ירושלים, החשיבות שבתודה ובהכרת הטוב.


 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א'-ב'
מילות השיר לקוחות מספר תהילים, פרק קמ"ז פסוקים י"ב-י"ג. המזמור מפרט את מעלותיו של הבורא וקורא לתושבי ירושלים להלל ולשבח אותו. על מה מודים לאלוהים במזמור?

  • מצאו לפחות שלוש סיבות להודות.
  • מצאו והקיפו שמות של חיות המוזכרות במזמור.
  • מצאו והקיפו ביטויים של תופעות טבע המופיעים במזמור.

1. בשיר מילים היכולות לשמש גם כשמות של אנשים.

  • מיצאו שמות של אנשים בשיר. מה משמעות מילים אלו?
  • האם אתם מכירים אנשים שנקראים בשמות אלו? האם אתם יודעים למה קראו להם בשם זה?

2. "ציון" הוא גם אחד משמותיה של ירושלים. על פי המסורת היהודית יש לירושלים שבעים שמות.

  • איזה שם נוסף של ירושלים אתם מכירים?
  • כתבו  כמה משמות העיר על דף, קשטו את הדף ותלו בכיתה.
  • ירושלים חשובה לא רק ליהודים, אלא גם לנוצרים ולמוסלמים. איך אומרים ירושלים באנגלית? (Jerusalem)  ובערבית? (אל קודס) וברוסית? (иерусалим  ירוסלים)
    כתבו את השם ירושלים בשפות שונות ותלו בכיתה.  

כיתות ג'-ד'
1. מילות השיר לקוחות ממזמור בספר תהילים  פרק קמ"ז פסוקים י"ב-י"ג. במזמור מונה המשורר את מעלותיו של האל, וגם מבקש מתושבי העיר ירושלים לשבח אותו.

  • על מה משבח המשורר את אלוהים? כתבו לפחות ארבעה דברים.
  • בשיר מוזכרות כמה תופעות טבע. מהן?
  • בשיר מילים היכולות לשמש גם כשמות של אנשים. מהן?

2. המלבי"ם, פרשן מקרא נודע בן המאה ה-19, אומר על המילים "שבחי ירושלים" כך- "[...] כי השבח הוא המשביח את הדבר שהוא טוב יותר ממה שהיה..." (פירוש המלבי"ם על תהלים)- כשמשבחים דבר כלשהו, אומרים עליו שהוא טוב, בעקבות זאת הוא הופך אפילו טוב יותר ממה שהיה.

  • למה מתכוון המלבי"ם?
  • חישבו על דוגמא מחייכם: מתי השבח או המחמאה גורמים לכם, או למישהו אחר, להיות טובים יותר? או לשנות את התנהגותכם?
  • עברו בין התלמידים, ובקשו מהם לתת מחמאה אמיתית- דברי שבח, לחבר היושב משמאלם/לחבר הבא אחריהם ברשימת התלמידים.  כיצד הרגשתם?

3. בשיר נאמר "שבחי ירושלים את ה' הללי אלוהיך ציון". שבחי והללי הן מילים נרדפות, המביעות את אותו הרעיון: שבח ותודה לאל.   

  • מה מוסיף  לפסוק השימוש במילים נרדפות?
  • השוו ל: "לפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִין לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה, וּלְקַלֵּס, לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ... " (משנה פסחים י' ה')
    • ספרו- כמה פעלים מוזכרים בפסוק שבמשנה? מדוע יש שימוש בפעלים רבים כל כך?
    • חישבו על מילים/מושג/ים נוספ/ים בשפה העברית, שיש להם מילים נרדפות רבות. מהי לדעתכם הסיבה לכך?

כיתות ה'-ו'
1. מילות השיר לקוחות ממזמור בספר תהילים  פרק קמ"ז פסוקים י"ב-י"ג. במזמור מונה המשורר את מעלותיו של אלוהים, וגם מבקש מתושבי העיר ירושלים לשבח אותו.

  • על מה משבח המשורר את ה'? כתבו לפחות ארבעה דברים.
  • בשיר מילים היכולות לשמש גם כשמות של אנשים. מצאו אותן.
  • בשיר מוזכרות כמה תופעות טבע. מהן?

