שיר של יום - ערבות הדדית, אחריות ומחויבות

סימנייה

prev page next page

 

 

לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה. (משנה, מסכת אבות, ב, ט"ז)

אודות השיר 
השיר עוסק ברצון "לשנות את העולם" ובלקיחת אחריות לתיקונו. זהו אחד השירים המוכרים ביותר של אריק איינשטיין, והוא הפך במשך השנים לשיר המבטא את האמונה בכוחו של כל אחד להשפיע ולשנות: "אני ואתה", ולא "אני" לבד, או "אנחנו" כללי.

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

לשיר אני ואתה / אריק אינשטיין

השיר "אני ואתה" מאפשר שיח על כוחו של היחד, של אדם עם אדם נוסף, שיסחפו אחריהם את כולם.

אני ואתה נשנה את העולם

מה קורה לי כשאני עם עוד מישהו? אני מרגיש/ה שיש לי יותר כוח והשפעה? האם שניים באמת יכולים לשנות את העולם? האם לדעתכם מדובר בחוויה מרגשת של תחושת היחד? האם עשייה קטנה משותפת יכולה להפוך למשמעותית מאוד?

אני ואתה אז יבואו כבר כולם

אם טוב לי ולך, אולי אחרים יראו ויצטרפו? שניים -  אני ואתה, יכולים לסחוף המונים? את כולם?
מה צריך להתרחש כדי שכולם יבחרו ללכת אחריי?

אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.

אז מה אם אמרו את זה קודם? מה המשמעות  שאמרו וידעו לפני? האם ניתן לחדש ידע? האם ידע הוא כוח?

אני ואתה ננסה מהתחלה

כשאנחנו ביחד יותר קל להניע תהליך, משימה חדשה? מדוע מהתחלה? מה שהיה קודם נכשל? לא היה טוב מספיק? אולי היינו רוצים אחרת? היה טוב אך אנו מבקשים ביחד שיהיה טוב יותר?

יהיה לנו רע, אין דבר זה לא נורא,

האם אנחנו מודעים לכך שכל שינוי נושא עמו קושי? כמה ואילו כוחות יש לנו ביחד להתמודד עם קושי? אם יהיה לנו רע , מדוע זה לא נורא?

 

אני ואתה ננסה מהתחלה – אילו יכולתי..
בקשו מכל תלמיד לחשוב על נושא אחד שבו היה רוצה לחולל שינוי.
(יכול להיות נושא חברתי, התנדבותי, למען חבר/ה, למען קהילה, כל רעיון יצירתי למען מישהו/משהו).
כתבו על הלוח כמה שאלות מנחות לחשיבה, דוגמת:

  • במה הייתי רוצה לעשות שינוי?
  • מהיכן נבט הרעיון לצורך בשינוי?
  • מי ייהנה מהשינוי?
  • אילו יכולות ותכונות יש לי כדי לחולל את השינוי שבו בחרתי?
  • במי אני יכול להיעזר כדי להצליח לחולל את השינוי?
  • לאילו משאבים אני נדרש כדי לחולל את השינוי?
  • מה יכולות להיות המכשלות שלי בדרך לשינוי?
  • מי ארצה שיצטרף אלי?
  • כשיתחולל השינוי, כשאצליח... מה ארגיש?

 

אני ואתה אז יבואו כבר כולם.. איך אני מתחיל?
כל תלמיד מקבל עוגה שהיא "עוגת הזמן שלו" – עליו לחלק את העוגה בהתאם לזמן שהוא מייחד לכל אחת מהפעולות האלה:

  • כמה זמן אני ישן?
  • כמה זמן אני נמצא בבית הספר?
  • כמה זמן אני מכין שיעורי בית?
  • כמה זמן אני מבלה עם חברים?
  • כמה זמן אני עוסק בתחביבים?
  • כמה זמן אני עוזר להורי בעבודות הבית?
  • כמה זמן אני מבלה עם המשפחה ?
  • כמה זמן אני עם עצמי?
  • כמה זמן אני עוסק בפעילות קהילתית או תרומה התנדבותית כלשהי?

לאחר שכל תלמיד יחלק את העוגה האישית שלו, יציגו התלמידים בקבוצות קטנות את עוגות הזמן שלהם. התבוננו בחלוקת הזמן האישי של כל אחד/ת מכן/ם:

  • כמה זמן אתם עוסקים בפעילויות למען?
  • האם אתם מרוצים מנתון זה?
  • מה ההסבר שלכם למשך הזמן שאתם בוחרים לייחד למעורבות קהילתית?
  • בעוגת הזמן האידיאלית של הקבוצה שלכם – כמה זמן הייתם רוצים שיושקע בתחום המעורבות בקהילה?

