שיר של יום - ערבות הדדית, אחריות ומחויבות

זרקור מוזיקלי

השיר כלול בתקליט "שירים באמצע הלילה", אלבום הסולו השני של נורית גלרון (1981), שהוקדש כולו לשיריו של המשורר נתן זך.   

הלחן של אילן וירצברג ,עשוי במבנה סטרופי פשוט לכאורה, (בית ופזמון חוזר),  אך צופן בחובו מהלך מוסיקלי המתפתח בהדרגתיות לאורך השיר, כך שהוא יוצר מהבית והפזמון חטיבה אחת רציפה. המהלך המוסיקלי עוקב אחר חלקי הטקסט: הכמיהה לחסד - הדרך אליו – וההשגה. הלחן, העיבוד והביצוע מביעים את  הנאמר בטקסט: תחושת החוסר והחסך לעומת הרוגע והסיפוק, תחושת קוצר הנשימה לעומת "המקום שבו אפשר לנשום".

 

פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. קראו לתלמידים את מילות הבית הראשון והפזמון ובקשו מהם לחפש את המילים המרמזות על מי נכתב השיר: על רבים או על יחיד/ה (למשל: כולנו / אני / את / מעטים / לנו)

2. השמיעו את השיר ובקשו מהתלמידים לבדוק:
- כמה זמרים מבצעים את השיר (סולו / קבוצה / קולות רקע)
- האם אופן השירה והליווי מותאם לכינויי הגוף שבשיר?

3. בקשו מהם להציע ביצוע אחר בהתאמה לטקסט (סולן/ית/בנים/בנות/כולם), ואז נסו לשיר לפי הצעתם (עם הפלייבק)

4. תרגול מקדים: הקישו במשולש/מחאו פעמות בערכים הרתמיים: שלם, חצי, רבעים (4/4). בקשו מהתלמידים לצעוד במרחב ולשנות את צעידתם לפי מהירות פעמה המשתנה.

5. בהאזנה לשיר בביצועה של נורית גלרון בקשו  מכמה ילדים לצעוד ולבדוק ברגליהם איזה ערך רתמי מתאים לצעידה, האם וכיצד משתנה מהירות פעמה המתאימה במהלך המנגינה:
- האם ניתן להגיע להסכמה ותיאום בין כל הצועדים/הנוקשים?
- מהי מהירות פעמה בפתיחה? באמצע? בסיום?
- מה מכוון את בחירתנו במהירות הצעידה או ההקשה במנגינה ?
- כיצד קשורה מהירות הפעמה למלים?
*ניתן להחליף את הצעידה, או ללוות אותה, בתיפוף גוף שקט או בתיפוף על השולחן.

כיתות ג-ד
1. בקשו מהתלמידים לעקוב אחר הבית הראשון+פזמון בביצועה של נורית גלרון, ולסמן n בטבלה לפי העיבוד הקולי ועיבוד הכלי

הטקסט	סולנית	קולות |ליווי	גיטרה פסנתר	תופים
כולנו זקוקים לחסד כולנו זקוקים למגע
לרכוש חום לא בכסף לרכוש מתוך מגע לתת בלי לרצות לקחת ולא מתוך הרגל
כמו שמש שזורחת כמו צל אשר נופל בואי ואראה לך מקום שבו עוד אפשר לנשום

2. מה משתנה בין חלקי השיר? האם השינוי הוא הדרגתי או שינוי חד, ניגוד?
- כיצד המהלך המוסיקלי של העיבוד מתקשר לטקסט?
- האם הבית השני והשלישי מעובדים באופן זהה/דומה/שונה לראשון?

 3. עבודה בקבוצות: חלקו לכל קבוצה את אחד מבתי השיר או הפזמון
- בקשו מהתלמידים להציע עיבוד משלהם לשירה תוך שימוש במגוון האפשרויות: סולן/ית, דואט, בנים / בנות, כולם. הנחו אותם להתיחס למילות השיר, לכינויי הגוף (כולנו, אני, את), ללשון רבים /יחיד ולמשמעות של הטקסט.
- שירו עם התלמידים את השיר השלם לפי ההצעות הקבוצתיות (עם הפלייבק).

כיתות ה-ו
1. בקשו מהתלמידים למיין את המילים הבאות לפי הגייתן (מלרע/מלעיל) ולבצען במחיאת כף מוטעמת: כולם, חסד, לרכוש, לתת, בואי, שמש.

2. הסבירו את המושג המוסיקלי - "קדמה" ואת משמעותו הרגשית (תנופה, דחיפה קדימה, תנועתיות).בקשו אותם לבדוק לאילו מהמילים הנ"ל מתאים המושג הרתמי – קדמה?

3. שירו כל אחד ממשפטי השיר ובקשו מהתלמידים לזהות אילו משפטים פותחים בקדמה ואיזה משפט הוא יוצא דופן מבחינה זו?

4. מה הקשר בין ההלחנה  לבין הטקסט?

5. "ציור בצלילים" – הוא שימוש באמצעים מוסיקליים,לתיאור מילולי ולהבעה רגשית. הסבירו את המושג (לא ברור האם הכוונה היא הסבירו את המושג ציור במילים? שהרי זה מוסבר כאן) ובקשו מהתלמידים למצוא בתוים את המילים המצוינות, ולהסביר כיצד "מצייר" הלחן את משמעותן:

- "זקוקים" – לעומת "חסד"

 

- "כסף", ו"לקחת"

 

- "שמש שזורחת"

 

- "לנשום"

 

---

מה למדנו?

• ביצוע בשירה במגוון אופנים: סולו, דואט, קבוצה.
• התאמת ליווי ריתמי בתנועה, (ריתמיקה), ובהקשה של ערכים רתמים בסיסיים, (רבע, חצי, שלם)
• מהו עיבוד מוסיקלי ומהי חשיבותו ותרומתו להבעת הטקסט.
• זיהוי בתווים של מוטיבים מוסיקליים המתארים מילים ותחושות  ("ציור בצלילים").
• הקניית המושגים: קדמה, "ציור בצלילים".

---