2. המלבי"ם, פרשן מקרא נודע בן המאה ה-19, אומר על המילים "שבחי ירושלים" כך- "[...] כי השבח הוא המשביח את הדבר שהוא טוב יותר ממה שהיה, [כלומר] את תגדלי תהילת ה' יותר ממה שהיה מהולל ע"י כל העמים"  (פירוש המלבי"ם לתהלים) . כשמשבחים דבר כלשהו, אומרים עליו שהוא טוב, בעקבות זאת הוא הופך להיות אפילו יותר טוב ממה שהיה.

  • למה מתכוון המלבי"ם?
  • חישבו על דוגמא מחייכם- מתי השבח או המחמאה, גורמים לכם או למישהו אחר, להיות יותר טובים יותר?
  • עברו בין התלמידים ובקשו מהם לתת מחמאה אמיתית- דברי שבח, לחבר היושב משמאלם/לחבר הבא אחריהם ברשימת התלמידים. כיצד הרגשתם? האם אתם נוהגים לתת מחמאות לחבריכם? אם כן ואם לא, ספרו מדוע.

3. הסבירו את המילים "כי חיזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך".

  • במילים אלה יש רמז לברכה גשמית-צבאית, חיזוק שערי העיר כהגנה מפני אויבים, וברכה אישית-משפחתית, ברכה לבנים. מה אתם מאחלים לעיר ירושלים ולמדינת ישראל. שמציינת השנה 70 שנה להיווסדה?
  • כתבו בכרטיס ברכה, (אישי/קבוצתי/ כיתתי), ותלו אותו בכיתה.

 


לסיכום

  • למדנו כי מקור השיר במזמור בספר תהלים פרק קמ"ז. המזמור משבח את האל על מעשיו וחסדיו בעולם, וקורא גם לתושבי ירושלים-ציון, לעשות זאת.
  • למדנו כי במזמור מילים נרדפות, כמו "ירושלים-ציון", או "שבחי-הללי", ריבוי מילים נרדפות מצביע על חשיבותו של מקום, אדם או רעיון שעליהם המילים נאמרו.
  • למדנו כי מידת הכרת הטוב והיכולת להודות על הטוב  הן מידות חשובות לנותן המחמאה ולמקבלה ולכן כדאי לנו לאמץ את היכולת להכיר תודה.

     

 

 

זרקור מוזיקלי

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל בכיתה במרחב ובקבוצות

אביהו מדינה, (נולד ב-19 באוגוסט 1948) הוא זמר, פזמונאי ומלחין בולט במוזיקה הישראלית, בזמר המזרחי והים-תיכוני בישראל. תרם רבות בשיריו להכרה התקשורתית של הזמר המזרחי, שהפך עם השנים לחלק בלתי נפרד מהזמר העברי.

בשנת 1976, פנה לאביהו מדינה החזן יגאל בן חיים, בבקשה להלחין פיוט מן המקורות, שיבוצע באחד מפסטיבלי החזנות בארץ. תוך זמן קצר הוא הלחין את הפסוק, "שבחי ירושלים". השיר הונח באחת מהמגירות בהן הוא הניח, אוסף שירים שלא נסתיימה כתיבתם. בשנת 1985 כשעבד על אלבום שירים של להקת, "צלילי הכרם", ונתבקש להוסיף שיר שיחתום אלבום זה, הזמר דקלון חיפש אחר שיר מולחן קיים, והעלה את השיר "שבחי ירושלים".
להרחבה עיינו בקובץ מאפייני הלחן והקשר בין הטקסט ללחן


ערכים מובילים בשיר: אהבת הארץ, מורשת ותרבות יהודיים-ציוניים.


כתות א-ב
1. לאחר האזנה ראשונה לשיר בביצוע דקלון, בקשו מהתלמידים לנגן בשליש בכל נקודת מנוחה המופיעה בשיר - אמצע וסיום כל משפט.  
2. שירו את השיר. לוו אותו בהקשת הפעמה. בקשו מהילדים להעביר ביניהם כדור על פי הפעמה. רצוי להכניס כמה כדורים כדי ליצור עניין.
3. בקשו מהתלמידים לבדוק האם המנגינה במילה "הללי" חוזרת במדויק? שירו עם התלמידים את החלק השני של השיר.
4. עבודה בקבוצות: חלקו לתלמידים כלי הקשה שונים (לכל קבוצה כלי אחר).