 

צ'ארלס דרווין אמר: "לא החזק ביותר או האינטליגנטי ביותר הוא ששורד, אלא זה המגיב בדרך הטובה ביותר לשינוי". 

  • למה הייתה כוונתו של צ'ארלס דרווין?
  • מה זה בשבילכם/בשבילנו להגיב טוב לשינוי?
  • מה הם התנאים הנדרשים לחולל שינוי? האם חוזק פיזי/נפשי? יכולת?
  • מיהו בעיניכם אדם/תלמיד שביכולתו לחולל שינוי?

זרקור בתרבות יהודית ישראלית

הדובר בשיר מעוניין "לשנות את העולם". הוא פונה אל הנמען באופן פרטי ואישי, "אני ואתה", וכך מעמיד במרכז את האדם היחיד ואת אחריותו. עם זאת הוא מבקש לעשות את השינוי ביחד - "אני ואתה". הדובר מציין שני אתגרים שעומדים בפני מי שרוצה לתקן את העולם: הייאוש שעלול להתעורר עקב העובדה ש"אמרו את זה קודם לפני..."  ו"המחיר" שעלולים לשלם מהפכנים – "יהיה לנו רע". להתמודדות עם שני האתגרים הללו הוא מוכן וקורא גם לחברו להיות מוכן אליהם.


ערכים מובילים לפי תוכנית הלימודים בתרבות יהודית-ישראלית שהשיר עומד בזיקה אליהם: אחריות ומעורבות, "תיקון עולם" ומנהיגות

בשיר מהדהד המושג "תיקון עולם" אשר הפך לערך יסודי בתרבות היהודית. הביטוי לקוח מתפילת "עלינו לשבח" שחותמת כל תפילה ובה נאמר "לתקן עולם במלכות ה'".

השיר מביע אופטימיות רבה מול האפשרות לתקן ומול הקשיים שבדרך. אופטימיות שאולי שואבת את כוחה  ממאמר חז"ל: לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה  (אבות ב טז)

בנוהג שבעולם, כשאדם אינו יכול להשלים את המלאכה, הוא פוטר את עצמו ממנה. חז"ל מציעים שאדם יקבל אחריות ויפעל למען החברה, גם אם אין ביכולתו לסיים אותה. הגישה של "הכול או לא כלום" נדחית מפני גישה שיש בה מזיגה של ראייה מפוכחת ואידיאליסטית של המציאות במשולב.


1. אני ואתה נשנה את העולם

  • נבקש מהתלמידים שיספרו על מקרה או מצב שהם רצו לשנות.
  • האם עשו זאת לבד או עם מישהו אחר? למה? מה היתרונות והחסרונות של פעולה לבד/ביחד?
  • האם בעיניהם צריך לשנות את העולם? אולי העולם טוב כמו שהוא?
  • מה דעתם: האם "אני ואתה" מסוגלים לשנות את העולם?
  • האם הרצון או השאיפה לשנות את העולם הם בני ביצוע?
  • התלמידים יציינו שני אנשים שלדעתם שינו את העולם: מי הם היו? מה הם שינו? האם ב"שינוי" שהם עשו היה שיתוף: "אני ואתה", אנשים אחרים?

2. ביצוע מיוחד של השיר:
בשנת 2010 שימש השיר, בביצוע המקורי של אריק איינשטיין אך בליווי סרטון וידאו חדש, כחלק ממסע פרסום לקידום המודעות לצורכי אוכלוסיית החירשים והאילמים (ישראלים מסמנים). את המסע הובילו במשותף ערוץ 10  ואתר נענע, ובקליפ השתתפו ידוענים רבים יחד עם חירשים אילמים, ושוחחו ביניהם בשפת הסימנים.
https://www.youtube.com/watch?v=8-TG6EOQExU

  • נברר עם התלמידים: מה האנשים שבקליפ מבקשים לשנות?
  • האם לדעתם הם הצליחו?
  • התלמידים יציעו נושאים שלדעתם נכון וראוי לשנות בבית הספר, בכיתה, בשכונה או בכל מקום אחר. בנוסף יציעו דרכים לפתרון הבעיות שעלו.

3. כשעלה רעיון הפקת השיר "אני ואתה" ביחס לאנשים עם מוגבלויות, היו מי שטענו נגד ההפקה. שאלו את התלמידים: "מה לדעתכם היו הטיעונים נגד (עלויות, מעט אנשים צופים בזה ביוטיוב, מה מידת ההשפעה של הצפייה על עשייה אמתית)?

4. באיזה מובן מתאימה האמרה "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בין חורין לבטל ממנה" לסרטון ששימש לקידום המודעות לצורכי אנשים עם מוגבלויות?

