דילוג לתוכן

שיר של יום - חברות וסובלנות

כִּוּוּן אַחֵר

מילים ולחן:  אודי דוידי   רוּחוֹת נוֹשְׁבוֹת עַל הַסְּפִינָה שֶׁלָּנוּ כָּכָה  אֶחָד מוֹשֵׁךְ לְכָאן, אַחֵר לְשָׁם, חוֹתְרִים בְּלִי מַטָּרָה  בּוֹא נְכַוֵּן אֶת זֶה נָכוֹן, נַמְשִׁיךְ בְּיַחַד  אַחֲרֵי הַכֹּל, עוֹד מְעַט כְּבָר יַבָּשָׁה   מִכָּל מָקוֹם אֶפְשָׁר לִרְאוֹת כָּאן אֶת הָאֹפֶק  אַךְ כָּל אֶחָד רוֹאֶה כִּוּוּן אַחֵר שֶׁל הַתְּמוּנָה  הַשּׁוֹנִי לֹא יַטְרִיד אֶת כָּל הַיֹּפִי  אִם לֹא נִשְׁכַּח, אָחִי, לְהַקְשִׁיב לַנְּשָׁמָה   אָז בּוֹא נַבִּיט אֶל הַשָּׁמַיִם  וּנְבַקֵּשׁ בְּיַחַד אֶת הַתְּשׁוּבָה  מֵהָעוֹלָם שֶׁלִּי מֵהָעוֹלָם שֶׁלְּךָ  נָנִיף אֶת דֶּגֶל הַאַהֲבָה   כְּשֶׁהַגַּל יִשְׁטוֹף אֶת כָּל הַפַּחַד  אָז נִשָּׁאֵר זַכִּים וּנְקִיִּים מִכָּל דֵּעָה קְדוּמָה  אַחֲרֵי הַכֹּל זוֹ הַסְּפִינָה שֶׁלָּנוּ יַחַד  אָז בּוֹא נוֹבִיל אוֹתָהּ אֶל דֶּרֶךְ נְכוֹנָה   אָז בּוֹא נַבִּיט אֶל הַשָּׁמַיִם  וּנְבַקֵּשׁ בְּיַחַד אֶת הַתְּשׁוּבָה  אַחֲרֵי הַכֹּל אֲנַחְנוּ שְׁנַיִם  מְיַחֲלִים לְטוֹב, רוֹצִים תִּקְוָה  מֵהָעוֹלָם שֶׁלִּי מֵהָעוֹלָם שֶׁלְּךָ  נָנִיף אֶת דֶּגֶל הָאַהֲבָה

כיוון אחר - אודות השיר

אודות השיר

"כיוון אחר" עוסק בפוטנציאל הגישור והחיבור בין אנשים בעלי השקפות עולם מנוגדות. באמצעות רצון טוב, שחרור מדעות קדומות ומן הפחד מהאחר, ניתן לחיות יחד ולגשר על הפערים בחברה והפילוג בעם.

בשיר משתפים פעולה אודי דוידי, זמר ומוזיקאי ישראלי, חובש כיפה, שעיקר יצירתו בסוגת המוזיקה היהודית, ושלומי שבת, אמן ישראלי ותיק ומוערך מתחום הזמר המזרחי והרוק הישראלי. המילים והלחן נכתבו ע"י דוידי, והביצוע משותף. 

הדימוי של ספינה המפליגה בים סוער, ועלולה לטבוע אם אנשי הצוות לא ישתפו פעולה ולא יסכימו לנווט אותה יחד לעבר מטרה משותפת, מסמל את החברה במדינת ישראל. חברה משופעת בפערים ובמתחים בין קבוצות בעלות אידיאולוגיות שונות. ספינת העם או המדינה תוכל להמשיך בדרכה בתנאי שכל השותפים הנוסעים בה יפעלו יחד.

אל מול המאבק, הפילוג והחתירה של כל קבוצה לעבר אופק אחר, קורא השיר להקשיב לנשמה ולהביט אל השמים - אל הגרעין הפנימי, הנקי של כל אחד ואחד, ואל מרחב השמים, היקום העצום המקיף את כולנו והמשותף לכולם. עם זאת – אין השיר מבקש למחוק את הייחוד והשוני שבכל אחד מהשותפים: "השוני לא יטריד את כל היופי". 

בשנת 2015, במלאת שנה לכהונתו של הנשיא ריבלין, נאם הנשיא את נאום השבטים, בו התייחס למגזרים השונים שמרכיבים את החברה הישראלית. העויינות, הפחד והניכור השוררים ביניהם מאיימים על חוסנה ויציבותה של החברה בישראל. הנשיא קרא בנאומו לכל המגזרים לפעול בשותפות, תוך כיבוד מרכיבי הזהות של כל מגזר,  ובכך יושב חוסנה של מדינת ישראל.

ליופי שבגיוון מתייחס גם הנשיא בנאומו: "למרות האתגרים שמעמיד בפנינו הסדר הישראלי החדש, עלינו לדעת: הפסיפס הישראלי המתהווה איננו גזרה - אלא הזדמנות אדירה. הוא טומן בחובו עושר תרבותי, השראה, אנושיות ורגישות". 

 

מילון

מייחלים – מצפים, מבקשים, מתפללים

 

ערכים מובילים בשיר: אהבת הזולת, כבוד הדדי, שיתוף פעולה, ויתור למען הכלל, ערבות הדדית, מגוון דעות

סימנייה