  • . בקשו מהתלמידים להמציא תבנית ריתמית (תבנית מקצב) החוזרת על עצמה בצורה עיקשת (אוסטינטו) כליווי לשיר.
  • בקשו מהתלמידים להקיש את תבניות המקצב, כליווי לשיר על פי הניצוח שלכם .

כתות ג-ד
1. בקשו מהתלמידים למצוא בשיר מילים נרדפות: שבחי- הללי, ה'- אלוהי, ירושלים- ציון. בדקו עם התלמידים האם קיימת חזרה על משפטים מוזיקליים.
2. לאחר האזנה לפתיחה של השיר בביצוע אביהו מדינה (דקה אחת בלבד- ללא הסרטון), בקשו מהתלמידים לתאר את אופיה של המנגינה (מרגש, עצוב, בכייני, תפילה, מלא געגוע, מזרחי, מסתלסל). בהמשך השמיעו את השיר במלואו ושאלו האם האופי נשמר לכל אורך השיר?
3. השמיעו את השיר בביצוע חי ,ובקשו מהתלמידים לבדוק את מבנה השיר.

  • כמה חלקים לשיר? האם יש בשיר פזמון? האם יש חלקים שחוזרים על עצמם?

4. הציגו על הלוח, מספר תבניות מקצב. תרגלו אותן עם התלמידים בהקשה על אברי הגוף השונים. 

5. בקשו מהתלמידים, כל אחד בתורו, לבחור תבנית מקצב אחת, מתוך הארבע המוצעות, ולהקיש אותה על דרבוקה. בקשו מיתר התלמידים לזהות את התבנית שהוקשה.
6. העבירו דרבוקה במעגל ובקשו מהתלמידים, כל אחד בתורו, לבחור תבנית מקצב ולהקיש אותה על הדרבוקה, כאוסטינטו (תבנית עיקשת החוזרת על עצמה) ובהוראתכם,  במילה "הופ", הדרבוקה תעבור לתלמיד הבא.

כתות ה-ו
1. בקשו מהתלמידים להאזין לשיר ,"שבחי ירושלים", במספר בצועים ולהשלים את טבלת השוואה. 
(ביצוע 1- אביהו מדינה, ביצוע 2- דקלון, ביצוע 3- גליקריה, ביצוע 4- יהורם גאון)

 

ביצוע מס' 1

ביצוע מס' 2

ביצוע מס' 3

ביצוע מס' 4

מי שר?
(גבר,אישה, קבוצה..)

 

 

 

 

כיצד שרים?
(סולן, דואט, שירת מענה, מקהלה)

 

 

 

 

תזמור
(אלו כלים מלווים)

 

 

 

 

מה מיוחד בביצוע?

 

 

 

 

 
  • איזה ביצוע אהבת ביותר ומדוע?

2. השיר "שבחי ירושלים" משתייך למוזיקה מזרחית. בקשו מהתלמידים להצביע על ה"מאפיינים המזרחיים" בשיר (סלסולים, כלי נגינה מזרחיים הכוללים עוד, קאנון ונאי, סולם- מקאם כורד, לחן רצ'יטטיבי).
3. האזינו לשיר תוך כדי מעקב אחר התווים על הלוח.

  •  סמנו (על הלוח), בכל פעם שמופיעה קפיצה של קוורטה זכה או קוינטה זכה.
  • שוחחו עם התלמידים על משמעות החזרה, על מרווחים אלו בעליה.
  • בקשו מהתלמידים להסביר, מדוע לדעתם משתמש היוצר במרווח זה.

4. השמיעו לתלמידים מספר דוגמאות לתרועות חצוצרה (תרועת הנפת הדגל, תרועת הקשב, תרועת הצדעה),

  • האם קיימת תחושת תרועה גם בשיר, "שבחי ירושלים", אם כן היכן (על איזו מילה)?
  • מדוע משתמש המלחין בתרועה כמוטיב חוזר.

5. בבית הכנסת המזרחי סידור הישיבה הוא בצורה שבה הקהל רואה איש את רעהו. במהלך התפילה יש שיתוף והתייחסות הדדית והקהל הינו חלק פעיל בתפילה.