זרקור מוזיקלי

בשיר פונה הדובר אל מישהו פרטי, לא אל "החברה כולה". שיר שיש בו אמירה אישית אך יחד עם זאת הדובר קובע שרק יחדיו יצליחו לשנות את העולם. "אמרו את זה קודם לפני, לא  משנה, אני ואתה נשנה את העולם". כלומר, הדובר מציע לעשות מעשה ולא להסתפק בדיבור.

צמד המילים "אני ואתה" מופיע פעמים רבות בשיר. האם במילים האלה המנגינה חוזרת על עצמה? איזו הרגשה נוצרת כאשר חוזרים על אותו מוטיב פעמים רבות הן במילים והן במנגינה?

גם אם נעשה, רק בעזרת עשייה עקבית וממושכת, גם אם אמרו את זה קודם, וגם אם מישהו ניסה ולא הצליח, אנחנו חייבים לנסות מהתחלה. כיצד נוצרת תחושת "חזרה עיקשת" במוזיקה? האם המוזיקה משרתת את הטקסט?

השיר בנוי למעשה משני בתים (הבית הראשון חוזר פעמיים) – ללא פזמון. מדוע? האם צורה זו משפיעה עלינו כמאזינים? התלמידים יחפשו שירים נוספים שאין להם פזמון, אלא רק בתים.

איזו שורה בשיר מקבלת לחן שונה לחלוטין? מדוע?

התלמידים יאזינו לשלושת הביצועים של השיר, ישוו ביניהם ויבחרו את הביצוע האהוב עליהם ביותר.
ביצוע 1: אריק איינשטיין
ביצוע 2: מיקי גבריאלוב
ביצוע 3: מושיק עפיה

 

 

עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים. (מסכת אבות, א, ב)

 

חֶסֶד - מעשה טוב, טובה צדקה
תַּם - הסתיים, נגמר.

אודות השיר
שיר זה של נתן זך הפך במשך השנים למעין המנון של ערך הנתינה והחסד בהקשרים שונים של התנדבות בחברה הישראלית. מתואר בו תהליך שבו גם הנותן וגם המקבל זקוקים לנתינה ותלויים בה.

 

 

 

יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה ...  (משנה, מסכת אבות, א, ה)

מִּדְרוֹן - שיפוע, מורד, ירידה תלולה
וָּאדִי – ערוץ נחל                
פַּת - פרוסת לחם
בְּאֵר - בור שעומקו מגיע עד שכבת מים במעמקי האדמה
יָסֵב - יצטרף

אודות השיר
השיר עוסק בערך הכנסת האורחים: "ותמיד ברוכים הנכנסים".
השיר נכתב בעקבות זיכרון ילדות של המשורר והפזמונאי יורם טהרלב.
לפני יותר מ-70 שנה, באוקטובר 1945, עמדו שלטונות המנדט הבריטי לשלוח מעפילים, ניצולים, שהגיעו מאירופה מיד לאחר מלחמת העולם השנייה אל מחנות מעצר בקפריסין. בלילה שלפני ההגליה המתוכננת פרצה יחידה של לוחמי פלמ"ח אל המחנה שבו היו כלואים ושחררה אותם. הלוחמים הבריחו את המעפילים ומקצתם הגיעו אל קיבוץ יגור. חברי הקיבוץ הוזעקו לסייע לעולים להיטמע בין חברי הקיבוץ על ידי כך שילבשו את בגדיהם, יתגוררו באותם החדרים וכך לא יוכלו הבריטים להבחין בין ותיקים לעולים. יורם טהרלב היה אז ילד ובביתו הסתתרה אחת העולות כחודש ימים. אירוע מסעיר זה שימש לו השראה לכתיבת השיר "צל ומי באר" העוסק בהכנסת אורחים ישראלית.
לוי שער (1933-2014) כתב את הלחן  על פי בקשה מצמד "הפרברים". התווים נשלחו ליורם טהרלב, ובתוך שבועיים הוא כתב את מילות השיר.

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

לשיר צל ומי באר / יורם טהר לב

השיר "צל ומי באר" מאפשר שיח על ערבות הדדית ועל הקשבה לצרכים שלנו ושל זולתנו:

