זרקור מוזיקלי
חלופות להפעלות במליאה בשילוב עם הפעלות בקבוצות במרחב הכיתה – לפי קבוצות גיל
מצורף נספח
נעמי שמר כתבה את השיר בשנת 1981 במיוחד לערב הוקרה למתנדבים. השיר פשוט ובנוי באופן סטרופי – בית ופזמון חוזר. הלחן העליז והקצבי מבטא היטב את השמחה שממלאת את הלב נוכח האנשים הטובים, ואת הכרת התודה על עשייתם לטובת הפרט והכלל. הרתמוס מדגיש את החריזה בכל בית ואת המילים – אנשים, טובים, מאד בפזמון. הלחן פשוט וקליט מאד ואופיו הקצבי מבטא היטב את אלמנט הצעידה המוזכר בפזמון החוזר.
פעילויות לפי קבוצות גיל
כיתות א-ב
1. שירו את השיר בקולכם ובקשו מהתלמידים לסמן את סיומת החרוזים בשתי מחיאות כף לפי המקצב בשיר (ס-ביב, א-ביב). המשיכו לשיר ובקשו אותם להציע הקשת גוף שונה לכל חרוז שצלילו שונה (חרוזים שצלילם זהה – ההקשה באותו מקום בגוף). בקשו מהם לבחור הקשה אחרת שתתאים לפזמון – הקשה שבאה לאחר החרוז, כמילוי לשתקים (מאד * *, לצעוד * *)
2. פעילות במרחב הכיתה: בתוך האזנה לשיר וביצוע תיפופי הגוף שבחרו, בקשו מהתלמידים לצעוד במרחב ולמצוא בכל חרוז בן-זוג אחר למחיאה משותפת.
3. בקשו מהתלמידים להדגיש בקו את מילות השיר המתארות כל אחד מהאנשים הטובים (לדוגמא: איש אחד יקנה לי ספר בן מאה שנה, איש אחד יבנה לי גשר, ואישה טובה אחרת...),
4. אחרי שהדגישו, בקשו להציע חלוקת תפקידים בין סולנים מתחלפים לבין שירה משותפת.
כיתות ג-ד
1. בקשו מהתלמידים לקרוא את מילות השיר בקריאה דמומה ולבדוק מה משותף לכל סיומות המשפטים המתחרזים במנגינת הבית (♪ ♪ ♪).
2. נגנו כל אחת מהסיומות המלודיות שבתבניות הגרפיות בקובץ המצורף, ובקשו מהתלמידים:
- למצוא את התבנית הגראפית התואמת אותה.
- למספר את התבניות לפי סדר הופעתן במנגינת הבית.
- לרשום כל מילה תחת התבנית המתאימה לה: בודדים, נודדים, דגניות, במקומה
3. בקשו מהילדים להאזין לשיר בשני מעגלים הפונים זה לזה (חיצוני ופנימי).
- בהישמע התבנית הרתמית החוזרת של החרוז בסיום המשפט ילדי המעגל החיצוני ימחאו כפיים עם הילד שמולם במעגל הפנימי. בפזמון – יצעדו שני המעגלים בכיוונים נגדיים כך שבבית הבא יתחלפו באופן אקראי בני הזוג העומדים זה מול זה.
- מי זוכר כמה "אנשים טובים" מהכיתה פגש במהלך השיר? ומיהם?
כיתות ה-ו
1. בקשו מהתלמידים להאזין לשיר ולרשום את כל זוגות החרוזים המופיעים בבתי השיר:
- כיצד מדגישה המנגינה את החרוזים האלה?
- מה דומה ומה שונה בלחן ובמקצב של תבניות החריזה?
2. בקשו מהתלמידים למתוח קו מחבר בין מילת החרוז לבין התבנית המלודית שלה:
דגניות
בודדים
נודדים
במקומה
3. שירו את הפזמון ובקשו מהתלמידים למלא במחיאת כף רק את השתקים (ההפסקות).
- הזמינו מתנדבים שיסמנו בלוח את מחיאות הכף על גבי ציר ריק של פעמות:
- מה ההבדל בין מחיאות הכף בהפסקות לבין מחיאות הכף בפעמה?
- אילו ממילות הפזמון מודגשות דרך מחיאת השתקים?
4. פעילות בקבוצות: חלקו את בתי השיר ופזמוניהם בין הקבוצות ובקשו מכל קבוצה להתאים תזמור לליווי הבית או הפזמון שקיבלה בעזרת כלי הקשה בעלי גוון שונה (משולש, דרבוקה, מאראקס וכו'). הנחו אותם להתייחס לאלמנטים שנלמדו: חריזה, מצלול /צלצול, תבנית מקצב, פעמה, שתק/הפסקה, מילים חשובות בשיר. בצעו את השיר יחד כשכל קבוצה מלווה בתורה את הבית או הפזמון שלה.
מה למדנו?
- הבחנה בפיסוק המוזיקלי בשיר, מבנה השיר ואפיונו כשיר לכת
- ביצוע בשירה ותיפוף גוף (בשכבות הנמוכות) ובליווי תזמור מותאם (בשכבות הגבוהות)
- זיקה בין מצלול פונטי (מילולי) לבין צלצול מלודי (צלילי ורתמי)
- זיקות בין אלמנטים לשוניים וסמנטיים לבין הלחן
- הבחנה בין רובד הפעמה לרובד המקצב ותיפקודו של אלמנט השתק
- מעקב אחר תרשים גרפי וזיהוי תבניות מלודיות מתווים