  • האם בשיר "שבחי ירושלים" יש דוגמה ל"שירת מענה" המבוססת על חזרות של הקהל אחרי הסולן /שליח צבור? בקשו מהתלמידים לתת דוגמאות מתוך השיר ל"שירת המענה".
  • תנו לתלמידים להתנסות בשירת המענה. משפט המורה שרה ומשפט התלמידים. החליפו תפקידים -תלמיד ימלא את מקום המורה.

 


מה למדנו?

  • הבחנה בפיסוק המוזיקלי  ובמבנה השיר.
  • הבחנה בין חלקים זהים ושונים ביצירה.
  • מאפייני "זמר מזרחי"- "שירת מענה" , מקאם, רצ'יטטיב, סלסולים, כלי נגינה אופייניים.
  • ליווי בתוספת תבניות מקצב חוזרות.
  • הבנת הקשר בין הטקסט לאופיו של השיר.
  • מעקב אחר הפרטיטורה של השיר. 

 

 

 

 

אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְֹנָא אֶת הָרַבָּנוּת. (משנה, מסכת אבות, א, י)

אודות השיר
רבי שלום בן יוסף שבזי נחשב לגדול משוררי יהדות תימן, חי במאה ה-17 ונודע בכינוי הכבוד "אבא מורי שלם שבזי". רבה וגדולה הייתה תרומתו לקהילת יהודי תימן, שלה שימש כרב ומנהיג נערץ בזמנים קשים. במאות השירים שחיבר באים לידי ביטוי סבלם הרב של יהודי תימן, וכן אהבת ארץ ישראל והכמיהה לגאולה. בכך היוותה שירתו של שבזי נקודת משען, חיזוק ונחמה ליהודי תימן בשעותיהם הקשות, ושיריו ופיוטיו ממשיכים להיות מושרים עד עצם היום הזה.

השיר שלפנינו מבוסס על אגדה פלאית שלפיה, "בכל ערב שבת נעשה לו נס קפיצת הארץ, ובא לארץ ישראל לשבות שם ... ואחרי מוצאי השבת שב אל ארצו." (עדותו של הנוסע ר' יעקב ספיר) כביכול, הצליח ר' שלום שבזי בשבת להתנתק מן העמל והצרות של השבוע, "טס על כנף הרוח", והגיע (בדמיונו או מבחינה רוחנית) לארץ ישראל, ולירושלים בפרט, להתפלל במקומות הקדושים ולקבל השראה וחיזוק. ואכן, בשיר מסופר על חייו של ר' שלום שבזי לאורך השבוע על רקע נופיה ואווירתה של ירושלים בתקופתו.

שבזי מתואר בשיר כמנהיג שסירב להתפרנס מכספי הציבור, ובכך מימש את פתגם חכמים המבטא הערכה רבה לעיסוק במלאכת כפיים, ורתיעה מתפקידי כבוד ושררה. עוד מסופר בשיר – ברוח האגדה העממית שהזכרנו – שבכל שבת הקפיד להגיע לכותל המערבי (באותה תקופה הורשו יהודים להתפלל בסמטה צרה ליד הכותל.) בכך מתבטאת גם הכמיהה לירושלים והרצון להגיע אליה מכל רחבי העולם היהודי.  

על התהוות השיר מספר מלחינו, יהודה בדיחי: "בשנת 1973 הגיע אלי אורי ברזילי עם המילים לשיר בלי מילות הפזמון, וביקש ממני להלחין מנגינה לבית ולפזמון. בהשראת בתי השיר הלחנתי מוזיקה לבית ולפזמון, ובהשראת המוזיקה של הפזמון הוסיף אורי ברזילי את המילים לפזמון." השיר המפליא לתאר את דמותו הנערצת של רבי שלום שבזי, הפך במשך השנים לאחד השירים היפים בזמר העברי. (הלחן אף עבר את גבולות הארץ, כשזמר טורקי בשם טרקאן השתמש בו בשיר פופולארי בשפה הטורקית.) (על פי ריאיון עם המלחין בתאריך 4.9.2007.)