  • מה הם "מי באר"? ומה הוא "הצל"?
    מי באר - מה הם מקורות הכוח שלי, התמיכה שלי, מה ממלא אותי? מה מרענן אותי? אותנו כקבוצה, ככיתה?
    הצל – מי מגן עליי? איפה נוח לי לנוח? האם אני/אנחנו יכולים לספק לעצמנו צל? האם צל הוא דמות משמעותית לי, או אולי אני יכול לשמש צל בשביל מישהו אחר?
    איך אני/אנחנו מרגיש/ים כשאין בנמצא מי באר או צל?
  • "תמיד ברוכים הנכנסים" – מי הם הנכנסים? האם תמיד נוח לי להכניס למרחב האישי שלי אורחים? האם אני תמיד פנוי להכנסת אורחים? מהי חשיבות הכנסת האורחים? כיצד אני מרגיש כשאני מארח בביתי, בכיתה? דומה לי/שונה ממני?
  • "לא עוצמים את העיניים, בימים כאלה מקשיבים" – מה אני בוחר לראות וממה אני מתעלם, עוצם עיניים כדי לא לראות. למה לפעמים אנחנו בוחרים שלא לראות? באילו ימים ומצבים אנו כן מקשיבים? מה היא האחריות שלנו כלפי הקשבה לחברינו לכיתה?  יש לי חבר/ה לכיתה שקשה לו/ה  - כיצד אני יכול להקשיב ולעזור, האם יש לי אחריות לכך?
  • "מי שסוכתו נופלת, חרש ייכנס בדלת, חרש ייכנס ועד עולם יוכל להישאר" –מדוע אני צריך להיכנס בשקט?
    האם אני מתבייש בצורך לקבל עזרה? באיזו דלת אני בוחר להיכנס?
    חשיבותה של הושטת עזרה לצד היכולת לקבל עזרה.
    מי מושיט לי/לנו עזרה ולמי אנו מרגישים בנוח לפנות לעזרה?
    מתי אנחנו מרגישים שאנחנו יכולים להושיט עזרה למי שסוכתו נופלת?
    האם אנחנו יכולים לתמוך רק כאשר נופלים או גם במערכות יחסים שבהן יש מקום להקשבה, לחברות, לפרגון ולהצלחה?
  • "זה הבית שבנינו" – הערכים שבהם תאמינו, המעשים שתבחרו לעשות, הם אלה שייבנו את העתיד האישי והחברתי במקומות שבהם תבחרו להיות ולחיות.
    עיסוק במשפט זה יעורר דיון על תחושת האחריות האישית.
  • "והשער שוב לא ייסגר" – מה משמעות השער? איפה מותקן שער? בפני מה/י הוא פותח? סוגר? שומר? מגן? תוחם?
    למה חשובה בשיר הפתיחות ולמי?

 

בשיר יש עיסוק רב במטאפורות הקשורות במילים פתוח/סגור:

פתוח – "השקדייה פורחת", "לב פותח", "ברוכים הנכנסים";
סגור – "לא סוגרים את הבריח" "והשער שוב לא ייסגר"

כל אחד מכם נושא עמו חוויה סגורה או פתוחה. אתם מוזמנים לחשוב על סיפור, על חוויה או על הרגשה אישית אחת שכזו שבה תרצו לשתף. השיתוף יכול להיות באמצעות:

  • מלל
  • ציור
  • תנועה /ריקוד
  • צילום
  • תמונה
  • סרטון
  • כתיבה אישית
  • שיר אחר שמזכיר לי את ההרגשה
  • מקרה שחוויתי
  • דמות מסוימת

 

חיבור לנושאים אקטואליים – מה קרה השבוע (אצלכם בבית, אצלנו בכיתה, במדינה, בעולם..) שמזכיר לכם התנהלות והתנהגויות המוזכרות בשיר?

משחק ערכים ומושגים - לתלמידים יוצגו כרטיסיות ובהן ערכים ומושגים שונים:

  • התלמידים יבחרו ביחד רק את הערכים/מושגים שיש להם ביטוי בשיר.
  • ניתן לחלק לקבוצות וכל קבוצה תציג את הערך/המושג שבחרה.
  • ניתן לארגן תחרות בין הערכים, ולבחור את חמשת הערכים/המושגים החשובים  לכיתה בעקבות השיח על השיר.
  • ניתן לבחור ערך/מושג מנצח/מוביל לשבוע שבו נשים לב להתנהגות שלנו בהקשר לערך שלמדנו.

(בנק ערכים ומושגים: חברות, נתינה, הכנסת אורחים, אדיבות, אהבה, אהבת המולדת, אחדות, אחריות, אמונה, אמפתיה, בחירה, ביטחון, בין אדם לחברו, בריאות, דו-קיום, הגינות, הגנה, הגשמה, הכרת תודה, הזדהות, הישגיות, החלטיות, הנאה, הסתגלות, הסתפקות במועט, הערכה, הצלחה, הקשבה, התמדה,  התנדבות, התמסרות, ויתור, זיכרון, חופש בחירה, חיים, חינוך, חוכמה, חוכמת חיים, חמלה, חריצות, חשיבה, ידע, יוזמה, יושר, יושרה, ייחודיות, יסודיות, יעילות, יציבות, יצירתיות, ישירות, כבוד, כיבוד האדם, כנות, למידה, מחויבות, מחילה, מנהיגות, מסורת, מסירות/מסירות נפש, מעורבות, משמעת עצמית, משפחה, נאמנות, נדיבות, נתינה, סבלנות, סובלנות, סליחה, עזרה לזולת, ענווה, עצמאות, עקביות, פשטות, פתיחות, צדק, צמיחה, צניעות, קבלה, קדושת החיים, שותפות, שייכות, שלום, תמימות, תקווה, תרומה חברתית).