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

לשיר אגדת שלום שבזי / אורי ברזילי

חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלה / ללא הפעלה / הפעלה בלבד

השיר מזמן שיח אודות מקומו של הדמיון, וכוחה של ההשראה בעיצוב מציאות חיינו.
השיר נקרא "אגדת שלום שבזי" והוא מבוסס על אגדה בה מסופר כי בכל ערב שבת נישא ר' שלום שבזי מתימן לירושלים בכח הדמיון ועל כנפי הרוח, וביום ראשון חזר שוב לתימן.
שהייתו הדמיונית של ר' שלום שבזי בירושלים נתנה לו השראה לכל ימות השבוע.

 

לדיון ולשיח כיתתי

1. "כמו בכל שבת הוא טס על פני הרוח"-
אילו בתים בשיר מתארים את מציאות חייו של ר' שלום שבזי ואילו בתים מתארים את מסעו הדמיוני ואת השפעתו על חייו? האם יש בתים בהם מופיעים המציאות והדמיון יחדיו...?
בית א'- _____________________
פזמון- _____________________
בית ב'- _____________________
בית ג'- _____________________
בית ד'- _____________________

  • איזו השפעה יש לדמיון על מארג חייו של ר' שלום שבזי?
  • האם תוכלו לדמיין את חייו ללא הדמיון?
  • מה התאפשר לו בזכות הדמיון?

2. קרא את הדברים הבאים אודות הדמיון:
        ללא דמיון אין קיום למציאות. (פרנץ ורפל).
        אלמלא כח הדמיון אין העולם מתקיים. (ש"י עגנון).

  • האם אתם מזדהים עם דבריהם?
  • כיצד תורם הדמיון למציאות?
  • איזה תפקיד יש לדמיון בחיים שלכם?
  • האם תמיד קל לך להפריד בין דמיון למציאות?
  • האם חוויתם רגעים בהם הדמיון הפך למציאות?
  • ספרו על חוויה אישית הקשורה בדמיון ומציאות.

3.השראה: "באישוניו יש אור, זה אור ירושלים, אשר דבק בכל הבא בשערה".
ר' שלום שבזי קיבל את השראתו מירושלים.

  • מה בירושלים נתן לשלום שבזי את ההשראה?
  • כיצד באה לידי ביטוי השראה זו במשך ימות השבוע?
  • האם גם אתם חשים תחושה מיוחדת בביקורכם בירושלים? תארו את החוויה, ספרו על המקומות בהם אתם חשים השראה מיוחדת, והדגישו את הצבעים, הריחות והקולות הנלווים לה.
  • מהם מקורות ההשראה שלכם?
  • האם לעתים אתם חשים שיש חסמים להשראה?
  • כיצד אתם מעודדים את ההשראה שלך? או – האם אתם זקוקים למקורות לעידוד ההשראה?
  • תארו את ההשראה שלכם בצורה מטאפורית:
    - ההשראה שלי היא כמו...
    - כשאני זוכה להשראה אני מרגיש כמו...

הפעלות
1. על כנפי הדמיון
חומרים דרושים:
בועות סבון לכל ילדי הכתה.

  • הנחו את התלמידים, כל תלמיד בתורו, להפריח בועות סבון ובתוך כך לספר על דמיון אותו הוא בוחר לשתף, (המורה ישים לב לתלמידים אשר אינם מסוגלים לדמיין ויקיים איתם עבודה אישית על הדמיון).
  • בקשו מהחברים לכתה לשבח את התלמיד על השיתוף ולהציג לו שאלות הנוגעות לדמיון שהציג. לדוגמא: ספר לנו יותר... איך זה נראה... מה בדיוק אתה רואה? האם זה משתנה מפעם לפעם? איך זה מרגיש?
  • שאלו את התלמידים מהו היתרון של הדמיון? במה סייעו לדמיון בועות הסבון? האם הדמיון שינה את המציאות? כיצד הרגשתם כאשר חזרתם למציאות?
  • קיימו דיון מסכם במליאה על תפקידו של הדמיון בחיינו.

2. ר' שלום שבזי כמקור להשראה:
חומרים דרושים:
חומרי יצירה, דבק, מספריים.

  • השיר בנוי מתמונות המתארות את חייו ומעשיו של ר' שלום שבזי. הנחו את התלמידים. לבחור תמונה אחת מהשיר, אליה הם מתחברים ומהם הם שואבים השראה.
  • בקשו מכל תלמיד ליצור ולעצב את התמונה שבחר באמצעות ציור ובהדבקה.
  • בקשו מהתלמידים להניח את יצירותיהם במרכז הכתה על הרצפה.
  • חלקו עם התלמידים את היצירות לפי התמונות השונות.
  • בקשו מהתלמידים לשבת בקבוצות סביב ריכוזי היצירות וקיימו שיתוף ודיון בשאלות כגון: מדוע בחרנו דווקא תכונה/מעשה זה של ר' שלום שבזי? מה מצא חן בעיננו במיוחד? באיזה אופן מהווה המעשה/התכונה השראה עבורנו? מה אנו יכולים לקחת לעצמנו?

3. כתיבה יוצרת
בקשו מהתלמידים לכתוב קטע קצר שכותרתו-

  • דיאלוג/מפגש בין מציאות לדמיון.
  • ההשראה שלי ואני.
  • בדמיוני...
  • דמיון בורא מציאות.
  • מכתב לדמות/מקום וכד' המהווה עבורי מקור השראה.

זרקור על תרבות יהודית ישראלית

חלופות לפעילויות על פי קבוצות ושיח כיתתי

רבי שלום בן יוסף שבזי נחשב לגדול משוררי יהדות תימן, חי במאה ה-17 ונודע בכינוי הכבוד "אבא מורי שלם שבזי". השיר שלפנינו מבוסס על אגדה פלאית לפיה, רבי שלום שבזי עובד במהלך השבוע בעירו, ובכל ערב שבת הוא, "טָס עַל כְּנַף הָרוּחַ", ובא לארץ ישראל לערוך בה את השבת, ואחרי מוצאי השבת שב אל ארצו.

הפתגם המלווה שיר זה הוא, "אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְֹנָא אֶת הָרַבָּנוּת." (משנה, מסכת אבות, א, י). הפתגם מבטא הערכה רבה לעיסוק במלאכת כפיים, לעבודה ורתיעה מתפקידי כבוד ושררה של מנהיגים או בעלי תפקידים. בשיר מתוארים פועלו ועשייתו של רבי שלום שבזי ,"אוֹרֵג הוּא וְטוֹוֶה, גּוֹזֵר בְּמִסְפָּרַיִם", ומצוטט פתגם החכמים המעיד עליו שהוא, " אוֹהֵב אֶת הַמְּלָאכָה – וְשׂוֹנֵא רַבָּנוּת".


ערכים מובילים בתרבות יהודית ישראלית: זיקה לארץ, כיסופים ואהבה לירושלים


 

מגוון פעילות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
נקרא עם התלמידים את הבית הראשון

  • התלמידים יציינו מה הם עושים במהלך השבוע.
  • התלמידים יכתבו בית נוסף לשיר, בו הם מציינים מה הם עושים במהלך השבוע.
  • התלמידים יכתבו בית לשיר, בו הם מציינים מה הם עושים במהלך השבת.

יצירה
נחלק לתלמידים עיגול ונקרא לו "עוגה" ובו חלוקה ל- 7 ימי השבוע.
התלמידים יכתבו את שם היום על פרוסת העוגה ויאיירו את אשר הם עושים במהלך יום זה.

במליאה- התלמידים יציגו את עבודותיהם ויסבירו מה המשמעות של ימי השבוע ומה משמעותה של השבת מבחינתם.
לאחר הדיון, נחזור למילות השיר ונחדד כיצד השבוע והשבת עוברים על רבי שלום שבאזי.
נשאל ונברר מי היה בירושלים? מה הוא יכול לספר לנו על עיר זאת, ומהי העיר ירושלים לעם היהודי ( בירת ישראל, עיר אליה שנים התגעגענו).

כיתות ג-ד
1. רשמו את המילים: "מנהיג", "מנהיגה", על הלוח.

  • מה פירוש המילה "מנהיגות" ומה משמעותה, (יכולת של אדם להוביל אנשים אחריו אל עבר מטרה משותפת)?
  • איזה מנהיגים התלמידים מכירים? מה מאפיין כל דמות?

2. "אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְֹנָא אֶת הָרַבָּנוּת", (שנא את הרבנות- שנא את האדנות והשררה , וכמנהיג התרחק ככל שתוכל מלנהוג שררה בציבור)

  • מה המשמעות של הפתגם המלווה את השיר ומופיע בו?