ארגז כלים כיתתיננסה לבנות בכיתה שלנו ארגז כלים לערבות הדדית, לחברות ועזרה הדדית. נבחן ביחד אילו כלים יהיו בארגז הכלים הכיתתי שלנו?

  • כלי שמצוי בארגז – וכולם מזהים, מכירים ומשתמשים בו בשגרה.
  • כלי שנעלם לנו בזמן האחרון והיינו רוצים למצוא אותו יחד.
  • כלי שבזמן האחרון נשחק והיינו רוצים ללמוד איך להשחיז אותו.

זרקור בתרבות יהודית ישראלית

השיר עוסק בערך הכנסת אורחים: "ותמיד ברוכים הנכנסים".
המשורר מפרט בפזמון מי הם הנכנסים ויוצר זיקה בין המסורת היהודית של הכנסת אורחים כערך, בין העשייה הציונית בתקופת ההעפלה ובין זיכרון ילדות.


"הכנסת אורחים" כערך נמצאת בזיקה לערכים מובילים בתוכנית המקצוע "ואהבת לרעך כמוך" - הרגישות לצורכיהם ולמצבם של אחרים, בין שהם מוכרים לנו ובין שהם זרים. השיר הוא על נתינה, אדיבות וקבלה.

הרקע ההיסטורי של השיר מחבר אותו לערכים נוספים בתוכנית המקצוע: ערבות הדדית וזיקה לעם ולארץ.


בשיר משוקעים ומהדהדים מושגים מהתרבות ומהמסורת היהודית והישראלית.

  1. "מי שרעב" הוא  תרגום של " כָּל דִּכְפִין", כך נפתחת ההזמנה בפתיחת ליל הסדר: "כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח. כל הרעב יבוא ויאכל כל הצריך יבוא ויעשה את הפסח (הגדה של פסח, הא לחמא עניא). לקראת סוף השיר מופיעה השורה מי שֶׁבָּא - יָסֵב אתָּנוּ וגם כאן רומז הביטוי להסבה – הישיבה בנוחות מרבית לארוחה, ביטוי הלקוח ממנהגי ליל הסדר.
  2. פַת לֶחֶם, צל מפני החום ומי באר – אברהם, אבי האומה, הוא מודל להכנסת אורחים. כאשר מזדמן לו לארח את המלאכים הוא מציע להם מים לשתייה ורחיצת רגליים, מנוחה בצל העץ ומכבד אותם בפת של לחם: בראשית פרק יח:(ג) וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י אִם נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אַל־נָ֥א תַעֲבֹ֖ר מֵעַ֥ל עַבְדֶּֽךָ: (ד) יֻקַּֽח־נָ֣א מְעַט־מַ֔יִם וְרַחֲצ֖וּ רַגְלֵיכֶ֑ם וְהִֽשָּׁעֲנ֖וּ תַּ֥חַת הָעֵֽץ: (ה) וְאֶקְחָ֨ה פַת־לֶ֜חֶם וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם עַֽל־עַבְדְּכֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֵּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ:
    3.  מי שסוכתו נופלת – הביטוי סוכה נופלת לקוח מספר עמוס: בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אָקִ֛ים אֶת־סֻכַּ֥ת דָּוִ֖יד הַנֹּפֶ֑לֶת וְגָדַרְתִּ֣י אֶת־פִּרְצֵיהֶ֗ן וַהֲרִֽסֹתָיו֙ אָקִ֔ים וּבְנִיתִ֖יהָ כִּימֵ֥י עוֹלָֽם(פרק ט פסוק יא) : - סוכת דוד הוא ביטוי למלכות דוד – לריבונות יהודית. סוכת דוד הנופלת הוא ביטוי לחורבן ולאובדן הריבונות. הנביא עמוס מנבא תקומת מלכות/ריבונות ישראלית. בשיר הביטוי סוכה נופלת משמש כמטפורה לחורבן אישי. המעפילים שהצליחו להגיע לארץ אחרי השואה במלחמת העולם השנייה איבדו את כל עולמם, את ביתם ואת משפחתם. המשורר מזמין אותם להיכנס בשערי הקיבוץ שלו.

הרעיון של הכנסת אורחים בא לידי ביטוי בשיר גם במישור הפרטי של האדם הרעב לפת של לחם, וגם במישור הלאומי של מדינת ישראל  "זה הבית שבנינו....מי שבא יסב עמנו והשער שוב לא יסגר".