3. מהו מנהיג? איזה סוגים של מנהיגות התלמידים מכירים? (מנהיג הוא אדם שנבחר או התמנה להוביל קבוצה מסוימת למטרה מסוימת לטובת הציבור או הקבוצה, מורים מנהיגים את תלמידי כיתתם, מנהלת בית ספר מנהיגה את מורי בית הספר ותלמידיו. מפקד בצבא מנהיג את חייליו, ראש עיר מנהיג את תושבי עירו, ראש ממשלה מנהיג את תושבי המדינה וכ"ו.)

  • למידה בחברותא:
    • התלמידים יצרו  שמש אסוציאציות למושג "מנהיגות" ויציינו לפחות עשרה מושגים הקשורים למושג מנהיגות.
    • התלמידים יציינו בעזרת קוים את ההקשרים שבין המושגים ויכתבו לצידם את ההקשר.
  • הצגת התוצרים במליאה
    • אילו תכונות ומושגים נכתבו בהקשר של מנהיגות ומדוע?
    • האם יש מנהיגות חיובית ומנהיגות שלילית? וניתן דוגמאות

4. האזינו לשיר המתאר את אותה אגדה בה רבי שלום שבזי ," טָס עַל כְּנַף הָרוּחַ "  לירושלים

  • התלמידים יבררו היכן מופיע המשפט,  "אוֹהֵב אֶת הַמְּלָאכָה – וְשׂוֹנֵא רַבָּנוּת" ובאיזה הקשר?
  • מה אומר משפט זה על רבי שלום שבזי?

כיתות ה-ו

1. ע"פ מילות השיר

  • מיהו רבי שלום שבזי? (במה הוא עוסק מהו סדר יומו ואורחות חייו, מה הם חלומותיו ועוד).
  • כיצד מובחנת השבת משאר ימי השבוע בשיר (בשבת כביכול מתנתק רבי שלום מהיום יום ומעמל השבוע, ואז בדמיונו, הוא מגיע לירושלים)?

2. בררו עם התלמידים

  • מה היא השבת לגביהם, (מנוחה, זמן רגוע, זמן של מחשבות, טיולים, תפילות אחר)?
  • האם גם להם מאפשרת השבת מחשבות חלומות או שאיפות שבמהלך השבוע הם לא מתפנים אליהם. (התלמידים שיתנדבו יציגו דבריהם במליאה)

3. ספרו לתלמידים על דמותו של רבי שלום שבזי

  • מהי ירושלים בשבילו? (מקום של געגועים, מקום של מקומות קדושים, מקום של השראה וחיזוק).

4. מהי ירושלים עבור התלמידים? האם היו בירושלים? האם ביקרו במקום או אתר משמעותי מבחינתם בירושלים וכו'?

למידה בחברותא
חלקו את הבית הראשון של השיר לתלמידים:

  • כל זוג תלמידים ישאל שתי שאלות אותן הוא מבקש לברר מהטקסט.
  • התלמידים יחליפו השאלות בניהם וינסו לענות על שאלות חבריהם.

במליאה נבחן אלו שאלות עלו, ונדגיש את היותו של רבי שלום שבזי אדם השונא את הכבוד והשררה.

 


לסיכום

  • בחנו את המושג מנהיגות.
  • הבחנו בין מנהיגות חיובית למנהיגות שלילית.
  • הכרנו את דמותו של  רבי שלום שבזי, גדול משוררי יהדות תימן ומנהיג הקהילה. 

  

זרקור מוזיקלי

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל בכיתה במרחב ובקבוצות

בשנת 1973 פנה כותב השיר למלחין יהודה בדיחי עם המילים לשיר "אגדת שלום שבזי", בלי מילות הפזמון, וביקש ממנו להלחין מנגינה לבית ולפזמון. בהשראת בתי השיר הלחין יהודה מוזיקה לבית ולפזמון, ובהשראת המוזיקה של הפזמון הוסיף אורי ברזילי את המילים לפזמון. מנגינתו של השיר ומילותיו, המפליאות לתאר את פניו הרבות של רבי שלום שבזי, הפכו את השיר לאחד השירים הפופולריים ביותר בזמר העברי.


ערכים נוספים בשיר: זיקה למורשת, זיקה לעם ולארץ, כיסופים לציון.