1. נבקש מהתלמידים לספר על חוויית אירוח טובה אחת שחוו, היכן הייתה, מה היה נעים בה ומיוחד, מי היה המארח, מה הייתה סיבת האירוח וכד'.

2. נבקש מהתלמידים לספר על חוויה כשהם היו המארחים, מי היו האורחים, מתי התקיים האירוח, מה הייתה סיבת האירוח, מה היה תפקידו (של התלמיד) באירוח וכד'.

3. נאזין לשיר ונחלק לתלמידים את מילות השיר.

  • נבקש מהתלמידים לסמן את המשפט המבטא יותר מכל את הכנסת האורחים היפה לדעתם.
  • נברר בכיתה מה מצא חן בעיניהם במיוחד ולמה?

4. נציג את אימרת חז"ל: "... יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה .... (מסכת אבות א ה) ונשאל:

  • מה בין בית "פתוח לרווחה" ובין הכנסת אורחים?
  • התלמידים יסבירו במילים שלהם את הביטוי "יהי ביתך פתוח לרווחה.."
  • האם הם מסכימים עם הדברים? האם נכון שבית יהיה פתוח ומארח תמיד? מתי כן ומתי לא?
  • האם מתאים ומוסכם שהבית יהיה פתוח לכל אורח, ולא רק לאורחים מסוימים?
  • מדוע לדעתם חז"ל מדגישים שעל הבית להיות "פתוח לרווחה"? 

אברהם אבינו - הכנסת אורחים
אברהם אבינו מקבל באוהלו את המלאכים שבאו לבשר לו כי הוא ושרה עתידים לחבוק בן משותף בקרוב. אברהם אינו יודע מיהם האורחים שמתקרבים לאוהל, אך הוא יוצא מגדרו כדי לקבלם בסבר פנים יפות, במזון, במשקה, בצל העץ ובמים צוננים לרחצה:

"יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ: וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם... וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת: וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ: (ח) וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ:" (בראשית י"ח ד-ח)

5. נזמין את התלמידים לקרוא בחברותות את הפסוקים העוסקים בהכנסת האורחים ולברר מהן הפעולות שנעשו לרווחת האורחים, מה מאפיין פעולות אלו (ַיְמַהֵר, מַהֲרִי, לוּשִׁי, וַעֲשִׂי, רָץ, וַיִּקַּח, וַיִּתֵּן,...)
התלמידים ישוו בין הטקסט המקראי ובין השיר ויבחנו כיצד באה לידי ביטוי הכנסת האורחים בכל אחד מהטקסטים, מה דומה מה שונה? מה כל טקסט מוסיף לערך "הכנסת אורחים"?

הרחבה
נקרא את השיר ונדון עם התלמידים מהי עונת השנה המצוינת בשיר, מהם השינויים בטבע  המתרחשים בשיר, ואילו חושים האדם מפעיל על מנת לחוש בהם?

הסיפור שמאחורי השיר על פי עדותו של יורם טהרלב:
"9 באוקטובר 1945. שעת צהריים בקיבוץ יגור. צלצול פעמון מזעיק את החברים. הימים ימי מאבק על העלייה, ספינות מעפילים עושות את דרכן לארץ ונתפסות, המעפילים נכלאים במחנה המעצר בעתלית ומחכים שישלחו אותם לקפריסין. בלילה שלפני ההפלגה פורץ כוח של הפלמ"ח למחנה המעצר, משחרר את העולים ומנסה לפזרם ביישובי האזור, כדי שיסתתרו. הבריטים עורכים חיפושים והמעפילים מגיעים רק עד יגור. לקול הפעמון מוזעקים החברים, כל חברי המשק מיהרו לעבר הכרמל ואנחנו הילדים בעקבותיהם. והנה ראינו במדרון שמעל הוואדי יורדים אנשים תשושים כשהם נתמכים זה בזה, אלה מעפילי כלא עתלית שאנשי הפלמ"ח הבריחו אותם אל החופש. המעפילים טיפסו בשעות החשיכה ברגל מעתלית לראש הכרמל אל קיבוץ בית אורן, אך בבוקר נתגלו על ידי הצבא הבריטי ונאלצו להמשיך ללכת בחום אל צדו השני של ההר, אל קיבוץ יגור. הם הגיעו אחרי מסע קשה עייפים, רעבים ומותשים. מחסן הבגדים נפתח ולבאים ניתנו בגדי עבודה כחולים. מחדר האוכל הגיע לחם טרי והעולים נשלחו אל חדרי החברים לקראת חיפוש אפשרי של הבריטים. אז גם ניתנה ההוראה: על כל שאלה שתישאל יש רק תשובה אחת: "אני יהודי מארץ ישראל". במשך שנים היה חוזר לעיני המראה הקשה של אנשים יורדים במדרון בחפשם מקלט. מראה זה ליווה אותי כשכתבתי את השיר."