 

פעילויות לפי קבוצות גיל

כתות א-ב

1. שירו את השיר ובקשו מהילדים להבחין במספר הבתים ומספר הפזמונים שיש בשיר.
2. הציגו על הלוח את מקצב הבא (המקצב של הפזמון)

בקשו מהתלמידים את הדברים הבאים:

  •  לספור כמה תיבות מופיעות.
  • לאתר את הצלילים הממושכים, (ניתן לבקש מהתלמידים לספור כמה צלילים ממושכים יש על מנת להעמיק את האוריינות המוזיקלית).

3. קראו את המקצב עם התלמידים, תיבה אחר תיבה – לסירוגין,  ("תיבה אתם ותיבה אני").

  • בקשו מהתלמידים להקיש את המקצב ,תוך תשומת לב לתנועה גדולה יותר בצלילים הממושכים.

4. הזמינו מתנדב לעקוב בלוח אחר התווים, בזמן שאתם מנגנים את מנגינת הפזמון והתלמידים מקישים.

5. שירו את השיר

  • ובקשו מהתלמידים לעמוד בפזמון ולהביע בתנועה את הצלילים הממושכים בתנועות מתאימות.
  • חלקו לתלמידים כלי הקשה, ובקשו מהם להצטרף בנגינה בפזמון השיר
  • עתה, בקשו מהתלמידים להצטרף בנגינה ובשירה לפזמון.

כתות ג-ד
1. חימום: שירו עם התלמידים את סולם דו מז'ור בעליה ובירידה.
2. בקשו מהתלמידים לשיר את הסולם ברבעים או שמיניות, לפי סימן שלכם (אצבע אחת – שרים רבעים, 2 אצבעות - שמיניות)
3. הציגו בפני התלמידים את מילות השיר, בקשו מהם לקרוא אותו, ולציין:

  • על מי מדובר בשיר? מה המקצוע שלו? החלומות שלו?

4. הציגו בפני התלמידים את התווים של הפזמון:

5. בקשו מהתלמידים לסמן את הצלילים הממושכים ולומר את שמותיהם.
6. שוחחו עם התלמידים על סימן החזרה ושתי הסיומות השונות (הוולטות השונות).
7. שירו בשפת המקצב את התווים ובקשו מהתלמידים לשיר את הצלילים הממושכים בשמותיהם.
8. חלקו לתלמידים צלילונים או מטלופונים עם הצלילים דו, רה ומי, שירו יחד את הפזמון וסמנו לתלמידים מתי להצטרף בנגינה.
9. שירו את השיר ובקשו מהתלמידים להצטרף בשירה ובנגינה בפזמון.

כתות ה-ו
1. חימום: שירו עם התלמידים את סולם דו מז'ור בעליה ובירידה.
2. בקשו מהתלמידים לשיר את הסולם ברבעים, שמיניות, טריולות וחלקי 16 בהתאם לניצוח שלכם. שירו את השיר תוך הצגת המילים ובקשו מהתלמידים לתאר במילים שלהם את הדמות המופיעה בשיר.
3. הציגו בפני התלמידים את הרמוניית פזמון השיר באופן הבא (כל אקורד נמשך תיבה):

C             C             C             Dm         Dm           G               G            C

  • חלקו לתלמידים צלילונים או מטלופונים עם הצלילים המופיעים בהרמוניה ותרגלו איתם את הנגינה.
  • שירו את השיר ובקשו מהתלמידים ללוות את הפזמון בנגינה. (ניתן לחלק את הכתה לחצי כאשר חצי מהתלמידים מנגנים וחצי מהתלמידים שרים).

למידע נוסף על המשורר רבי שלום שבזי לחצו כאן

 


מה למדנו?

  • זיהוי את מבנה השיר.
  • ליווי שירת הפזמון באמצעות הקשת המקצב, (בכיתות הנמוכות), והוספת נגינה במטלופונים (בכיתות הגבוהות).
  • קריאת תווים ומקצבים, התמקדות בזיהוי הצלילים הארוכים ונגינתם.
  • התנסות בליווי הרמוני לפזמון של השיר.

 

Please rotate Your Device
In Portrait Mode.

You are using an outdated version of Internet Explorer. For better user experience, please, upgrade your browser.