זרקור מוזיקלי

הלחן של השיר "צל ומי באר" נכתב לפני המילים. 

המלחין לוי שער ז"ל מספר: "הלחן לשיר נכתב בעקבות פניה של הזמר בני אמדורסקי ז"ל, שהיה חצי מצמד "הדודאים". לקראת הוצאתו של תקליט שבו היה שיר נוסף שלי (השיר "שי" למילותיה של המשורר רחל), אמדורסקי פנה אלי ובקש שאכתוב להם שיר יפה נוסף רק קצת יותר קצבי. הסברתי לו שבעפולה אין מי שיכתוב תמלילים, ולכן נשלחו התווים ליורם טהרלב, שתוך שבועיים כתב את מילותיו הנפלאות, השזורות כה יפה ונכון בלחן."

השיר בנוי במבנה סטרופי (בית+פזמון). בתחילתו יורם טהרלב בוחר "לספר את מרבית העלילה", ולכן מופיעים שני בתים, בזה אחר זה, עם אותו הלחן בדיוק. ולאחר הפזמון רק בית אחד ושוב פזמון.

בכל בית 6 שורות עם חריזה שאינה קבועה ובפזמון 5 שורות בעלות אורכים שונים.

גם הפזמון למעשה מופיע פעמיים עם שינוי משמעותי בין חלקו הראשון לשני ( פזמון א' מסתיים במשפט: "חרש ייכנס ועד עולם יוכל להישאר" ולעומתו פזמון ב' מסתיים במילים: "ותמיד יוכל להישאר").

  • נבקש מהתלמידים להאזין לפתיחה של השיר ולהתייחס לאופי הפתיחה ולכלים. מה ההרגשה שמעוררת בנו פתיחה שכזאת? (עד 0:19) האם האווירה שיוצרת הפתיחה מתאימה לסיפור שמאחורי השיר? כיצד?
  • תוך כדי האזנה לשיר  בביצוע הדודאים והפרברים נבקש מהתלמידים לחפש שורות  שבהן המנגינה חוזרת במדויק.
  • נבקש מהתלמידים להתייחס לשירה הרצ'יטטיבית (שירה בסגנון דיבורי ומדוקלם) בתחילת השיר. מאחר שיורם טהרלב קיבל את המנגינה ועליה כתב את המילים, הוא בחר לספר את סיפורו, את זיכרונותיו בלחן ר'ציטטיבי.
  • נפנה את התלמידים לצלילים הארוכים בשיר  במילים "הדסים", "נכנסים", "קרבים" "מקשיבים".
  • נדון עם הילדים היכן נשמע הצלילי הגבוה ביותר בבתים, אילו מילים בחר יורם טהרלב להכניס לצלילים הגבוהים ("פותח", "העיניים", "אתנו"). מה יוצרת עלייה זו?
  • נבקש מהתלמידים להגיב למשפטים פתוחים וסגורים בתנועה תוך כדי שירה. הבית כולו בנוי ממשפטים פתוחים (שאלה) ורק המשפט המוזיקלי האחרון בבית מגיע לטוניקה - משפט סגור. הצליל הנמוך והארוך ביותר מחזיר אותנו הביתה. המילים שנבחרו בסופי משפטים סגורים הן: "נכנסים", "מקשיבים".
  • הפניית התלמידים לאופיו השונה של הפזמון (מבחינת הלחן).  החזרה העיקשת על צליל אחד ועל המילים: "מי שרעב ימצא אצלנו"...... "מי שעייף ימצא פה צל"....
  • נתייחס לדגש בלחן שניתן למילים "פת של לחם" – אחרי חזרה ממושכת מהירה על צליל אחד, מגיע "משהו אחר" (כנ"ל לגבי "מי באר").
  • נשוחח עם התלמידים על מקומה של המעקובת (סקוונצה) בירידה ולאחר מכן בעלייה (ניתן לסמן בתווים ולשוחח על הקשר בין הלחן לטקסט, כיצד הם משרתים זה את זה בחפיפה).
  • נפנה את תשומת הלב של התלמידים למקומה של ההפסקה הקצרה בפזמון אחרי המילה "צל...."  מה היא באה להדגיש (את המילים שאחריה - "מי באר" - או את המילה עצמה "צל" ואת חשיבותה בטקסט)?
  • התייחסות לשינוי בין פזמון ראשון לשני, הן במילים והן בלחן. מדוע יש עלייה סקוונציאלית במילים (מעקובת - חזרה על אותו מוטיב בצלילים גבוהים או נמוכים יותר). "חרש ייכנס ועד עולם יוכל להישאר" והיכן מגיעים לטוניקה? מדוע בחר טהרלב לסיים את הפזמון השני במילים "ותמיד יוכל להישאר"?

 

 

בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ. (מסכת  אבות, ב, ו)

 

נֶחָמָה – דבר שמשכיח קושי או כאב; שמפצה על תחושות קשות.
לִכְאוֹרָה – במבט ראשון, למראית עין.
עָסַקְנוּ בְּשֶׁלָּנוּ – התעניינו ופעלנו בנושאים הקשורים לנו
גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת – דברים ומעשים גדולים, נפלאים ובעלי משמעות
שַׁלְוָה מוּפֶרֶת  – שלווה שהופסקה
תְּמוּרוֹת – שינויים
מֶחֱוָה – תנועה או מעשה
לִשְׁאֹב – להוציא, למשוך מים מהמקור שלהם
נִתְמַהּ – נתפלא, נשתומם
בְּעֵרַת הַקַּיִץ – חום הקיץ
חֶרְדוֹתָיו – הפחדים שלו

אודות השיר
השיר מספר על התמודדויות קשות בחיי האדם ועל הצורך האנושי בנחמה. הוא חוזר אל כוחם המחזק והמרגיע של האנשים שלצדנו: "זה בזו נביט ... לפעמים אני, לפעמים אתה, 
כה זקוקים לנחמה". 


 

 

 

אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? הַמְּכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת. (מסכת אבות, ד, א)

אודות השיר
השיר נכתב במיוחד לערב שיזם העיתון "ידיעות אחרונות״ בשנת 1981 , והוקדש בהוקרה לאנשי מופת ומתנדבים למען הזולת למען אנשים אחרים.
השיר  מבשר על בואו של האביב. בכל בית הוא מתאר את האנשים השונים שפוגשים באמצע הדרך, "ואתם אפשר לצעוד".
האופי העליז של השיר – במלים ובלחן – מבטא את חדוות העשייה והתרומה בקהילה.

 

 

 

ברוך אתה ה'... שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם. (ברכת האילנות)

אודות השיר
זהו 'שיר תפילה' המעלה על נס את ערך ההודיה על הטוב. יש רגעים בחיים שעלינו לעצור את העשייה היומיומית,  להסתכל סביב ולהודות על מה שיש בחיינו, מן הדברים השגרתיים ביותר, שאנו נוטים לקבל כמובנים מאליהם ("אור עיניים", "בית חם" וכד'), ועד לדברים המיוחדים שבהם זכינו. 

 

 

מְעַט מִן הָאוֹר דּוֹחֶה הַרְבֵּה מִן הַחֹשֶׁךְ. (ר' ישראל בעל שם טוב)

אודות השיר
השיר מציג את הרעיון שעוצמה ויכולת נוצרים מהחיבור, מה"יחד" של בני אדם.
כל אדם מוסיף את חלקו הקטן, וביחד, "יד ביד", העשייה מקבלת עוצמה והיא נעימה יותר.

 

 

 

וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת. לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. (ישעיהו י"ב, ד)

אודות השיר
"הלוואי" הוא פזמון שנכתב עבור תחרות הקדם-אירוויזיון בשנת 1986 (האירוויזיון הוא תחרות מוזיקה שנתית בין-לאומית שמארגן איגוד השידור האירופאי.)
השיר שהולחן ובוצע על ידי הזמר בועז שרעבי הגיע בתחרות שהתקיימה בארץ למקום האחרון עם נקודה אחת בלבד, אולם ברבות השנים הפך לשיר אהוב ומושמע, ואף בוצע מחדש בפי יהודית רביץ באופן מיוחד ומרגש בחגיגות היובל למדינה, כשיר תפילה לשנים הבאות בארץ.

שם השיר "הלוואי" הוא גם מילת המפתח שבו, החוזרת בראשיתה של כל שורה. 'הלוואי' היא מילת בקשה ותקווה לעתיד, יש בה גם ציפייה וגם קריאה לפעולה. השיר מבטא את התפילה וחתירה לעולם טוב ומתוקן יותר במכלול רחב של תחומים, בחיי היחיד והחברה כאחד, בארץ ובעולם כולו.

בשיר משולבים ביטויים רבים מן המקורות היהודיים. כך למשל, ישנן שתי שורות שונות בשיר השואבות מעולם הדימויים בתנ"ך, כפי שעולה בפסוקים הבאים (מיכה ד',א'-ד'): "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים ... וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה. וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד, כִּי פִי ה' צְבָאוֹת דִּבֵּר". (וכן הפסוק מספר ישעיהו שמובא כפתגם בעמוד זה.) פסוקים אלו (והשורות המקבילות בשיר) מבטאים חזון ושאיפה לעתיד של חיי שקט, שלווה ושלום בעולם כולו.

Please rotate Your Device
In Portrait Mode.

You are using an outdated version of Internet Explorer. For better user experience, please, upgrade your browser.